Today's Laws & Customs:
Today in Jewish History:
• Birthday and Passing of Shimon (1567-1447 BCE)
According to sources cited in Seder Hadorot, Tevet 28 is both the birthday and the day of passing of Shimon the son of Jacob; other sources place the date as Tevet 21. (See the entry for Tevet 21).
• Sadducees ejected from Sanhedrin (81 BCE)
Shimon ben Shetach successfully completed the expulsion of the Sadducees (a sect which denied the Oral Torah and the authority of the Sages) who had dominated the Sanhedrin (Supreme Court), replacing them with his Torah-loyal Pharisaic disciples, on the 28th of Tevet of the year 3680 from creation (81 BCE).
• Rebbetzin Chana Born (1879)
Rebbetzin Chana Schneerson (1879 (O.S.) - 1964), mother of the Lubavitcher Rebbe, was born on Tevet 28.
Link: A biography of Rebbetzin Chana
DAILY QUOTE:
When the Children of Israel they stood at the shore of the sea and saw the Egyptian armies closing in behind them, they split into four groups. One faction said, "Let us cast ourselves into the sea." A second faction said, "Let us return to Egypt." A third said, "Let us wage war against the Egyptians." A fourth said, "Let us cry out to G-d." But G-d rejected all four approaches and said to Moses, "Speak to the children of Israel, that they go forward"[Midrash Mechilta]
DAILY STUDY:
CHITAS AND RAMBAM FOR TODAY:• Birthday and Passing of Shimon (1567-1447 BCE)
According to sources cited in Seder Hadorot, Tevet 28 is both the birthday and the day of passing of Shimon the son of Jacob; other sources place the date as Tevet 21. (See the entry for Tevet 21).
• Sadducees ejected from Sanhedrin (81 BCE)
Shimon ben Shetach successfully completed the expulsion of the Sadducees (a sect which denied the Oral Torah and the authority of the Sages) who had dominated the Sanhedrin (Supreme Court), replacing them with his Torah-loyal Pharisaic disciples, on the 28th of Tevet of the year 3680 from creation (81 BCE).
• Rebbetzin Chana Born (1879)
Rebbetzin Chana Schneerson (1879 (O.S.) - 1964), mother of the Lubavitcher Rebbe, was born on Tevet 28.
Link: A biography of Rebbetzin Chana
DAILY QUOTE:
When the Children of Israel they stood at the shore of the sea and saw the Egyptian armies closing in behind them, they split into four groups. One faction said, "Let us cast ourselves into the sea." A second faction said, "Let us return to Egypt." A third said, "Let us wage war against the Egyptians." A fourth said, "Let us cry out to G-d." But G-d rejected all four approaches and said to Moses, "Speak to the children of Israel, that they go forward"[Midrash Mechilta]
DAILY STUDY:
Chumash: Bo, 2nd Portion Exodus 10:12-10:23 with Rashi
• Chapter 10
12. The Lord said to Moses, "Stretch forth your hand over the land of Egypt for the locusts, and they will ascend over the land of Egypt, and they will eat all the vegetation of the earth, all that the hail has left over." יב. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאַרְבֶּה וְיַעַל עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיֹאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ אֵת כָּל אֲשֶׁר הִשְׁאִיר הַבָּרָד:
for the locusts: For the plague of the locusts.
בארבה: בשביל מכת הארבה:
13. So Moses stretched forth his staff over the land of Egypt, and the Lord led an east wind in the land all that day and all the night. [By the time] it was morning, the east wind had borne the locusts. יג. וַיֵּט משֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיהֹוָה נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה הַבֹּקֶר הָיָה וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה:
the east wind: The east wind bore the locusts because it [the east wind] came opposite it [the locust swarm], for Egypt is southwest [of Israel], as is explained elsewhere (Num. 34:3).]
ורוח הקדים: רוח מזרחית נשא את הארבה, לפי שבא כנגדו שמצרים בדרומית מערבית היתה, כמו שמפורש במקום אחר:
14. The locusts ascended over the entire land of Egypt, and they alighted within all the border[s] of Egypt, very severe; before them, there was never such a locust [plague], and after it, there will never be one like it. יד. וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן:
and after it, there will never be one like it: And the one [the locust plague] that took place in the days of Joel, about which it is said: “the like of which has never been” (Joel 2:2), [from which] we learn that it was more severe than that of [the plague in the days of] Moses-namely because that one was [composed] of many species [of locusts] that were together: arbeh, yelek, chasil, [and] gazam; but [the locust plague] of Moses consisted of only one species [the arbeh], and its equal never was and never will be.
ואחריו לא יהיה כן: ואותו שהיה בימי יואל, שנאמר (יואל ב ב) כמוהו לא נהיה מן העולם, למדנו שהיה כבד משל משה כי אותו של יואל היה על ידי מינין הרבה, שהיו יחד ארבה ילק חסיל גזם, אבל של משה לא היה אלא של מין אחד, וכמוהו לא היה ולא יהיה:
15. They obscured the view of all the earth, and the earth became darkened, and they ate all the vegetation of the earth and all the fruits of the trees, which the hail had left over, and no greenery was left in the trees or in the vegetation of the field[s] throughout the entire land of Egypt. טו. וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ וַיֹּאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד וְלֹא נוֹתַר כָּל יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם:
no greenery: Heb. יֶרֶק, green leaf, verdure in French.
כל ירק: עלה ירוק וירדור"א בלעז [ירק]:
16. Pharaoh hastened to summon Moses and Aaron, and he said, "I have sinned against the Lord your God and against you. טז. וַיְמַהֵר פַּרְעֹה לִקְרֹא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר חָטָאתִי לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם:
17. But now, forgive now my sin only this time and entreat the Lord your God, and let Him remove from me just this death." יז. וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם וְהַעְתִּירוּ לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה:
18. So he [Moses] left Pharaoh and entreated the Lord, יח. וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה וַיֶּעְתַּר אֶל יְהֹוָה:
19. and the Lord reversed a very strong west wind, and it picked up the locusts and thrust them into the Red Sea. Not one locust remained within all the border[s] of Egypt. יט. וַיַּהֲפֹךְ יְהֹוָה רוּחַ יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם:
west wind: Heb. רוּחַ-יָם, a west wind. — [from targumim]
רוח ים: רוח מערבי:
into the Red Sea: I believe that the Red Sea was partly in the west, opposite the entire southern boundary, and also east of the land of Israel. Therefore, a west wind thrust the locusts into the Red Sea [which was] opposite it [the west wind]. Likewise, we find this [written] regarding the boundaries [of Israel] that it [the Red Sea] faces the east [of Israel], as it is said: “from the Red Sea to the sea of the Philistines” (Exod. 23:31). [This signifies] from east to west, because the sea of the Philistines was to the west, as it is said concerning the Philistines, “the inhabitants of the seacoast, the nation of Cherithites” (Zeph. 2:5). [Rashi is apparently referring to the Gulf of Suez and the Gulf of Eilat, which are both branches of the Red Sea and thus are included in the expression “Red Sea.” The latter is the eastern boundary of the Holy Land, while the Gulf of Suez is Egypt’s eastern boundary. Since the Philistines dwelt on the Mediterranean seacoast, the Red Sea mentioned in that context was surely the Gulf of Eilat. The Red Sea mentioned here is the Gulf of Suez, where the locusts were deposited.]
ימה סוף: אומר אני שים סוף היה מקצתו במערב כנגד כל רוח דרומית וגם במזרח של ארץ ישראל, לפיכך רוח ים תקעו לארבה בימה סוף כנגדו. וכן מצינו לענין תחומין שהוא פונה לצד מזרח, שנאמר (שמות כג לא) מים סוף ועד ים פלשתים, ממזרח למערב, שים פלשתים במערב היה, שנאמר בפלשתים (צפניה ב ה) יושבי חבל הים גוי כרתים:
Not one locust remained: Even the salted ones [locusts] which they [the Egyptians] had salted for themselves [to eat]. — [from Exod. Rabbah 13:7; Midrash Tanchuma, Va’era 14]
לא נשאר ארבה אחד: אף המלוחים שמלחו מהם:
20. But the Lord strengthened Pharaoh's heart, and he did not let the children of Israel go out. כ. וַיְחַזֵּק יְהֹוָה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
21. The Lord said to Moses, "Stretch forth your hand toward the heavens, and there will be darkness over the land of Egypt, and the darkness will become darker." כא. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חשֶׁךְ:
and the darkness will become darker: Heb. וְיָמֵֹש חֹש, [signifies] and the darkness will become darker upon them than the darkness of night, and the darkness of night will become even darker (וְיַאֲמִישׁ).
וימש חשך: ויחשיך עליהם חשך יותר מחשכו של לילה, וחשך של לילה יאמיש ויחשיך עוד:
will become darker: Heb. וְיָמֵשׁ, [should be interpreted] like וְיַאִמֵשׁ. There are many words which lack the “aleph” ; since the pronunciation of the “aleph” is not so noticeable, Scripture is not particular about its absence, e.g., “in and no Arab shall pitch his tent (יַהֵל) there” (Isa. 13:20), יַהֵל is] the same as וְיַאִהֵל; “For You have girded me (וַךְתַּזְרֵנִי) with strength” (II Sam. 22:40) is like וַךְתְּאַז ְרֵנִי (Ps. 18:40). Onkelos, however, rendered it וְיָמֵשׁ as an expression of removal, similar to “He did not move (לֹא-יָמִישׁ) ” (Exod. 13:22): [Onkelos thus understands the verse to mean] “after the darkness of night turns away,” when it approaches the light of day. But [according to Onkelos] the context does not fit with the “vav” of וְיָמֵשׁ because it is written after “and there will be darkness” [and the darkness will turn away, and there will be darkness]. The Aggadic midrash (Exod. Rabbah 14:1-3) interprets it וְיָמֵשׁ as an expression [related to] “grope about (מְמַֹשֵשׁ) at noontime” (Deut. 28: 29), for it [the darkness] was doubled, redoubled, and thick to the degree that it was tangible.
וימש: כמו ויאמש יש לנו תיבות הרבה חסרות אל"ף לפי שאין הברת האל"ף נכרת כל כך אין הכתוב מקפיד על חסרונה, כגון (ישעיהו יג כ) ולא יהל שם ערבי, כמו לא יאהל, לא יטה אהלו. וכן (שמואל ב כב מ) ותזרני חיל, כמו ותאזרני. ואונקלוס תרגם לשון הסרה, כמו (שמות יג כב) לא ימיש בתר דיעדי קבל ליליא, כשיגיע סמוך לאור היום. אבל אין הדבור מיושב על הוי"ו של וימש, לפי שהוא כתוב אחר ויהי חשך. ומדרש אגדה פותרו לשון (דברים כח כט) ממשש בצהרים, שהיה כפול ומכופל ועב עד שהיה בו ממש:
22. So Moses stretched forth his hand toward the heavens, and there was thick darkness over the entire land of Egypt for three days. כב. וַיֵּט משֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלשֶׁת יָמִים:
and there was thick darkness… for three days, etc.: Thick darkness in which they did not see each other for those three days, and another three days of darkness twice as dark as this, so that no one rose from his place. If he was sitting, he was unable to stand, and if he was standing, he was unable to sit. Now why did He bring darkness upon them [the Egyptians]? Because there were among the Israelites in that generation wicked people who did not want to leave [Egypt]. They died during the three days of darkness, so that the Egyptians would not see their downfall and say, “They too are being smitten like us.” Also, the Israelites searched [the Egyptians’ dwellings during the darkness] and saw their [own] belongings. When they were leaving [Egypt] and asked [for some of their things], and they [the Egyptians] said, “We have nothing,” he [the Israelite] would say to him, “I saw it in your house, and it is in such and such a place.” -[from Jonathan; Tanchuma, Bo 3; Tanchuma, Va’era 14; Tanchuma Buber, Bo 3]
ויהי חשך אפלה שלשת ימים וגו': חשך של אופל שלא ראו איש את אחיו אותן שלשת ימים. ועוד שלשת ימים אחרים חשך מוכפל על זה, שלא קמו איש מתחתיו. יושב אין יכול לעמוד, ועומד אין יכול לישב. ולמה הביא עליהם חשך, שהיו בישראל באותו הדור רשעים, ולא היו רוצים לצאת, ומתו בשלשת ימי אפלה כדי שלא יראו מצרים במפלתם ויאמרו אף הן לוקין כמונו. ועוד שחפשו ישראל וראו את כליהם, וכשיצאו והיו שואלין מהן והיו אומרים אין בידינו כלום אומר לו אני ראיתיו בביתך ובמקום פלוני הוא:
three days: Heb. שְׁלשֶׁתיָמִים, a triad of days [a group of three consecutive days], terzeyne in Old French, and similarly, שִׁבְעַתיָמִים everywhere means a seteyne of days [a group of seven consecutive days].
שלשת ימים: שלוש של ימים טירציינ"א בלעז [קבוצה של שלשה ימים רצופים] וכן שבעת ימים בכל מקום שטיינ"א של ימים [קבוצה של שבעה ימים רצופים]:
23. They did not see each other, and no one rose from his place for three days, but for all the children of Israel there was light in their dwellings. כג. לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלשֶׁת יָמִים וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם:
___________________________
Daily Tehillim: Psalms Chapters 135 - 139
• Chapter 135
1. Praise the Lord! Praise the Name of the Lord; offer praise, you servants of the Lord-
2. who stand in the House of the Lord, in the courtyards of the House of our God.
3. Praise the Lord, for the Lord is good; sing to His Name, for He is pleasant.
4. For God has chosen Jacob for Himself, Israel as His beloved treasure.
5. For I know that the Lord is great, our Master is greater than all supernal beings.
6. All that the Lord desired He has done, in the heavens and on earth, in the seas and the depths.
7. He causes mists to rise from the ends of the earth; He makes lightning for the rain; He brings forth the wind from His vaults.
8. It was He who struck down the firstborn of Egypt, of man and beast.
9. He sent signs and wonders into the midst of Egypt, on Pharaoh and on all his servants.
10. It was He who struck down many nations, and slew mighty kings:
11. Sichon, king of the Amorites; Og, king of Bashan; and all the kingdoms of Canaan.
12. And He gave their lands as a heritage, a heritage to His people Israel.
13. Lord, Your Name is forever; Lord, Your remembrance is throughout all generations.
14. Indeed, the Lord will judge on behalf of His people, and have compassion on His servants.
15. The idols of the nations are silver and gold, the product of human hands.
16. They have a mouth, but cannot speak; they have eyes, but cannot see;
17. they have ears, but cannot hear; nor is there breath in their mouth.
18. Like them will their makers become-all who trust in them.
19. House of Israel, bless the Lord; House of Aaron, bless the Lord;
20. House of Levi, bless the Lord; you who fear the Lord, bless the Lord.
21. Blessed is the Lord from Zion, who dwells in Jerusalem. Praise the Lord!
Chapter 136
This psalm contains twenty-six verses, corresponding to the twenty-six generations between the creation of the world and the giving of the Torah.
1. Praise the Lord for He is good, for His kindness is forever.
2. Praise the God of the supernal beings, for His kindness is forever.
3. Praise the Master of the heavenly hosts, for His kindness is forever.
4. Who alone performs great wonders, for His kindness is forever.
5. Who makes the heavens with understanding, for His kindness is forever.
6. Who spreads forth the earth above the waters, for His kindness is forever.
7. Who makes the great lights, for His kindness is forever.
8. The sun to rule by day, for His kindness is forever.
9. The moon and stars to rule by night, for His kindness is forever.
10. Who struck Egypt through its firstborn, for His kindness is forever.
11. And brought Israel out of their midst, for His kindness is forever.
12. With a strong hand and with an outstretched arm, for His kindness is forever.
13. Who split the Sea of Reeds into sections, for His kindness is forever.
14. And brought Israel across it, for His kindness is forever.
15. And cast Pharaoh and his army into the Sea of Reeds, for His kindness is forever.
16. Who led His people through the desert, for His kindness is forever;
17. Who struck down great kings, for His kindness is forever.
18. And slew mighty kings, for His kindness is forever.
19. Sichon, king of the Amorites, for His kindness is forever.
20. And Og, king of Bashan, for His kindness is forever.
21. And gave their land as a heritage, for His kindness is forever.
22. A heritage to Israel His servant, for His kindness is forever.
23. Who remembered us in our humiliation, for His kindness is forever.
24. And redeemed us from our oppressors, for His kindness is forever.
25. Who gives food to all flesh, for His kindness is forever.
26. Praise the God of heaven, for His kindness is forever.
Chapter 137
Referring to the time of the destruction of the Temple, this psalm tells of when Nebuchadnezzar would ask the Levites to sing in captivity as they had in the Temple, to which they would reply, "How can we sing the song of God upon alien soil?" They were then comforted by Divine inspiration.
1. By the rivers of Babylon, there we sat and wept as we remembered Zion.
2. There, upon the willows, we hung our harps.
3. For there our captors demanded of us songs, and those who scorned us-rejoicing, [saying,] "Sing to us of the songs of Zion.”
4. How can we sing the song of the Lord on alien soil?
5. If I forget you, Jerusalem, let my right hand forget [its dexterity].
6. Let my tongue cleave to my palate if I will not remember you, if I will not bring to mind Jerusalem during my greatest joy!
7. Remember, O Lord, against the Edomites the day of [the destruction of] Jerusalem, when they said, "Raze it, raze it to its very foundation!”
8. O Babylon, who is destined to be laid waste, happy is he who will repay you in retribution for what you have inflicted on us.
9. Happy is he who will seize and crush your infants against the rock!
Chapter 138
David offers awesome praises to God for His kindness to him, and for fulfilling His promise to grant him kingship.
1. By David. I will thank You with all my heart, in the presence of princes I shall praise You.
2. I will bow toward Your Holy Sanctuary, and praise Your Name for Your kindness and for Your truth; for You have exalted Your word above all Your Names.
3. On the day that I called out You answered me, You emboldened me, [You put] strength in my soul.
4. Lord, all the kings of the land will give thanks to You when they hear the words of Your mouth.
5. And they will sing of the Lord's ways, for the glory of the Lord is great.
6. For though the Lord is exalted, He sees the lowly; the High One castigates from afar.
7. If I walk in the midst of distress, keep me alive; against the wrath of my enemies stretch out Your hand, and let Your right hand deliver me.
8. Lord, complete [Your kindness] on my behalf. Lord, Your kindness is forever, do not forsake the work of Your hands.
Chapter 139
A most prominent psalm that guides man in the ways of God as no other in all of the five books of Tehillim. Fortunate is he who recites it daily.
1. For the Conductor, by David, a psalm. O Lord, You have probed me, and You know.
2. You know my sitting down and my standing up; You perceive my thought from afar.
3. You encircle my going about and my lying down; You are familiar with all my paths.
4. For there was not yet a word on my tongue-and behold, Lord, You knew it all.
5. You have besieged me front and back, You have laid Your hand upon me.
6. Knowledge [to escape You] is beyond me; it is exalted, I cannot know it.
7. Where can I go [to escape] Your spirit? And where can I flee from Your presence?
8. If I ascend to the heavens, You are there; if I make my bed in the grave, behold, You are there.
9. Were I to take up wings as the dawn and dwell in the furthest part of the sea,
10. there, too, Your hand would guide me; Your right hand would hold me.
11. Were I to say, "Surely the darkness will shadow me," then the night would be as light around me.
12. Even the darkness obscures nothing from You; and the night shines like the day-the darkness is as light.
13. For You created my mind; You covered me in my mother's womb.
14. I will thank You, for I was formed in an awesome and wondrous way; unfathomable are Your works, though my soul perceives much.
15. My essence was not hidden from You even while I was born in concealment, formed in the depths of the earth.
16. Your eyes beheld my raw form; all [happenings] are inscribed in Your book, even those to be formed in future days-to Him they are the same.
17. How precious are Your thoughts to me, O God! How overwhelming, [even] their beginnings!
18. Were I to count them, they would outnumber the sand, even if I were to remain awake and always with You.
19. O that You would slay the wicked, O God, and men of blood [to whom I say], "Depart from me!”
20. They exalt You for wicked schemes, Your enemies raise [You] for falsehood.
21. Indeed, I hate those who hate You, Lord; I contend with those who rise up against You.
22. I hate them with the utmost hatred; I regard them as my own enemies.
23. Search me, Lord, and know my heart; test me and know my thoughts.
24. See if there is a vexing way in me, then lead me in the way of the world.
____________________________
Tanya: Likutei Amarim, end of Chapter 17
• Lessons in Tanya
• Today's Tanya Lesson
Monday, 28 Tevet 5775 • 19 January 2015
Likutei Amarim, end of Chapter 17
אם לא מי שהוא רשע באמת
This is true of everyone except he who is truly wicked — that is, not the Beinoni who is considered “like a rasha,” but one who is truly a rasha; in his case it cannot be said that his mind is master over his heart.
כמאמר רז״ל, שהרשעים הם ברשות לבם ואין לבם ברשותם כלל
On the contrary, our Sages state1 that the wicked are under the control of their heart but their heart is not under their control at all — they are unable to master the desires of their heart, for their mind has no active control over it.
This also resolves an apparent contradiction. The statement, “Tzaddikim have control over their heart,” indicates that anyone of a lesser rank, including a Beinoni, is not in control of his heart, while the statement that only the wicked are “under the control of their heart,” implies that anyone outside the category of rasha — even a Beinoni — is in control of his heart. Where, then, does the Beinoni actually stand? The previous discussion of the mastery of mind over heart explains this point. There are actually not two alternatives — of either being in control of one’s heart or controlled by it — but three. The tzaddik controls his heart. He can arouse a love of G‑d in his heart, directly, without resorting to his mind as a medium of influence. The rasha, on the other hand, not only does not control his heart, but is controlled by it. The Beinoni, although not in control of his heart, as is a tzaddik, rules his heart by way of his mind, which is under his control. To a certain extent, then, i.e., as regards the practical effect of his heart on his thought, speech, and action, the Beinoni does in fact control his heart. Therefore the Alter Rebbe says of the rasha “his heart is not under his control at all,” emphasizing that he is unable to influence his heart even by means of his mind.
The author previously stated that the ability of the mind to master the heart is natural and inherent in the mind. Why, then, do the wicked (resha‘im) lack this capacity? He answers:
וזה עונש על גודל ועוצם עונם
This is a punishment for the enormity and potency of their sinfulness.
However, this raises another question: If they have in fact lost the ability to master their heart, how can it be “very near” to them to observe the mitzvot “with their heart”? In answer, the author states:
ולא דברה תורה במתים אלו שבחייהם קרוים מתים
The Torah does not speak of the dead, that is, those wicked ones who are considered dead2 even during their lifetime.3
כי באמת אי אפשר לרשעים להתחיל לעבוד ה׳ בלי שיעשו תשובה על העבר תחלה
Indeed, it is impossible for the wicked to begin to serve G‑d, that is, to observe the mitzvot out of a feeling of love and fear of G‑d, without first repenting for their past,
לשבר הקליפות, שהם מסך מבדיל ומחיצה של ברזל המפסקת בינם לאביהם שבשמים
in order to shatter the kelipot that were created by their sins, which form a sundering curtain and an “iron wall” that interposes between them and their Father in Heaven.4
על ידי שבירת לבו ומרירת נפשו על חטאיו
How are these kelipot shattered? — By means of contriteness of heart and bitterness of soul over one’s sins.
כמו שכתוב בזהר על פסוק: זבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר וגו׳ שעל ידי לב נשבר, נשברה רוח הטומאה דסיטרא אחרא
As the Zohar interprets the verse,5 “The sacrifices to the Almighty (Elokim) are a broken spirit, a broken and contrite heart…,” to mean that through one’s breaking his heart the unclean spirit of the sitra achra (the kelipot) is broken, and this is the sacrifice that we offer to the Divine Name, Elokim.
When speaking of the sacrifices and the laws pertaining to them, the Torah mentions only the Divine Name Havayeh (as in the oft-repeated phrase describing the sacrifices: “an appealing fragrance to G‑d (Havayeh)”). No mention is made of a sacrifice to the Divine Name, Elokim. What, asks the Zohar, does constitute a sacrifice to that Name? The Zohar interprets the previously quoted verse as answering this question. “The sacrifice to Elokim is a broken spirit” (i.e., breaking the spirit of the sitra achra; and this is accomplished by means of) “a broken and contrite heart.”
(עיין שם פרשת פינחס דף ר"מ, ופרשת ויקרא דף ח׳ ודף ה׳ עמוד א׳, ובפירוש הרמ״ז שם)
6(See Zohar on Parshat Pinchas, p. 240, and on Parshat Vayikra, p. 8 and p. 5a, and the commentary of Rabbi Moshe Zacuto thereon.)
Returning now to his original point, that the wicked cannot begin serving G‑d with love and fear before repenting their sins, the Alter Rebbe says:
והיא בחינת תשובה תתאה, להעלות ה׳ תתאה להקימה מנפילתה שנפלה אל החיצונים
This is the lower category of repentance, whereby the lower letter hei is raised up from its fall into the forces of evil, the kelipot.
Teshuvah (repentance), spelled הבושת, forms the words “returning the hei”; this implies that repentance “returns” the hei of the Divine Name, Havayeh (yud hei vav hei), to its proper place. The higher category of teshuvah returns the “higher” (the first) hei to the yud preceding it, while the lower form of teshuvah returns the “lower” hei to the vav preceding it. The teshuvah mentioned earlier as a prerequisite for a love and fear of G‑d, is of the lower category.
שהוא סוד גלות השכינה, כמאמר רז״ל: גלו לאדום שכינה עמהם
This fall of the lower hei of the Divine Name into the kelipot is the mystery of the Shechinah (the Divine Presence) in exile, as our Sages have said:7 “When the Jews were exiled to Edom, the Shechinah went into exile with them.”
דהיינו כשאדם עושה מעשה אדום, מוריד וממשיך לשם בחינת וניצו׳ אלקות המחיה את נפש רוח ונשמה שלו
In a spiritual sense, in terms of one’s service to G‑d, this statement means that when one acts like “Edom”, the embodiment of evil, when he sins, he degrades and draws down to Edom, to the kelipot, the Divine spark which vitalizes his Nefesh, Ruach, and Neshamah with G‑dly, holy life. In this way, the Shechinah within him is drawn into exile.
המלובשים בנפש הבהמית מהקליפה שבלבו שבחלל השמאלי, המולכת בו בעודו רשע ומושלת בעיר קטנה שלו
What constitutes “exile” in this case is the fact that the Divine spark gives life to his G‑dly soul which is clothed in the animal soul of kelipah situated in the left part of his heart; and as long as he remains wicked, the animal soul reigns over him, dominating his “small city,” his body. Thus the Divine spark within his G‑dly soul is in exile in the kelipah of his animal soul.
ונר״נ כבושים בגולה אצלה
The Nefesh, Ruach and Neshamah are thus held captive in exile under it.
A captive not only lacks the freedom to act as he wishes, but is also forced to carry out the wishes of his captor. The Divine spark within the soul, however, although in exile, is still not in captivity. It has merely lost its ability to affect the person with its G‑dly vitality.
וכשנשבר לבו בקרבו, ונשברה רוח הטומאה וסיטרא אחרא, ויתפרדו כו׳
When the heart of the rasha is broken within him, and thereby the spirit of uncleanliness and of the sitra achra are broken, and the forces of evil are dispersed,
היא קמה מנפילתה וגם נצבה, כמו שכתוב במקום אחר
then the lower hei of the Divine Name — the Shechinah — rises from its fall and stands firm, as discussed elsewhere.
Only when he repents and thereby frees the Shechinah from exile, and allows the Divine spark within him to affect his soul and body, may he begin to serve G‑d with love and fear.
* * *
In summary: It is indeed “very near” to us to love and fear G‑d, for we are able to create at least an “intellectual emotion” by means of our mind, which is under our control even if our heart is not. However, this does not apply to the rasha, who is a slave to the desires of his animal soul, and must repent before beginning to serve G‑d with love and fear.
——— ● ———
FOOTNOTES
1. Bereishit Rabbah 34:10; 67:8.
2. Berachot 18b.
3. The Rebbe notes that in the following sentences the Alter Rebbe addresses a difficulty which arises from his previous statement concerning the rasha: If indeed, the mind of the rasha is under the control of his heart, and if the heart is naturally inclined, not toward love and fear of G‑d (in any form, not even a love which remains hidden in the mind) but toward material pleasures, then (a) It is not only “far”, but in fact impossible for him to acquire a love or fear of G‑d; (b) It will remain impossible for him forever, G‑d forbid, for what will arouse him to love and fear once he has lost control over his mind, which is the medium of influence on the heart?Indeed, answers the Alter Rebbe; in his present state, it is in fact impossible for the rasha to attain a love or fear of G‑d. But it is in his hands to change this state of affairs — through repentance, which destroys the evil in his heart.In this way, the rasha tackles the problem at its source. Once his heart rules him no longer, his mind is free to influence it, and to arouse a love and fear of G‑d.
4. Cf. Yeshayahu 59:2.
5. Tehillim 51:19; Zohar II, 116b.
6. Parentheses are in the original text.
7. Cf. Megillah 29a.
____________________________
Rambam:
Daily Mitzvah Mishneh Torah, End of Sefer Ahavah: From “Text of Blessings of the Amidah and their Arrangement. Blessed are You” to “He who makes peace, etc.” [end of Text of Viddui]. Sefer Hamitzvot
Today's Mitzvah
Monday, 28 Tevet, 5775 • 19 January 2015
Nusach HaTefila
Nusach HaTefila
Today we continue with Maimonides' "Order of Prayer." (The Daily Mitzvah schedule runs parallel to the daily study of three chapters of Maimonides' 14-volume code. This is what is being studied today according to the three-chapter-a-day-schedule.)
We have not translated this order into English, because the point of it is not to provide a translation of the prayers, but to lay out the way Maimonides structured his prayer book.
As such, we present you today with the second section (parts two, three, and four) of the original Hebrew "Order of Prayer."
Part 2
סדר תפלות חלק שני
א. נוסח ברכות התפלה וסידורן:
(א) ברוך אתה יי' אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגבור והנורא וכו':
(ב) אתה גבור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע (מוריד הטל) (משיב הרוח ומוריד הגשם) מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים וכו':
(ג) אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה ברוך אתה יי' האל הקדוש:
(ד) אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה וחננו מאתך דעה חכמה ובינה והשכל ברוך אתה יי' חונן הדעת:
(ה) השיבנו אבינו לתורתך ודבקנו במצותיך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלימה לפניך ברוך אתה יי' הרוצה בתשובה:
(ו) סלח לנו אבינו כי חטאנו מחול לנו מלכנו כי פשענו לך כי אל טוב וסלח אתה ברוך אתה יי' חנון המרבה לסלוח:
(ז) ראה נא בענינו וריבה ריבנו ודון דיננו ומהר לגאלנו כי אל מלך גואל חזק אתה ברוך אתה יי' גואל ישראל:
(ח) רפאנו יי' אלהינו ונרפא הושיענו ונושעה כי תהלתנו אתה והעלה רפואה שלימה לכל תחלואינו כי אל רופא ורחמן אתה ברוך אתה יי' רופא חולי עמו ישראל:
(ט) ברכנו יי' אלהינו בכל מעשה ידינו וברך את שנותינו ותן (טל ומטר ל) ברכה על כל פני האדמה ושבע את העולם מברכותיך ורוה פני תבל ברוך אתה יי' מברך השנים:
(י) תקע בשופר גדול לחירותנו ושא נס לקבץ את כל גליותינו מארבע כנפות כל הארץ לארצנו ברוך אתה יי' מקבץ נדחי עמו ישראל:
(יא) השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה ומלוך עלינו אתה לבדך בחסד וברחמים בצדק ובמשפט ברוך אתה יי' מלך אוהב צדקה ומשפט:
(יב) למלשינים אל תהי תקוה וכל האפיקורוסין כולם כרגע יאבדו ומלכות זדון תעקר ותשבר במהרה בימנו ברוך אתה יי' שובר רשעים ומכניע זדים:
(יג) על החסידים ועל הצדיקים ועל גרי הצדק ועל שארית עמך בית ישראל יהמו רחמיך יי' אלהינו ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת וכו':
(יד) תשכון בתוך ירושלים עירך כאשר דברת ובנה אותה בנין עולם במהרה בימינו ברוך אתה יי' בונה ירושלים:
(טו) את צמח דוד במהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך ברוך אתה יי' מצמיח קרן ישועה:
(טז) שמע קולנו יי' אלהינו וחוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתינו מלכנו ריקם אל תשיבנו כי אתה שומע וכו':
(יז) רצה יי' אלהינו בעמך ישראל ולתפלתם שעה והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם וכו' ברוך אתה יי' המחזיר שכינתו לציון:
(יח) מודים אנחנו לך שאתה הוא יי' אלהינו ואלהי אבותינו צור חיינו ומגן ישענו אתה לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך על חיינו וכו':
(יט) שים שלום טובה וברכה חן וחסד ורחמים עלינו ועל ישראל עמך וברכנו כולנו ממאור פניך נתת לנו יי' אלהינו תורה וחיים אהבה וכו' בימות החמה אומר בברכה שניה רב להושיע מוריד הטל מכלכל חיים בחסד וכו' ומברך ברכה תשיעית בנוסח זה ברכנו יי' אלהינו בכל מעשה ידינו וברך את שנתנו בטללי רצון ברכה ונדבה כשנים הטובות ברוך אתה יי' מברך השנים בליל מוצאי שבת ובמוצאי יום הכפורים ובמוצאי ימים טובים מברך ברכה רביעית בנוסח זה:
אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה אתה הבדלת בין קדש לחול בין אור לחשך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה כשם שהבדלת בין קדש לחול כן פדנו והצילנו מכל מיני משחית ומכל מיני פורעניות המתרגשות לבא בעולם ושמרנו מן הכל וחננו מאתך וכו':
בראשי חדשים ובחולו של מועד מוסיף בברכת י"ז בערבית ושחרית ומנחה ומברך אותה בנוסח זה:
רצה יי' אלהינו וכו' עד עבודת ישראל עמך אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא וכו' ותחזינה עינינו וכו' ובחולו של מועד אומר ביום מקרא קדש הזה ביום מועד חג המצות הזה או ביום מועד חג השבועות הזה או ביום מועד חג הסוכות הזה ביום תענית מברך היחיד ברכת י"ו בנוסח זה:
שמע קולנו יי' אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו מלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו עננו אבינו עננו ביום צום תעניתנו כי בצרה גדולה אנחנו אל תסתר פניך ממנו ואל תעלם אזנך משמוע בקשתנו והיה קרוב לשוענו טרם נקרא ואתה תענה נדבר ואתה תשמע כדבר שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע כי אתה שומע תפלת כל פה ברוך אתה יי' שומע תפלה ושליח צבור אומר נוסח זה ברכה בפני עצמה אחר ברכה שביעית אומר עננו וכו' עד כי אל עונה בעת צרה פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה ברוך אתה יי' העונה בעת צרה:
תשעה באב מברך ברכת ארבע עשרה בנוסח זה:
רחם יי' עלינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך העיר האבלה החרבה השוממה הנתונה ביד זרים היושבת וראש לה חפוי כאשה עקרה שלא ילדה ויבלעוה לגיונות ויירשוה עובדי פסילים ויתנו נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ על כן ציון במרר תבכה וירושלים תתן קולה לבי לבי על חלליהם מעי מעי על הרוגיהם ראה יי' והביטה וראה שוממותיה ונחמנה כי באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה ככתוב ואני אהיה לה נאם יי' חומת אש סביב ולכבוד אהיה תוכה ברוך אתה יי' בונה ירושלים בפורים מברך ברכת שמנה עשרה בנוסח זה:
מודים אנחנו לך שאתה הוא יי' אלהינו על חיינו המסורים בידך על נשמותינו הפקודות לך על נסיך שבכל יום ויום ועל נפלאותיך שבכל עת כו' על הנסים ועל הגבורות ועל התשועות וכו' ועל כולם יי' אלהינו אנו מודים לך הטוב כי לא כלו וכו':
בחנוכה מברך ברכה זו בנוסח זה:
מודים אנחנו לך כו' עד ועל נפלאותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהרים על הנסים כו' עד ואחר כן באו בניך וכו':
שליח צבור מברך לעולם ברכה שלישית בנוסח זה:
נקדישך ונמליכך ונשלש לך קדושה משולשת כדבר האמור על יד נביאך וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו כבודו וגדלו מלא עולם ומשרתיו שואלים איה מקום כבודו להעריצו לעומתם משבחים ואומרים ברוך כבוד יי' ממקומו ממקומך מלכנו תופיע ותמלוך עלינו כי מחכים אנחנו לך מתי תמלוך בציון בחיינו ובימינו תשכון תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים עירך לדור ודור לנצח נצחים ועינינו תראינה במלכות עוזך כדבר האמור בדברי קדשך על ידי דוד משיח צדקך ימלוך יי' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה לדור ודור נגיד גדלך ולנצח נצחים קדושתך נקדיש ושבחך אלהינו מפינו לא ימוש כי אל מלך גדול וקדוש אתה ברוך אתה יי' האל הקדוש בעת ששליח ציבור אומר בברכה זו וקרא זה אל זה כל העם עונין קדוש קדוש קדוש וכו' וכשהוא אומר איה מקום כבודו כל העם עונין משבחים ואומרים ברוך כו' וכשהוא אומר בחיינו ובימינו כל העם עונין אמן וכשהוא אומרע"ידוד משיח צדקך כל העם אומרים ימלוך יי' לעולם וכל אלו הדברים שעונין הצבור הוא קורא עמהן ולא יגביה קולו בעת שהן עונין עמו ואחד היחיד ואחד הש"ץ בעשרה ימים שמראש השנה עד יוה"כ אומר בסוף ברכה זו כאמור ויגבה י"י צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה ברוך אתה י"י המלך הקדוש שליח ציבור אומר קדיש לעולם קודם כל תפלה ואחר כל תפלה ואחר שאומר סדר היום בכל עת שיאמר סדר היום יתחנן מעט ויאמר קדיש וכשישלים לקרות בתורה ובכל עת שיתחנן ברברי תחנונים כשיגמור תחנוניו יאמר קדיש:
נוסח הקדיש:
יתגדל ויתקדש שמיה רבא בעלמא דברא כרעותיה וימליך מלכותיה ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה ויפרוק עמיה בחייכון וביומיכון ובחייהון דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך וכו' בעת שיאמר שליח ציבור יתגדל ויתקדש שמיה רבא כל העם עונין אמן ובעת שהוא אומר תחלה ואמרו אמן כל העם עונין אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא ומצות חכמים הראשונים לענות אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו של אדם וכשהוא אומר יתברך כל העם עונין אמן וכשהוא אומר בריך הוא כל העם עונין אמן וכשהוא אומר בסוף ואמרו אמן כל העם עונין אמן וכסדר הזה עונין בכל קדיש וקדיש קדיש בתרא כל קדיש שאומר שליח ציבור אחר שגומר התפלה שאינו אומר אחריו כלום אלא כל העם שומעין אותו ונפטרין נהגו העם להוסיף בסופו נוסחא זו:
תתקבל צלותהון ותתעבד בעותהון וצלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון דבשמיא יהא שלמא רבא וסייעתא ופורקנא משמיא עליכון ועלנא ועל קהלהון דישראל ואמרו אמן עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל אמן:
קדיש דרבנן כל עשרה מישראל או יתר שעוסקין בתלמוד תורה שעל פה ואפילו במדרשות או בהגדות כשהן מסיימין אומר אחד מהן קדיש בנוסח זה:
יתגדל ויתקדש שמיה רבא דעתיד לחדתא עלמא ולאחייא מתייא ולמיפרק חייא ולמיבני קרתא דירושלם ולשכללא היכלא קדישא ולמיעקר פולחנא נוכראה מן ארעא ולאתבא פולחנא דשמיא לאתריה בזיויה ויחודיה וימליך מלכותיה וכו' עד ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן על רבנן ועל תלמידיהון ועל תמידי תלמידיהון דעסקין באורייתא די באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר יהא להון ולכון חינא וחסדא ורחמי וסייעתא ורווחא מקדם אבוהון דבשמיא ואמרו אמן יהא שלמא וכו' וזהו הנקרא קדיש דרבנן:
מנהגנו להתחנן בנפילת פנים בדברים ופסוקים אלו פעמים בכולן ופעמים במקצתן לפיכך אני כורע ומשתחוה ומתחנן לפניך אדון העולם אלהי האלהים ואדוני האדונים כי לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים יי' שמעה יי' סלחה יי' הקשיבה ועשה אל תאחר מה נאמר לפניך השם מה נדבר ומה נצטדק חטאנו עוינו והרשענו ומרדנו וסרנו ממצותיך וממשפטיך לך יי' הצדקה ולנו בשת הפנים הושחרו פנינו מפני חטאתינו ונכפפה קומתנו מפני אשמותינו אין לנו פה להשיב ולא מצח להרים ראש אלהי בושתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך כי עוונותינו רבו עד למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים אין בנו מעשים עשה עמנו צדקה למען שמך והושיענו כמו שהבטחתנו על ידי נביאך למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך לבלתי הכריתך לא למענכם אני עושה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם לא לנו יי' לא לנו כי לשמך תן כבוד על חסדך על אמתך למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם אנא יי' אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה וסלחת לעוננו כי רב הוא יי' שמעה יי' סלחה יי' הקשיבה ועשה ואל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך:
נהגו העם להתחנן אחר נפילת פנים כשמגביה פניו מן הקרקע בפסוקים אלו:
ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו זכר רחמיך יי' וחסדיך כי מעולם המה אל תזכור לנו עונות ראשונים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך יהי חסדך יי' עלינו כאשר יחלנו לך אם עונות תשמר יה יי' מי יעמוד כי עמך הסליחה למען תורא יי' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך:
וכן נהגו העם להתחנן אחר סדר היום בתחנונים אלו:
יי' אלהי אברהם יצחק וישראל אבותינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך והוא רחום יכפר עון וגו' כי אתה יי' טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיך צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע ישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו וגו' ברוך יי' יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה יי' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה יי' צבאות אשרי אדם בוטח בך ברוך אדוננו ברוך בוראנו ברוך שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמתע"ימשה רבינו וחיי עולם נטע בתוכנו הרחמן יפתח לבנו לתלמוד תורתו ויתן בלבנו אהבתו ויראתו ותורתו לעשות רצונו ולעובדו בלבב שלם ובנפש חפצה למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה כן יהי רצון ורחמים מלפניך יי' אלהינו שנחיה לשמור חקיך בעולם הזה ולימות המשיח כדי שנזכה ונירש טוב לחיי העולם הבא למען יזמרך כבוד ולא ידום יי' אלהי לעולם אודך יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי' צורי וגואלי:
נהגו מקצת העם לקרוא בכל יום אחר תחנונים אלו שיר מזמור שהיו הלוים אומרים בבית המקדש באותו היום וקורין לדוד אליך יי' נפשי אשא כל המזמור וקורין אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום וכו' אין כאלהינו אין כאדוננו אין כמלכנו אין כמושיענו מי כאלהינו מי כאדוננו מי כמלכנו מי כמושיענו נודה לאלהינו נודה לאדוננו נודה למלכנו נודה למושיענו אתה הוא אלהינו אתה הוא אדוננו אתה הוא מלכנו אתה הוא מושיענו אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך יי' כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יי אלהינו לעולם ועד כבר אמרנו בספר הזה שבימי השבתות וימים טובים מתפלל אדם בכל תפלה שבע ברכות שלש ראשונות ושלש אחרונות וברכה אחת אמצעית מעין היום ובראש השנה וביום הכפורים של יובל מתפלל באמצע שלש ברכות ובתפלת מוסף בלבד ונמצא מתפלל במוסף בשני ימים אלו תשע ברכות ובמוסף ראש חדש ובמוסף חולו של מועד מתפלל שבע שלש ראשונות ושלש אחרונות וברכה אחת באמצע:
Part 3
סדר תפלות חלק שלישי
א. וזהו נוסח כל הברכות האמצעיות:
ברכה אמצעית של לילי שבת אתה קדשת את יום השביעי לשמך תכלית מעשה שמים וארץ וברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים כאמור ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו וגו' אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו וכו' ברכה אמצעית של יוצר ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו כליל תפארת בראשו נתת בעמדו לפניך על הר סיני הוריד בידו שני לוחות אבנים וכתוב בהן שמירת שבת וכן כתוב בתורתך ושמרו בני ישראל וכו' ישמחו במלכותך שומרי שבת קוראי עונג עם מקדשי שביעי אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו כו' עד ברוך אתה יי' מקדש השבת ברכה אמצעית של מוסף שבת למשה צוית על הר סיני מצות שבת שמור וזכור ובו צויתנו יי' אלהינו להקריב לך קרבן מוסף כראוי יהי רצון מלפניך יי' אלהינו שתעלנו לארצנו וכו' ואת מוסף יום המנוח הזה נעשה ונקריב כו' עד על ידי משה עבדך ולא נתתו מלכנו לגויי הארצות ולא הנחלתנו מלכנו לעובדי אלילים גם במנוחתו לא ישכנו ערלים לבית ישראל נתתו זרע ישורון אשר בם בחרת חמדת ימים אותו קראת אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו כו' עד ברוך אתה יי' מקדש השבת ברכה אמצעית של מנחת שבת אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ עטרת תהלה ועטרת ישועה לעמך נתת אברהם יגל יצחק ירנן יעקב ובניו ינוחו בו מנוחה שלימה שאתה רוצה בה יכירו בניך וידעו כי מאתך היא מנוחתם תנחילנו אבינו ואל תהי צרה ויגון ביום מנוחתנו אלהינו ואלהי אבותינו וכו':
ברכה אמצעית של מוסף ר"ח ראשי חדשים לעמך נתת זמן כפרה לכל תולדותם להיותם מקריבים לפניך זבחי רצון ושעירי חטאת לכפר בעדם זכרון לכולם יהיו תשועת נפשם מיד שונא מזבח חדש בציון תכין ועולת ראש חדש נעלה עליו שירי דוד נשמע בעירך האמורים לפני מזבחך אהבת עולם תביא להם וברית אבות לבנים תזכור אלהינו ואלהי אבותינו מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו יהי רצון מלפניך יי' אלהינו שתעלנו לארצנו ואת מוסף יום ראש החדש הזה כו' עדע"ימשה עבדך יהי רצון מלפניך יי' אלהינו ואלהי אבותינו שתחדש עלינו את ראש החדש הזה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים ולשלום ויהי ראש החדש הזה קץ וסוף לכל חטאתינו וצרותינו תחלה וראש לפדות נפשנו כי בעמך ישראל מכל האומות בחרת וראשי חדשים להם נתת ברוך אתה יי' מקדש ישראל וראשי חדשים ברכה אמצעית ממוסף ראש חדש שחל להיות בשבת אתה יצרת עולמך מקדם כלית מלאכתך ביום השביעי בחרת בנו מכל העמים ורצית בנו מכל הלשונות וקדשתנו במצותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת ותתן לנו יי' אלהינו שבתות למנוחה ויום ראש חדש הזה לכפר בעדנו שחטאנו לפניך ומפני חטאינו וכו' עד ומוספים כהלכתן ואת מוספי יום המנוח הזה ויום ראש החדש הזה נעשה ונקריב את קרבנות חובותינו תמידין כסדרן כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך יהי רצון מלפניך יי' אלהינו ואלהי אבותינו שתחדש וכו' עד לפדות נפשנו רצה נא במנוחתנו וקדשנו במצותיך כו' עד וינוחו בם כל ישראל אוהבי שמך ברוך אתה יי' מקדש השבת וישראל וראשי חדשים:
ברכה אמצעית של יום טוב של פסח ערבית שחרית ומנחה אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו מכל הלשונות וקדשתנו במצותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת ותתן לנו יי' אלהינו מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום טוב מקרא קדש הזה את יום חג המצות הזה זמן חירותנו באהבה זכר ליציאת מצרים אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא כו' והשיאנו יי' אלהינו את ברכת מועדיך לחיים ולשלום כאשר אמרת ורצית לברכנו כן תברכנו סלה ותן חלקנו בתורתך ושמח נפשנו בישועתך וכו' ברוך אתה יי' מקדש ישראל והזמנים:
ברכה אמצעית ממוסף הפסח אתה בחרתנו מכל העמים כו' עד זכר ליציאת מצרים ומפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו ואין אנו יכולין לעלות להראות ולהשתחוות לפניך בבית בחירתך בנוה הדרך בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו מפני היד שנשתלחה במקדשך יהי רצון מלפניך יי' אלהינו שתשוב ותרחם עליו ועלינו ברחמיך הרבים ותקבץ פזורינו מבין הגוים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ והביאנו לציון עירך ברנה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן ואת מוסף יום טוב מקרא קדש הזה יום חג המצות הזה נעשה ונקריב לפניך כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתךע"ימשה עבדך מלך רחמן רחם עלינו וכו' והשיאנו וכו' ברוך אתה יי' מקדש ישראל והזמנים ובנוסח הזה הוא מתפלל בחג שבועות ובחג הסוכות בלא חסרון ובלא יתר אלא שבחג השבועות הוא אומר את יום טוב מקרא קדש הזה את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו באהבה זכר ליציאת מצרים ובמוסף הוא אומר ואת מוסף יום טוב מקרא קדש הזה יום חג השבועות הזה וכן בסוכות הוא אומר את יום טוב מקרא קדש הזה יום חג הסוכות הזה זמן שמחתנו באהבה וכו' ובשמיני עצרת אומר את יום טוב מקרא קדש הזה את יום חג שמיני עצרת הזה זמן שמחתנו כו' וכן במוסף אומר ואת מוסף יום טוב מקרא קדש הזה יום חג שמיני כו':
ואם חל יום טוב להיות בשבת אומר אתה בחרתנו כו' עד ותתן לנו יי' אלהינו שבתות למנוחה מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום המנוח הזה ואת יום טוב מקרא קדש הזה את יום פלוני כו' וכן במוסף אומר ואת מוספי יום המנוח הזה כו' ועל דרך זו הוא מזכיר השבת בראש השנה וביוה"כ אם חלו להיות בשבת בין בשאר תפלות בין במוסף וחותם בכל התפלות של שלש רגלים מקדש השבת וישראל והזמנים ובראש השנה חותם מלך על כל הארץ מקדש השבת וישראל ויום הזכרון וביום הכפורים מלך על כל הארץ מקדש השבת וישראל ויוה"כ ראש השנה נהגו רוב העם מראש השנה ועד יום הכפורים להוסיף בכל תפלה בעשרת הימים בברכה ראשונה מוסיפים זכרנו לחיים כו' ברוך אתה יי' מגן אברהם ומוסיפין בברכה שנייה מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו ברחמים ברוך אתה יי' מחיה המתים ומוסיפין בברכת י"ח זכור רחמיך וכו' ובברכה אחרונה מוסיפין ובספר חיים וכו' ובתפלת נעילה של יום הצום אומר בברכה זכרנו לחיים חתמנו וכל אלו התוספות מנהג מקומות ויש מקומות שנהגו שלא יוסיפו דבר:
מנהג פשוט שמברכין ברכה שלישית בנוסח זה בשני ימים של ראש השנה בכל תפלה ותפלה מארבע התפלות וכן נהגו מקצת לברך אותה באותו הנוסח בכל תפלה ותפלה מחמש תפלות של יוה"כ וזהו נוסחה:
אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה ובכן תן פחדך יי' אלהינו על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת וייראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם כו' ובכן תן כבוד לעמך תהלה ליריאיך ותקוה טובה לדורשיך ופתחון פה למיחלים לך שמחה לארצך ששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך במהרה בימינו ואז צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים כו' ככתוב בדברי קדשך ימלוך יי' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה וכתוב ויגבה יי' וגו' ברוך אתה יי' המלך הקדוש ברכה אמצעית של ראש השנה ערבית שחרית ומנחה אתה בחרתנו מכל העמים כו' ותתן לנו יי' אלהינו את יום טוב מקרא קדש הזה זכרון תרועה באהבה זכר ליציאת מצרים אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא כו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך על כל העולם כולו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקרך והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר רוח ונשמה באפו יי' וכו' קדשנו כו' ברוך אתה יי' מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון:
ברכה ראשונה משלש ברכות אמצעיות של מוסף ראש השנה אתה בחרתנו ומפני חטאינו כו' ואת מוספי כו' כמו שכתוב עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות וכו' אוחילה לאל אחלה פניו אשאלה ממנו מענה לשון אשר בקהל עם אשירה עוזו אביעה רננות בעד מפעליו כו' ברוך אתה יי' למדני חוקיך על כן נקוה לך יי' אלהינו לראות מהרה בתפארת עוזך וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך כו' ברוך אתה יי' מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם אם כבנים אם כעבדים אם כבנים רחמנו כרחם אב על בנים אם כעבדים עינינו לך תלויות וכו' ברכה שנייה אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם כו' כי זוכר הנשכחות אתה הוא מעולם ואין שכחה לפני כסא כבודך ועקדת יצחק לזרעו תזכור וכו' היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם אם כבנים אם כעבדים אם כבנים רחמנו כרחם אב על בנים כו' ברכה שלישית אתה נגלית בענן כבודך על עם קדשך לדבר עמם מן השמים השמעתם קולך כו' כי אתה שומע כו' ברוך אתה יי' שומע תרועה היום הרת עולם כו' ככתוב למעלה:
ברכה אמצעית של צום יום הכפורים בערבית ושחרית ומנחה ונעילה אתה בחרתנו כו' ותתן לנו יי' אלהינו את יוה"כ הזה ואת יום מקרא קדש הזה למחילה וכו' אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבוא יגיע יראה וירצה ישמע ויפקד ויזכר לפניך זכרוננו זכרון אבותינו זכרון ירושלים עירך וזכרון משיח בן דוד וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מחול לעונותינו וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך כו' קדשנו כו' ודברך אמת וקיים כו' ברוך אתה יי' מלך על כל הארץ מלך מוחל וסולח וכו' ברכה אמצעית של מוסף אתה בחרתנו ומפני חטאינו ואת מוספי יום מקרא קדש הזה נעשה ונקריב לפניך כמצות רצונך כו' אלהינו ואלהי אבותינו מחול לעונותינו ביום צום הכפורים הזה מחה והעבר פשעינו כו' עד ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך על כל העולם כולו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקרך והופע בהדר גאון עוזך וכו' עד ומלכותו בכל משלה קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך ושבענו מטובך ושמחנו בישועתך וטהר לבנו לעבדך באמת ודברך כו' עד ברוך אתה יי' מקדש ישראל ויום הכפורים נהגו העם בכל תפלות המוספין כשהוא אומר כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך מזכיר קרבנות אותו היום כמו שהם כתובים בתורה וקורא אותם הפסוקים ואם לא הזכיר כיון שאמר כמו שכתבת עלינו בתורתך שוב אינו צריך:
Part 4
סדר תפלות חלק רביעי
נוסח הוידוי:
אלהינו ואלהי אבותינו תבא לפניך תפלתנו ואל תתעלם מתחנתנו שאין אנו עזי פנים וקשי עורף שנאמר לפניך צדיקים אנחנו ולא חטאנו אבל אנחנו ואבותינו אשמנו בגדנו גזלנו דברנו דופי העוינו והרשענו זדנו חמסנו כו' עד כי אמת עשית ואנחנו הרשענו מה נאמר לפניך יי' אלהינו יושב מרום ומה נספר לפניך שוכן שחקים הלא הנסתרות והנגלות אתה יודע אתה יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי אתה חופש כל חדרי בטן ובוחן כליות ולב אין כל דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך ובכן יהי רצון מלפניך יי' אלהינו ואלהי אבותינו שתמחול לנו על כל חטאתינו ותכפר לנו על כל עונותינו ותסלח לנו על כל פשעינו:
על חטא שחטאנו לפניך באונס וע"ח ש"ל בבלי דעת ע"ח ש"ל בגלוי וע"ח ש"ל בדעת ובמרמה ע"ח ש"ל בהרהור הלב וע"ח ש"ל בוידוי פה ע"ח ש"ל בזדון וע"ח ש"ל בחוזק יד ע"ח ש"ל בטומאת שפתים וע"ח ש"ל ביצר הרע ע"ח ש"ל ביודעים וע"ח ש"ל בלא יודעים ע"ח ש"ל בכחש ובכזב וע"ח ש"ל בלשון הרע ע"ח ש"ל במראית העין וע"ח ש"ל בנשך ובמרבית ע"ח ש"ל בשיח שפתותינו וע"ח ש"ל בעינים רמות ע"ח ש"ל בפתחון פה וע"ח ש"ל בצעדי רגלים ע"ח ש"ל בקפיצת יד וע"ח שח"ל ברצון ובדעת ע"ח שח"ל בשגגה וע"ח שח"ל בתמהון לבב על חטאים שאנו חייבין עליהם חטאת ע"ח שח"ע עולה (ע"ח שח"ע קרבן) ע"ח שח"ע אשם ודאי ע"ח שח"ע אשם תלוי ע"ח שח"ע קרבן עולה ויורד ע"ח שח"ע עשה ע"ח שח"ע לא תעשה שנתקו לעשה ע"ח שח"ע מיתה בידי שמים ע"ח שח"ע כרת ע"ח שח"ע מלקות ע"ח שח"ע ארבע מיתות בית דין סקילה שריפה הרג וחנק על הגלוים לנו ועל שאינן גלוים לנו הגלוים לנו כבר אמרנום לפניך יי' אלהינו ושאינם גלוים לנו כל חטאינו אתה יודע כל הנסתרות ככתוב הנסתרות ליי' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם וכו' כי אתה סולחן לישראל מן העולם ומוחלן לשבטי ישורון ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי הרי אני לפניך יי' אלהי ככלי מלא בושה וכלימה יהי רצון מלפניך שלא אחטא עוד ומה שחטאתי מחה ברחמיך הרבים אבל לאע"ייסורין יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי' צורי וגואלי:
כסדר הזה מתודה בערבית שחרית ומוסף ומנחה בין יחיד בין שליח ציבור אלא שהיחיד אומר וידוי זה אחר תפלתו אחר שגומר שים שלום קודם שיפסיע שלש פסיעות ושליח ציבור אומרו בתוך ברכה אמצעית קודם שיאמר אלהינו ואלהי אבותינו מחול לעונותינו מתודה וידוי כסדר הזה ואח"כ אומר מחול לעונותינו ביום צום הכפורים:
בנעילה מתודה כסדר הזה:
מה. נאמר לפניך יושב מרום כו' כי עונותינו רבו מלמנות כו' מה אנו מה חיינו מה חסדנו מה צדקנו מה מעשינו מה נאמר לפניך יי' אלהינו הלא כל הגבורים כאין לפניך ואנשי השם כלא היו וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל כי כל מעשינו תהו וימי חיינו הבל לפניך ככתוב ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל אבל אתה הבדלת אנוש מראש ותכירהו לעמוד לפניך כי מי יאמר לך מה תעשה ואם יצדק מה יתן לך ותתן לנו יי' אלהינו את יוה"כ הזה קץ מחילה לכל חטאתינו למען נחדל מעושק ידינו ונשוב לעשות חוקי רצונך בלב שלם כדבר שנאמר דרשו יי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח ואתה אלוה סליחות טוב ומטיב חנון ורחום ארך אפים ורב חסד מרבה להטיב רוצה בתשובתן של רשעים ואין אתה חפץ במיתתן ככתוב חי אני נאם יי' אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל השיבנו וקבלנו ומחול לנו וסלח כגודל חסדך יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי' כו' עושה שלום וכו':
________________________________________
Daily Mitzvah Mishneh Torah, End of Sefer Ahavah: From “Text of Blessings of the Amidah and their Arrangement. Blessed are You” to “He who makes peace, etc.” [end of Text of Viddui]. Sefer Hamitzvot
Today's Mitzvah
Monday, 28 Tevet, 5775 • 19 January 2015
Nusach HaTefila
Nusach HaTefila
Today we continue with Maimonides' "Order of Prayer." (The Daily Mitzvah schedule runs parallel to the daily study of three chapters of Maimonides' 14-volume code. This is what is being studied today according to the three-chapter-a-day-schedule.)
We have not translated this order into English, because the point of it is not to provide a translation of the prayers, but to lay out the way Maimonides structured his prayer book.
As such, we present you today with the second section (parts two, three, and four) of the original Hebrew "Order of Prayer."
Part 2
סדר תפלות חלק שני
א. נוסח ברכות התפלה וסידורן:
(א) ברוך אתה יי' אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגבור והנורא וכו':
(ב) אתה גבור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע (מוריד הטל) (משיב הרוח ומוריד הגשם) מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים וכו':
(ג) אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה ברוך אתה יי' האל הקדוש:
(ד) אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה וחננו מאתך דעה חכמה ובינה והשכל ברוך אתה יי' חונן הדעת:
(ה) השיבנו אבינו לתורתך ודבקנו במצותיך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלימה לפניך ברוך אתה יי' הרוצה בתשובה:
(ו) סלח לנו אבינו כי חטאנו מחול לנו מלכנו כי פשענו לך כי אל טוב וסלח אתה ברוך אתה יי' חנון המרבה לסלוח:
(ז) ראה נא בענינו וריבה ריבנו ודון דיננו ומהר לגאלנו כי אל מלך גואל חזק אתה ברוך אתה יי' גואל ישראל:
(ח) רפאנו יי' אלהינו ונרפא הושיענו ונושעה כי תהלתנו אתה והעלה רפואה שלימה לכל תחלואינו כי אל רופא ורחמן אתה ברוך אתה יי' רופא חולי עמו ישראל:
(ט) ברכנו יי' אלהינו בכל מעשה ידינו וברך את שנותינו ותן (טל ומטר ל) ברכה על כל פני האדמה ושבע את העולם מברכותיך ורוה פני תבל ברוך אתה יי' מברך השנים:
(י) תקע בשופר גדול לחירותנו ושא נס לקבץ את כל גליותינו מארבע כנפות כל הארץ לארצנו ברוך אתה יי' מקבץ נדחי עמו ישראל:
(יא) השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה ומלוך עלינו אתה לבדך בחסד וברחמים בצדק ובמשפט ברוך אתה יי' מלך אוהב צדקה ומשפט:
(יב) למלשינים אל תהי תקוה וכל האפיקורוסין כולם כרגע יאבדו ומלכות זדון תעקר ותשבר במהרה בימנו ברוך אתה יי' שובר רשעים ומכניע זדים:
(יג) על החסידים ועל הצדיקים ועל גרי הצדק ועל שארית עמך בית ישראל יהמו רחמיך יי' אלהינו ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת וכו':
(יד) תשכון בתוך ירושלים עירך כאשר דברת ובנה אותה בנין עולם במהרה בימינו ברוך אתה יי' בונה ירושלים:
(טו) את צמח דוד במהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך ברוך אתה יי' מצמיח קרן ישועה:
(טז) שמע קולנו יי' אלהינו וחוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתינו מלכנו ריקם אל תשיבנו כי אתה שומע וכו':
(יז) רצה יי' אלהינו בעמך ישראל ולתפלתם שעה והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם וכו' ברוך אתה יי' המחזיר שכינתו לציון:
(יח) מודים אנחנו לך שאתה הוא יי' אלהינו ואלהי אבותינו צור חיינו ומגן ישענו אתה לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך על חיינו וכו':
(יט) שים שלום טובה וברכה חן וחסד ורחמים עלינו ועל ישראל עמך וברכנו כולנו ממאור פניך נתת לנו יי' אלהינו תורה וחיים אהבה וכו' בימות החמה אומר בברכה שניה רב להושיע מוריד הטל מכלכל חיים בחסד וכו' ומברך ברכה תשיעית בנוסח זה ברכנו יי' אלהינו בכל מעשה ידינו וברך את שנתנו בטללי רצון ברכה ונדבה כשנים הטובות ברוך אתה יי' מברך השנים בליל מוצאי שבת ובמוצאי יום הכפורים ובמוצאי ימים טובים מברך ברכה רביעית בנוסח זה:
אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה אתה הבדלת בין קדש לחול בין אור לחשך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה כשם שהבדלת בין קדש לחול כן פדנו והצילנו מכל מיני משחית ומכל מיני פורעניות המתרגשות לבא בעולם ושמרנו מן הכל וחננו מאתך וכו':
בראשי חדשים ובחולו של מועד מוסיף בברכת י"ז בערבית ושחרית ומנחה ומברך אותה בנוסח זה:
רצה יי' אלהינו וכו' עד עבודת ישראל עמך אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא וכו' ותחזינה עינינו וכו' ובחולו של מועד אומר ביום מקרא קדש הזה ביום מועד חג המצות הזה או ביום מועד חג השבועות הזה או ביום מועד חג הסוכות הזה ביום תענית מברך היחיד ברכת י"ו בנוסח זה:
שמע קולנו יי' אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו מלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו עננו אבינו עננו ביום צום תעניתנו כי בצרה גדולה אנחנו אל תסתר פניך ממנו ואל תעלם אזנך משמוע בקשתנו והיה קרוב לשוענו טרם נקרא ואתה תענה נדבר ואתה תשמע כדבר שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע כי אתה שומע תפלת כל פה ברוך אתה יי' שומע תפלה ושליח צבור אומר נוסח זה ברכה בפני עצמה אחר ברכה שביעית אומר עננו וכו' עד כי אל עונה בעת צרה פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה ברוך אתה יי' העונה בעת צרה:
תשעה באב מברך ברכת ארבע עשרה בנוסח זה:
רחם יי' עלינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך העיר האבלה החרבה השוממה הנתונה ביד זרים היושבת וראש לה חפוי כאשה עקרה שלא ילדה ויבלעוה לגיונות ויירשוה עובדי פסילים ויתנו נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ על כן ציון במרר תבכה וירושלים תתן קולה לבי לבי על חלליהם מעי מעי על הרוגיהם ראה יי' והביטה וראה שוממותיה ונחמנה כי באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה ככתוב ואני אהיה לה נאם יי' חומת אש סביב ולכבוד אהיה תוכה ברוך אתה יי' בונה ירושלים בפורים מברך ברכת שמנה עשרה בנוסח זה:
מודים אנחנו לך שאתה הוא יי' אלהינו על חיינו המסורים בידך על נשמותינו הפקודות לך על נסיך שבכל יום ויום ועל נפלאותיך שבכל עת כו' על הנסים ועל הגבורות ועל התשועות וכו' ועל כולם יי' אלהינו אנו מודים לך הטוב כי לא כלו וכו':
בחנוכה מברך ברכה זו בנוסח זה:
מודים אנחנו לך כו' עד ועל נפלאותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהרים על הנסים כו' עד ואחר כן באו בניך וכו':
שליח צבור מברך לעולם ברכה שלישית בנוסח זה:
נקדישך ונמליכך ונשלש לך קדושה משולשת כדבר האמור על יד נביאך וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו כבודו וגדלו מלא עולם ומשרתיו שואלים איה מקום כבודו להעריצו לעומתם משבחים ואומרים ברוך כבוד יי' ממקומו ממקומך מלכנו תופיע ותמלוך עלינו כי מחכים אנחנו לך מתי תמלוך בציון בחיינו ובימינו תשכון תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים עירך לדור ודור לנצח נצחים ועינינו תראינה במלכות עוזך כדבר האמור בדברי קדשך על ידי דוד משיח צדקך ימלוך יי' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה לדור ודור נגיד גדלך ולנצח נצחים קדושתך נקדיש ושבחך אלהינו מפינו לא ימוש כי אל מלך גדול וקדוש אתה ברוך אתה יי' האל הקדוש בעת ששליח ציבור אומר בברכה זו וקרא זה אל זה כל העם עונין קדוש קדוש קדוש וכו' וכשהוא אומר איה מקום כבודו כל העם עונין משבחים ואומרים ברוך כו' וכשהוא אומר בחיינו ובימינו כל העם עונין אמן וכשהוא אומרע"ידוד משיח צדקך כל העם אומרים ימלוך יי' לעולם וכל אלו הדברים שעונין הצבור הוא קורא עמהן ולא יגביה קולו בעת שהן עונין עמו ואחד היחיד ואחד הש"ץ בעשרה ימים שמראש השנה עד יוה"כ אומר בסוף ברכה זו כאמור ויגבה י"י צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה ברוך אתה י"י המלך הקדוש שליח ציבור אומר קדיש לעולם קודם כל תפלה ואחר כל תפלה ואחר שאומר סדר היום בכל עת שיאמר סדר היום יתחנן מעט ויאמר קדיש וכשישלים לקרות בתורה ובכל עת שיתחנן ברברי תחנונים כשיגמור תחנוניו יאמר קדיש:
נוסח הקדיש:
יתגדל ויתקדש שמיה רבא בעלמא דברא כרעותיה וימליך מלכותיה ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה ויפרוק עמיה בחייכון וביומיכון ובחייהון דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך וכו' בעת שיאמר שליח ציבור יתגדל ויתקדש שמיה רבא כל העם עונין אמן ובעת שהוא אומר תחלה ואמרו אמן כל העם עונין אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא ומצות חכמים הראשונים לענות אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו של אדם וכשהוא אומר יתברך כל העם עונין אמן וכשהוא אומר בריך הוא כל העם עונין אמן וכשהוא אומר בסוף ואמרו אמן כל העם עונין אמן וכסדר הזה עונין בכל קדיש וקדיש קדיש בתרא כל קדיש שאומר שליח ציבור אחר שגומר התפלה שאינו אומר אחריו כלום אלא כל העם שומעין אותו ונפטרין נהגו העם להוסיף בסופו נוסחא זו:
תתקבל צלותהון ותתעבד בעותהון וצלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון דבשמיא יהא שלמא רבא וסייעתא ופורקנא משמיא עליכון ועלנא ועל קהלהון דישראל ואמרו אמן עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל אמן:
קדיש דרבנן כל עשרה מישראל או יתר שעוסקין בתלמוד תורה שעל פה ואפילו במדרשות או בהגדות כשהן מסיימין אומר אחד מהן קדיש בנוסח זה:
יתגדל ויתקדש שמיה רבא דעתיד לחדתא עלמא ולאחייא מתייא ולמיפרק חייא ולמיבני קרתא דירושלם ולשכללא היכלא קדישא ולמיעקר פולחנא נוכראה מן ארעא ולאתבא פולחנא דשמיא לאתריה בזיויה ויחודיה וימליך מלכותיה וכו' עד ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן על רבנן ועל תלמידיהון ועל תמידי תלמידיהון דעסקין באורייתא די באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר יהא להון ולכון חינא וחסדא ורחמי וסייעתא ורווחא מקדם אבוהון דבשמיא ואמרו אמן יהא שלמא וכו' וזהו הנקרא קדיש דרבנן:
מנהגנו להתחנן בנפילת פנים בדברים ופסוקים אלו פעמים בכולן ופעמים במקצתן לפיכך אני כורע ומשתחוה ומתחנן לפניך אדון העולם אלהי האלהים ואדוני האדונים כי לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים יי' שמעה יי' סלחה יי' הקשיבה ועשה אל תאחר מה נאמר לפניך השם מה נדבר ומה נצטדק חטאנו עוינו והרשענו ומרדנו וסרנו ממצותיך וממשפטיך לך יי' הצדקה ולנו בשת הפנים הושחרו פנינו מפני חטאתינו ונכפפה קומתנו מפני אשמותינו אין לנו פה להשיב ולא מצח להרים ראש אלהי בושתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך כי עוונותינו רבו עד למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים אין בנו מעשים עשה עמנו צדקה למען שמך והושיענו כמו שהבטחתנו על ידי נביאך למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך לבלתי הכריתך לא למענכם אני עושה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם לא לנו יי' לא לנו כי לשמך תן כבוד על חסדך על אמתך למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם אנא יי' אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה וסלחת לעוננו כי רב הוא יי' שמעה יי' סלחה יי' הקשיבה ועשה ואל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך:
נהגו העם להתחנן אחר נפילת פנים כשמגביה פניו מן הקרקע בפסוקים אלו:
ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו זכר רחמיך יי' וחסדיך כי מעולם המה אל תזכור לנו עונות ראשונים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך יהי חסדך יי' עלינו כאשר יחלנו לך אם עונות תשמר יה יי' מי יעמוד כי עמך הסליחה למען תורא יי' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך:
וכן נהגו העם להתחנן אחר סדר היום בתחנונים אלו:
יי' אלהי אברהם יצחק וישראל אבותינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך והוא רחום יכפר עון וגו' כי אתה יי' טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיך צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע ישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו וגו' ברוך יי' יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה יי' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה יי' צבאות אשרי אדם בוטח בך ברוך אדוננו ברוך בוראנו ברוך שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמתע"ימשה רבינו וחיי עולם נטע בתוכנו הרחמן יפתח לבנו לתלמוד תורתו ויתן בלבנו אהבתו ויראתו ותורתו לעשות רצונו ולעובדו בלבב שלם ובנפש חפצה למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה כן יהי רצון ורחמים מלפניך יי' אלהינו שנחיה לשמור חקיך בעולם הזה ולימות המשיח כדי שנזכה ונירש טוב לחיי העולם הבא למען יזמרך כבוד ולא ידום יי' אלהי לעולם אודך יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי' צורי וגואלי:
נהגו מקצת העם לקרוא בכל יום אחר תחנונים אלו שיר מזמור שהיו הלוים אומרים בבית המקדש באותו היום וקורין לדוד אליך יי' נפשי אשא כל המזמור וקורין אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום וכו' אין כאלהינו אין כאדוננו אין כמלכנו אין כמושיענו מי כאלהינו מי כאדוננו מי כמלכנו מי כמושיענו נודה לאלהינו נודה לאדוננו נודה למלכנו נודה למושיענו אתה הוא אלהינו אתה הוא אדוננו אתה הוא מלכנו אתה הוא מושיענו אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך יי' כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יי אלהינו לעולם ועד כבר אמרנו בספר הזה שבימי השבתות וימים טובים מתפלל אדם בכל תפלה שבע ברכות שלש ראשונות ושלש אחרונות וברכה אחת אמצעית מעין היום ובראש השנה וביום הכפורים של יובל מתפלל באמצע שלש ברכות ובתפלת מוסף בלבד ונמצא מתפלל במוסף בשני ימים אלו תשע ברכות ובמוסף ראש חדש ובמוסף חולו של מועד מתפלל שבע שלש ראשונות ושלש אחרונות וברכה אחת באמצע:
Part 3
סדר תפלות חלק שלישי
א. וזהו נוסח כל הברכות האמצעיות:
ברכה אמצעית של לילי שבת אתה קדשת את יום השביעי לשמך תכלית מעשה שמים וארץ וברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים כאמור ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו וגו' אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו וכו' ברכה אמצעית של יוצר ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו כליל תפארת בראשו נתת בעמדו לפניך על הר סיני הוריד בידו שני לוחות אבנים וכתוב בהן שמירת שבת וכן כתוב בתורתך ושמרו בני ישראל וכו' ישמחו במלכותך שומרי שבת קוראי עונג עם מקדשי שביעי אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו כו' עד ברוך אתה יי' מקדש השבת ברכה אמצעית של מוסף שבת למשה צוית על הר סיני מצות שבת שמור וזכור ובו צויתנו יי' אלהינו להקריב לך קרבן מוסף כראוי יהי רצון מלפניך יי' אלהינו שתעלנו לארצנו וכו' ואת מוסף יום המנוח הזה נעשה ונקריב כו' עד על ידי משה עבדך ולא נתתו מלכנו לגויי הארצות ולא הנחלתנו מלכנו לעובדי אלילים גם במנוחתו לא ישכנו ערלים לבית ישראל נתתו זרע ישורון אשר בם בחרת חמדת ימים אותו קראת אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו כו' עד ברוך אתה יי' מקדש השבת ברכה אמצעית של מנחת שבת אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ עטרת תהלה ועטרת ישועה לעמך נתת אברהם יגל יצחק ירנן יעקב ובניו ינוחו בו מנוחה שלימה שאתה רוצה בה יכירו בניך וידעו כי מאתך היא מנוחתם תנחילנו אבינו ואל תהי צרה ויגון ביום מנוחתנו אלהינו ואלהי אבותינו וכו':
ברכה אמצעית של מוסף ר"ח ראשי חדשים לעמך נתת זמן כפרה לכל תולדותם להיותם מקריבים לפניך זבחי רצון ושעירי חטאת לכפר בעדם זכרון לכולם יהיו תשועת נפשם מיד שונא מזבח חדש בציון תכין ועולת ראש חדש נעלה עליו שירי דוד נשמע בעירך האמורים לפני מזבחך אהבת עולם תביא להם וברית אבות לבנים תזכור אלהינו ואלהי אבותינו מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו יהי רצון מלפניך יי' אלהינו שתעלנו לארצנו ואת מוסף יום ראש החדש הזה כו' עדע"ימשה עבדך יהי רצון מלפניך יי' אלהינו ואלהי אבותינו שתחדש עלינו את ראש החדש הזה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים ולשלום ויהי ראש החדש הזה קץ וסוף לכל חטאתינו וצרותינו תחלה וראש לפדות נפשנו כי בעמך ישראל מכל האומות בחרת וראשי חדשים להם נתת ברוך אתה יי' מקדש ישראל וראשי חדשים ברכה אמצעית ממוסף ראש חדש שחל להיות בשבת אתה יצרת עולמך מקדם כלית מלאכתך ביום השביעי בחרת בנו מכל העמים ורצית בנו מכל הלשונות וקדשתנו במצותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת ותתן לנו יי' אלהינו שבתות למנוחה ויום ראש חדש הזה לכפר בעדנו שחטאנו לפניך ומפני חטאינו וכו' עד ומוספים כהלכתן ואת מוספי יום המנוח הזה ויום ראש החדש הזה נעשה ונקריב את קרבנות חובותינו תמידין כסדרן כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך יהי רצון מלפניך יי' אלהינו ואלהי אבותינו שתחדש וכו' עד לפדות נפשנו רצה נא במנוחתנו וקדשנו במצותיך כו' עד וינוחו בם כל ישראל אוהבי שמך ברוך אתה יי' מקדש השבת וישראל וראשי חדשים:
ברכה אמצעית של יום טוב של פסח ערבית שחרית ומנחה אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו מכל הלשונות וקדשתנו במצותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת ותתן לנו יי' אלהינו מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום טוב מקרא קדש הזה את יום חג המצות הזה זמן חירותנו באהבה זכר ליציאת מצרים אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא כו' והשיאנו יי' אלהינו את ברכת מועדיך לחיים ולשלום כאשר אמרת ורצית לברכנו כן תברכנו סלה ותן חלקנו בתורתך ושמח נפשנו בישועתך וכו' ברוך אתה יי' מקדש ישראל והזמנים:
ברכה אמצעית ממוסף הפסח אתה בחרתנו מכל העמים כו' עד זכר ליציאת מצרים ומפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו ואין אנו יכולין לעלות להראות ולהשתחוות לפניך בבית בחירתך בנוה הדרך בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו מפני היד שנשתלחה במקדשך יהי רצון מלפניך יי' אלהינו שתשוב ותרחם עליו ועלינו ברחמיך הרבים ותקבץ פזורינו מבין הגוים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ והביאנו לציון עירך ברנה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן ואת מוסף יום טוב מקרא קדש הזה יום חג המצות הזה נעשה ונקריב לפניך כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתךע"ימשה עבדך מלך רחמן רחם עלינו וכו' והשיאנו וכו' ברוך אתה יי' מקדש ישראל והזמנים ובנוסח הזה הוא מתפלל בחג שבועות ובחג הסוכות בלא חסרון ובלא יתר אלא שבחג השבועות הוא אומר את יום טוב מקרא קדש הזה את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו באהבה זכר ליציאת מצרים ובמוסף הוא אומר ואת מוסף יום טוב מקרא קדש הזה יום חג השבועות הזה וכן בסוכות הוא אומר את יום טוב מקרא קדש הזה יום חג הסוכות הזה זמן שמחתנו באהבה וכו' ובשמיני עצרת אומר את יום טוב מקרא קדש הזה את יום חג שמיני עצרת הזה זמן שמחתנו כו' וכן במוסף אומר ואת מוסף יום טוב מקרא קדש הזה יום חג שמיני כו':
ואם חל יום טוב להיות בשבת אומר אתה בחרתנו כו' עד ותתן לנו יי' אלהינו שבתות למנוחה מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום המנוח הזה ואת יום טוב מקרא קדש הזה את יום פלוני כו' וכן במוסף אומר ואת מוספי יום המנוח הזה כו' ועל דרך זו הוא מזכיר השבת בראש השנה וביוה"כ אם חלו להיות בשבת בין בשאר תפלות בין במוסף וחותם בכל התפלות של שלש רגלים מקדש השבת וישראל והזמנים ובראש השנה חותם מלך על כל הארץ מקדש השבת וישראל ויום הזכרון וביום הכפורים מלך על כל הארץ מקדש השבת וישראל ויוה"כ ראש השנה נהגו רוב העם מראש השנה ועד יום הכפורים להוסיף בכל תפלה בעשרת הימים בברכה ראשונה מוסיפים זכרנו לחיים כו' ברוך אתה יי' מגן אברהם ומוסיפין בברכה שנייה מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו ברחמים ברוך אתה יי' מחיה המתים ומוסיפין בברכת י"ח זכור רחמיך וכו' ובברכה אחרונה מוסיפין ובספר חיים וכו' ובתפלת נעילה של יום הצום אומר בברכה זכרנו לחיים חתמנו וכל אלו התוספות מנהג מקומות ויש מקומות שנהגו שלא יוסיפו דבר:
מנהג פשוט שמברכין ברכה שלישית בנוסח זה בשני ימים של ראש השנה בכל תפלה ותפלה מארבע התפלות וכן נהגו מקצת לברך אותה באותו הנוסח בכל תפלה ותפלה מחמש תפלות של יוה"כ וזהו נוסחה:
אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה ובכן תן פחדך יי' אלהינו על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת וייראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם כו' ובכן תן כבוד לעמך תהלה ליריאיך ותקוה טובה לדורשיך ופתחון פה למיחלים לך שמחה לארצך ששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך במהרה בימינו ואז צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים כו' ככתוב בדברי קדשך ימלוך יי' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה וכתוב ויגבה יי' וגו' ברוך אתה יי' המלך הקדוש ברכה אמצעית של ראש השנה ערבית שחרית ומנחה אתה בחרתנו מכל העמים כו' ותתן לנו יי' אלהינו את יום טוב מקרא קדש הזה זכרון תרועה באהבה זכר ליציאת מצרים אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא כו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך על כל העולם כולו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקרך והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר רוח ונשמה באפו יי' וכו' קדשנו כו' ברוך אתה יי' מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון:
ברכה ראשונה משלש ברכות אמצעיות של מוסף ראש השנה אתה בחרתנו ומפני חטאינו כו' ואת מוספי כו' כמו שכתוב עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות וכו' אוחילה לאל אחלה פניו אשאלה ממנו מענה לשון אשר בקהל עם אשירה עוזו אביעה רננות בעד מפעליו כו' ברוך אתה יי' למדני חוקיך על כן נקוה לך יי' אלהינו לראות מהרה בתפארת עוזך וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך כו' ברוך אתה יי' מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם אם כבנים אם כעבדים אם כבנים רחמנו כרחם אב על בנים אם כעבדים עינינו לך תלויות וכו' ברכה שנייה אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם כו' כי זוכר הנשכחות אתה הוא מעולם ואין שכחה לפני כסא כבודך ועקדת יצחק לזרעו תזכור וכו' היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם אם כבנים אם כעבדים אם כבנים רחמנו כרחם אב על בנים כו' ברכה שלישית אתה נגלית בענן כבודך על עם קדשך לדבר עמם מן השמים השמעתם קולך כו' כי אתה שומע כו' ברוך אתה יי' שומע תרועה היום הרת עולם כו' ככתוב למעלה:
ברכה אמצעית של צום יום הכפורים בערבית ושחרית ומנחה ונעילה אתה בחרתנו כו' ותתן לנו יי' אלהינו את יוה"כ הזה ואת יום מקרא קדש הזה למחילה וכו' אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבוא יגיע יראה וירצה ישמע ויפקד ויזכר לפניך זכרוננו זכרון אבותינו זכרון ירושלים עירך וזכרון משיח בן דוד וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מחול לעונותינו וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך כו' קדשנו כו' ודברך אמת וקיים כו' ברוך אתה יי' מלך על כל הארץ מלך מוחל וסולח וכו' ברכה אמצעית של מוסף אתה בחרתנו ומפני חטאינו ואת מוספי יום מקרא קדש הזה נעשה ונקריב לפניך כמצות רצונך כו' אלהינו ואלהי אבותינו מחול לעונותינו ביום צום הכפורים הזה מחה והעבר פשעינו כו' עד ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך על כל העולם כולו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקרך והופע בהדר גאון עוזך וכו' עד ומלכותו בכל משלה קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך ושבענו מטובך ושמחנו בישועתך וטהר לבנו לעבדך באמת ודברך כו' עד ברוך אתה יי' מקדש ישראל ויום הכפורים נהגו העם בכל תפלות המוספין כשהוא אומר כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך מזכיר קרבנות אותו היום כמו שהם כתובים בתורה וקורא אותם הפסוקים ואם לא הזכיר כיון שאמר כמו שכתבת עלינו בתורתך שוב אינו צריך:
Part 4
סדר תפלות חלק רביעי
נוסח הוידוי:
אלהינו ואלהי אבותינו תבא לפניך תפלתנו ואל תתעלם מתחנתנו שאין אנו עזי פנים וקשי עורף שנאמר לפניך צדיקים אנחנו ולא חטאנו אבל אנחנו ואבותינו אשמנו בגדנו גזלנו דברנו דופי העוינו והרשענו זדנו חמסנו כו' עד כי אמת עשית ואנחנו הרשענו מה נאמר לפניך יי' אלהינו יושב מרום ומה נספר לפניך שוכן שחקים הלא הנסתרות והנגלות אתה יודע אתה יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי אתה חופש כל חדרי בטן ובוחן כליות ולב אין כל דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך ובכן יהי רצון מלפניך יי' אלהינו ואלהי אבותינו שתמחול לנו על כל חטאתינו ותכפר לנו על כל עונותינו ותסלח לנו על כל פשעינו:
על חטא שחטאנו לפניך באונס וע"ח ש"ל בבלי דעת ע"ח ש"ל בגלוי וע"ח ש"ל בדעת ובמרמה ע"ח ש"ל בהרהור הלב וע"ח ש"ל בוידוי פה ע"ח ש"ל בזדון וע"ח ש"ל בחוזק יד ע"ח ש"ל בטומאת שפתים וע"ח ש"ל ביצר הרע ע"ח ש"ל ביודעים וע"ח ש"ל בלא יודעים ע"ח ש"ל בכחש ובכזב וע"ח ש"ל בלשון הרע ע"ח ש"ל במראית העין וע"ח ש"ל בנשך ובמרבית ע"ח ש"ל בשיח שפתותינו וע"ח ש"ל בעינים רמות ע"ח ש"ל בפתחון פה וע"ח ש"ל בצעדי רגלים ע"ח ש"ל בקפיצת יד וע"ח שח"ל ברצון ובדעת ע"ח שח"ל בשגגה וע"ח שח"ל בתמהון לבב על חטאים שאנו חייבין עליהם חטאת ע"ח שח"ע עולה (ע"ח שח"ע קרבן) ע"ח שח"ע אשם ודאי ע"ח שח"ע אשם תלוי ע"ח שח"ע קרבן עולה ויורד ע"ח שח"ע עשה ע"ח שח"ע לא תעשה שנתקו לעשה ע"ח שח"ע מיתה בידי שמים ע"ח שח"ע כרת ע"ח שח"ע מלקות ע"ח שח"ע ארבע מיתות בית דין סקילה שריפה הרג וחנק על הגלוים לנו ועל שאינן גלוים לנו הגלוים לנו כבר אמרנום לפניך יי' אלהינו ושאינם גלוים לנו כל חטאינו אתה יודע כל הנסתרות ככתוב הנסתרות ליי' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם וכו' כי אתה סולחן לישראל מן העולם ומוחלן לשבטי ישורון ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי הרי אני לפניך יי' אלהי ככלי מלא בושה וכלימה יהי רצון מלפניך שלא אחטא עוד ומה שחטאתי מחה ברחמיך הרבים אבל לאע"ייסורין יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי' צורי וגואלי:
כסדר הזה מתודה בערבית שחרית ומוסף ומנחה בין יחיד בין שליח ציבור אלא שהיחיד אומר וידוי זה אחר תפלתו אחר שגומר שים שלום קודם שיפסיע שלש פסיעות ושליח ציבור אומרו בתוך ברכה אמצעית קודם שיאמר אלהינו ואלהי אבותינו מחול לעונותינו מתודה וידוי כסדר הזה ואח"כ אומר מחול לעונותינו ביום צום הכפורים:
בנעילה מתודה כסדר הזה:
מה. נאמר לפניך יושב מרום כו' כי עונותינו רבו מלמנות כו' מה אנו מה חיינו מה חסדנו מה צדקנו מה מעשינו מה נאמר לפניך יי' אלהינו הלא כל הגבורים כאין לפניך ואנשי השם כלא היו וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל כי כל מעשינו תהו וימי חיינו הבל לפניך ככתוב ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל אבל אתה הבדלת אנוש מראש ותכירהו לעמוד לפניך כי מי יאמר לך מה תעשה ואם יצדק מה יתן לך ותתן לנו יי' אלהינו את יוה"כ הזה קץ מחילה לכל חטאתינו למען נחדל מעושק ידינו ונשוב לעשות חוקי רצונך בלב שלם כדבר שנאמר דרשו יי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח ואתה אלוה סליחות טוב ומטיב חנון ורחום ארך אפים ורב חסד מרבה להטיב רוצה בתשובתן של רשעים ואין אתה חפץ במיתתן ככתוב חי אני נאם יי' אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל השיבנו וקבלנו ומחול לנו וסלח כגודל חסדך יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי' כו' עושה שלום וכו':
________________________________________
Rambam:
• 1 Chapter a Day: Talmud Torah Talmud Torah - Chapter SevenTalmud Torah - Chapter Seven
Halacha 1
Even though a sage who is distinguished for his wisdom, the nasi, or the av beit din acts shamefully, they should never be publically placed under a ban of ostracism unless their deeds resemble those of Jeroboam ben Nevat and his colleagues. However, if one [of these individuals] performs other sins, he should be lashed privately, as [implied by Hoshea 4:5]: “You shall stumble during the day and the prophet will stumble with you at night” - i.e., even though he stumbles, cover him like night. He is told: “Preserve your honor and stay at home.”
Similarly, whenever a Torah sage is obligated to be ostracized, it is forbidden for a court to act rashly and pronounce a ban hastily. Instead, they should shun the matter and try to avoid it. The pious among the Sages would be proud of the fact that they never participated in the ostracism of a Torah sage. Nevertheless, they would participate in sentencing him to be lashed. They would even participate in sentencing him to receive “stripes for rebellion.”
Halacha 2
How is the ban [issued]? The [court] pronounces: “So and so shall be ostracized. If the ban is issued in his presence, [the court] pronounces: “This [person], so and so, shall be ostracized.”
A ban of excommunication [is issued as follows]: They tell him: “So and so is excommunicated.”
The expression “He is cursed” implies a curse, an oath, and a ban of ostracism.
Halacha 3
How is a ban of ostracism or excommunication lifted? They tell him: “You are released. You are forgiven.” If the ban is lifted outside his presence, they say: “So and so is released. So and so is forgiven.”
Halacha 4
What are the practices that must be observed by the person who is ostracized and those who come into contact with him?
a) he is forbidden to cut his hair or launder his clothes, like a mourner throughout his entire period of ostracism;
b) he is not included in a zimmun, nor in a quorum of ten with regard to any matter that requires ten;
c) no one should sit within four cubits of him.
He may, however, teach others and others may teach him. He may be hired and may hire others. If he dies while under ban, the court sends [an emissary who] places a stone on his coffin, as if to say that they are stoning him because he was separated from the community. Needless to say, eulogies are not recited for him, nor is his bier accompanied.
Halacha 5
A person who is excommunicated has even more [severe restrictions]. He may not teach others and others may not teach him. Nevertheless, he may study himself, so that he does not forget what he has learned.
He may not be hired, nor is he allowed to hire others. We should not engage in trade with him. [Indeed,] we should not have any business dealings with him except the bare minimum necessary for his livelihood.
Halacha 6
When a person was ostracized for thirty days and did not seek to be released from the ban, he is placed under a second ban. If he was ostracized for a second thirty days without seeking release, he is excommunicated.
Halacha 7
How many [people] are necessary to release [a person from a] ban of ostracism or excommunication? Three. They may even be commoners. A single judge with unique expertise may release [a person from a] ban of ostracism or excommunication alone. A student may release [a person from a] ban of ostracism or excommunication even in the place of his teacher.
Halacha 8
Editor's Note: Our text follows the practice of most printed copies of the Mishneh Torah, which skip the number 8 entirely1, and proceed from Halachah 7 to Halachah 9.
Halacha 9
When three individuals issue a ban of ostracism, and then depart, if the person who was ostracized improves his behavior with regard to the matter for which he was ostracized, three others may come and release him [from that ban].
Halacha 10
A person who does not know who placed him under a ban of ostracism should approach the nasi who may release him from that ban.
Halacha 11
If a ban was issued conditionally, even if one imposed that [conditional ban] on himself, it must be nullified [before ordinary interaction with the person is permitted]. If a Torah sage issued a ban of ostracism against himself, even if he made that ban conditional on the consent of another person and even if he issued it because of a matter which requires ostracism, he may nullify the ban himself.
Halacha 12
Whenever a person dreams that he was placed under a ban of ostracism, even if he knows who issued that ban, ten people who are proficient in Torah Law are required to release him from that ban. If he cannot find such people [in his immediate surroundings], he must journey a parsah in search of them.
If he cannot find [these people within that distance], the ban can be released even by ten people who study Mishnah. If he cannot find [such people], the ban can be released even by ten people who know how to read the Torah. If he cannot find ten people in his place, the ban can be released by three ordinary people.
Halacha 13
Whenever a ban of ostracism is imposed in a person's presence, it should only be lifted in his presence. If it was issued outside his presence, it may be lifted in his presence or outside his presence. There is no [fixed amount of time] between the issuance of a ban and its release. Instead, one may issue a ban and lift it immediately if the person placed under ban improves his behavior.
However, [if the court sees fit for this individual to remain under ban for a number of years, they may extend [the ban] according to his wickedness. Similarly, if it sees fit, the court is entitled to excommunicate a person at the outset or to excommunicate anyone who eats, drinks, or stands within four cubits of a person who has been ostracized. [This power is granted] to cause [the banned person] hardship and [thus,] create a fence around the Torah, so that it will not be violated by the sinners. Even though a Torah sage may place a person under a ban of ostracism [to preserve] his honor, it is not praiseworthy for a sage to accustom himself to this practice Instead, he should turn his ears from the words of the common people and not pay attention to them, as Solomon said in his wisdom [Ecclesiastes 7:21]: “Also, do not pay heed to all the words that are spoken.”
This was the practice of the pious of the early generations. They would hear their shame and not answer. Furthermore, they would pardon and forgive the person who insulted them. The great sages would take pride in their pleasant deeds, relating that they never issued a ban of ostracism or excommunication [to protect] their honor. This is the path of the sages which is worthy of being followed.
When does the above apply? When [the person] spurned or embarrassed [the sage] in private. However, if one spurns or embarrasses a sage in public, it is forbidden for the sage to forgo his honor. Indeed, if he does so, he is punished, because the disrespect of the Torah is involved. Instead, he should seek vengeance and carry enmity over the matter like a snake until the offender requests to be pardoned. Then, he should forgive him.
FOOTNOTES
1.The Rambam La'am suggests that perhaps this omission is made because the letter ח is the first letter of the word חרם, which means "excommunication." It is not proper that the chapter that deals with such a severe punishment should contain any allusion to it.
____________________________
Rambam:
• 3 Chapters a Day: Order of Prayers Order of Prayers - The Text of the Blessings of Shemoneh Esreh and Their Order, Order of Prayers Order of Prayers - The Text of All the Intermediate Blessings, Order of Prayers Order of Prayers - The Text of the Confession
Order of Prayers - The Text of the Blessings of Shemoneh Esreh and Their Order
(א) ברוך אתה יי' אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגבור והנורא וכו'
(ב) אתה גבור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע (מוריד הטל) (משיב הרוח ומוריד הגשם)1 מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים וכו'
(ג) אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה ברוך אתה יי' האל הקדוש
(ד) אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה וחננו מאתך דעה חכמה ובינה והשכל ברוך אתה יי' חונן הדעת
(ה) השיבנו אבינו לתורתך ודבקנו במצותיך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלימה לפניך ברוך אתה יי' הרוצה בתשובה
(ו) סלח לנו אבינו כי חטאנו מחול לנו מלכנו כי פשענו לך כי אל טוב וסלח אתה ברוך אתה יי' חנון המרבה לסלוח
(ז) ראה נא בענינו וריבה ריבנו ודון דיננו ומהר לגאלנו כי אל מלך גואל חזק אתה ברוך אתה יי' גואל ישראל
(ח) רפאנו יי' אלהינו ונרפא הושיענו ונושעה כי תהלתנו אתה והעלה רפואה שלימה לכל תחלואינו כי אל רופא ורחמן אתה ברוך אתה יי' רופא חולי עמו ישראל
(ט) ברכנו יי' אלהינו בכל מעשה ידינו וברך את שנותינו ותן (טל ומטר ל)2 ברכה על כל פני האדמה ושבע את העולם מברכותיך ורוה פני תבל ברוך אתה יי' מברך השנים
(י) תקע בשופר גדול לחירותנו ושא נס לקבץ את כל גליותינו מארבע כנפות כל הארץ לארצנו ברוך אתה יי' מקבץ נדחי עמו ישראל
(יא) השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה ומלוך עלינו אתה לבדך בחסד וברחמים בצדק ובמשפט ברוך אתה יי' מלך אוהב צדקה ומשפט
(יב) למלשינים אל תהי תקוה וכל האפיקורוסין כולם כרגע יאבדו ומלכות זדון תעקר ותשבר במהרה בימנו ברוך אתה יי' שובר רשעים ומכניע זדים
(יג) על החסידים ועל הצדיקים ועל גרי הצדק ועל שארית עמך בית ישראל יהמו רחמיך יי' אלהינו ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת וכו'
(יד) תשכון בתוך ירושלים עירך כאשר דברת ובנה אותה בנין עולם במהרה בימינו ברוך אתה יי' בונה ירושלים
(טו) את צמח דוד במהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך ברוך אתה יי' מצמיח קרן ישועה
(טז) שמע קולנו יי' אלהינו וחוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתינו מלכנו ריקם אל תשיבנו כי אתה שומע וכו'
(יז) רצה יי' אלהינו בעמך ישראל ולתפלתם שעה והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם וכו' ברוך אתה יי' המחזיר שכינתו לציון
(יח) מודים אנחנו לך שאתה הוא יי' אלהינו ואלהי אבותינו צור חיינו ומגן ישענו אתה לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך על חיינו וכו'
(יט) שים שלום טובה וברכה חן וחסד ורחמים עלינו ועל ישראל עמך וברכנו כולנו ממאור פניך נתת לנו יי' אלהינו תורה וחיים אהבה וכו'
בימות החמה אומר בברכה שניה –In the summer, in the second blessing, one should recite the following
רב להושיע מוריד הטל מכלכל חיים בחסד וכו'
ומברך ברכה תשיעית בנוסח זה – say And in the ninth blessing, one should
ברכנו יי' אלהינו בכל מעשה ידינו וברך את שנתנו בטללי רצון ברכה ונדבה כשנים הטובות ברוך אתה יי' מברך השנים
בליל מוצאי שבת ובמוצאי יום הכפורים ובמוצאי ימים טובים מברך ברכה רביעית בנוסח זה
On Saturday night, on the night following Yom Kippur, and on the night following festivals, one should recite the fourth blessing with this text:
אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה אתה הבדלת בין קדש לחול בין אור לחשך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה כשם שהבדלת בין קדש לחול כן פדנו והצילנו מכל מיני משחית ומכל מיני פורעניות המתרגשות לבא בעולם ושמרנו מן הכל וחננו מאתך וכו'
בראשי חדשים ובחולו של מועד מוסיף בברכת י"ז בערבית ושחרית ומנחה ומברך אותה בנוסח זה
On Rashei Chadashim and on the intermediate days of festival, during the Morning, Afternoon, and Evening Services, one should recite the seventeenth blessing with this text:
רצה יי' אלהינו וכו' עד עבודת ישראל עמך אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא וכו' ותחזינה עינינו וכו'
ובחולו של מועד אומר ביום מקרא קדש הזה ביום מועד חג המצות הזה3 או ביום מועד חג הסוכות הזה
ביום תענית מברך היחיד ברכת י"ו בנוסח זה
On a fast day, one should recite the sixteenth blessing with this text:
שמע קולנו יי' אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו מלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו עננו אבינו עננו ביום צום תעניתנו כי בצרה גדולה אנחנו אל תסתר פניך ממנו ואל תעלם אזנך משמוע בקשתנו והיה קרוב לשוענו טרם נקרא ואתה תענה נדבר ואתה תשמע כדבר שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע כי אתה שומע תפלת כל פה ברוך אתה יי' שומע תפלה
ושליח צבור אומר נוסח זה ברכה בפני עצמה אחר ברכה שביעית אומר
The chazan recites this text as an independent blessing after the seventh blessing, saying:
עננו וכו' עד כי אל עונה בעת צרה פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה ברוך אתה יי' העונה בעת צרה
בתשעה באב מברך ברכת ארבע עשרה בנוסח זה
On Tishah B'Av, one should recite the fourteenth blessing with this text:
רחם יי' עלינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך העיר האבלה החרבה השוממה הנתונה ביד זרים היושבת וראש לה חפוי כאשה עקרה שלא ילדה ויבלעוה לגיונות ויירשוה עובדי פסילים ויתנו נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ על כן ציון במרר במר תבכה וירושלים תתן קולה לבי לבי על חלליהם מעי מעי על הרוגיהם ראה יי' והביטה וראה שוממותיה ונחמנה כי באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה ככתוב ואני אהיה לה נאם יי' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה ברוך אתה יי' בונה ירושלים
בפורים מברך ברכת שמנה עשרה בנוסח זה
On Purim, one should recite the eighteenth blessing with this text:
מודים אנחנו לך שאתה הוא יי' אלהינו על חיינו המסורים בידך על נשמותינו הפקודות לך על נסיך שבכל יום ויום ועל נפלאותיך שבכל עת כו' על הנסים ועל הגבורות ועל התשועות וכו' ועל כולם יי' אלהינו אנו מודים לך הטוב כי לא כלו וכו'
בחנוכה מברך ברכה זו בנוסח זה
On Chanukah, one should recite this blessing with this text:
מודים אנחנו לך כו' עד ועל נפלאותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהרים על הנסים כו' עד ואחר כן באו בניך וכו'
שליח צבור מברך לעולם ברכה שלישית בנוסח זה
The chazan always recites the third blessing with this text:4
נקדישך ונמליכך ונשלש לך קדושה משולשת כדבר האמור על יד נביאך וקרא זה אל זה ואמר
קדוש קדוש קדוש יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו5
כבודו וגדלו מלא עולם ומשרתיו שואלים איה מקום כבודו להעריצו לעומתם משבחים ואומרים
ברוך כבוד יי' ממקומו6
ממקומך מלכנו תופיע ותמלוך עלינו כי מחכים אנחנו לך מתי תמלוך בציון בחיינו ובימינו תשכון תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים עירך לדור ודור לנצח נצחים ועינינו תראינה במלכות עוזך כדבר האמור בדברי קדשך על ידי דוד משיח צדקך ימלוך יי' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה7
לדור ודור נגיד גדלך ולנצח נצחים קדושתך נקדיש ושבחך אלהינו מפינו לא ימוש כי אל מלך גדול וקדוש אתה ברוך אתה יי' האל הקדוש
בעת ששליח ציבור אומר בברכה זו וקרא זה אל זה כל העם עונין קדוש קדוש קדוש וכו'
In this blessing, when the chazan says V'kara zah el zeh, all of the people should respond Kadosh, Kadosh, Kadosh…,
וכשהוא אומר איה מקום כבודו כל העם עונין משבחים ואומרים ברוך כו'
When he says Ayei Makom K'vodo, all of the people should respond Baruch….
וכשהוא אומר בחיינו ובימינו כל העם עונין אמן
When he says B'chayeinu u'veyameinu, all of the people should respond Amen.
וכשהוא אומר על ידי דוד משיח צדקך כל העם אומרים ימלוך יי' לעולם
When he says Al yedei David Mashiach tzidkecha, all of the people should respond Yimloch Adonai Leolam….
וכל אלו הדברים שעונין הצבור הוא קורא עמהן ולא יגביה קולו בעת שהן עונין עמו
The chazan joins the congregation in all these responses. He should not raise his voice while they are responding with him.
ואחד היחיד ואחד הש"ץ בעשרה ימים שמראש השנה עד יום הכפורים אומר בסוף ברכה זו
During the ten days between Rosh HaShanah and Yom Kippur, at the conclusion of this blessing, both an individual and the chazan should recite the following at the conclusion of this blessing:
כאמור8 ויגבה יי' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה ברוך אתה יי' המלך הקדוש
שליח ציבור אומר קדיש לעולם קודם כל תפלה ואחר כל תפלה ואחר שאומר סדר היום בכל עת שיאמר סדר היום יתחנן מעט ויאמר קדיש וכשישלים לקרות בתורה ובכל עת שיתחנן בדברי תחנונים כשיגמור תחנוניו יאמר קדיש:
The chazan should always recite Kaddish before every prayer service and after every prayer service and also after he recites the repetition and translation of the Kedushah,9i.e., whenever he recites the repetition and translation of the Kedushah, he should recite some supplicatory prayers and then recite the Kaddish. Similarly, when one concludes reading the Torah and any time one recites supplicatory prayers, after concluding those prayers, he should recite Kaddish.
נוסח הקדיש The Text of the Kaddish –
יתגדל ויתקדש שמיה רבא בעלמא דברא כרעותיה וימליך מלכותיה ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה ויפרוק עמיה בחייכון וביומיכון ובחייהון דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך וכו'
בעת שיאמר שליח ציבור יתגדל ויתקדש שמיה רבא כל העם עונין אמן
When the chazan says: Yisgadal viyiskadash shmei rabba, the entire congregation should respond Amen.
ובעת שהוא אומר תחלה ואמרו אמן כל העם עונין
When the chazan says VeImru Amen at the outset, the entire congregation should respond:
אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא
ומצות חכמים הראשונים לענות אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו של אדם
It is a mitzvah of the early Sages10 for a person to respond Amen: Yehei shmei rabba mevorach… with all his strength.
כשהוא אומר יתברך כל העם עונין אמן וכשהוא אומר בריך הוא כל העם עונין אמן וכשהוא אומר בסוף ואמרו אמן כל העם עונין אמן וכסדר הזה עונין בכל קדיש וקדיש
When the chazan says Yisbareich, all of the people should answer Amen. When he says, b'rich hu, all the people should answer Amen. And at the end, when he says veimru Amen, all the people should answer Amen. This pattern of responses should be followed whenever Kaddish is recited.
קדיש בתרא The Concluding Kaddish –
כל קדיש שאומר שליח ציבור אחר שגומר התפלה שאינו אומר אחריו כלום אלא כל העם שומעין אותו ונפטרין נהגו העם להוסיף בסופו נוסחא זו
Whenever the chazan recites Kaddish following the recitation of a Shemoneh Esreh after which nothing else is recited, but rather, the people listen and depart, they have a custom of adding the following conclusion:
תתקבל צלותהון ותתעבד בעותהון וצלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון דבשמיא יהא שלמא רבא וסייעתא ופורקנא משמיא עליכון ועלנא ועל קהלהון דישראל ואמרו אמן
עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל אמן
קדיש דרבנן The Kaddish of the Sages–
כל עשרה מישראל או יתר שעוסקין בתלמוד תורה שעל פה ואפילו במדרשות או בהגדות כשהן מסיימין אומר אחד מהן קדיש בנוסח זה
Whenever ten or more Jews who are involved in the study of the Oral Law – even the Midrashic or Aggadic portions – conclude their study, they recite a Kaddish using the following text:11
יתגדל ויתקדש שמיה רבא דעתיד לחדתא עלמא ולאחייא מתייא ולמיפרק חייא ולמיבני קרתא דירושלם ולשכללא היכלא קדישא ולמיעקר פולחנא נוכראה מן ארעא ולאתבא פולחנא דשמיא לאתריה בזיויה ויחודיה וימליך מלכותיה וכו' עד ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן על רבנן ועל תלמידיהון ועל תמידי תלמידיהון דעסקין באורייתא די באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר יהא להון ולכון חינא וחסדא ורחמי וסייעתא ורווחא מקדם אבוהון דבשמיא ואמרו אמן יהא שלמא וכו'
וזהו הנקרא קדיש דרבנן
This is called the Kaddish of the sages.
מנהגנו להתחנן בנפילת פנים בדברים ופסוקים אלו פעמים בכולן ופעמים במקצתן
It is our custom to supplicate while prostrated, reciting at times, all – and at times, selections from – these words and verses:
לפיכך אני כורע ומשתחוה ומתחנן לפניך אדון העולם אלהי האלהים ואדוני האדונים כי לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים יי' שמעה יי' סלחה יי' הקשיבה ועשה אל תאחר12 מה נאמר לפניך השם מה נדבר ומה נצטדק חטאנו עוינו והרשענו ומרדנו וסרנו ממצותיך וממשפטיך13 לך יי' הצדקה ולנו בשת הפנים14 הושחרו פנינו מפני חטאתינו ונכפפה קומתנו מפני אשמותינו אין לנו פה להשיב ולא מצח להרים ראש אלהי בושתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך כי עוונותינו רבו עד למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים15
אין בנו מעשים עשה עמנו צדקה למען שמך והושיענו כמו שהבטחתנו על ידי נביאך16 למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך לבלתי הכריתך. לא למענכם אני עושה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם לא לנו יי'17
לא לנו כי לשמך תן כבוד על חסדך על אמתך למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם18 אנא יי' אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו19 סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה20 וסלחת לעוננו כי רב הוא21 יי' שמעה יי' סלחה יי' הקשיבה ועשה ואל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך22
נהגו העם להתחנן אחר נפילת פנים כשמגביה פניו מן הקרקע בפסוקים אלו
After supplicating while prostrated, the people accepted the custom of supplicating with these verses after lifting their heads from the ground:
ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו23 זכר רחמיך יי' וחסדיך כי מעולם המה24 אל תזכור לנו עונות ראשונים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד25 קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך26 יהי חסדך יי' עלינו כאשר יחלנו לך27 אם עונות תשמר יה יי' מי יעמוד כי עמך הסליחה למען תורא28 יי' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו29 כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו30 עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך.31
וכן נהגו העם להתחנן אחר סדר היום בתחנונים אלו
Similarly, after the repetition and translation of the Kedushah, the people follow the custom of reciting these supplications.
יי' אלהי אברהם יצחק וישראל אבותינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך32 והוא רחום יכפר עון וגו'33 כי אתה יי' טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיך34 צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת35 מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע ישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו וגו'36 ברוך יי' יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה37 יי' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה38 יי' צבאות אשרי אדם בוטח בך39 ברוך אדוננו ברוך בוראנו ברוך שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת על ידי משה רבינו וחיי עולם נטע בתוכנו הרחמן יפתח לבנו לתלמוד תורתו ויתן בלבנו אהבתו ויראתו ותורתו לעשות רצונו ולעובדו בלבב שלם ובנפש חפצה למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה כן יהי רצון ורחמים מלפניך יי' אלהינו שנחיה לשמור חקיך בעולם הזה ולימות המשיח כדי שנזכה ונירש טוב לחיי העולם הבא למען יזמרך כבוד ולא ידום יי' אלהי לעולם אודך40 יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי' צורי וגואלי.41
נהגו מקצת העם לקרוא בכל יום אחר תחנונים אלו שיר מזמור שהיו הלוים אומרים בבית המקדש באותו היום וקורין לדוד אליך יי' נפשי אשא כל המזמור וקורין
Some people follow the custom of reading the song that the Levites would recite in the Temple on that day of the week42 after these supplicatory prayers. The entire psalm43 beginning LeDavid Elechah Adonai… is recited. And then the following is recited:
אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום וכו'44
אין כאלהינו אין כאדוננו אין כמלכנו אין כמושיענו מי כאלהינו מי כאדוננו מי כמלכנו מי כמושיענו נודה לאלהינו נודה לאדוננו נודה למלכנו נודה למושיענו אתה הוא אלהינו אתה הוא אדוננו אתה הוא מלכנו אתה הוא מושיענו אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד45 אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך46 ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך יי'47 כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יי' אלהינו לעולם ועד.48
כבר אמרנו בספר הזה49 שבימי השבתות וימים טובים מתפלל אדם בכל תפלה שבע ברכות שלש ראשונות ושלש אחרונות וברכה אחת אמצעית מעין היום. ובראש השנה וביום הכפורים של יובל מתפלל באמצע שלש ברכות ובתפלת מוסף בלבד, ונמצא מתפלל במוסף בשני ימים אלו תשע ברכות. ובמוסף ראש חדש ובמוסף חולו של מועד מתפלל שבע שלש ראשונות ושלש אחרונות וברכה אחת באמצע:
We have already said in this book that on the Sabbath and on festivals, in each of the prayer services, a person should recite seven blessings: the three opening blessings, the three concluding blessings, and one intermediate blessing that reflects the theme of that day. On Rosh HaShanah and on Yom Kippur in the Jubilee year, one recites three intermediate blessings during the Musaf Service. Thus on these two days,50 nine blessings are recited in the Musaf Service. In the Musaf Service of Rosh Chodesh and Chol HaMoed, one recites seven blessings: the three opening blessings, the three concluding blessings, and one intermediate blessing.
FOOTNOTES
1.The first parenthetical phrase is recited in the summer, the second in the winter.
2.The parenthetical addition is made in the winter.
3.Some texts of the Mishneh Torah also mention an addition for Shavuos, but that appears to be a printing error, since there is no Chol HaMoed for that holiday.
4.This represents the Kedushah. Significantly, the Rambam appears to be saying that the version of the blessing customarily recited only in the Morning Service on Sabbaths and festivals in most communities should be recited at all times.
5.Isaiah 6:3.
6.Ezekiel 3:12.
7.Psalms 146:10.
8.Isaiah 5:16.
9.The passage beginning Uva LeTziyon. See Hilchot Tefilah 9:6.
10.See Shabbos 119b.
11.At present, it is customary to recite these additions only when the Kaddish is recited upon the burial of a corpse and when concluding the study of a Talmudic tractate. There is, however, an additional passage added when reciting Kaddish D'Rabbanan: Al Yisrael v'al rabbanan….
12.Daniel 9:18.
13.Ibid.:5.
14.Ibid.:7.
15.Ezra 9:6.
16.Isaiah 48:9.
17.Ezekiel 36:22.
18.Psalms 115:1-2.
19.Deuteronomy 9:27.
20.Numbers 14:19.
21.Cf. Psalms 25:11.
22.Daniel 9:19.
23.II Chronicles 20:12.
24.Psalms 25:6.
25.Ibid. 79:8.
26.Ibid. 44:27.
27.Ibid. 33:22.
28.Ibid. 130:3-4.
29.Ibid. 20:10.
30.Ibid. 103:14.
31.Ibid. 79:9,
32.II Chronicles 29:18.
33.Psalms 78:38.
34.Ibid. 86:5.
35.Ibid. 119:142.
36.Michah 7:18-19.
37.Psalms 68:20.
38.Ibid. 46:8.
39.Ibid. 84:13.
40.Ibid. 30:13.
41.Ibid. 19:15.
42.See Tamid 7:4 where the Psalms recited are detailed.
43.Psalm 25.
44.Berachot 64a, et al. In most communities today, it is common to recite this passage after Ein K'Eloheinu, not before.
45.Psalms 102:14.
46.Ibid. 140:14.
47.Ibid. 9:11.
48.Michah4:5.
49.Hilchot Tefilah 2:8.
50.Two days, i.e., Rosh HaShanah and Yom Kippur, are mentioned, because according to Scriptural Law, Rosh HaShanah is observed for only one day.
Order of Prayers - The Text of All the Intermediate Blessings
ברכה אמצעית של לילי שבת The Intermediate Blessing Recited Friday Night –
אתה קדשת את יום השביעי לשמך תכלית מעשה שמים וארץ וברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים כאמור1 ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו וגו' אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו וכו'
ברכה אמצעית של יוצר The Intermediate Blessing Recited Shabbat Morning –
ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו כליל תפארת בראשו נתת בעמדו לפניך על הר סיני הוריד בידו שני לוחות אבנים וכתוב בהן שמירת שבת וכן כתוב בתורתך2 ושמרו בני ישראל וכו' ישמחו במלכותך שומרי שבת קוראי עונג עם מקדשי שביעי אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו כו' עד ברוך אתה יי' מקדש השבת
ברכה אמצעית של מוסף שבת The Intermediate Blessing Recited for Musaf on Shabbat –
למשה צוית על הר סיני מצות שבת שמור וזכור ובו צויתנו יי' אלהינו להקריב לך קרבן מוסף כראוי יהי רצון מלפניך יי' אלהינו שתעלנו לארצנו וכו' ואת מוסף יום המנוח הזה נעשה ונקריב כו' עד על ידי משה עבדך ולא נתתו מלכנו לגויי הארצות ולא הנחלתנו מלכנו לעובדי אלילים גם במנוחתו לא ישכנו ערלים לבית ישראל נתתו זרע ישורון אשר בם בחרת חמדת ימים אותו קראת אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו כו' עד ברוך אתה יי' מקדש השבת
ברכה אמצעית של מנחת שבת The Intermediate Blessing Recited Shabbat Afternoon –
אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ עטרת תהלה ועטרת ישועה לעמך נתת אברהם יגל יצחק ירנן יעקב ובניו ינוחו בו מנוחה שלימה שאתה רוצה בה יכירו בניך וידעו כי מאתך היא מנוחתם תנחילנו אבינו ואל תהי צרה ויגון ביום מנוחתנו אלהינו ואלהי אבותינו וכו'
ברכה אמצעית של מוסף ר"ח The Intermediate Blessing Recited for Musaf on Rosh Chodesh –
ראשי חדשים לעמך נתת זמן כפרה לכל תולדותם להיותם מקריבים לפניך זבחי רצון ושעירי חטאת לכפר בעדם זכרון לכולם יהיו תשועת נפשם מיד שונא מזבח חדש בציון תכין ועולת ראש חדש נעלה עליו שירי דוד נשמע בעירך האמורים לפני מזבחך אהבת עולם תביא להם וברית אבות לבנים תזכור אלהינו ואלהי אבותינו מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו יהי רצון מלפניך יי' אלהינו שתעלנו לארצנו ואת מוסף יום ראש החדש הזה כו' עד על ידי משה עבדך יהי רצון מלפניך יי' אלהינו ואלהי אבותינו שתחדש עלינו את ראש החדש הזה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים ולשלום ויהי ראש החדש הזה קץ וסוף לכל חטאתינו וצרותינו תחלה וראש לפדות נפשנו כי בעמך ישראל מכל האומות בחרת וראשי חדשים להם נתת ברוך אתה יי' מקדש ישראל וראשי חדשים
ברכה אמצעית ממוסף ראש חדש שחל להיות בשבת
The Intermediate Blessing Recited for Musaf when Rosh Chodesh Falls on Shabbat
אתה יצרת עולמך מקדם כלית מלאכתך ביום השביעי בחרת בנו מכל העמים ורצית בנו מכל הלשונות וקדשתנו במצותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת ותתן לנו יי' אלהינו שבתות למנוחה ויום ראש חדש הזה לכפר בעדנו שחטאנו לפניך ומפני חטאינו וכו' עד ומוספים כהלכתן ואת מוספי יום המנוח הזה ויום ראש החדש הזה נעשה ונקריב את קרבנות חובותינו תמידין כסדרן כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך יהי רצון מלפניך יי' אלהינו ואלהי אבותינו שתחדש וכו' עד לפדות נפשנו רצה נא במנוחתנו וקדשנו במצותיך כו' עד וינוחו בם כל ישראל אוהבי שמך ברוך אתה יי' מקדש השבת וישראל וראשי חדשים
ברכה אמצעית של יום טוב של פסח ערבית שחרית ומנחה
The Intermediate Blessing Recited on Pesachin the Evening, Morning, and Afternoon Service
אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו מכל הלשונות וקדשתנו במצותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת ותתן לנו יי' אלהינו מועדים לשמחה חגים וזמנים
לששון את יום טוב מקרא קדש הזה את יום חג המצות הזה זמן חירותנו באהבה זכר ליציאת מצרים אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא כו' והשיאנו יי' אלהינו את ברכת מועדיך לחיים ולשלום כאשר אמרת ורצית לברכנו כן תברכנו סלה ותן חלקנו בתורתך ושמח נפשנו בישועתך וכו' ברוך אתה יי' מקדש ישראל והזמנים
ברכה אמצעית ממוסף הפסח The Intermediate Blessing Recited for Musaf on Pesach –
אתה בחרתנו מכל העמים כו' עד זכר ליציאת מצרים ומפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו ואין אנו יכולין לעלות להראות ולהשתחוות לפניך בבית בחירתך בנוה הדרך בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו מפני היד שנשתלחה במקדשך יהי רצון מלפניך יי' אלהינו שתשוב ותרחם עליו ועלינו ברחמיך הרבים ותקבץ פזורינו מבין הגוים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ והביאנו לציון עירך ברנה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן ואת מוסף יום טוב מקרא קדש הזה יום חג המצות הזה נעשה ונקריב לפניך כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך מלך רחמן רחם עלינו וכו' והשיאנו וכו' ברוך אתה יי' מקדש ישראל והזמנים
ובנוסח הזה הוא מתפלל בחג שבועות ובחג הסוכות בלא חסרון ובלא יתר אלא שבחג השבועות הוא אומר
One follows this order when praying on the holidays of Shavuos and Sukkos without subtracting or adding anything, except that on Shavuos, one says:
את יום טוב מקרא קדש הזה את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו באהבה זכר ליציאת מצרים
ובמוסף הוא אומר –And in Musaf, he says:
ואת מוסף יום טוב מקרא קדש הזה יום חג השבועות הזה
וכן בסוכות הוא אומר – Similarly, on Sukkos, one says:
את יום טוב מקרא קדש הזה יום חג הסוכות הזה זמן שמחתנו באהבה וכו'
ובשמיני עצרת אומר – And on Shemini Atzeres, one says:
את יום טוב מקרא קדש הזה את יום חג שמיני עצרת הזה זמן שמחתנו כו'
וכן במוסף אומר – And in Musaf, he says:
ואת מוסף יום טוב מקרא קדש הזה יום חג שמיני כו'
ואם חל יום טוב להיות בשבת אומר – If a festival falls on the Sabbath, one says:
אתה בחרתנו כו' עד ותתן לנו יי' אלהינו שבתות למנוחה מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום המנוח הזה ואת יום טוב מקרא קדש הזה את יום פלוני כו'
וכן במוסף אומר– : Similarly, in Musaf, he says
ואת מוספי יום המנוח הזה כו'
ועל דרך זו הוא מזכיר השבת בראש השנה וביום הכפורים אם חלו להיות בשבת בין בשאר תפלות בין במוסף וחותם בכל התפלות של שלש רגלים
In a similar manner, he mentions theSabbathon Rosh HaShanah and Yom Kippur if they fall on the Sabbath, whether in the other prayer services or in Musaf. In such a situation, in all the services of the three festivals, he concludes:
מקדש השבת וישראל והזמנים
ובראש השנה חותם – On Rosh HaShanah, one concludes:
מלך על כל הארץ מקדש השבת וישראל ויום הזכרון
וביום הכפורים – On Yom Kippur, one concludes:
מלך על כל הארץ מקדש השבת וישראל ויום הכפורים
נהגו רוב העם מראש השנה ועד יום הכפורים להוסיף בכל תפלה בעשרת הימים, בברכה ראשונה מוסיפים
Most people follow the custom of making the following additions in all the prayer services during the Ten Days between Rosh HaShanah and Yom Kippur.3 In the first blessing, this addition is made:
זכרנו לחיים כו' ברוך אתה יי' מגן אברהם
ומוסיפין בברכה שניה – In the second blessing, this addition is made:
מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו ברחמים ברוך אתה יי' מחיה המתים
ומוסיפין בברכת י"ח - In the eighteenth blessing, one adds:
זכור רחמיך וכו'
ובברכה אחרונה מוסיפין – In the last blessing, one adds:
ובספר חיים וכו'
ובתפלת נעילה של יום הצום אומר בברכה זכרנו לחיים חתמנו. וכל אלו התוספות מנהג מקומות ויש מקומות שנהגו שלא יוסיפו דבר
In the Neilah service of the fast [of Yom Kippur], in the first blessing, instead of zochreinu, one should say chasmeinu. All of these additions are dependent on local custom. In some places, no additions are made.
מנהג פשוט שמברכין ברכה שלישית בנוסח זה בשני ימים של ראש השנה בכל תפלה ותפלה מארבע התפלות וכן נהגו מקצת לברך אותה באותו הנוסח בכל תפלה ותפלה מחמש תפלות של יום הכפורים וזהו נוסחה
It is common custom to recite the third blessing following this text on the two days of Rosh HaShanah in all the four services of the day. Similarly, some follow the custom of reciting this text in each of the five services of Yom Kippur. This is the text:
אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה ובכן תן פחדך יי' אלהינו על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת וייראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם כו' ובכן תן כבוד לעמך תהלה ליריאיך ותקוה טובה לדורשיך ופתחון פה למיחלים לך שמחה לארצך ששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך במהרה בימינו ואז צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים כו' ככתוב בדברי קדשך ימלוך יי' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה וכתוב ויגבה יי' וגו' ברוך אתה יי' המלך הקדוש
ברכה אמצעית של ראש השנה ערבית שחרית ומנחה
The Intermediate Blessing Recited on Rosh HaShanahin the Evening, Morning, and Afternoon Service
אתה בחרתנו מכל העמים כו' ותתן לנו יי' אלהינו את יום טוב מקרא קדש הזה זכרון תרועה באהבה זכר ליציאת מצרים אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא כו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך על כל העולם כולו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקרך והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר רוח ונשמה באפו יי' וכו' קדשנו כו' ברוך אתה יי' מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון
ברכה ראשונה משלש ברכות אמצעיות של מוסף ראש השנה
The First of the Three Intermediate Blessings Recited in Musaf on Rosh HaShanah4
אתה בחרתנו ומפני חטאינו כו' ואת מוספי כו' כמו שכתוב עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות וכו' אוחילה לאל אחלה פניו אשאלה ממנו מענה לשון אשר בקהל עם אשירה עוזו אביעה רננות בעד מפעליו כו' ברוך אתה יי' למדני חוקיך על כן נקוה לך יי' אלהינו לראות מהרה בתפארת עוזך וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך כו' ברוך אתה יי' מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם אם כבנים אם כעבדים אם כבנים רחמנו כרחם אב על בנים אם כעבדים עינינו לך תלויות וכו'
ברכה שניהThe Second Blessing –
אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם כו' כי זוכר הנשכחות אתה הוא מעולם ואין שכחה לפני כסא כבודך ועקדת יצחק לזרעו תזכור וכו' היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם אם כבנים אם כעבדים אם כבנים רחמנו כרחם אב על בנים כו'
ברכה שלישית The Third Blessing –
אתה נגלית בענן כבודך על עם קדשך לדבר עמם מן השמים השמעתם קולך כו' כי אתה שומע כו' ברוך אתה יי' שומע תרועה היום הרת עולם כו' ככתוב למעלה
ברכה אמצעית של צום יום הכפורים בערבית ושחרית ומנחה ונעילה
The Intermediate Blessing Recited on the Fast of Yom Kippur in the Evening, Morning, Afternoon, and Neilah Service
אתה בחרתנו כו' ותתן לנו יי' אלהינו את יום הכפורים הזה ואת יום מקרא קדש הזה למחילה וכו' אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבוא יגיע יראה וירצה ישמע ויפקד ויזכר לפניך זכרוננו זכרון אבותינו זכרון ירושלים עירך וזכרון משיח בן דוד וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מחול לעונותינו וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך כו' קדשנו כו' ודברך אמת וקיים כו' ברוך אתה יי' מלך על כל הארץ מלך מוחל וסולח וכו'
ברכה אמצעית של מוסף The Intermediate Blessing Recited for Musaf [on Yom Kippur] –
אתה בחרתנו ומפני חטאינו ואת מוספי יום מקרא קדש הזה נעשה ונקריב לפניך כמצות רצונך כו' אלהינו ואלהי אבותינו מחול לעונותינו ביום צום הכפורים הזה מחה והעבר פשעינו כו' עד ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך על כל העולם כולו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקרך והופע בהדר גאון עוזך וכו' עד ומלכותו בכל משלה קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך ושבענו מטובך ושמחנו בישועתך וטהר לבנו לעבדך באמת ודברך כו' עד ברוך אתה יי' מקדש ישראל ויום הכפורים
נהגו העם בכל תפלות המוספין כשהוא אומר כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך מזכיר קרבנות אותו היום כמו שהם כתובים בתורה וקורא אותם הפסוקים ואם לא הזכיר כיון שאמר כמו שכתבת עלינו בתורתך שוב אינו צריך:
People have adopted the custom that, in all of the Musaf Prayers, when saying: "As You prescribed for us in Your Torah, through Moses Your servant," the sacrifices offered on that day are mentioned, as they are written in the Torah, reciting the said verses. If one does not recite them, as long as he says: ""As You prescribed for us in Your Torah," nothing more is required.
FOOTNOTES
1.Genesis 2:3.
2.Exodus 31:16.
3.With regarding to the following, see Hilchot Tefilah 2:19.
4.See ibid.:8.
Order of Prayers - The Text of the Confession
אלהינו ואלהי אבותינו תבא לפניך תפלתנו ואל תתעלם מתחנתנו שאין אנו עזי פנים וקשי עורף שנאמר לפניך צדיקים אנחנו ולא חטאנו אבל אנחנו ואבותינו אשמנו בגדנו גזלנו דברנו דופי העוינו והרשענו זדנו חמסנו כו' עד כי אמת עשית ואנחנו הרשענו
מה נאמר לפניך יי' אלהינו יושב מרום ומה נספר לפניך שוכן שחקים הלא הנסתרות והנגלות אתה יודע אתה יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי אתה חופש כל חדרי בטן ובוחן כליות ולב אין כל דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך ובכן יהי רצון מלפניך יי' אלהינו ואלהי אבותינו שתמחול לנו על כל חטאתינו ותכפר לנו על כל עונותינו ותסלח לנו על כל פשעינו
על חטא שחטאנו לפניך באונס וע"ח ש"ל בבלי דעת ע"ח ש"ל בגלוי וע"ח ש"ל בדעת ובמרמה ע"ח ש"ל בהרהור הלב וע"ח ש"ל בוידוי פה ע"ח ש"ל בזדון וע"ח ש"ל בחוזק יד ע"ח ש"ל בטומאת שפתים וע"ח ש"ל ביצר הרע ע"ח ש"ל ביודעים וע"ח ש"ל בלא יודעים ע"ח ש"ל בכחש ובכזב וע"ח ש"ל בלשון הרע ע"ח ש"ל במראית העין וע"ח ש"ל בנשך ובמרבית ע"ח ש"ל בשיח שפתותינו וע"ח ש"ל בעינים רמות ע"ח ש"ל בפתחון פה וע"ח ש"ל בצעדי רגלים ע"ח ש"ל בקפיצת יד וע"ח שח"ל ברצון ובדעת ע"ח שח"ל בשגגה וע"ח שח"ל בתמהון לבב על חטאים שאנו חייבין עליהם חטאת ע"ח שח"ע עולה (ע"ח שח"ע קרבן) ע"ח שח"ע אשם ודאי ע"ח שח"ע אשם תלוי ע"ח שח"ע קרבן עולה ויורד ע"ח שח"ע עשה ע"ח שח"ע לא תעשה שנתקו לעשה ע"ח שח"ע מיתה בידי שמים ע"ח שח"ע כרת ע"ח שח"ע מלקות ע"ח שח"ע ארבע מיתות בית דין סקילה שריפה הרג וחנק
על הגלוים לנו ועל שאינן גלוים לנו הגלוים לנו כבר אמרנום לפניך יי' אלהינו ושאינם גלוים לנו כל חטאינו אתה יודע כל הנסתרות ככתוב הנסתרות ליי' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם וכו' כי אתה סולחן לישראל מן העולם ומוחלן לשבטי ישורון ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי הרי אני לפניך יי' אלהי ככלי מלא בושה וכלימה יהי רצון מלפניך שלא אחטא עוד ומה שחטאתי מחה ברחמיך הרבים אבל לא על ידי יסורין יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי' צורי וגואלי1
כסדר הזה מתודה בערבית שחרית ומוסף ומנחה בין יחיד בין שליח ציבור אלא שהיחיד אומר וידוי זה אחר תפלתו אחר שגומר שים שלום קודם שיפסיע שלש פסיעות ושליח ציבור אומרו בתוך ברכה אמצעית קודם שיאמר אלהינו ואלהי אבותינו מחול לעונותינו מתודה וידוי כסדר הזה ואחר כך אומר מחול לעונותינו ביום צום הכפורים
This is the manner in which both an individual and the chazan should recite the confessional prayers in the Evening, Morning, Musaf, and Afternoon Services. An individual recites this confession after the Shemoneh Esreh, after completing the blessing Sim Shalom before he steps back three steps. The chazan recites it in the middle of the intermediate blessing, before he says Eloheinu … l'avonoseinu, he recites this confession. Afterwards, he says: M'chol l'avonoseinu biyom tzom hakippurim….
בנעילה מתודה כסדר הזה
During Neilah, one should recite the confessional prayers as follows:
מה נאמר לפניך יושב מרום כו' כי עונותינו רבו מלמנות כו' מה אנו מה חיינו מה חסדנו מה צדקנו מה מעשינו מה נאמר לפניך יי' אלהינו הלא כל הגבורים כאין לפניך ואנשי השם כלא היו וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל כי כל מעשינו תהו וימי חיינו הבל לפניך ככתוב2 ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל
אבל אתה הבדלת אנוש מראש ותכירהו לעמוד לפניך כי מי יאמר לך מה תעשה ואם יצדק מה יתן לך ותתן לנו יי' אלהינו את יום הכפורים הזה קץ מחילה לכל חטאתינו למען נחדל מעושק ידינו ונשוב לעשות חוקי רצונך בלב שלם כדבר שנאמר3 דרשו יי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח ואתה אלוה סליחות טוב ומטיב חנון ורחום ארך אפים ורב חסד מרבה להטיב רוצה בתשובתן של רשעים ואין אתה חפץ במיתתן ככתוב חי אני נאם יי' אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל השיבנו וקבלנו ומחול לנו וסלח כגודל חסדך יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי' כו' עושה שלום וכו'.
FOOTNOTES
1.Psalms 19:15.
2.Ecclesiastes 3:19.
3.Isaiah 55:6.
____________________________
Hayom Yom:
Monday, 28 Tevet 5775 • 19 January 2015
"Today's Day"
Torah lessons: Chumash: Va'eira, Shlishi with Rashi.
Tehillim: 135-139.
Tanya: Now we can understand (p. 61)..."Be righteous." (p. 63).
The published version of Sefer Hachakira (Derech Emuna) of the Tzemach Tzedek lacks many glosses. He composed it in connection with his trips to Petersburg where he had to answer many questions on those subjects.1
FOOTNOTES
*. This day marks the birth, in 5640 (1880) of Rebbetzin Chana of blessed memory, mother of the Rebbe of righteous memory.
1. See "The Tzemach Tzedek and the Haskalah Movement," Kehot.
____________________________
Daily Thought:
The Poor Man's Advantage
Why is it the poor simpleton who has the wisdom to choose the King alone?
Because the others sit in the royal waiting chambers and are charmed by the gold and silver, the velvet and silk that they find there. Those treasures, those become their requests.
But the poor simpleton has no appreciation for treasures. So all he desires is the King alone.
So too it is with us: There are treasures of the mind, treasures of the soul, treasures of the higher spheres. But we poor simpletons desire none of these. We desire only to join with the One who made all things, great and small.[Torat Menachem 5722, Yud Shvat, 10.]
____________________________
Torah lessons: Chumash: Va'eira, Shlishi with Rashi.
Tehillim: 135-139.
Tanya: Now we can understand (p. 61)..."Be righteous." (p. 63).
The published version of Sefer Hachakira (Derech Emuna) of the Tzemach Tzedek lacks many glosses. He composed it in connection with his trips to Petersburg where he had to answer many questions on those subjects.1
FOOTNOTES
*. This day marks the birth, in 5640 (1880) of Rebbetzin Chana of blessed memory, mother of the Rebbe of righteous memory.
1. See "The Tzemach Tzedek and the Haskalah Movement," Kehot.
____________________________
Daily Thought:
The Poor Man's Advantage
Why is it the poor simpleton who has the wisdom to choose the King alone?
Because the others sit in the royal waiting chambers and are charmed by the gold and silver, the velvet and silk that they find there. Those treasures, those become their requests.
But the poor simpleton has no appreciation for treasures. So all he desires is the King alone.
So too it is with us: There are treasures of the mind, treasures of the soul, treasures of the higher spheres. But we poor simpletons desire none of these. We desire only to join with the One who made all things, great and small.[Torat Menachem 5722, Yud Shvat, 10.]
____________________________
No comments:
Post a Comment