| |||||
- 
- ב"ה - Today in Judaism - Today is Wednesday, 4 Kislev, 5778 · November 22, 2017Daily Quote: The woman will encircle the man (Prophesy regarding the era of redemption, Jeremiah 31:21)
Daily Torah Study:
Chumash: Vayeitzei, 4th Portion Genesis 30:14-30:27 with Rashi
• English / Hebrew Linear Translation
• Video Class
• Daily Wisdom (short insight)
Genesis Chapter 30
14Reuben went in the days of the wheat harvest, and he found dudaim in the field and brought them to Leah, his mother, and Rachel said to Leah, "Now give me some of your son's dudaim." ידוַיֵּ֨לֶךְ רְאוּבֵ֜ן בִּימֵ֣י קְצִֽיר־חִטִּ֗ים וַיִּמְצָ֤א דֽוּדָאִים֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּבֵ֣א אֹתָ֔ם אֶל־לֵאָ֖ה אִמּ֑וֹ וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֨ אֶל־לֵאָ֔ה תְּנִי־נָ֣א לִ֔י מִדּֽוּדָאֵ֖י בְּנֵֽךְ:
in the days of the wheat harvest: [This is] to tell the praise of the [progenitors of] the tribes. It was harvest time, and he did not stretch out his hand upon stolen property, to bring wheat or barley, but only upon an ownerless thing, which no one cares about. — [from Gen. Rabbah 72: 2]
בימי קציר חטים: להגיד שבחן של שבטים, שעת הקציר היה ולא פשט ידו בגזל להביא חטים ושעורים אלא דבר ההפקר שאין אדם מקפיד בו:
dudaim: (Sanh. 99b) Sigli. This is an herb, [called] jasmine in Arabic.
דודאים: סיגלי, עשב הוא ובלשון ישמעאל יסמי"ן:
15And she said to her, "Is it a small matter that you have taken my husband, that [you wish] also to take my son's dudaim?" So Rachel said, "Therefore, he shall sleep with you tonight as payment for your son's dudaim." טווַתֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הַֽמְעַט֙ קַחְתֵּ֣ךְ אֶת־אִישִׁ֔י וְלָקַ֕חַת גַּ֥ם אֶת־דּֽוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל לָכֵן֙ יִשְׁכַּ֤ב עִמָּךְ֙ הַלַּ֔יְלָה תַּ֖חַת דּֽוּדָאֵ֥י בְנֵֽךְ:
that [you wish] also to take my son’s dudaim?: This is a question: and [do you wish] to do this also, to take also my son’s dudaim? The Targum for this is וּלְמֵיסַב, and to take.
ולקחת גם את דודאי בני: בתמיה, ולעשות עוד זאת ליקח גם את דודאי בני ותרגומו ולמיסב:
Therefore, he shall sleep with you tonight: Tonight’s cohabitation belonged to me, but I will give it to you in lieu of your son’s dudaim. Since she treated the cohabitation of the righteous man lightly, she did not merit to be buried with him. — [from Gen. Rabbah 72:3]
לכן ישכב עמך הלילה: שלי היתה שכיבת לילה זו ואני נותנה לך תחת דודאי בנך. ולפי שזלזלה במשכב הצדיק לא זכתה להקבר עמו:
16When Jacob came from the field in the evening, and Leah came forth toward him, and she said, "You shall come to me, because I have hired you with my son's dudaim," and he slept with her on that night. טזוַיָּבֹ֨א יַֽעֲקֹ֥ב מִן־הַשָּׂדֶה֘ בָּעֶ֒רֶב֒ וַתֵּצֵ֨א לֵאָ֜ה לִקְרָאת֗וֹ וַתֹּ֨אמֶר֙ אֵלַ֣י תָּב֔וֹא כִּ֚י שָׂכֹ֣ר שְׂכַרְתִּ֔יךָ בְּדֽוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַיִּשְׁכַּ֥ב עִמָּ֖הּ בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא:
I have hired you: I gave Rachel her payment. — [from Targum Jonathan]
שכר שכרתיך: נתתי לרחל שכרה:
on that night: Heb. בָּלַיְלָה הוּא. The Holy One, blessed be He, assisted that Issachar should be born from that union. — [from Niddah 31a]
בלילה הוא: הקב"ה סייע שיצא משם יששכר:
17And God hearkened to Leah, and she conceived and bore Jacob a fifth son. יזוַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶל־לֵאָ֑ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד לְיַֽעֲקֹ֖ב בֵּ֥ן חֲמִישִֽׁי:
And God hearkened to Leah: That she desired and was seeking means to increase the number of tribes. — [from Gen. Rabbah 72:5]
וישמע א-להים אל לאה: שהיתה מתאוה ומחזרת להרבות שבטים:
18And Leah said, "God has given [me] my reward for I have given my maidservant to my husband"; so she named him Issachar. יחוַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה נָתַ֤ן אֱלֹהִים֙ שְׂכָרִ֔י אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי שִׁפְחָתִ֖י לְאִישִׁ֑י וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִשָּׂשכָֽר:
19And Leah conceived again, and she bore Jacob a sixth son. יטוַתַּ֥הַר ע֖וֹד לֵאָ֑ה וַתֵּ֥לֶד בֵּֽן־שִׁשִּׁ֖י לְיַֽעֲקֹֽב:
20And Leah said, "God has given me a good portion. This time, my husband will live with me, for I have borne him six sons"; so she named him Zebulun. כוַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה זְבָדַ֨נִי אֱלֹהִ֥ים | אֹתִי֘ זֶ֣בֶד טוֹב֒ הַפַּ֨עַם֙ יִזְבְּלֵ֣נִי אִישִׁ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שִׁשָּׁ֣ה בָנִ֑ים וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ זְבֻלֽוּן:
a good portion: Heb. זֶבֶד טוֹב. [To be interpreted] according to its Aramaic translation [חוּלַק טַב, a good portion].
זבד טוב: כתרגומו:
will live with me: An expression of a dwelling place; herberjerie in O.F.; lodging, abode, home. From now on, his principal dwelling will be only with me, because I have as many sons as all his [other] wives have.
יזבלני: לשון (מלכים א' ח יג) בית זבול הירבירייריא"ה בלע"ז [לינה] בית מדור. מעתה לא תהא עיקר דירתו אלא עמי שיש לי בנים כנגד כל נשיו:
21And afterwards, she bore a daughter, and she named her Dinah. כאוְאַחַ֖ר יָ֣לְדָה בַּ֑ת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ דִּינָֽה:
Dinah: Our Sages explained that Leah pronounced judgment (דָּנָה) upon herself. [She reasoned:] If this is a male, my sister Rachel will not be [esteemed even] as one of the handmaids. So she prayed over him, and he was turned into a female (Ber. 60a).
דינה: פירשו רבותינו שדנה לאה דין בעצמה אם זה זכר לא תהא רחל אחותי כאחת השפחות, והתפללה עליו ונהפך לנקבה:
22And God remembered Rachel, and God hearkened to her, and He opened her womb. כבוַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־רָחֵ֑ל וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלֶ֨יהָ֙ אֱלֹהִ֔ים וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָֽהּ:
And God remembered Rachel: (Gen. Rabbah 73:4) He remembered for her that she gave over her signs to her sister [Leah] and that she was troubled lest she fall into Esau’s lot, perhaps Jacob would divorce her because she had no children. The wicked Esau also got that idea when he heard that she had no children. This is what the paytan incorporated [into his poem for the first day of Rosh Hashanah, entitled אֶבֶן חוּג]: When the ruddy one (Esau) saw that she (Rachel) had not experienced birth pangs, he wished to take her for himself, and she was terrified.
ויזכר א-להים את רחל: זכר לה שמסרה סימניה לאחותה, ושהיתה מצירה שלא תעלה בגורלו של עשו שמא יגרשנה יעקב לפי שאין לה בנים, ואף עשו הרשע כך עלה בלבו כששמע שאין לה בנים. הוא שייסד הפייט (קרובות דר"ה שחרית) האדמון כבט שלא חלה, צבה לקחתה לו ונתבהלה:
23And she conceived and bore a son, and she said, "God has taken away my reproach." כגוַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֹּ֕אמֶר אָסַ֥ף אֱלֹהִ֖ים אֶת־חֶרְפָּתִֽי:
has taken away: Heb. אָסַף He took it into a place where it would not be seen, and similarly (Isa. 4:1):“take away (אֱסֹף) our reproach” ; (Ex. 9:19):“and will not be taken in (יֵאָסֵף) the house” ; (Joel 4:15):“have withdrawn (אָסְפוּ) their shining” ; (Isa. 60: 20):“shall your moon be gathered in (יֵאָסֵף) ,” [meaning that] it will not be hidden.
אסף: הכניסה במקום שלא תראה וכן (ישעיה ד א) אסף חרפתנו, (שמות ט יט) ולא יאסף הביתה, (יואל ד טו) אספו נגהם, (ישעיה ס כ) וירחך לא יאסף, לא יטמן:
my reproach: For I was put to shame, having been barren, and [people] were saying about me that I would fall to the lot of the wicked Esau (Tan. Buber, Vayetze 20). The Aggadah (Gen. Rabbah 73:5) [explains it thus:] As long as a woman has no child, she has no one to blame for her faults. As soon as she has a child, she blames him. “Who broke this dish?” “Your child!” “Who ate these figs?” “Your child!”
חרפתי: שהייתי לחרפה שאני עקרה, והיו אומרים עלי שאעלה לחלקו של עשו הרשע. ומדרש אגדה כל זמן שאין לאשה בן אין לה במי לתלות סרחונה, משיש לה בן תולה בו. מי שבר כלי זה, בנך, מי אכל תאנים אלו, בנך:
24So she named him Joseph, saying, "May the Lord grant me yet another son!" כדוַתִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמ֛וֹ יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר יֹסֵ֧ף יְהֹוָ֛ה לִ֖י בֵּ֥ן אַחֵֽר:
May the Lord grant me yet another son: She knew through prophecy that Jacob was destined to establish only twelve tribes. She said, “May it be His will that the one he is destined to establish be from me.” Therefore, she prayed only for another son [and no more]. — [from Gen. Rabbah 72:6]
יוסף ה' לי בן אחר: יודעת היתה בנבואה שאין יעקב עתיד להעמיד אלא שנים עשר שבטים, אמרה יהי רצון שאותו שהוא עתיד להעמיד יהא ממני, לכך לא נתפללה אלא על בן אחר:
25It came to pass when Rachel had borne Joseph, that Jacob said to Laban, "Send me away, and I will go to my place and to my land. כהוַיְהִ֕י כַּֽאֲשֶׁ֛ר יָֽלְדָ֥ה רָחֵ֖ל אֶת־יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ אֶל־לָבָ֔ן שַׁלְּחֵ֨נִי֙ וְאֵ֣לְכָ֔ה אֶל־מְקוֹמִ֖י וּלְאַרְצִֽי:
when Rachel had borne Joseph: When the adversary of Esau was born, as it is said (Obadiah 1:18): “And the house of Jacob shall be fire and the house of Joseph a flame, and the house of Esau shall become stubble.” Fire without a flame does not burn anything a distance away. As soon as Joseph was born, Jacob trusted in the Holy One, blessed be He and desired to return [to Canaan]. — [from B.B. 123b, Targum Jonathan ben Uzziel, Gen. Rabbah 73:7]
כאשר ילדה רחל את יוסף: משנולד שטנו של עשו, שנאמר (עובדיה א יח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש, אש בלא להבה אינו שולט למרחוק, משנולד יוסף בטח יעקב בהקב"ה ורצה לשוב:
26Give [me] my wives and my children for whom I worked for you, and I will go, for you know my work, which I have worked for you." כותְּנָ֞ה אֶת־נָשַׁ֣י וְאֶת־יְלָדַ֗י אֲשֶׁ֨ר עָבַ֧דְתִּי אֹֽתְךָ֛ בָּהֵ֖ן וְאֵלֵ֑כָה כִּ֚י אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֶת־עֲבֹֽדָתִ֖י אֲשֶׁ֥ר עֲבַדְתִּֽיךָ:
Give [me] my wives, etc.: I do not wish to leave without permission. — [from Zohar vol. 1, 158b]
תנה את נשי וגו': איני רוצה לצאת כי אם ברשות:
27And Laban said to him, "If only I have now found favor in your eyes! I have divined, and the Lord has blessed me for your sake." כזוַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ לָבָ֔ן אִם־נָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ נִחַ֕שְׁתִּי וַיְבָֽרֲכֵ֥נִי יְהֹוָ֖ה בִּגְלָלֶֽךָ:
I have divined: He was a diviner. [He said:] I ascertained with my divination that a blessing came to me through you. When you came here, I had no sons, as it is said (above, 29:6): “and behold, his daughter Rachel is coming with the sheep” (is it possible that he has sons, yet sends his daughter along with the shepherds?). Now, however, he had sons, as it is said (31: 1):“And he heard the words of Laban’s sons.” - [from Tanchuma Shemoth 16]
נחשתי: מנחש היה, נסיתי בנחוש שלי שעל ידך באה לי ברכה, כשבאת לכאן לא היו לי בנים, שנאמר (לעיל כט ו) והנה רחל בתו באה עם הצאן, אפשר יש לו בנים והוא שולח בתו אצל הרועים, ועכשיו היו לו בנים שנאמר (להלן לא א) וישמע את דברי בני לבן:
Tehillim: Psalms Chapters 23 - 3825872• Hebrew text
• English text
Chapter 23
Psalm 23, written by King David, is a timeless testament to the rock-solid faith of the Jewish people in knowing that G‑d is always with us, protecting and guiding our path.
1. A psalm by David. The Lord is my shepherd, I shall lack nothing.
2. He lays me down in green pastures; He leads me beside still waters.
3. He revives my soul; He directs me in paths of righteousness for the sake of His Name.
4. Though I walk in the valley of the shadow of death, I will fear no evil, for You are with me; Your rod and Your staff-they will comfort me.
5. You will prepare a table for me before my enemies; You have anointed my head with oil; my cup is full.
6. Only goodness and kindness shall follow me all the days of my life, and I shall dwell in the House of the Lord for many long years.
Chapter 24
If the fulfillment of one's prayer would result in the sanctification of God's Name, he should pray that God act for the sake of the holiness of His Name. One should also invoke the merit of his ancestors, for we know that "the righteous are greater in death than in life"
1. By David, a psalm. The earth and all therein is the Lord's; the world and its inhabitants.
2. For He has founded it upon the seas, and established it upon the rivers.
3. Who may ascend the mountain of the Lord, and who may stand in His holy place?
4. He who has clean hands and a pure heart, who has not used My Name in vain or sworn falsely.
5. He shall receive a blessing from the Lord, and kindness from God, his deliverer.
6. Such is the generation of those who search for Him, [the children of] Jacob who seek Your countenance forever.
7. Lift up your heads, O gates, and be lifted up, eternal doors, so the glorious King may enter.
8. Who is the glorious King? The Lord, strong and mighty; the Lord, mighty in battle.
9. Lift up your heads, O gates; lift them up, eternal doors, so the glorious King may enter.
10. Who is the glorious King? The Lord of Hosts, He is the glorious King for all eternity.
Chapter 25
The verses in this psalm are arranged according to the alphabet, excluding the letters Bet, Vav, and Kuf, which together equal the numerical value of Gehenom (purgatory). One who recites this psalm daily will not see the face of purgatory.
1. By David. To You, Lord, I lift my soul.
2. My God, I have put my trust in You. May I not be put to shame; may my enemies not gloat over me.
3. Indeed, may all who hope in You not be put to shame; let those who act treacherously without reason be shamed.
4. O Lord, make Your ways known to me; teach me Your paths.
5. Train me in Your truth and teach me, for You are the God of my salvation; I yearn for You all day.
6. O Lord, remember Your mercies and Your kindnesses, for they have existed for all time.
7. Do not recall the sins of my youth, nor my transgressions; remember me in accordance with Your kindness, because of Your goodness, O Lord.
8. Good and upright is the Lord, therefore He directs sinners along the way.
9. He guides the humble with justice, and teaches the humble His way.
10. All the paths of the Lord are kindness and truth for those who observe His covenant and testimonies.
11. For the sake of Your Name, O Lord, pardon my iniquity, for it is great.
12. Whoever is a God-fearing man, him will He teach the path that he should choose.
13. His soul will abide in well-being, and his descendants will inherit the earth.
14. The secret of the Lord is to those who fear Him; He makes His covenant known to them.
15. My eyes are always turned to the Lord, for He releases my feet from the snare.
16. Turn to me and be compassionate to me, for I am alone and afflicted.
17. The sufferings of my heart have increased; deliver me from my hardships.
18. Behold my affliction and suffering, and forgive all my sins.
19. See how numerous my enemies have become; they hate me with a violent hatred.
20. Guard my soul and deliver me; may I not be put to shame, for I place my trust in You.
21. Let integrity and uprightness guard me, for my hope is in You.
22. Redeem Israel, O God, from all its afflictions.
Chapter 26
In this psalm King David inundates God with prayers and acts of piety, because he envies those who are his spiritual superiors, saying, "If only I were on their level of piety and virtue!"
1. By David. Judge me, O Lord, for in my innocence I have walked, and in the Lord I have trusted-I shall not falter.
2. Try me, O Lord, and test me; refine my mind and heart.
3. For Your kindness is before my eyes, and I have walked constantly in Your truth.
4. I did not sit with men of falsehood, and with hypocrites I will not mingle.
5. I detested the company of evildoers, and with the wicked I will not sit.
6. I wash my hands in purity, and circle Your altar, O Lord,
7. to give voice to thanks, and to recount all Your wonders.
8. I love the shelter of Your House, O Lord, and the place where Your glory resides.
9. Gather not in my soul with sinners, nor my life with men of bloodshed,
10. In whose hands are schemes, and whose right hand is filled with bribes.
11. But I walk in my innocence; redeem me and show me favor.
12. My foot stands on level ground; in assemblies I will bless the Lord.
Chapter 27
King David acknowledges and praises God, placing his trust in Him because of his victories in war. "Nevertheless, it is not wars that I desire, for I cannot gain perfection with them. Only one thing do I ask: to abide day and night in the study hall studying Torah, to gain perfection so that my soul may merit the life of the World to Come."
1. By David. The Lord is my light and my salvation-whom shall I fear? The Lord is the strength of my life-whom shall I dread?
2. When evildoers approached me to devour my flesh, my oppressors and my foes, they stumbled and fell.
3. If an army were to beleaguer me, my heart would not fear; if war were to arise against me, in this I trust1
4. One thing I have asked of the Lord, this I seek: that I may dwell in the House of the Lord all the days of my life, to behold the pleasantness of the Lord, and to visit His Sanctuary.
5. For He will hide me in His tabernacle on a day of adversity; He will conceal me in the hidden places of His tent; He will lift me upon a rock.
6. And then my head will be raised above my enemies around me, and I will offer in His tabernacle sacrifices of jubilation; I will sing and chant to the Lord.
7. Lord, hear my voice as I call; be gracious to me and answer me.
8. In Your behalf my heart says, "Seek My countenance"; Your countenance, Lord, I seek.
9. Do not conceal Your countenance from me; do not cast aside Your servant in wrath. You have been my help; do not abandon me nor forsake me, God of my deliverance.
10. Though my father and mother have forsaken me, the Lord has taken me in.
11. Lord, teach me Your way and lead me in the path of righteousness, because of my watchful enemies.
12. Do not give me over to the will of my oppressors, for there have risen against me false witnesses, and they speak evil.
13. [They would have crushed me] had I not believed that I would see the goodness of the Lord in the land of the living.
14. Hope in the Lord, be strong and let your heart be valiant, and hope in the Lord.
FOOTNOTES
1.I trust that “the lord is my light and salvation” etc. (Rashi)
Chapter 28
A prayer for every individual, entreating God to assist him in walking the good path, to prevent him from walking with the wicked doers of evil, and that He repay the wicked for their wickedness and the righteous for their righteousness.
1. By David. I call to You, O Lord; my Strength, do not be deaf to me; for should You be silent to me, I will be like those who descend to the pit.
2. Hear the sound of my pleas when I cry out to You, when I raise my hands toward Your holy Sanctuary.
3. Do not draw me along with the wicked, with evildoers who speak of peace with their companions, though evil is in their heart.
4. Give them according to their deeds, and the evil of their endeavors; give them according to their handiwork, render to them their just desserts.
5. For they pay no heed to the acts of the Lord, nor to the work of His hands; may He destroy them and not rebuild them.
6. Blessed is the Lord, for He has heard the voice of my pleas.
7. The Lord is my strength and my shield; in Him my heart trusted and I was helped; my heart exulted, and with my song I praised Him.
8. The Lord is a strength to them; He is a stronghold of deliverance to His anointed.
9. Grant salvation to Your people and bless Your heritage; tend them and exalt them forever.
Tanya: Kuntres Acharon, middle of Essay 4• English Text (Lessons in Tanya)
• Hebrew Text
• Audio Class: Listen | Download
• Video Class
Wednesday, Kislev 4, 5778 · November 22, 2017
Today's Tanya Lesson
Kuntres Acharon, middle of Essay 4
AUDIO & VIDEO CLASSES
• VIDEO CLASS: Rabbi Yehoshua B. Gordon Watch • Listen
• AUDIO CLASS: Rabbi Manis Freidman Listen • Download MP3
והנה לקיום מצוה שאי אפשר לעשות על ידי אחרים, מבטלין תלמוד תורה, ואפילו מעשה מרכבה
To perform a mitzvah that cannot be delegated to another one forgoes Torah study,1 even [the study of] maaseh merkavah, the sublime Kabbalistic mysteries of the celestial “Chariot”,2
וכל שכן תפלה, שהיא בחינת מוחין ודחילו ורחימו שכליים
and beyond question one forgoes prayer, which is the state of intellect and intellectually-generated awe and love.
והטעם כנ״ל
The reason is as we have noted; i.e., in order to extract and refine the sparks by means of the practicalmitzvot, this being the purpose of creation.
ועוד זאת, שבאמת מאד גדלה וגבהה מעלות המצות מעשיות, וכן לימודם, על מעלת המוחין, שהן דחילו ורחימו שכליים
In addition, indeed, the standing of the practical mitzvot and their study, far transcends the standing of intellect, meaning intellectually-generated awe and love.
The mitzvot requiring action are superior — in their performance and in the study of their laws — not only because they fulfill the ultimate purpose of creation through the extraction of the sparks, but also because they bond the soul with G‑d.
כי הגם דכתיב: ולדבקה בו, על ידי מדותיו
For though the verse declares,3 “and to cleave to Him,” i.e., through [cleaving to] His attributes (middot),4
When one acts in a kindly manner, for example, he cleaves to the Supernal Sefirah of Chesed — and the Sefirot are wholly one with G‑d.
מכל מקום, איננו דבק אפילו במדות העליונות אלא במציאותן, ולא במהותן
still, one does not cleave to the essence (mahut) of the Supernal attributes but only to [the externality of] their existence (metziut),
וכמו שכתוב: ואנכי עפר ואפר
as it is written,5 “I am dust and ashes.”
This was stated by Abraham with regard to the glimmer of his soul that illuminated his body, in comparing it to its source — an irradiation of Supernal Kindness, as explained above at length in Epistle XV, in the name of the Maggid of Mezritch.
Abraham experienced such an intense degree of love (deriving from the attribute of Chesed) toward G‑d, that he was a “chariot”, a vehicle humbly waiting to be steered by the hands of its Driver.6 Nevertheless, he declared that his measure of love for G‑d was but “dust and ashes” relative to the Supernal attribute of Chesed.
To appreciate the analogy: A tree, originally composed of the four elements of Fire, Air, Water and Earth, is burned. Losing its first three elements in smoke, it is reduced to its fourth element, mere ashes. Yet, though these ashes and the tree itself are of the same element, the ashes can hardly be compared to the original tree that was7a “beautiful to behold and good to eat.”
So, too, the attribute of kindness and love that Abraham possessed while his soul was in his body, cannot be compared to the attribute of Kindness which is one of the Supernal Sefirot.
It is thus to be seen that one does not cleave to the essence of the Supernal attributes but only to their external state, their state of mere existence.
וכל שכן באור אין סוף ברוך הוא, דלית מחשבה תפיסא ביה באורו והתפשטות החיות ממנו יתברך
This is all the more true with regard to the [infinite] Ein Sof-light, for no thought can apprehend Him in His radiance or the diffusion of the life-force issuing from Him.
כי אם במציאותו, שהוא שמחיה את כולם, ולא במהותו
One can only grasp His existence, that He gives life to all, but not His essence.
אפילו לעליונים, כמו שכתוב: קדוש קדוש קדוש ה׳ צבאות כו׳
This applies even to the supernal beings, of [whose praise] it is written,8 “Holy, holy, holy is the L‑rd of Hosts.”
The above phrase is uttered by the Seraphim, angels of the World of Beriah. They perceive that even as G‑d descends to relate to created beings so that He is called the “L‑rd of Hosts,” He is kadosh (“holy”), a term which implies that He is separate from them.
לבד עלולים נאצלים משיגים כי אם בעילתו
Only emanated “effects” can conceive their “cause”,
The spiritual beings of the World of Atzilut are each an “effect” (alul) brought about by a “cause” (ilah) in the levels higher than themselves. These beings vest themselves in each other in turn, and at each level are able to comprehend the antecedent “cause” that is vested within them,
כפי הסדר שבעץ חיים, בהתלבשות הפרצופים
according to the order recounted in Etz Chayim, concerning the investment of the visages (partzufim).
Etz Chayim explains how the “visages” of the Supernal Sefirot of Atzilut vest themselves in each other. Each “effect” is able to comprehend its “cause” — the “visage” that is garbed within it.
אבל לא לנבראים, אפילו לנשמות דאצילות
This is not the case with created beings, even with souls of Atzilut,
Though the souls of Atzilut are Divinity, still, since they have become sundered from the vessels of the Ten Sefirot (as explained above in Epistle XX9), they are termed “created beings” and are unable to apprehend the essence of G‑dliness.
כמו שכתוב במשה רבינו עליו השלום: וראית את אחורי כו׳
Thus it is written regarding Moses,10 “You will see My hinderpart” — an external manifestation11 of the mere existence (metziut) of Divinity, but not the essence (mahut).
Thus, through the vision of his soul alone, as the soul gazes upon G‑d without the benefit of mitzvot, even Moses could apprehend no more than externality, not essence.
* * *
| FOOTNOTES | |
| 1. | Moed Katan 9a. |
| 2. | Yechezkel 1. |
| 3. | Devarim 11:22. |
| 4. | ׳ Cf. Sotah 14a et al. |
| 5. | Bereishit 18:27. |
| 6. | Bereishit Rabbah 47:6; Tanya ch. 23. |
| 7. | Bereishit 2:9. |
| 8. | Yeshayahu 6:3. |
| 9. | Vol. IV in the present series, p. 376. |
| 10. | Shmot 33:22. |
| 11. | Note of the Rebbe: “Examine Iggeret HaKodesh, Epistle 19 [above].” |
• Sefer Hamitzvot:
English Text | Hebrew Text
Audio: Listen | Download | Video ClassWednesday, Kislev 4, 5778 · November 22, 2017
Today's Mitzvah
A daily digest of Maimonides’ classic work "Sefer Hamitzvot"
AUDIO & VIDEO CLASSES
• VIDEO CLASS: Rabbi Mendel Kaplan Watch • Listen
• AUDIO CLASS: Rabbi Berel Bell Listen • MP3 Download
Positive Commandment 168
Dwelling in the Sukkah
"You shall dwell in booths for seven days"—Leviticus 23:42.
We are commanded to dwell in a sukkah (booth) for the seven days of the holiday of Sukkot. Women are exempt from this mitzvah.
Full text of this Mitzvah »
Dwelling in the Sukkah
Positive Commandment 168
Translated by Berel Bell
The 168th mitzvah is that we are commanded to dwell in a Sukkah for all seven days of the holiday [of Sukkos].
The source of this commandment is G‑d's statement (exalted be He),1 "For seven days you must dwell in Sukkos."
The details of this mitzvah are explained in the tractate devoted to this subject; i.e. tractate Sukkah.
Women are not obligated in this mitzvah.
FOOTNOTES
1.Lev. 23:42.
Rambam:• 1 Chapter A Day: Teshuvah Teshuvah - Chapter Nine
English Text | Hebrew Text
Audio: Listen | Download | Video Class
Teshuvah - Chapter Nine
1
[A question arises:] As explained, the reward for the mitzvot and the good which we will merit if we observe the path of God as prescribed by the Torah is the world to come as [Deuteronomy 2:7] states: "So that good will be granted you and you will live long.”
[Also,] the retribution which is exacted from the wicked who abandon the paths of righteous prescribed by the Torah is karet as [Numbers 15:31] states: "This soul shall surely be cut off. His sin shall remain upon him."
[If so,] what is the meaning of the [statements] made throughout the entire Torah: "If you observe [the Torah's laws], you will acquire such and such;" "If you do not observe [the Torah's laws], such and such will happen to you?" All [of the benefits and difficulties that are promised] are matters of this [material] world, for example, plenty and famine, war and peace, sovereignty [over other nations] or a humble [national standing], the settlement of the land or exile, success in one's deeds or loss and all the other points mentioned in the covenant.
[In resolution, it must be stated that] all those statements are true. They have been realized in the past and will be realized in the future. When we fulfill all the mitzvot in the Torah, we will acquire all the benefits of this world. [Conversely,] when we transgress them, the evils written [in the Torah] will occur.
Nevertheless, those benefits are not the ultimate reward for the mitzvot, nor are those evils the ultimate retribution to be exacted from someone who transgresses all the mitzvot.
Rather, the resolution of the matter is as follows: God gave us this Torah which is a tree of life. Whoever fulfills what is written within it and comprehends it with complete and proper knowledge will merit the life of the world to come. A person merits [a portion of the world to come] according to the magnitude of his deeds and the extent of his knowledge.
[In addition,] we are promised by the Torah that if we fulfill it with joy and good spirit and meditate on its wisdom at all times, [God] will remove all the' obstacles which prevent us from fulfilling it, for example, sickness, war, famine, and the like.
Similarly, He will grant us all the good which will reinforce our performance of the Torah, such as plenty, peace, an abundance of silver and gold in order that we not be involved throughout all our days in matters required by the body, but rather, will sit unburdened and [thus, have the opportunity to] study wisdom and perform mitzvot in order that we will merit the life of the world to come.
This [principle is expressed] by the Torah. After [Deuteronomy 6:11-12] promises us all the benefits of this world, it concludes [ibid.:25]: "And charity will remain for us if we take care to perform [all these commandments]."
Similarly, the Torah has informed us that if we consciously abandon the Torah and involve ourselves in the vanities of the time in a manner similar to that stated [by Deuteronomy 32:15]: "Jeshurun became fat and rebelled," then, the True Judge will remove from all the benefits of this world which reinforce their rebellion those who abandoned [the Torah].
He will bring upon them all the evils which prevent them from acquiring [a portion in] the world to come so that they will be destroyed in their wickedness. This was implied by the Torah's statement [Deuteronomy 28:47-48]: "Because you did not serve God, [your Lord, with happiness,]... you will serve your enemies whom God sends against you."
Thus, these blessings and curses can be interpreted as follows: If you serve God with happiness and observe His way, He will grant you these blessings and remove these curses from you in order that you may be free to gain wisdom from the Torah and involve yourselves in it so that you will merit the life of the world to come. "Good will be granted you" - in the world that is entirely good; "and you will live long" - in the world which is endlessly long, [the world to come].
Thus, you will merit two worlds, a good life in this world, which, in turn, will bring you to the life of the world to come. For if a person will not acquire wisdom in this world and he does not possess good deeds, with what will he merit [a portion in the world to come]? [Thus, Ecclesiastes 9:10] states: "There is no work, no accounting, no knowledge, and no wisdom in the grave."
[Conversely,] if you have abandoned God and become obsessed with food, drink, lewdness, and the like, He will bring all these curses upon you and remove all blessing until you will conclude all your days in confusion and fear. You will not have a free heart or a complete body to fulfill the mitzvot in order that you forfeit the life of the world to come.
Thus, you will forfeit two worlds for when a person is occupied in this world with sickness, war, and hunger, he cannot involve himself with either wisdom or mitzvot which allow him to merit the life of the world to come.
א
מאחר שנודע שמתן שכרן של מצות והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ה' הכתוב בתורה היא חיי העולם הבא שנאמר למען ייטב לך והארכת ימים והנקמה שנוקמים מן הרשעים שעזבו ארחות הצדק הכתובות בתורה היא הכרת שנאמר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה מהו זה שכתוב בכל התורה כולה אם תשמעו יגיע לכם כך ואם לא תשמעו יקרה אתכם כך וכל אותן הדברים בעולם הזה כגון שובע ורעב ומלחמה ושלום ומלכות ושפלות וישיבת הארץ וגלות והצלחת מעשה והפסדו ושאר כל דברי הברית כל אותן הדברים אמת היו ויהיו ובזמן שאנו עושים כל מצות התורה יגיעו אלינו טובות העולם הזה כולן ובזמן שאנו עוברין עליהן תקראנה אותנו הרעות הכתובות ואע"פכן אין אותן הטובות הם סוף מתן שכרן של מצות ולא אותן הרעות הם סוף הנקמה שנוקמין מעובר על כל המצות אלא כך הוא הכרע כל הדברים הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה זו עץ חיים היא וכל העושה כל הכתוב בה ויודעו דעה גמורה נכונה זוכה בה לחיי העולם הבא ולפי גודל מעשיו ורוב חכמתו הוא זוכה והבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש ונהגה בחכמתה תמיד שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה כגון חולי ומלחמה ורעב וכיוצא בהן וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה כגון שובע ושלום ורבוי כסף וזהב כדי שלא נעסוק כל ימינו בדברים שהגוף צריך להן אלא נשב פנויים ללמוד בחכמה ולעשות המצוה כדי שנזכה לחיי העולם הבא וכן הוא אומר בתורה אחר שהבטיח בטובות העולם הזה וצדקה תהיה לנו וגו':
וכן הודיענו בתורה שאם נעזוב התורה מדעת ונעסוק בהבלי הזמן כענין שנאמר וישמן ישורון ויבעט שדיין האמת יסיר מן העוזבים כל טובות העולם הזה שהן חזקו ידיהם לבעוט ומביא עליהם כל הרעות המונעים אותן מלקנות העולם הבא כדי שיאבדו ברשעם הוא שכתוב בתורה תחת אשר לא עבדת את ה' וגו' ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך נמצא פירוש כל אותן הברכות והקללות על דרך זו כלומר אם עבדתם את ה' בשמחה ושמרתם דרכו משפיע לכם הברכות האלו ומרחיק הקללות מכם עד שתהיו פנויים להתחכם בתורה ולעסוק בה כדי שתזכו לחיי העולם הבא וייטב לך לעולם שכולו טוב ותאריך ימים לעולם שכולו ארוך ונמצאתם זוכין לשני העולמות לחיים טובים בעולם הזה המביאים לחיי העולם הבא שאם לא יקנה פה חכמה ומעשים טובים אין לו במה יזכה שנאמר כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול ואם עזבתם את ה' ושגיתם במאכל ובמשתה וזנות ודומה להם מביא עליכם כל הקללות האלו ומסיר כל הברכות עד שיכלו ימיכם בבהלה ופחד ולא יהיה לכם לב פנוי ולא גוף שלם לעשות המצות כדי שתאבדו מחיי העולם הבא ונמצא שאבדתם שני עולמות שבזמן שאדם טרוד בעולם הזה בחולי ובמלחמה ורעבון אינו מתעסק לא בחכמה ולא במצות שבהן זוכין לחיי העולם הבא:
2
For these reasons, all Israel, [in particular,] their prophets and their Sages, have yearned for the Messianic age so they can rest from the [oppression of] the gentile kingdoms who do not allow them to occupy themselves with Torah and mitzvot properly. They will find rest and increase their knowledge in order to merit the world to come.
In that era, knowledge, wisdom, and truth will become abundant. [Isaiah 11:9] states, "The earth will be full of the knowledge of God." [Jeremiah 31:33] states: "One man will no longer teach his brother, nor a man his colleague... [for all will know Me]." And [Ezekiel 36:26] states: "I will take away the heart of stone from your flesh and give you a heart of flesh."
[These changes will come about] because the king who will arise from David's descendants will be a greater master of knowledge than Solomon and a great prophet, close to the level of Moses, our teacher. Therefore, he will teach the entire nation and instruct them in the path of God.
All the gentile nations will come to hear him as [Isaiah 2:2] states: "And it shall come to pass in the last days that the mountain of God's house shall be established at the peak of the mountains... [and all the nations shall flow to it]."
[Nevertheless,] the ultimate of all reward and the final good which will have no end or decrease is the life of the world to come. In contrast, the Messianic age will be [life within the context of] this world, with the world following its natural pattern except that sovereignty will return to Israel.
The Sages of the previous generations have already declared: "There is no difference between the present age and the Messianic era except [the emancipation] from our subjugation to the [gentile] kingdoms."
ב
ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' ונאמר ולא ילמדו איש את אחיו ואיש את רעהו ונאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה' ויבואו כל הגוים לשומעו שנאמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וסוף כל השכר כולו והטובה האחרונה שאין לה הפסק וגרעון הוא חיי העולם הבא אבל ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד:
Rambam:• 3 Chapters A Day: Shofar, Sukkah, vLulav Shofar, Sukkah, vLulav - Chapter Three, Shofar, Sukkah, vLulav Shofar, Sukkah, vLulav - Chapter Four, Shofar, Sukkah, vLulav Shofar, Sukkah, vLulav - Chapter Five
English Text | Hebrew Text
Audio: Listen | Download | Video Class
Shofar, Sukkah, vLulav - Chapter Three
1
How many shofar blasts is a person required to hear on Rosh Hashanah? Nine.
[This figure is derived as follows]: The Torah mentions the word תרועה [sounding the shofar] three times in association with Rosh Hashanah and the Yovel. Every תרועה must be preceded and followed by a [single] long blast. According to the oral tradition, we learned that - whether on Rosh Hashanah or on Yom Kippur of the Yovel - all the soundings of the shofar of the seventh month are a single entity.
Thus, nine shofar blasts must be sounded on both of them: teki'ah, teru'ah, teki'ah; teki'ah, teru'ah, teki'ah; teki'ah, teru'ah, teki'ah.
א
כמה תקיעות חייב אדם לשמוע בראש השנה. תשע תקיעות. לפי שנאמר תרועה ביובל ובראש השנה שלש פעמים וכל תרועה פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה. ומפי השמועה למדו שכל תרועות של חדש השביעי אחד הן. בין בראש השנה בין ביום הכפורים של יובל תשע תקיעות תוקעין בכל אחד משניהן. תקיעה ותרועה ותקיעה, תקיעה ותרועה ותקיעה, תקיעה ותרועה ותקיעה:
Commentary on Halachah 1
2
Over the passage of the years and throughout the many exiles, doubt has been raised concerning the teru'ah which the Torah mentions, to the extent that we do not know what it is:
Does it resemble the wailing with which the women cry when they moan, or the sighs which a person who is distressed about a major matter will release repeatedly? Perhaps a combination of the two - sighing and the crying which will follow it - is called teru'ah, because a distressed person will sigh and then cry? Therefore, we fulfill all [these possibilities].
ב
תרועה זו האמורה בתורה נסתפק לנו בה ספק לפי אורך השנים ורוב הגלות ואין אנו יודעין היאך היא. אם היא היללה שמייללין הנשים ביניהן בעת שמייבבין. או האנחה כדרך שיאנח האדם פעם אחר פעם כשידאג לבו מדבר גדול. או שניהם כאחד האנחה והיללה שדרכה לבא אחריה הן הנקראין תרועה. שכך דרך הדואג מתאנח תחלה ואחר כך מילל. לכך אנו עושין הכל:
Commentary on Halachah 2
3
The crying refers to what we call teru'ah. The repeated sighs refer to what we call three shevarim.
Thus, the order of blowing the shofar is as follows: First, one recites the blessing and sounds a teki'ah; afterwards, three shevarim; and afterwards, a teru'ah; and afterwards, a teki'ah. He repeats this pattern [until he completes] three series.
[Then,] he sounds a teki'ah; afterwards, three shevarim; and afterwards, a teki'ah. He repeats this pattern [until he completes] three series.
[Then,] he sounds a teki'ah; afterwards, a teru'ah; and afterwards, a teki'ah. He repeats this pattern [until he completes] three series.
Thus, there are a total of thirty shofar blasts, in order to remove any doubt.
ג
היללה היא שאנו קוראין תרועה. והאנחה זו אחר זו היא שאנו קוראין אותה שלשה שברים. נמצא סדר התקיעות כך הוא. מברך ותוקע תקיעה ואחריה שלשה שברים ואחריה תרועה ואחריה תקיעה. וחוזר כסדר זה שלש פעמים. ותוקע תקיעה ואחריה שלשה שברים ואחריה תקיעה וחוזר כסדר זה שלש פעמים. ותוקע תקיעה ואחריה תרועה ואחריה תקיעה וחוזר כסדר הזה שלש פעמים. נמצא מנין התקיעות שלשים כדי להסתלק מן הספק:
Commentary on Halachah 3
4
The required length of a teru'ah is that of two teki'ot. The required length of the three shevarim is that of a teru'ah.
When a person sounds a teki'ah and a teru'ah, and afterwards sounds a long teki'ah, extending it twice the length of the original one, we do not say that it may be considered to be two teki'ot - thus allowing one [to complete the series merely by] sounding a teru'ah and another teki'ah. Rather, even if one extended a teki'ah the entire day, it is considered to be only a single teki'ah and one must sound another teki'ah, teru'ah, and teki'ah [until he completes] three series.
ד
שיעור תרועה כשתי תקיעות. שיעור שלשה שברים כתרועה. הרי שתקע והריע ותקע תקיעה ארוכה ומשך בה כשתים בראשונה. אין אומרין תחשב כשתי תקיעות ויריע אחריה ויחזור ויתקע. אלא אפילו משך בה כל היום אינה אלא תקיעה אחת וחוזר ותוקע ומריע ותוקע שלש פעמים:
Commentary on Halachah 4
5
If a person hears one shofar blast at one hour and a second one an hour later - even if he waits the entire day - the two may be considered to be a single unit and he may fulfill his obligation.
The above applies provided each series is heard in the proper order; i.e., one may not hear a teru'ah and afterwards two teki'ot, or two teki'ot, and afterwards a teru'ah, and the like.
ה
שמע תקיעה אחת בשעה אחת ושניה בשעה שניה אפילו שהה כל היום כולו הרי אלו מצטרפין ויצא ידי חובתו. והוא שישמע כל בבא מהן על סדרה. לא שישמע תרועה ואחריה שתי תקיעות או שתי תקיעות ואחריהן תרועה וכיוצא בזה:
Commentary on Halachah 5
6
If a person heard nine shofar blasts from nine men simultaneously, he has not fulfilled his obligation for a single blast. [If he heard] a teki'ah from one, a teru'ah from another, and another teki'ah from a third, in sequence, he has fulfilled his obligation.
The above applies even if one heard [the shofar blasts] with interruptions, even if [the blowing was extended] over the entire day. A person does not fulfill his obligation until he hears all nine shofar blasts, for they are all [only] one mitzvah. Thus, they are dependent one on the other.
ו
שמע תשע תקיעות מתשעה בני אדם כאחד לא יצא אפילו ידי אחת. תקיעה מזה ותרועה מזה ותקיעה משלישי בזה אחר זה יצא ואפילו בסירוגין ואפילו כל היום כולו. ואינו יוצא ידי חובתו עד שישמע כל התשע תקיעות שכולן מצוה אחת הן לפיכך מעכבות זו את זו:
Commentary on Halachah 6
7
The congregation is obligated to hear the shofar blasts together with the order of blessings.
How is this expressed? The chazan recites Avot, Gevurot, the sanctification of God's name, Malchuyot [ - at this point,] the shofar is sounded three times; Zichronot - the shofar is sounded three times; Shofarot - the shofar is sounded three times - [and concludes the Amidah with] the Avodah, an acknowledgement [of God's wonders], and the priestly blessing.
ז
הצבור חייבין לשמוע התקיעות על סדר הברכות: כיצד אומר שליח צבור אבות וגבורות וקדושת השם ומלכיות ותוקע שלש. ואומר זכרונות ותוקע שלש. ואומר שופרות ותוקע שלש. ואומר עבודה והודייה וברכת כהנים:
Commentary on Halachah 7
8
These three intermediate blessings recited on Rosh Hashanah and Yom Kippur of the Yovel - Malchuyot, Zichronot, and Shofarot - are each dependent on each other.
In each of these blessings, one is required to recite ten verses reflecting the content of the blessing - three verses from the Torah, three from the Book of Psalms, and three from [the words of] the prophets. One concludes with a verse from the Torah. Should a person conclude with a verse from the prophets, he fulfills his obligation.
Should a person recite only one verse from the Torah, one from the sacred writings, and one from the prophets, he fulfills his obligation. Even if he states: "In Your Torah, God, our Lord, it is written..." and recites one verse from the Torah and concludes, nothing further is necessary.
ח
שלש ברכות אמצעיות אלו של ראש השנה ויום הכפורים של יובל שהן מלכיות וזכרונות ושופרות מעכבות זו את זו וצריך לומר בכל ברכה מהן עשרה פסוקים מעין הברכה. שלשה פסוקים מן התורה. ושלשה מספר תהלים. ושלשה מן הנביאים. ואחד מן התורה משלים בו. ואם השלים בנביא יצא. ואם אמר פסוק אחד מן התורה ואחד מן הכתובים ואחד מן הנביאים יצא. ואפילו אמר ובתורתך ה' אלהינו כתוב לאמר ואמר פסוק של תורה והפסיק שוב אינו צריך כלום:
Commentary on Halachah 8
9
One should not recite [verses for] Malchuyot, Zichronot, and Shofarot which describe [Divine] retribution; for example, for Zichronot, [Psalms 78:39]: "And He remembered that they were mere flesh..."; for Malchuyot, [Ezekiel 20:33]: "With outpoured anger, I will reign over you..."; for Shofarot, [Hoshea 5:8]: "Blow the shofar in Givah..."
Similarly, Zichronot which are merely associated with an individual [should not be mentioned] even if they are of a positive nature - for example, [Psalms 106:4]: "Remember me, O God, amidst the favor of Your people," [Nehemiah 5:19]: "Remember me, my God, for good."
Verses using the verb פקד - for example, [Exodus 3:16]: "I have surely taken note..." - may not be included as Zichronot. One may mention verses that refer to retribution to be visited upon the gentile nations - for example, [Psalms 99:1]: "God is King, the nations will tremble..."; [Psalms 137:7]: "Remember, O God, against the Edomites, the day of Jerusalem"; or [Zechariah 9:14]: "God, the Lord, will sound the shofar and proceed in a southerly storm-wind."
All the following verses: [Deuteronomy 6:4]: "Hear Israel, God is our Lord, God is one"; [Deuteronomy 4:35]: "To you, it has been revealed that you may know..."; and [Deuteronomy 4:39]: "And you shall know today and draw it close to your heart..." express the concept of God's sovereignty. Even though [these verses] do not explicitly mention His kingship, they are equivalent to [Exodus 16:18]: "God will rule forever and ever"; and [Deuteronomy 33:5]: "When He became King in Jeshurun."
ט
אין מזכירין זכרונות מלכיות ושופרות של פורענות. זכרונות כגון ויזכור כי בשר המה וכו'. מלכיות כגון בחמה שפוכה אמלוך עליכם. שופרות כגון תקעו שופר בגבעה וכו'. ולא זכרון יחיד אפילו לטובה כגון זכרני ה' ברצון עמך, זכרה לי אלהי לטובה. ופקדונות אינן כזכרונות. כגון פקד פקדתי אתכם. ויש לו להזכיר פורענות של אומות עכו"ם כגון ה' מלך ירגזו עמים. זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים. וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן. שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. אתה הראת לדעת וכו' וידעת היום והשבות אל לבבך וכו' כל פסוק מאלו מלכות הוא ענינו אף על פי שאין בו זכר מלכות והרי הוא כמו ה' ימלוך לעולם ועד ויהי בישורון מלך וכו':
Commentary on Halachah 9
10
The following is the commonly accepted custom for blowing the shofar on Rosh Hashanah in the communal services:
After the Torah is read and returned to its place, the congregation is seated. One person stands and recites the blessing:
Blessed are You, God, Lord of the universe, who has sanctified us with His commandments and commanded us to hear the sounding of the shofar.
The entire congregation responds "Amen." He then recites the blessing shehecheyanu, and the entire congregation responds "Amen" to him. Thirty shofar blasts are sounded in the proper order.
Kaddish is recited. The congregation stands and recites the musaf service. After the chazan completes the fourth blessing - i.e., Malchuyot - a teki'ah, three shevarim, a [series of] teru'ot, and a teki'ah are sounded once.
He then recites the fifth blessing - i.e., Zichronot. After he completes the blessing, a teki'ah, three shevarim, and a teki'ah are sounded. He then recites the sixth blessing - i.e., Shofarot. After he completes the blessing, a teki'ah, a [series of] teru'ot, and a teki'ah are sounded once, and he concludes the prayers.
י
המנהג הפשוט בסדר התקיעות של ראש השנה בצבור כך הוא. אחר שקוראין בתורה ומחזירין הספר למקומו יושבין כל העם ואחד עומד ומברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לשמוע קול שופר וכל העם עונין אמן. וחוזר ומברך שהחיינו וכל העם עונין אחריו אמן. ותוקע שלשים תקיעות שאמרנו מפני הספק על הסדר. ואומרים קדיש ועומדין ומתפללין תפלת מוסף. ואחר שגומר שליח צבור ברכה רביעית שהיא מלכיות תוקע תקיעה שלשה שברים תרועה תקיעה פעם אחת. ומברך ברכה חמישית שהוא זכרונות. ואחר שגומרה תוקע תקיעה שלשה שברים ותקיעה. ומברך ברכה ששית שהיא שופרות. ואחר שגומרה תוקע תקיעה תרועה ותקיעה פעם אחת וגומר התפלה:
Commentary on Halachah 10
11
The person who sounds the shofar while they are sitting also sounds the shofar according to the order of blessings while they stand. He should not speak between the shofar blasts while the congregation is seated and those sounded while they stand. If he did talk between them, even though it is a transgression, he does not repeat the blessing.
יא
זה שתוקע כשהן יושבין הוא שתוקע על סדר הברכות כשהן עומדים. ואינו מדבר בין תקיעות שמיושב לתקיעות שמעומד. ואם סח ביניהן אף על פי שעבר אינו חוזר ומברך:
Commentary on Halachah 11
12
It is logical that each series of shofar blasts should be sounded three times for every blessing, as [the shofar] was sounded while [the congregation] was seated. However, since they satisfied every possible doubt [by hearing] the shofar while seated, there is no need for the congregation to repeat them in their entirety during the order of blessings. Rather, it is sufficient for them to hear one series for each blessing, and they will thus have heard the shofar during the order of blessings.
All of the above applies only to a congregation. However, there is no [set] custom regarding an individual. He fulfills his obligation whether or not he hears [the shofar blasts] during the order of blessings, whether seated or standing.
יב
בדין היה שיתקעו על כל ברכה כל בבא מהן שלש פעמים כדרך שתקעו כשהן יושבין אלא כיון שיצאו מידי ספק בתקיעות שמיושב אין מטריחין על הצבור לחזור בהן כולן על סדר ברכות. אלא די להן בבא אחת על כל ברכה כדי שישמעו תקיעות על סדר ברכות. וכל הדברים האלו בצבור אבל היחיד בין ששמע על סדר ברכות בין שלא שמע על הסדר בין מעומד בין מיושב יצא ואין בזה מנהג:
Commentary on Halachah 12
13
The blessings are not dependent on the teki'ot, nor are the teki'ot dependent on the blessings.
When there are two cities - in one it is known that there will definitely be someone to recite the nine blessings, but there is no one to blow the shofar - in the other, a doubt exists whether or not there will be someone to blow the shofar, one should go the latter, since the sounding of the shofar is a requirement of the Torah, while the blessings are of Rabbinic origin.
יג
התקיעות אינן מעכבות את הברכות והברכות אינן מעכבות את התקיעות. שתי עיירות באחת יודע בודאי שיש שם מי שיברך להן תשע ברכות ואין שם תוקע. ובשנייה ספק יש שם תוקע ספק אין שם תוקע הולך לשנייה. שהתקיעה מדברי תורה והברכות מדברי סופרים
Commentary on Halachah 13
Shofar, Sukkah, vLulav - Chapter Four
1
These are the required measurements of a sukkah: Its height should not be less than ten handbreadths nor more than twenty cubits. Its area should not be less than seven handbreadths by seven handbreadths. [There is no maximum limit to] its area, and one may increase it [to include] a number of millim.
A sukkah which is less than ten handbreadths high, smaller than seven handbreadths by seven handbreadths [in area], or taller than twenty cubits - even [if the increase or decrease] is of the slightest amount - is invalid.
א
שיעור הסוכה גובהה אין פחות מעשרה טפחים ולא יתר על עשרים אמה. ורחבה אין פחות משבעה טפחים על שבעה טפחים. ויש לו להוסיף ברחבה אפילו כמה מילין. היתה פחותה מעשרה או משבעה על שבעה או גבוהה מעשרים אמה כל שהוא הרי זו פסולה:
Commentary on Halachah 1
2
A sukkah which does not possess three walls is invalid. However, if it has two complete walls perpendicular to each other in the shape of [the Greek letter] gamma, it is sufficient to construct a third wall that is [only] slightly more than a handbreadth wide and place it within three handbreadths of one of the two walls. Also, one must construct the likeness of an entrance, since it does not possess three complete walls.
We have already explained in Hilchot Shabbat that wherever the term "a likeness of an entrance" is used, it may be a rod on one side, another rod on the opposite side, and a third above, even though it does not touch them.
ב
סוכה שאין לה שלש דפנות פסולה. היו לה שתי דפנות גמורות זו בצד זו כמין ג"ם עושה דופן שיש ברחבו יתר על טפח ומעמידו בפחות משלשה סמוך לאחד משתי הדפנות ודיו. וצריך לעשות לה צורת פתח מפני שאין לה שלש דפנות גמורות. וכבר בארנו בהלכות שבת שצורת פתח האמור בכל מקום אפילו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן אע"פ שאינו מגיע להן:
Commentary on Halachah 2
3
If the two walls were parallel to each other and there was an open space between them, one should construct a wall slightly more than four handbreadths wide and place it within three handbreadths of one of the two walls; then, [the sukkah] is kosher. However, it is necessary to construct "the likeness of an entrance."
If the rods of the s'chach of the sukkah extend beyond the sukkah and one wall extends with them, they are considered to be [part of] the sukkah.
ג
היו לה שתי דפנות זו כנגד זו וביניהן מפולש. עושה דופן שיש ברוחבו ארבעה טפחים ומשהו ומעמידו בפחות משלשה סמוך לאחת משתי הדפנות וכשרה. וצריך לעשות לה צורת פתח. קנים היוצאים מסכך הסוכה לפני הסוכה ודופן אחת נמשכת עמהן הרי הן כסוכה:
Commentary on Halachah 3
4
Walls which are connected to the roof of the sukkah, but do not reach the earth: If they are more than three handbreadths above the earth, they are invalid; if the distance is less than that, they are kosher.
[The following rules apply] should the walls be connected to the earth, without reaching the s'chach: If they are ten handbreadths high, they are kosher even though are removed several cubits from the roof, provided they are positioned below the end of the roof. If the roof was separated from the wall by more than three handbreadths, it is invalid; less than this amount is kosher.
If one suspended a partition which is slightly more than four handbreadths high at a distance of less than three handbreadths from the earth and a distance of less than three handbreadths from the roof, it is kosher.
ד
דפנות שהיו דבוקות בגג הסוכה ולא היו מגיעות לארץ אם היו גבוהות מן הארץ שלשה טפחים פסולה פחות מיכן כשרה. היו הדפנות דבוקות לארץ ולא היו מגיעות לסכך אם גבוהות עשרה טפחים אף על פי שהן רחוקין מן הגג כמה אמות כשרה ובלבד שיהיו הדפנות מכוונות תחת שפת הגג. הרחיק את הגג מן הדופן שלשה טפחים פסולה פחות מיכן כשרה. תלה מחיצה שגבוהה ארבעה ומשהו באמצע בפחות משלשה סמוך לארץ ובפחות משלשה סמוך לגג הרי זו כשרה:
Commentary on Halachah 4
5
When a person constructs his sukkah among the trees, using the trees as walls, it is kosher if:
a) they are strong enough - or he tied them and reinforced them so that they would be strong enough - that they would not be shaken by the wind at all times; and
b) he filled [the space] between the branches with hay and straw, tying them so that they will not be shaken by the wind.
[This is necessary,] for any partition that cannot stand before a normal land wind is not considered to be a partition.
ה
העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה. אם היו חזקים או שקשר אותם וחיזק אותם עד שלא תהיה הרוח המצויה מנידה אותם תמיד ומלא בין האמירים בתבן ובקש כדי שלא תניד אותם הרוח וקשר אותם הרי זו כשרה. שכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה של יבשה אינה מחיצה:
Commentary on Halachah 5
6
If a person constructs his sukkah on top of a wagon or on the deck of a ship, it is kosher, and one may ascend to it on the festival. If one constructs it on the treetops or on a camel's back, it is kosher, but one may not ascend to it on the festival, because climbing on a tree or animal is forbidden on a festival.
If some of the walls were the result of human activity and some were trees, we consider [its structure]. We may ascend to any [sukkah] where, if the trees were taken away, it would be able to stand with the walls that were built by man alone.
ו
העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה כשרה ועולין לה ביום טוב. בראש האילן או על גבי הגמל כשרה ואין עולין לה ביום טוב. לפי שאסור לעלות ביו"ט באילן או על גבי בהמה. היו מקצת הדפנות עשויות בידי אדם ומקצתן אילנות רואין כל שאילו ניטלו האילנות היא יכולה לעמוד בדפנות שבידי אדם עולין לה ביום טוב:
Commentary on Halachah 6
7
A sukkah that does not possess a roof is invalid. To what does this refer? A sukkah whose walls are joined to each other like a hut; alternatively, when the side of the sukkah is placed against the wall. However, if it has a roof, even only a handbreadth in width, or if one lifted the side of the sukkah close to the wall a handbreadth above the ground, it is kosher.
A round sukkah - if its circumference is large enough to contain a square seven handbreadths by seven handbreadths, it is kosher even though it has no corners.
ז
סוכה שאין לה גג פסולה. כיצד כגון שהיו ראשי הדפנות דבוקות זו בזו כמין צריף. או שסמך ראש הדופן של סוכה לכותל. אם היה לה גג אפילו טפח. או שהגביה הדופן הסמוך לכותל מן הקרקע טפח הרי זו כשרה. סוכה עגולה אם יש בהיקפה כדי לרבע בה שבעה טפחים על שבעה טפחים אף על פי שאין לה זויות הרי זו כשרה:
Commentary on Halachah 7
8
Should one place s'chach over an exedrah which has projections [extending from its pillars], it is kosher, regardless of whether the projections can be seen from the inside - although they cannot be seen from the outside - or whether they can be seen from the outside - although they cannot be seen from the inside.
ח
סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין בין שהיו נראין מבפנים ואין נראין מבחוץ בין שהיו נראין מבחוץ ואין נראין מבפנים כשרה:
Commentary on Halachah 8
9
If it does not have projections [extending from its pillars] it is not valid, because it resembles a sukkah constructed in an alley, because it has [walls on] only the two sides of the exedrah. The middle of the exedrah does not have a wall and there are no projections opposite it.
ט
לא היו לה פצימין פסולה מפני שהיא סוכה העשויה כמבוי שהרי אין לה אלא שני צדי האכסדרה ואמצע האכסדרה אין בו כותל ושכנגדו אין בו פצימין:
Commentary on Halachah 9
10
Should a person place s'chach over an alleyway which possesses a lechi or a well which possesses pasim, it is considered a kosher sukkah only on the Sabbath of the festival. Since this lechi and these pasim are considered to be partitions with regard to the Sabbath laws, they are also considered to be partitions with regard to the laws of sukkah.
י
סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי או על גבי באר שיש לה פסין הרי זו סוכה כשרה לאותה שבת שבתוך החג בלבד. מתוך שלחי זה ופסין אלו מחיצות לענין שבת נחשוב אותן כמחיצות לענין סוכה:
Commentary on Halachah 10
11
Should a person implant four poles in the four corners of the roof and place s'chach upon them, it is kosher. Since he placed the s'chach [above] the edge of the roof, we consider that the lower walls ascend to the edge of the s'chach.
יא
נעץ ארבעה קונדיסין על ארבע זויות הגג וסיכך על גבן הואיל והסיכוך על שפת הגג כשר ורואין את המחיצות התחתונות כאילו הן עולות למעלה על שפת הסכוך:
Commentary on Halachah 11
12
A sukkah which has many entrances and many windows in its walls is kosher even though the open portion exceeds the closed portion, provided there is no opening larger than ten cubits.
If there is an opening larger than ten cubits, it is necessary that the closed portion exceed the open portion, even though [the opening] is constructed in the form of an entrance.
יב
סוכה שיש לה פתחים רבים ויש בכתליה חלונות הרבה הרי זו כשרה. ואף על פי שפרוץ מרובה על העומד. ובלבד שלא יהיה שם פתח יתר על עשר. אבל אם היה שם פתח יתר על עשר אע"פ שיש לה צורת פתח צריך שלא יהיה הפרוץ מרובה על העומד:
Commentary on Halachah 12
13
A sukkah whose inner space exceeds twenty cubits [is not acceptable]. Should one reduce it [by placing] pillows and coverings [on the floor], it is not considered to be reduced. [This applies even if] one considered them a permanent part of the sukkah. If one reduced the space using straw and considered it as a permanent part of the sukkah, [the space] is considered to be reduced.
Needless to say, the above applies if one used earth and considered it to be a permanent part of the sukkah. However, if one [merely brought in] earth with no specific intention, [its space] is not considered to be reduced.
If it was twenty cubits high, but branches [from the s'chach descend within the twenty cubits, [the following principle applies:] If its shade would be greater than its open portion because of these branches alone, it is considered as having thick s'chach and is kosher.
יג
סוכה שאוירה גבוה מעשרים אמה ומיעטה בכרים וכסתות אינו מיעוט ואפילו ביטלם. מיעטה בתבן ובטלו הרי זה מיעוט. ואין צריך לומר עפר ובטלו. אבל בעפר סתם אינו מיעוט. היתה גבוהה מעשרים אמה והוצין יורדין לתוך עשרים אם היתה צלתן מרובה מחמתן יחשבו כגג עבה וכשרה:
Commentary on Halachah 13
14
When [a sukkah is more than twenty cubits high, but] one builds a bench next to the middle wall extending across its entire span - if the width of the bench is equal to the minimum width of a sukkah, it is kosher.
Should one build the bench next to the middle wall along [one] side, if there are four cubits between the bench and the [opposite] wall, it is unacceptable. If there are fewer than four cubits, it is kosher.
Should one build the bench in the middle [of the sukkah], if there are more than four cubits from the edge of the bench to any of the sides [of the sukkah], it is not acceptable. If there are fewer than four cubits, it is kosher. It is considered as if the walls touch the bench, and the distance from the bench to the s'chach is less than twenty cubits.
If one constructs a pillar [within a sukkah whose s'chach is more than twenty cubits high, the following rule applies]: Even though it is of the minimum size required of a sukkah, it is unacceptable, because its walls are not discernible. Thus, it is as if there is kosher s'chach above the pillar without any walls.
יד
בנה איצטבה בה כנגד דופן האמצעית על פני כולה אם יש באיצטבה שיעור רוחב הסוכה כשרה. בנה איצטבה כנגד דופן האמצעית מן הצד אם יש משפת איצטבה ולכותל ארבע אמות פסולה פחות מארבע אמות כשרה. בנה איצטבה באמצעה אם יש משפת איצטבה ולכותל ארבע אמות לכל רוח פסולה. פחות מארבע אמות כשרה. וכאילו המחיצות נוגעות באיצטבה והרי מן האיצטבה ועד הסיכוך פחות מעשרים אמה. בנה בה עמוד ויש בו הכשר סוכה פסולה. שאין אלו מחיצות הנכרות ונמצא על גב העמוד סכך כשר בלא דפנות:
Commentary on Halachah 14
15
[The following rule applies] when [the inner space of the sukkah] was less than ten [handbreadths high] and one dug [into the ground of the sukkah] to create an [inner space] of ten [handbreadths]: If there are three handbreadths from the edge of the pit until the wall [of the sukkah], it is not acceptable. If there is less than that [amount], it is kosher, because any [distance] less than three [handbreadths] is considered to be [insignificant, and the two entities are considered to be] adjacent [to each other], as explained in Hilchot Shabbat.
טו
היתה פחותה מעשרה וחקק בה להשלימה לעשרה. אם יש משפת חקק ולכותל שלשה טפחים פסולה. פחות מיכן כשרה שכל פחות משלשה הרי הוא כדבוק כמו שבארנו בהלכות שבת:
Commentary on Halachah 15
16
The walls of the sukkah are kosher [although made] from all [substances]. All that is necessary is a barrier of any kind. Even living beings [may serve that purpose. Thus,] a person can create a wall [of the sukkah] by using a colleague so that he can eat, drink, and sleep in the sukkah, for which his colleague is serving as a wall [even] on the holiday.
The above applies when one employs the person as a wall without his conscious knowledge. However, it is forbidden to create [a wall by using a person] when the latter is conscious of the fact on the holiday. Nevertheless, it is permitted during the other days of the festival.
Similarly, a person may create a fourth wall from utensils on the holiday. However, he should not create a third wall using utensils on the holiday, because, [by doing so], he is making the sukkah fit for use, and it is forbidden to create [even] a temporary tent on the holiday.
טז
דפני סוכה כשרין מן הכל שאין אנו צריכין אלא מחיצה מכל מקום ואפילו מבעלי חיים. ועושה אדם את חברו דופן ביום טוב כדי שיאכל וישתה ויישן בסוכה כשרה שחבירו דופן לה. והוא שיעשה אותו שלא לדעת זה שנעשה דופן. אבל אם עשהו לדעת אסור ביום טוב. ומותר בשאר ימי החג. וכן עושה בכלים דופן רביעית ביום טוב. אבל דופן שלישית לא יעשה אותה בכלים ביום טוב לפי שהוא מכשיר הסוכה ואין עושין אהל עראי ביום טוב
Commentary on Halachah 16
Shofar, Sukkah, vLulav - Chapter Five
1
[There are requirements regarding] the s'chach of a sukkah, and not all substances are acceptable [to be used for this purpose]. For s'chach, we may use only a substance which grows from the ground, has been detached from the ground, is not subject to contracting ritual impurity, does not have an unpleasant odor, and does not have elements which fall off and wither constantly.
א
הסכך של סוכה אינו כשר מכל דבר. אין מסככין אלא בדבר שגידולו מן הארץ שנעקר מן הארץ ואינו מקבל טומאה ואין ריחו רע ואינו נושר ואינו נובל תמיד:
Commentary on Halachah 1
2
When a person uses as s'chach a substance which does not grow from the ground, is still connected to the ground, or is subject to contracting ritual impurity, [the sukkah] is not acceptable.
However, if he transgressed and used as s'chach a substance which has elements which fall off and wither, or which possesses an unpleasant odor, it is kosher. [Our Sages] said only that one should not use these as s'chach lest one leave one's sukkah and depart. One must take care that the branches and leaves should not descend within ten handbreadths of the ground, so that one will not be uncomfortable when using the sukkah.
If one used metals, bones, or hides as s'chach, it is unacceptable because these do not grow from the ground. If one suspended vines and the like over it until they made a sukkah, it is unacceptable, because they were not uprooted [from the ground].
Should one use wooden utensils, mats that were made to lie on, and the like as s'chach, it is unacceptable, because they are subject to contracting ritual impurity. Similarly, using broken and worn out utensils as s'chach is unacceptable. Since these substances were subject to ritual impurity, [the latter law was instituted] lest one use broken pieces which have not yet attained a state of [unquestionable] purity.
ב
סיכך בדבר שאין גדוליו מן הארץ או במחובר לארץ או בדבר שמקבל טומאה פסולה. אבל אם עבר וסיכך בדבר הנובל ונושר או בדבר שריחו רע כשרה. שלא אמרו אין מסככין באלו אלא כדי שלא יניח הסוכה ויצא. וצריך להזהר שלא יהיו הוצין ועלין של סכך יורדין לתוך עשרה טפחים כדי שלא יצר לו בישיבתו. סיככה במיני מתכות או בעצמות ועורות פסולה מפני שאינן גדולי קרקע. הדלה עליה גפנים וכיוצא בהן עד שנעשו סוכה פסולה שהרי לא נעקרו. סיככה בכלי עץ ובמחצלות העשויות לשכיבה וכיוצא בהן פסולה מפני שהן מקבלין טומאה. וכן אם סיככה בשברי כלים ובליותיהן פסולה הואיל והיו מקבלין טומאה שמא יסכך בשברים שעדיין לא טהרו:
Commentary on Halachah 2
3
If one used foods as s'chach, it is unacceptable, because they are subject to contracting ritual impurity. [When one uses] branches from a fig tree which contain figs, runners from a grape vine which contain grapes, branches of a date palm which contain dates and the like, [the following rules apply:] We see - if the waste is more than the food; then we may use them as s'chach. If not, we may not use them as s'chach.
If one uses as s'chach vegetables which, when they dry up, will wither, and none of their substance will remain, even though they are now fresh, their place is considered to be vacant, as though they did not exist.
ג
סיככה באוכלין פסולה מפני שהן מקבלין טומאה. סוכי תאנים ובהן תאנים. פרכילי ענבים ובהם ענבים. מכבדות ובהם תמרים וכן כל כיוצא בהן. רואין אם פסולת מרובה על האוכלין מסככין בהן ואם לאו אין מסככין בהן. סיכך בירקות שאם ייבשו יבולו ולא ישאר בהן ממש אע"פ שהן עתה לחים הרי מקומן נחשב כאילו הוא אויר וכאילו אינם:
Commentary on Halachah 3
4
If one used as s'chach branches of flax which were not crushed and combed, they are kosher, because they are still considered to be wood. After the flax has been crushed and combed, it may not be used as s'chach, since its form has changed and it is as though it is no longer a product of the earth.
One may use ropes made from palm bast or hemp and the like as s'chach, since their original form is unchanged and ropes are not considered to be utensils.
ד
סיככה בפשתי העץ שלא דק אותן ולא נפצן כשרה שעדיין עץ הוא. ואם דק ונפץ אותן אין מסככין בו מפני שנשתנית צורתו וכאלו אינן מגדולי קרקע. מסככין בחבלים של סיב ושל חלף וכיוצא בהן שהרי צורתן עומד ואין החבלים כלים:
Commentary on Halachah 4
5
[The following rules apply] when one uses arrows as s'chach. Those which are "male" are kosher; those which are "female" are not acceptable. Even though [ultimately,] they will be filled with iron, they have a receptacle. Hence, they are susceptible to contracting ritual impurity, as are all utensils with receptacles.
ה
סיככה בחצים בזכרים כשרה בנקבות פסולה אף על פי שהוא עשוי להתמלאות בברזל בית קיבול הוא ומקבל טומאה ככל כלי קיבול:
Commentary on Halachah 5
6
A mat of reeds, of raw rubber, or of hemp - if it is small, we may assume that it was made to lie on. Therefore, it may not be used for s'chach unless it was [explicitly] made for this purpose.
If it is large, we may assume that it was made for shade; therefore, it may be used for s'chach unless it was [explicitly] made to lie on.
If it has a border, even a large mat may not be used as s'chach, because it is considered to be a receptacle. Even if the border were removed, it may not be used as s'chach, because it would be considered to be a broken utensil.
ו
מחצלת קנים או מחצלת גמי או חלף. קטנה סתמה לשכיבה לפיכך אין מסככין בה אלא אם כן עשה אותה לסיכוך. גדולה סתמה לסיכוך לפיכך מסככין בה אלא אם כן עשה אותה לשכיבה. ואם יש לה קיר אפילו גדולה אין מסככין בה שהרי היא ככלי קיבול. ואפילו ניטל הקיר שלה אין מסככין בה מפני שהיא כשברי כלים:
Commentary on Halachah 6
7
Boards which are less than four handbreadths wide may be used for s'chach even though they have been planed. If they are more than four handbreadths wide, they should not be used as s'chach, even though they have not been planed. This is a decree [instituted] lest one sit under a roof and regard it as a sukkah.
If one placed a board which was more than four handbreadths wide over [a sukkah, the sukkah] is kosher. However, one should not sleep under the board. A person who did sleep under the board has not fulfilled his obligation.
There were boards that were four handbreadths wide, but less than four handbreadths thick. A person turned them on their side so that they would not be four handbreadths wide to use them as s'chach. This is not acceptable, because a board is unacceptable for use as s'chach whether one uses its width or thickness.
ז
נסרים שאין ברחבן ארבעה טפחים מסככין בהן אף על פי שהן משופין. ואם יש ברחבן ארבעה אין מסככין בהן ואע"פ שאינם משופין גזרה שמא ישב תחת התקרה וידמה שהיא כסוכה. נתן עליה נסר אחד שיש ברחבו ארבעה טפחים כשרה ואין ישנין תחתיו והישן תחתיו לא יצא ידי חובתו. היו נסרין שיש ברחבן ארבעה ואין בעביין ארבעה והפכן בצידיהן שאין בהן ארבעה וסכך בהן הרי זו פסולה. שהרי הנסר פסול בין שסיכך ברחבו בין שסיכך בעביו:
Commentary on Halachah 7
8
A roof which is not covered by a ceiling - i.e., the plaster and the stones - but rather has only boards fixed in place, is not acceptable, since they were not placed there for the purpose of a sukkah, but to be part of the house.
Therefore, if one lifted up the boards and removed the nails with the intent [that they serve] as a sukkah, it is kosher. [This applies provided] that each board is not four handbreadths wide.
Similarly, it is kosher if one removed a board from between two others and replaced it with kosher s'chach, with the intention [that it serve] as a sukkah.
ח
תקרה שאין עליה מעזיבה שהיא הטיט והאבנים אלא נסרין תקועין בלבד הרי זו פסולה שהרי לא נעשו לשם סוכה אלא לשם בית. לפיכך אם פקפק הנסרים והניד המסמרים לשם סוכה הרי זו כשרה. ובלבד שלא יהיה בכל נסר ונסר ארבעה טפחים. וכן אם נטל אחד מבינתים והניח במקומו סכך כשר לשם סוכה הרי זו כשרה:
Commentary on Halachah 8
9
A sukkah that was made for any purpose whatsoever - even if it was not made for the purpose of [fulfilling] the mitzvah - if it was made according to law, it is kosher. However, it must be made for the purpose of shade. Examples of this are sukkot made for gentiles, sukkot made for animals, and the like.
In contrast, a sukkah that came about on its own accord is unacceptable, because it was not made for the purpose of shade. Similarly, when a person hollows out a place in a heap of produce and thus makes a sukkah, it is not considered to be a sukkah, because the produce was not piled there for this purpose. Accordingly, were one to create a space one handbreadth [high] and seven [handbreadths] in area for the purpose of a sukkah, and afterwards hollow it out till it reached ten [handbreadths], it is kosher, since its s'chach was placed for the purpose of shade.
ט
סוכה שנעשית כהלכתה מכל מקום כשרה אף על פי שלא נעשית לשם מצוה. והוא שתהיה עשויה לצל כגון סוכת עכו"ם וסוכת בהמה וכל כיוצא בהן. אבל סוכה שנעשית מאיליה פסולה לפי שלא נעשית לצל. וכן החוטט בגדיש ועשהו סוכה אינה סוכה שהרי לא עימר גדיש זה לצל. לפיכך אם עשה בתחלה חלל טפח במשך שבעה לשם סוכה וחטט בה אחרי כן והשלימה לעשרה כשרה שהרי נעשה סכך שלה לצל:
Commentary on Halachah 9
10
We may not use bundles of straw, bundles of wood or bundles of reeds as s'chach. This decree [was instituted] lest one place those bundles on one's roof to dry out, and then change one's mind and sit under them with the intent [that they serve as] a sukkah. The person did not place the s'chach there originally for the purpose of shade. Thus, it resembles a sukkah that came about on its own accord.
If one untied [the bundles], they are acceptable [for use as s'chach]. A bundle is considered to be no fewer than twenty five units.
י
חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין אין מסככין בהן גזרה שמא יעשה אותן חבילות על גגו כדי לייבשן וימלך וישב תחתיהן לשם סוכה והוא מתחלה לא עשה סכך זה לצל ונמצאת כסוכה שנעשית מאיליה. ואם התירם כשירות. ואין חבילה פחותה מעשרים וחמשה בדים:
Commentary on Halachah 10
11
Small bundles that were tied together [to be sold] by number may be used as s'chach.
Similarly, if one cuts off the top of a date palm and the branches are bound to it, it may be used as s'chach, because elements that are bound naturally are not considered to be bundles. Furthermore, even if one tied the tops of the branches from one side, and they thus appear to be a single bundle with one of its two ends bound naturally and the other bound as a result of human activity, it may be used as s'chach. A single tree which is bound up is not considered to be a bundle, but rather a single piece of wood, since [the branches] are bound together naturally.
Similarly, any knot which is not strong enough to hold when carried is not considered a knot [and the resulting bundle may be used as s'chach].
יא
חבילות קטנות שאגדו אותן למנין מסככין בהן. וכן החותך ראש הדקל והחריות אגודות בו מסככין בו שאגד בידי שמים אינו כחבילה. ואפילו קשר ראשי החריות כולן מצד האחד שנמצאו בחבילה אחת אחד משני ראשים בידי שמים ואחד בידי אדם מסככין בה שהאוגד עץ אחד אינו חבילה וזו כעץ אחד היא שהרי אגודה בידי שמים. וכן כל אגד שאינו עשוי לטלטלו אינו אגד:
Commentary on Halachah 11
12
A person who constructs his sukkah under a tree is considered as though he built it within his home.
If one draped the leaves and branches of trees [over the sukkah], and then placed s'chach over them, and only afterwards detached them, [the following rules apply:]
If the amount of [kosher] s'chach exceeded [the branches], it is kosher. If the amount of s'chach which originally was kosher did not exceed [the branches], one must move them after detaching them, so that they will have been put in place for the purpose of a sukkah.
יב
העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית. הדלה עליה עלי האילנות ובדיהן וסכך על גבן ואחר כך קצצן. אם היה הסיכוך הרבה מהן כשרה. ואם לא היה הסיכוך שהיה מתחלתו כשר הרבה מהן צריך לנענע אותן אחר קציצתן כדי שתהיה עשויה לשם סוכה:
Commentary on Halachah 12
13
If one mixed a substance which may be used for s'chach with a substance that may not be used for s'chach and used the two as s'chach, even though the quantity of kosher s'chach exceeds that of the substance which was not acceptable as s'chach, [the mixture] is not acceptable.
If one covered the sukkah with the two substances and kept them separate, [the following rules apply:] If there are more than three handbreadths of the substance which is not acceptable as s'chach in one place, whether in the middle of the sukkah or at its side, it is not acceptable.
יג
עירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו וסיכך בשניהם אף על פי שהכשר יתר על הפסול פסולה. סיכך בזה לעצמו ובזה לעצמו זה בצד זה. אם יש בסכך פסול שלשה טפחים במקום אחד בין באמצע בין מן הצד הרי זו פסולה:
Commentary on Halachah 13
14
Where does the above apply? In a small sukkah. However, in a large sukkah, where there is a substance that is unacceptable as s'chach in the middle, it disqualifies the sukkah if there are four handbreadths of it. [If there is] less than that, the sukkah is kosher.
Where the substance that is unacceptable as s'chach is at the side, it disqualifies the sukkah if there are four cubits of it. [If there is] less than that, the sukkah is kosher.
For example,
a) [the roof of] a house which was opened in the center and s'chach placed over the opening
b) a courtyard surrounded by an exedra which was covered with s'chach
c) a large sukkah over which was placed a substance that was not acceptable as s'chach near the sides of its walls.
[In all these cases,] if there are four cubits [or more] from the edge of the kosher s'chach until the wall, it is not acceptable. If there is less than that amount, we view it as though the wall has been made crooked - i.e., the substance that is not acceptable as s'chach is considered part of the wall and it is kosher. This concept is a halachah received by Moses on Mount Sinai.
יד
במה דברים אמורים בסוכה קטנה אבל בסוכה גדולה סכך פסול באמצע פוסלה בארבעה טפחים פחות מיכן כשרה. ומן הצד פוסל בארבע אמות ופחות מיכן כשרה. כיצד בית שנפחת באמצעו וסיכך על מקום הפחת. וכן חצר המוקפת אכסדרה שסיכך עליה. וכן סוכה גדולה שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו בצד הדפנות מלמעלה. אם יש משפת הסכך הכשר ולכותל ארבע אמות פסולה. פחות מיכן רואין כאילו הכותל נעקם ויחשב זה הסכך הפסול מגוף הכותל וכשרה. ודבר זה הלכה למשה מסיני:
Commentary on Halachah 14
15
What is a small sukkah? Any [sukkah] whose area is no more than seven handbreadths by seven handbreadths.
[What is meant by] a large one? Any [sukkah] [whose area is large enough] that seven handbreadths by seven handbreadths of kosher s'chach will remain besides the s'chach which is not acceptable.
טו
ואי זו היא סוכה קטנה כל שאין בה אלא שבעה טפחים על שבעה טפחים. וגדולה כל שישאר בה יתר על סכך הפסול שבעה טפחים על שבעה טפחים סכך כשר:
Commentary on Halachah 15
16
If one used as s'chach substances that were acceptable as s'chach and substances that were not acceptable as s'chach, and placed them alongside each other, leaving no place with non-kosher s'chach more than three handbreadths in area, [the following rules apply:]
If the total of the kosher s'chach exceeds that of the non-kosher s'chach, it is kosher. If there was an exactly equal amount of both substances, it is not acceptable even though there is not a single place which has three handbreadths [of non-kosher s'chach]. [This decision is rendered] because non-kosher s'chach is considered to be open space.
טז
סיפר בדבר פסול ודבר כשר זה בצד זה ואין במקום אחד מסכך הפסול רוחב שלשה טפחים אלא פחות. אם היה כל הסכך הכשר יותר על כל הסכך הפסול כשר. ואם היה זה כמו זה בצמצום אע"פ שאין במקום אחד שלשה הרי זו פסולה מפני שסכך פסול כפרוץ הוא נחשב:
Commentary on Halachah 16
17
If one spread a cloth above [the s'chach] or spread one below it to catch [the leaves] which fall, it is unacceptable. If one spread it [under the s'chach] as a decoration, it is kosher. Similarly, if one covered the sukkah with s'chach as required by law and adorned it with various types of fruit, delicacies, and articles which hang from either the walls or the s'chach as a decoration, it is kosher.
יז
פרש עליה בגד מלמעלה או שפרש תחתיה מפני הנשר פסולה. פרשו כדי לנאותה כשרה. וכן אם סיככה כהלכתה ועיטרה במיני פירות ובמיני מגדים וכלים שתלויין בין בכתליה בין בסכך כדי לנאותה כשרה:
Commentary on Halachah 17
18
Sukkah decorations do not reduce its height, but they do reduce its width.
If the sukkah decorations are four handbreadths or more removed from the roof, it is unacceptable, because it is as though a person who sits there is not sitting under the s'chach, but rather under the decorations, which are foods and utensils that are not acceptable as s'chach.
יח
נויי סוכה אין ממעטין בגובהה אבל ממעטין ברחבה. היו נויי הסוכה מופלגין מגגה ארבעה טפחים או יתר פסולה. שנמצא שהיושב שם כאילו אינו תחת הסכך אלא תחת הנויים שהן אוכלין וכלים שאין מסככין בהן:
Commentary on Halachah 18
19
The [following rules apply when the] s'chach has open spaces through which the sky can be seen: If the area of the open spaces is equivalent to that of the space covered by s'chach, it is not acceptable, because the portion exposed to the sun will be greater than the shaded portion. Whenever the portion exposed to the sun is greater than the shaded portion, it is not considered as s'chach.
If the s'chach exceeds the open space, it is kosher.
יט
סכך שהיו בו חלונות חלונות שהאויר נראה מהן. אם יש בכל האויר ככל מקום המסוכך הרי זו פסולה מפני שחמתה תהיה מרובה מצלתה. וכל שהחמה מרובה על הצל אינו סכך. ואם היה הסכך רב על האויר כשרה:
Commentary on Halachah 19
20
When does the above apply? When there is no one open space of three handbreadths. However, if there is an open space of three handbreadths - whether in the center or at the side - it is unacceptable until one reduces [the space] to less than three.
If one used substances that were not acceptable as s'chach - e.g., pillows and blankets - to reduce the space, it is kosher if the sukkah is large. If it is a small sukkah, it is not acceptable unless [the space] was reduced with a substance that is acceptable as s'chach.
When the shaded portion of most of the sukkah exceeds the portion exposed to the sun, although in the lesser part of the sukkah the portion exposed to the sun exceeds the shaded portion, because as a whole the shaded portion exceeds the portion exposed to the sun, it is kosher.
כ
במה דברים אמורים בשלא היה במקום אחד אויר שלשה טפחים. אבל אם היה אויר שלשה טפחים בין באמצע בין מן הצד הרי זו פסולה עד שימעטנו משלשה. מיעטו בדבר הפסול כגון כרים וכסתות. אם סוכה גדולה היא כשרה. ואם בסוכה קטנה פסולה עד שימעטנו בדבר שמסככין בו. היה רוב הסכוך צלתו מרובה מחמתו ומיעוטו חמתו מרובה מצלתו הואיל וצילת הכל מרובה מחמת הכל כשרה:
Commentary on Halachah 20
21
The proper way is that s'chach should be thin, so that the large stars can be seen through it. However, even though it is thick - like [the roof of] a house - and stars cannot be seen through it, it is kosher.
If the s'chach is uneven - i.e., some of it high and some of it low - it is kosher, provided there is less than three handbreadths between the upper and lower [portions of the s'chach]. If the upper portion [of the s'chach] is a handbreadth or more wide, even though it is more than three handbreadths above [the lower portion], we consider it to be descending and touching the edge of the lower portion. [This applies] provided it is aligned opposite the edge of the lower portion.
כא
דרך הסכוך להיות קל כדי שיראו ממנו הכוכבים הגדולים. היתה מעובה כמין בית אף על פי שאין הכוכבים נראין מתוכה כשרה. היה הסכוך מדובלל והוא הסכוך שיהיה מקצתו למעלה ומקצתו למטה כשר. ובלבד שלא יהיה בין העולה והיורד שלשה טפחים. ואם היה ברוחב זה העולה טפח או יתר אף על פי שהוא גבוה יתר משלשה טפחים רואין אותו כאילו ירד למטה ונגע בשפת זה היורד. והוא שיהיה מכוון כנגד שפת היורד:
Commentary on Halachah 21
22
When a person constructs one sukkah on top of another sukkah, the lower one is unacceptable. It is considered as though it had been constructed in a house. [However,] the upper one is kosher.
When do we say that the lower one is unacceptable? When the inner space of the upper sukkah is ten handbreadths or more [high] and the roof of the lower sukkah is strong enough to hold the pillows and covers of the upper sukkah, even if that is done with difficulty.
However, if the inner space of the upper sukkah is less than ten handbreadths [high], or the roof of the lower sukkah is not strong enough to hold the pillows and covers of the upper sukkah, even with difficulty, even the lower sukkah is kosher. This applies provided the height of both together does not exceed twenty cubits, since [use of] the lower sukkah is permitted because of the s'chach of the upper one.
כב
העושה סוכה על גבי סוכה. התחתונה פסולה כמי שעשה סוכה בתוך הבית והעליונה כשרה במה דברים אמורים שהתחתונה פסולה בשהיה גובה חלל העליונה עשרה טפחים או יתר והיה גג התחתונה יכול לקבל כרים וכסתות של עליונה אפילו על ידי הדחק. אבל אם אין גובהה של עליונה עשרה או שלא היתה התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה אפילו על ידי הדחק (אף) התחתונה כשרה והוא שלא יהיה גובה שתיהן יתר על עשרים אמה שהתחתונה בסכך העליונה היא נתרת:
Commentary on Halachah 22
23
A bed [with a canopy placed] inside a sukkah: If [the canopy] is more than ten handbreadths high, a person who sits under it does not fulfill his obligation, because it is considered to be a sukkah within a sukkah.
Similarly, a canopy with a roof - even as small as a handbreadth: If it is ten handbreadths high, one may not sleep under it in a sukkah. By the same token, if one sets up four pillars and spreads a sheet over them, if they are ten [handbreadths high], they are considered to be a sukkah within a sukkah.
כג
מטה שבתוך הסוכה אם גבוהה עשרה טפחים. היושב תחתיה לא יצא ידי חובתו. מפני שהיא כסוכה בתוך סוכה. וכן כילה שיש לה גג אפילו טפח אם גבוהה עשרה טפחים אין ישנין בה בסוכה. וכן המעמיד ארבעה עמודים ופרש סדין עליהן אם גבוהין עשרה הרי זה כסוכה בתוך סוכה:
Commentary on Halachah 23
24
In contrast, should one spread a sheet over two pillars or [use] a canopy that has a roof of less than a handbreadth - no matter how high they are - it is permitted to sleep under them within a sukkah. They are not considered to be a sukkah within a sukkah, because they do not have a roof.
כד
אבל שני עמודים שפרש עליהן סדין וכן כילה שאין בגגה טפח אפילו גבוהין כל שהן מותר לישן תחתיהם בסוכה. שאינן כסוכה בתוך סוכה מפני שאין לה גג:
Commentary on Halachah 24
25
A borrowed sukkah is fit [to be used on the holiday]. Similarly, a stolen sukkah is also fit [for use].
What does the latter imply? If a person attacked a colleague, forced him to leave his sukkah, stole it, and dwelled in it, the attacker has fulfilled his obligation, because landed property cannot be stolen.
[Similarly,] if he stole wood and made a sukkah from it, he has fulfilled his obligation, because the Sages ordained that the owner of the wood is entitled only to the monetary worth of the wood. Even if one stole boards and merely put them in place without attaching them or changing anything about them, he has fulfilled his obligation.
If a person constructs his sukkah in the public domain, it is acceptable.
כה
סוכה שאולה כשרה וכן הגזולה כשרה. כיצד אם תקף על חברו והוציאו מסוכתו וגזלה וישב בה יצא שאין הקרקע נגזלת. ואם גזל עצים ועשה מהן סוכה יצא. שתקנת חכמים היא שאין לבעל העצים אלא דמי עצים בלבד. ואפילו גזל נסרים והניחן ולא חברן ולא שנה בהן כלום יצא. העושה סוכתו ברשות הרבים הרי זו כשרה
Commentary on Halachah 25
Hayom Yom:• English Text | Video ClassKislev 4, 5778 · 11/22/2017
"Today's Day"
Wednesday, Kislev 4, 5704
Torah lessons: Chumash: Chumash: Vayeitsei, Revi'i with Rashi.
Tehillim: 23-28.
Tanya: But the performance (p. 605)...of the law. (p. 607).
With mayim acharonim, wash the fingertips and, while they are still moist, pass them over the lips.
Daily Thought:
Truth For a Moment
That very first tear that flowed onto your cheek—that one that fell before you became aware, absorbed in thoughts too deep to be spoken, out of the sting of awakening to what this life is truly about and what you have done with it, as you yearned to be not where you are now, not what you are now—
—that tear was real, an unblemished offering. For a moment, nothing else existed, nothing but your G‑d and your naked soul before Him. For a moment, it was all true.
Until, violently, you were jerked back into your world of confusion, once again in the clutches of your ego, remarking, “Aha! A tear!”—and it is as though that moment had never been. So you say to yourself, “It was all a lie. Truth doesn’t pass. Truth is forever.”
If anything is a lie, it is your ego, your imaginary world and its darkness and confusion. All of that comes and passes, never to return. From there, truth will never be born.
But for a moment, a glimmer of truth flashed from the world of truth into your world, achieved what it was meant to achieve, and returned to its source.
All else will disappear. That moment is forever. (Likutei Sichot, volume 17, page 115. Ha’azinu 5728:4.)
-------
No comments:
Post a Comment