Chabad.org Calendar of New York, New York, United States - TODAY IN JUDAISM: 12 Cheshvan, 5778 - Wednesday, November 1, 2017 - 
- 
- ב"ה - Today in Judaism - Today is Wednesday, 12 Cheshvan, 5778 · November 1, 2017Today in Jewish History:
• Assassination of Prime Minister Yitzhak Rabin (1995)Yitzhak Rabin, Commander-in-Chief of the IDF during the Six Day War and later Prime Minister of Israel, was assassinated on this date in 5756 (1995).
Link:
Articles on Yitzhak Rabin’s relationship with the
Rebbe, Rabbi Menachem Mendel Schneerson, of righteous memory and Chabad.
Daily Quote: It is a land which the L-rd your G-d seeks; constantly the eyes of G-d are on it, from the beginning of the year to the end of the year (Deuteronomy 11:12)Daily Torah Study:
Chumash: Vayeira, 4th Portion Genesis 19:21-21:4 with Rashi
• English / Hebrew Linear Translation
• Video Class
• Daily Wisdom (short insight)
Genesis Chapter 19
21And he said to him, "Behold I have favored you also as regards this matter, that I will not overturn the city that you have mentioned.
כאוַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ נָשָׂ֣אתִי פָנֶ֔יךָ גַּ֖ם לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְבִלְתִּ֛י הָפְכִּ֥י אֶת־הָעִ֖יר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ:
also as regards this matter: Not only will you be saved, but I will save the entire city for your sake.
גם לדבר הזה: לא דייך שאתה ניצול, אלא אף כל העיר אציל בגללך:
that I will…overturn: Heb. הָפְכִּי, I overturn, as (below 48:5) “until I come (בֹּאִי)”; (above 16:13) “after I have seen (רֹאִי)”; (Jer. 31:19) “whenever I speak (דַבְּרִי) of him.”
הפכי: הופך אני, כמו (מח ה) עד בואי, (טז יג) אחרי רואי, (ירמיה לא יט) מדי דברי בו:
22Hasten, flee there, for I will not be able to do anything until you arrive there." Therefore, he named the city Zoar.
כבמַהֵר֙ הִמָּלֵ֣ט שָׁ֔מָּה כִּ֣י לֹ֤א אוּכַל֙ לַֽעֲשׂ֣וֹת דָּבָ֔ר עַד־בֹּֽאֲךָ֖ שָׁ֑מָּה עַל־כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵֽׁם־הָעִ֖יר צֽוֹעַר:
Hasten, flee there, for I will not be able to do: This is the angels’ punishment because they said (verse 13): “For we are destroying,” and they attributed the matter to themselves; therefore they did not move from there until they were compelled to say that the matter was not in their power. — [based on Gen. Rabbah 50:9]
כי לא אוכל לעשות: זהו עונשן של מלאכים, על שאמרו (פסוק יג) כי משחיתים אנחנו, ותלו הדבר בעצמן, לפיכך לא זזו משם עד שהוזקקו לומר שאין הדבר ברשותן:
for I will not be able: [This expression is] in the singular. From here you learn that one was to overturn [the cities] and one was to save [Lot and his family], because two angels are not sent for one mission. — [from Gen. Rabbah 50:2]
כי לא אוכל: לשון יחיד, מכאן אתה למד שהאחד הופך והאחד מציל, שאין שני מלאכים נשלחים לדבר אחד:
Therefore, he named the city Zoar: Because of [the words]“and it is small” (מִצְעָר) .
על כן קרא שם העיר צוער: על שם (פסוק כ) והיא מצער:
23The sun came out upon the earth, and Lot came to Zoar.
כגהַשֶּׁ֖מֶשׁ יָצָ֣א עַל־הָאָ֑רֶץ וְל֖וֹט בָּ֥א צֹֽעֲרָה:
24And the Lord caused to rain down upon Sodom and Gomorrah brimstone and fire, from the Lord, from heaven.
כדוַֽיהֹוָ֗ה הִמְטִ֧יר עַל־סְדֹ֛ם וְעַל־עֲמֹרָ֖ה גָּפְרִ֣ית וָאֵ֑שׁ מֵאֵ֥ת יְהֹוָ֖ה מִן־הַשָּׁמָֽיִם:
And the Lord caused to rain down: Wherever it is written “And the Lord,” it refers to God and His tribunal. — [from Gen. Rabbah 51:2]
וה' המטיר: כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו:
caused to rain down upon Sodom: At the rise of dawn, as it is stated (verse 15): “And as the dawn rose,” a time when the moon is in the sky with the sun. Since some of them worshipped the sun and some of them the moon, the Holy One, blessed be He, said, “If I punish them by day, the moon worshippers will say, ‘Had it been at night, when the moon rules, we would not have been destroyed.’ And if I punish them at night, the sun worshippers will say, ‘Had it been by day, when the sun rules, we would not have been destroyed.’” Therefore, it is written: “And as the dawn rose”: He punished them at a time when the sun and the moon [both] rule. — [from Gen. Rabbah 60:12]
המטיר על סדום: בעלות השחר, כמו שנאמר לעיל (פסוק טו) וכמו השחר עלה, שעה שהלבנה עומדת ברקיע עם החמה, לפי שהיו מהם עובדין לחמה ומהם ללבנה, אמר הקב"ה אם אפרע מהם ביום יהיו עובדי לבנה אומרים אילו היה בלילה כשהלבנה מושלת לא היינו חרבין, ואם אפרע מהם בלילה יהיו עובדי החמה אומרים אילו היה ביום כשהחמה מושלת לא היינו חרבים, לכך כתיב וכמו השחר עלה ונפרע מהם בשעה שהחמה והלבנה מושלים:
caused to rain down, etc., brimstone and fire: At first it was rain, and it became brimstone and fire. — [from Mechilta Beshallach, Massechta d’Shiratha, ch. 5]
המטיר וגו' גפרית ואש: בתחלה מטר ונעשה גפרית ואש:
from the Lord: It is customary for the Scriptural verses to speak in this manner, as in (above 4:23): “wives of Lemech,” and he did not say, “my wives.” And so did David say (I Kings 1:33): “Take with you the servants of your lord,” and he did not say, “my servants”; and so did Ahasuerus say (Esther 8:8): “in the name of the king,” and he did not say, “in my name.” Here too it states “from the Lord,” and it does not state “from Him.” - [from Sanh. 38b]
מאת ה': דרך המקראות לדבר כן, כמו (ד כג) נשי למך, ולא אמר נשיי. וכן אמר דוד (מ"א א לג) קחו עמכם את עבדי אדוניכם, ולא אמר מעבדי, וכן אחשורוש אמר (אסתר ח ח) בשם המלך, ולא אמר בשמי. אף כאן אמר מאת ה' ולא אמר מאתו:
from heaven: This is what Scripture says (Job 36:31): “For He judges the nations therewith” [i.e., with the heavens]. When He comes to chastise mankind, He brings upon them fire from heaven, as He did to Sodom, and when He comes to let down the manna, [it is also] from heaven [as Scripture states] (Exod. 16:4): “Behold I am raining down to you bread from heaven.” - [from Tan. Buber, Beshallach 20]
מן השמים: והוא שאמר הכתוב (איוב לו לא) כי בם ידין עמים וגו', כשבא ליסר הבריות מביא עליהם אש מן השמים כמו שעשה לסדום, וכשבא להוריד המן מן השמים לישראל (שמות טז ד) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים:
25And He turned over these cities and the entire plain, and all the inhabitants of the cities, and the vegetation of the ground.
כהוַיַּֽהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶֽעָרִ֣ים הָאֵ֔ל וְאֵ֖ת כָּל־הַכִּכָּ֑ר וְאֵת֙ כָּל־יֽשְׁבֵ֣י הֶֽעָרִ֔ים וְצֶ֖מַח הָֽאֲדָמָֽה:
And He turned over these cities, etc.: The four of them were situated on one rock, and He turned them upside down, as it is said (Job 28:9): “He stretched forth His hand upon the flinty rock, etc.” [He turned it over from the root of the mountains.]- [from Gen. Rabbah 51:4]
ויהפוך את הערים וגו': ארבעתן יושבות בסלע אחד והפכן מלמעלה למטה, שנאמר (איוב כח ט) בחלמיש שלח ידו וגו':
26And his wife looked from behind him, and she became a pillar of salt.
כווַתַּבֵּ֥ט אִשְׁתּ֖וֹ מֵאַֽחֲרָ֑יו וַתְּהִ֖י נְצִ֥יב מֶֽלַח:
And his wife looked from behind him: from behind Lot. — [from Zohar, vol. 1, 108b]
ותבט אשתו מאחריו: מאחריו של לוט:
and she became a pillar of salt: She sinned with salt, and she was punished with salt. He said to her, “Give a little salt to these guests.” She replied,“Also this evil custom you wish to introduce into this place?” - [from Gen. Rabbah 50:4]
ותהי נציב מלח: במלח חטאה ובמלח לקתה. אמר לה תני מעט מלח לאורחים הללו, אמרה לו אף המנהג הרע הזה אתה בא להנהיג במקום הזה:
27And Abraham arose early in the morning to the place where he had stood before the Lord.
כזוַיַּשְׁכֵּ֥ם אַבְרָהָ֖ם בַּבֹּ֑קֶר אֶ֨ל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־עָ֥מַד שָׁ֖ם אֶת־פְּנֵ֥י יְהֹוָֽה:
28And he looked over the face of Sodom and Gomorrah and over the entire face of the land of the plain, and he saw, and behold, the smoke of the earth had risen like the smoke of a furnace.
כחוַיַּשְׁקֵ֗ף עַל־פְּנֵ֤י סְדֹם֙ וַֽעֲמֹרָ֔ה וְעַ֥ל כָּל־פְּנֵ֖י אֶ֣רֶץ הַכִּכָּ֑ר וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה עָלָה֙ קִיטֹ֣ר הָאָ֔רֶץ כְּקִיטֹ֖ר הַכִּבְשָֽׁן:
smoke: Heb. קִיטוֹר a pillar of smoke, torche in Old French, column of fire (or smoke).
קיטור: תימור של עשן טורק"א [לפיד] בלע"ז:
furnace: An excavation in which stones are burned into lime. This is the meaning of כִּבְשָׁן wherever it appears in Scripture.
כבשן: חפירה ששורפין בה את אבנים לסיד, וכן כל כבשן שבתורה:
29And it came to pass, when God destroyed the cities of the plain, that God remembered Abraham, and He sent Lot out of the midst of the destruction when He overturned the cities in which Lot had dwelt.
כטוַיְהִ֗י בְּשַׁחֵ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־עָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיְשַׁלַּ֤ח אֶת־לוֹט֙ מִתּ֣וֹךְ הַֽהֲפֵכָ֔ה בַּֽהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁר־יָשַׁ֥ב בָּהֵ֖ן לֽוֹט:
that God remembered Abraham: What does the remembrance of Abraham have to do with Lot? He remembered that Lot knew that Sarah was Abraham’s wife, and that he had heard in Egypt that Abraham said about Sarah, “She is my sister,” yet he did not reveal the matter because he [Lot] had pity on him [Abraham]. Therefore, the Holy One, blessed be He, had pity on him. — [from Gen. Rabbah 51:6]
ויזכור א-להים את אברהם: מהו זכירתו של אברהם על לוט, נזכר שהיה לוט יודע ששרה אשתו של אברהם, ושמע שאמר אברהם במצרים על שרה (יב יט) אחותי היא, ולא גילה הדבר, שהיה חס עליו, לפיכך חס הקב"ה עליו:
30And Lot went up from Zoar, and he dwelt in the mountain, and his two daughters were with him, for he was afraid to dwell in Zoar; so he dwelt in a cave, he and his two daughters.
לוַיַּ֩עַל֩ ל֨וֹט מִצּ֜וֹעַר וַיֵּ֣שֶׁב בָּהָ֗ר וּשְׁתֵּ֤י בְנֹתָיו֙ עִמּ֔וֹ כִּ֥י יָרֵ֖א לָשֶׁ֣בֶת בְּצ֑וֹעַר וַיֵּ֨שֶׁב֙ בַּמְּעָרָ֔ה ה֖וּא וּשְׁתֵּ֥י בְנֹתָֽיו:
for he was afraid to dwell in Zoar: Because it was near Sodom. — [from Zohar, vol. 1, 109a]
כי ירא לשבת בצוער: לפי שהיתה קרובה לסדום:
31And the elder said to the younger, "Our father is old, and there is no man on earth to come upon us, as is the custom of all the earth.
לאוַתֹּ֧אמֶר הַבְּכִירָ֛ה אֶל־הַצְּעִירָ֖ה אָבִ֣ינוּ זָקֵ֑ן וְאִ֨ישׁ אֵ֤ין בָּאָ֨רֶץ֙ לָב֣וֹא עָלֵ֔ינוּ כְּדֶ֖רֶךְ כָּל־הָאָֽרֶץ:
Our father is old: And if not now, when? Perhaps he will die or will no longer be able to beget children.
אבינו זקן: ואם לא עכשיו אימתי, שמא ימות או יפסוק מלהוליד:
and there is no man on earth: They thought that the entire world had been destroyed, as in the Generation of the Flood (Gen. Rabbah 51:8).
ואיש אין בארץ: סבורות היו שכל העולם נחרב כמו בדור המבול:
32Come, let us give our father wine to drink, and let us lie with him, and let us bring to life seed from our father."
לבלְכָ֨ה נַשְׁקֶ֧ה אֶת־אָבִ֛ינוּ יַ֖יִן וְנִשְׁכְּבָ֣ה עִמּ֑וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵֽאָבִ֖ינוּ זָֽרַע:
33And they gave their father wine to drink on that night, and the elder came and lay with her father, and he did not know of her lying down or of her rising up.
לגוַתַּשְׁקֶ֧יןָ אֶת־אֲבִיהֶ֛ן יַ֖יִן בַּלַּ֣יְלָה ה֑וּא וַתָּבֹ֤א הַבְּכִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב אֶת־אָבִ֔יהָ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקוּמָֽהּ:
And they gave, etc., to drink: Wine was made available to them in the cave, to make it possible for two nations to emerge from them. — [from Sifrei Ekev 43]
ותשקין וגו': יין נזדמן להן במערה להוציא מהן שני אומות:
and lay with her father: But in the case of the younger, it says: “and she lay with him.” Since the younger one was not the initiator of the illicit relations, but rather her sister taught it to her, Scripture covers up for her and does not explicitly tell of her disgrace. But [concerning] the elder, who initiated the illicit relations, Scripture publicizes her explicitly (Tan. Buber, Balak 26).
ותשכב את אביה: ובצעירה כתיב (פסוק לה) ותשכב עמו, צעירה לפי שלא פתחה בזנות אלא אחותה למדתה, חיסך עליה הכתוב ולא פירש גנותה. אבל בכירה שפתחה בזנות פרסמה הכתוב במפורש:
or of her rising up: Heb. וּבְקוּמָהּ, mentioned in conjunction with the elder, is dotted (i.e., there is a dot over the second “vav”), to denote that when she arose, he did know, but nevertheless he was not careful not to drink on the second night (Nazir 23a). (Said Rabbi Levi: Whoever is inflamed by the lust for illicit relations, will ultimately be made to eat his own flesh (i.e., to commit incest). - [from Gen. Rabbah 51:9] [This does not appear in all editions of Rashi.]
ובקומה: של בכירה נקוד, לומר הרי הוא כאילו לא נכתב, לומר שבקומה ידע ואף על פי כן לא נשמר ליל שני מלשתות (אמר רבי לוי כל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עריות לסוף מאכילים אותו מבשרו):
34And it came to pass on the morrow, that the elder said to the younger, "Behold, last night I lay with my father. Let us give him wine to drink tonight too, and come, lie with him, and let us bring to life seed from our father."
לדוַֽיְהִי֙ מִמָּֽחֳרָ֔ת וַתֹּ֤אמֶר הַבְּכִירָה֙ אֶל־הַצְּעִירָ֔ה הֵֽן־שָׁכַ֥בְתִּי אֶ֖מֶשׁ אֶת־אָבִ֑י נַשְׁקֶ֨נּוּ יַ֜יִן גַּם־הַלַּ֗יְלָה וּבֹ֨אִי֙ שִׁכְבִ֣י עִמּ֔וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵֽאָבִ֖ינוּ זָֽרַע:
35So they gave their father to drink on that night also, and the younger arose and lay with him, and he did not know of her lying down or of her rising up.
להוַתַּשְׁקֶ֜יןָ גַּ֣ם בַּלַּ֧יְלָה הַה֛וּא אֶת־אֲבִיהֶ֖ן יָ֑יִן וַתָּ֤קָם הַצְּעִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב עִמּ֔וֹ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקֻמָֽהּ:
36And Lot's two daughters conceived from their father.
לווַתַּֽהֲרֶ֛יןָ שְׁתֵּ֥י בְנֽוֹת־ל֖וֹט מֵֽאֲבִיהֶֽן:
And…conceived: Although a woman does not conceive from the first intercourse, these controlled themselves and took out their maidenhoods and conceived from the first intercourse. — [from Gen. Rabbah 51:9]
ותהרין וגו': אף על פי שאין האשה מתעברת מביאה ראשונה, אלו שלטו בעצמן והוציאו ערותן לחוץ ונתעברו מביאה ראשונה:
37And the elder bore a son, and she named him Moab; he is the father of Moab until this day.
לזוַתֵּ֤לֶד הַבְּכִירָה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ מוֹאָ֑ב ה֥וּא אֲבִֽי־מוֹאָ֖ב עַד־הַיּֽוֹם:
Moab: This one, who was immodest, publicized that he was from her father (מוֹאָב-מֵאָב), but the younger one named him euphemistically (בֶּן עַמִּי, the son of my people) and was rewarded in the time of Moses, for it is stated concerning the children of Ammon (Deut. 2:19): “You shall not involve yourself in strife with them” at all, but concerning Moab, He warned them only not to wage war with them, but He permitted them [the Israelites] to cause them pain. — [from Nazir 23b]
מואב: זו שלא היתה צנועה פירשה שמאביה הוא, אבל צעירה קראתו בלשון נקיה, וקבלה שכר בימי משה, שנאמר בבני עמון (דברים ב יט) אל תתגר בם כלל, ובמואב לא הזהיר אלא שלא ילחם בם, אבל לצערן התיר לו:
38And the younger, she too bore a son, and she named him Ben-ami; he is the father of the children of Ammon until this day.
לחוְהַצְּעִירָ֤ה גַם־הִוא֙ יָ֣לְדָה בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־עַמִּ֑י ה֛וּא אֲבִ֥י בְנֵֽי־עַמּ֖וֹן עַד־הַיּֽוֹם:
Genesis Chapter 20
1And Abraham traveled from there to the land of the south, and he dwelt between Kadesh and between Shur, and he sojourned in Gerar.
אוַיִּסַּ֨ע מִשָּׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אַ֣רְצָה הַנֶּ֔גֶב וַיֵּ֥שֶׁב בֵּין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֣ין שׁ֑וּר וַיָּ֖גָר בִּגְרָֽר:
Abraham traveled from there: When he saw that the cities had been destroyed and that travelers had ceased to pass by, he migrated from there. Another explanation: To distance himself from Lot, who had acquired a bad reputation, because he had been intimate with his daughters. — [from Gen. Rabbah 52:3, 4]
ויסע משם אברהם: כשראה שחרבו הכרכים ופסקו העוברים והשבים נסע לו משם. דבר אחר להתרחק מלוט שיצא עליו שם רע שבא על בנותיו:
2And Abraham said about Sarah his wife, "She is my sister," and Abimelech the king of Gerar sent and took Sarah.
בוַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־שָׂרָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖ח אֶת־שָׂרָֽה:
And Abraham said: Here he did not ask her permission, but [said that she was his sister] forcibly, against her will, because she had already been taken to Pharaoh’s house on account of this. — - [from Gen. Rabbah ad loc.]
ויאמר אברהם: כאן לא נטל רשות אלא על כרחה שלא בטובתה לפי שכבר לוקחה לבית פרעה על ידי כן:
about Sarah his wife: [אֶל means] “about” Sarah his wife, and similarly (I Sam. 4:21):“concerning (אֶל) the taking of the Ark, and concerning (אֶל) [the death of] her father-in-law.” Both expressions (of אֶל) have the meaning of עַל : “ concerning.” - [from Targum Onkelos, Targum Jonathan; Ibn Ezra]
אל שרה אשתו: על שרה אשתו. וכיוצא בו (ש"א ד יט) אל הלקח ארון וגו' ואל מות חמיה, שניהם בלשון על:
3And God came to Abimelech in a dream of the night, and He said to him, "Behold you are going to die because of the woman whom you have taken, for she is a married woman."
גוַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בַּֽחֲל֣וֹם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנְּךָ֥ מֵת֙ עַל־הָֽאִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־לָקַ֔חְתָּ וְהִ֖וא בְּעֻ֥לַת בָּֽעַל:
4And Abimelech had not come near to her, and he said, "O Lord, will You kill even a righteous nation?
דוַֽאֲבִימֶ֕לֶךְ לֹ֥א קָרַ֖ב אֵלֶ֑יהָ וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנָ֕י הֲג֥וֹי גַּם־צַדִּ֖יק תַּֽהֲרֹֽג:
And Abimelech had not come near to her: The angel stopped him, as it is said: “ I did not let you touch her.” - [from Pirkei d’Rabbi Eliezer , ch. 26]
לא קרב אליה: המלאך מנעו, כמו שנאמר (פסוק ו) לא נתתיך לנגוע אליה:
will You kill even a righteous nation: Even if he is righteous, will You kill him? Is that Your way, to destroy the nations for nought? You did so to the Generation of the Flood and to the Generation of the Dispersion. I too will say that You destroyed them for no reason, just as You threaten (lit. say) to kill me. — [from Gen. Rabbah 52:6]
הגוי גם צדיק תהרג: אף אם הוא צדיק תהרגנו. שמא כך דרכך לאבד האומות חנם, כך עשית לדור המבול ולדור הפלגה, אף אני אומר שהרגתם על לא דבר, כשם שאתה אומר להרגני:
5Did he not say to me, 'She is my sister'? And she, even she said, 'He is my brother.' With the innocence of my heart and with the purity of my hands have I done this."
ההֲלֹ֨א ה֤וּא אָֽמַר־לִי֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וְהִֽיא־גַם־הִ֥וא אָֽמְרָ֖ה אָחִ֣י ה֑וּא בְּתָם־לְבָבִ֛י וּבְנִקְיֹ֥ן כַּפַּ֖י עָשִׂ֥יתִי זֹֽאת:
even she: This is to include her servants, camel drivers, and donkey drivers.“ I asked them all, and they said: He is her brother.” -- [from Gen. Rabbah 52:6]
גם הוא: לרבות עבדים וגמלים וחמרים שלה, את כלם שאלתי ואמרו לי אחיה הוא:
With the innocence of my heart: I did not intend to sin. —
בתם לבבי: שלא דמיתי לחטוא:
and with the purity of my hands: I am pure of sin, for I did not touch her. —
ובנקיון כפי: נקי אני מן החטא שלא נגעתי בה:
6And God said to him in a dream, "I too know that you did this with the innocence of your heart, and I too have withheld you from sinning to Me; therefore, I did not let you touch her.
ווַיֹּ֩אמֶר֩ אֵלָ֨יו הָֽאֱלֹהִ֜ים בַּֽחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָֽנֹכִ֤י יָדַ֨עְתִּי֙ כִּ֤י בְתָם־לְבָֽבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָֽאֶחְשׂ֧ךְ גַּם־אָֽנֹכִ֛י אֽוֹתְךָ֖ מֵֽחֲטוֹ־לִ֑י עַל־כֵּ֥ן לֹֽא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ:
I know that, etc., with the innocence of your heart: It is true that you did not intend at first to sin, but you cannot claim purity of hands [because…]- [from Gen. Rabbah 52:6; Tan. Buber, Vayera 25]
ידעתי כי בתם לבבך וגו': אמת שלא דמית מתחלה לחטוא אבל נקיון כפים אין כאן:
I did not let you: It was not due to you that you did not touch her, but I prevented you from sinning, for I did not give you strength, and so (below 31:7):“and God did not let him (וְלֹא נְתָנוֹ)” ; and so (Jud. 15:1):“but her father did not allow him (וְלֹא נְתָנוֹ) to come.” - [from Gen. Rabbah 52:7]
לא נתתיך: לא ממך היה שלא נגעת בה אלא חשכתי אני אותך מחטוא, ולא נתתי לך כח, וכן (לקמן לא ז) ולא נתנו א-להים, וכן (שופטים טו א) ולא נתנו אביה לבוא:
7And now, return the man's wife, because he is a prophet, and he will pray for you and [you will] live; but if you do not return [her], know that you will surely die, you and all that is yours."
זוְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ:
return the man’s wife: And do not think that perhaps she will be repugnant to him, and he will not accept her, or that he will hate you and not pray for you. (Abimelech said to Him,“ Who will let him know that I did not touch her?” He replied,)
השב אשת האיש: ואל תהא סבור שמא תתגנה בעיניו ולא יקבלנה או ישנאך ולא יתפלל עליך:
because he is a prophet: And he knows that you did not touch her; therefore,“ he will pray for you.” - [from Tan. Buber, Vayera 25]
כי נביא הוא: ויודע שלא נגעת בה, לפיכך ויתפלל בעדך:
8And Abimelech arose early in the morning, and he summoned all his servants, and he spoke all these words in their ears; and the men were very frightened.
חוַיַּשְׁכֵּ֨ם אֲבִימֶ֜לֶךְ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקְרָא֙ לְכָל־עֲבָדָ֔יו וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָֽאֲנָשִׁ֖ים מְאֹֽד:
9And Abimelech summoned Abraham and said to him, "What have you done to us, and what have I sinned against you, that you have brought upon me and upon my kingdom a great sin? Deeds that are not done, you have done to me."
טוַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְאַבְרָהָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ מֶה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֨נוּ֙ וּמֶה־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ כִּֽי־הֵבֵ֧אתָ עָלַ֛י וְעַל־מַמְלַכְתִּ֖י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַֽעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽי:
Deeds that are not done: A plague that was not accustomed to come upon any creature has come upon us because of you: the closing up of all bodily orifices: those of semen, of urine, of excrement, and of the ears and nose. — [based on B.K. 93a; Tan. Buber, Vayera 36]
מעשים אשר לא יעשו: מכה אשר לא הורגלה לבא על בריה באה לנו על ידך, עצירת כל נקבים, של זרע ושל קטנים ורעי ואזנים וחוטם:
10And Abimelech said to Abraham, "What did you see, that you did this thing?"
יוַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה רָאִ֔יתָ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה:
11And Abraham said, "For I said, 'Surely, there is no fear of God in this place, and they will kill me because of my wife.
יאוַיֹּ֨אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֣י אָמַ֗רְתִּי רַ֚ק אֵֽין־יִרְאַ֣ת אֱלֹהִ֔ים בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וַֽהֲרָג֖וּנִי עַל־דְּבַ֥ר אִשְׁתִּֽי:
Surely, there is no fear of God: A guest who comes to a city-do we ask him about eating and drinking, or do we ask him about his wife-“ Is she your wife or is she your sister?” - [from B.K. 93a, Pirkei d’Rabbi Eliezer ch. 26]
רק אין יראת א-להים: אכסנאי שבא לעיר, על עסקי אכילה ושתיה שואלין אותו או על עסקי אשתו שואלין אותו אשתך היא או אחותך היא:
12And also, indeed, she is my sister, the daughter of my father, but not the daughter of my mother, and she became my wife.
יבוְגַם־אָמְנָ֗ה אֲחֹתִ֤י בַת־אָבִי֙ הִ֔וא אַ֖ךְ לֹ֣א בַת־אִמִּ֑י וַתְּהִי־לִ֖י לְאִשָּֽׁה:
my sister, the daughter of my father: And the daughter of one’s father is permitted to a Noahide [for marriage], for a gentile has no father (i.e., his lineage is not traced from his father). And in order to justify his words, he answered him in this way. Now if you ask: Was she not the daughter of his brother? [The answer is that] grandchildren are considered like children (Tosefta, Yev. 8:8; Talmud Bavli, Yev. 62b); therefore, she was (considered as) Terah’s daughter. And so did he say to Lot, “For we are kinsmen” (אֲנָשִׁים אַחִים) [lit. men, brothers] (although, in fact, Lot was his brother Haran’s son). - [from Pirkei d’Rabbi Eliezer, ch. 36]
אחותי בת אבי היא: ובת אב מותרת לבן נח, שאין אבות לגוי. וכדי לאמת דבריו השיבם כן. ואם תאמר והלא בת אחיו היתה, בני בנים הרי הן כבנים והרי היא בתו של תרח, וכן הוא אומר ללוט (יג ח) כי אנשים אחים אנחנו:
but not the daughter of my mother: Haran was [born] of a different mother [than Abraham]. —
אך לא בת אמי: הרן מאם אחרת היה:
13And it came to pass, when God caused me to wander from my father's house, that I said to her: This is your kindness, which you shall do with me: whither we come, say about me, 'He is my brother.'"
יגוַיְהִ֞י כַּֽאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֘ מִבֵּ֣ית אָבִי֒ וָֽאֹמַ֣ר לָ֔הּ זֶ֣ה חַסְדֵּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשִׂ֖י עִמָּדִ֑י אֶ֤ל כָּל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר נָב֣וֹא שָׁ֔מָּה אִמְרִי־לִ֖י אָחִ֥י הֽוּא:
And it came to pass, when [God] caused me to wander, etc.: Onkelos rendered as he rendered: [And it came to pass, when the peoples went astray after the work of their hands, that God brought me near to His fear from my father’s house.] However, it can also be interpreted in a more appropriate manner, according to its structure [as follows]: When the Holy One, blessed be He, took me out of my father’s house to be a wanderer, roaming from place to place, I knew that I would pass through places where there are wicked people, and [therefore] “I said to her: This is your kindness, etc.”
ויהי כאשר התעו אותי וגו': אונקלוס תרגם מה שתרגם. ויש לישבו עוד, דבר דבור על אופניו, כשהוציאני הקב"ה מבית אבי להיות משוטט ונד ממקום למקום, וידעתי שאעבור במקום רשעים ואומר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי:
When God caused me to wander: [The verb הִתְעוּ is] in the plural. But do not wonder at this, because in many places, words denoting Godliness and words denoting authority are expressed in the plural, (e.g.,) (II Sam. 7:23): “whom God went (הָלְכוּ) (to redeem)”; (Deut. 5:23): “the living (חַיִּים) God”; (Josh. 24:19): “a holy (קְדֹשִים) God.” And all references to Godliness or to authority are in the plural, as for example (below 39:20): “And Joseph’s master (אֲדוֹנֵי) took”; (Deut. 10:17): “the Lord of (אֲדוֹנֵי) lords”; (below 42:33): “the lord of (אֲדוֹנֵי) the land,” and so (Exod. 22:14): “if its master (בְּעָלָיו) is with it”; (ibid 21:29): “and if its master was warned (בִּבְעָלָיו).” Now if you ask, why is the expression הִתְעוּ used here? [The answer is that] anyone who is exiled from his place and is not settled is תּוֹעֶה, as in (below 21:14): “and she walked and she wandered” (וַתֵּתַע); (Ps. 119:176): “I wandered (תָּעִיתִי) like a lost sheep”; (Job 38:41): “they wander (יִתְעוּ) for lack of food,” meaning that they go forth and wander to seek their food.
כאשר התעו: לשון רבים, ואל תתמה, כי בהרבה מקומות לשון אלהות ולשון מרות קרוי לשון רבים. (שמואל ב' ז כג) אשר הלכו א-להים, (דברים ה כג) א-להים חיים, (יהושע כד יט) א-להים קדושים הוא, וכל לשון א-להים לשון רבים. וכן (לט כ) ויקח אדוני יוסף, (דברים י יז) אדוני האדונים, (להלן מב לג) אדוני הארץ, וכן (שמות כב יד) בעליו עמו, (שם כא כט) והועד בבעליו. ואם תאמר מהו לשון התעו, כל הגולה ממקומו ואינו מיושב קרוי תועה, כמו (לקמן כא יד) ותלך ותתע, (תהלים קיט קעו) תעיתי כשה אובד, (איוב לח מא) יתעו לבלי אוכל, יצאו ויתעו לבקש אכלם:
say about me: [The meaning of לִי is] “about me.” Similarly (below 26:7): “And the people of the place asked לְאִשְׁתּוֹ,” meaning “about his wife.” Similarly (Exod. 14:3): “And Pharaoh will say לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל,” meaning “about the Children of Israel”; (Jud. 9:54): “Lest they say of me (לִי): a woman killed him.”
אמרי לי: עלי, וכן (לקמן כו ז) וישאלו אנשי המקום לאשתו, על אשתו. וכן (שמות יד ג) ואמר פרעה לבני ישראל, כמו על בני ישראל, (שופטים ט נד) פן יאמרו לי אשה הרגתהו:
14And Abimelech took flocks and cattle and menservants and maidservants, and he gave [them] to Abraham, and he restored to him his wife Sarah.
ידוַיִּקַּ֨ח אֲבִימֶ֜לֶךְ צֹ֣אן וּבָקָ֗ר וַֽעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַיִּתֵּ֖ן לְאַבְרָהָ֑ם וַיָּ֣שֶׁב ל֔וֹ אֵ֖ת שָׂרָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ:
and he gave [them] to Abraham: in order to appease him so that he would pray for him.
ויתן לאברהם: כדי שיתפייס ויתפלל עליו:
15And Abimelech said, "Here is my land before you; wherever it pleases you, you may dwell."
טווַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ הִנֵּ֥ה אַרְצִ֖י לְפָנֶ֑יךָ בַּטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ שֵֽׁב:
Here is my land before you: But Pharaoh said to him (above 12:19): “And now, here is your wife; take [her] and go,” because he was afraid, because the Egyptians were immersed in lewdness.
הנה ארצי לפניך: אבל פרעה אמר לו (לעיל יב יט) הנה אשתך קח ולך, לפי שנתיירא שהמצריים שטופי זמה:
16And to Sarah he said, "Behold I have given a thousand pieces of silver to your brother; behold it is to you a covering of the eyes for all who are with you, and with all you shall contend."
טזוּלְשָׂרָ֣ה אָמַ֗ר הִנֵּ֨ה נָתַ֜תִּי אֶ֤לֶף כֶּ֨סֶף֙ לְאָחִ֔יךְ הִנֵּ֤ה הוּא־לָךְ֙ כְּס֣וּת עֵינַ֔יִם לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֑ךְ וְאֵ֥ת כֹּ֖ל וְנֹכָֽחַת:
And to Sarah he said: Abimelech [said] in her honor in order to appease her, “Behold I have bestowed upon you this honor; I have given money to your brother, about whom you said, He is my brother. Behold this money and this honor are to you a covering of the eyes.”
ולשרה אמר: אבימלך, לכבודה כדי לפייסה הנה עשיתי לך כבוד זה, נתתי ממון לאחיך שאמרת עליו אחי הוא, הנה הממון והכבוד הזה לך כסות עינים:
for all who are with you: They will cover their eyes, so that they will not denigrate you, for had I returned you empty-handed, they could say,“After he violated her, he returned her.” Now that I had to spend much money and to appease you, they will know that against my will I returned you, and through a miracle. —
לכל אשר אתך: יכסו עיניהם שלא יקילוך, שאלו השיבותיך ריקנית יש להם לומר לאחר שנתעלל בה החזירה, עכשיו שהוצרכתי לבזבז ממון ולפייסך, יודעים יהיו שעל כרחי השיבותיך ועל ידי נס:
and with all: And with all the people in the world. —
ואת כל: ועם כל באי העולם:
you shall contend: You shall have the opportunity to contend and to show these evident facts. Wherever the word הוֹכָחָה appears, it refers to the clarification of matters, and in Old French, esprover, to prove, clarify. (That is aprover below 31:37, to clarify, decide, define.) Onkelos translated it in a different manner, and the language of the verse fits in with the Targum in the following manner: “Behold it will be for you a covering of honor on account of my eyes, which gazed upon you and upon all who are with you.” Therefore, he translated it:“And I saw you and all who are with you.” There is a Midrashic interpretation, but I have explained what fits the language of the verse.
ונכחת: יהא לך פתחון פה להתוכח ולהראות דברים נכרים הללו. ולשון תוכחת בכל מקום ברור דברים, ובלע"ז אישפרובי"ר [לבחון] ואונקלוס תרגם בפנים אחרים, ולשון המקרא כך הוא נופל על התרגום הנה הוא לך כסות של כבוד על העינים שלי ששלטו בך ובכל אשר אתך, ועל כן תרגומו וחזית יתך וית כל דעמך. ויש מדרש אגדה אבל ישוב לשון המקרא פירשתי:
17And Abraham prayed to God, and God healed Abimelech and his wife and his handmaids, and they gave birth.
יזוַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים וַיִּרְפָּ֨א אֱלֹהִ֜ים אֶת־אֲבִימֶ֧לֶךְ וְאֶת־אִשְׁתּ֛וֹ וְאַמְהֹתָ֖יו וַיֵּלֵֽדוּ:
and they gave birth: As the Targum renders: and they were relieved. Their orifices were opened, and they expelled that which needed to be expelled, and that is their birth.
וילדו: כתרגומו ואתרוחו, נפתחו נקביהם והוציאו מה שצריך לצאת והיא לידה שלהם:
18For the Lord had shut every womb of Abimelech's household, because of Sarah, Abraham's wife.
יחכִּֽי־עָצֹ֤ר עָצַר֙ יְהֹוָ֔ה בְּעַ֥ד כָּל־רֶ֖חֶם לְבֵ֣ית אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרָ֖ה אֵ֥שֶׁת אַבְרָהָֽם:
every womb: Every [bodily] opening.
בעד כל רחם: כנגד כל פתח:
because of Sarah: Heb. עַל דְּבַר, lit., by the word of Sarah. Through the words of Sarah. — [from Gen. Rabbah 52:13]
על דבר שרה: על פי דבורה של שרה:
Genesis Chapter 21
1And the Lord remembered Sarah as He had said, and the Lord did to Sarah as He had spoken.
אוַֽיהֹוָ֛ה פָּקַ֥ד אֶת־שָׂרָ֖ה כַּֽאֲשֶׁ֣ר אָמָ֑ר וַיַּ֧עַשׂ יְהֹוָ֛ה לְשָׂרָ֖ה כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר:
And the Lord remembered Sarah, etc.: (B.K 92a) This section was placed next to [the preceding section] to teach you that whoever begs for mercy for his friend, when he needs the same thing, he is answered first, for it is said (verse 17) “And Abraham prayed, etc.,” and immediately following it, “And the Lord remembered Sarah,” i.e., He had already remembered her before He healed Abimelech. —
וה' פקד את שרה וגו': סמך פרשה זו לכאן ללמדך שכל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה, שנאמר (לעיל כ יז) ויתפלל וגו' וסמיך ליה וה' פקד את שרה שפקד כבר קודם שרפא את אבימלך:
remembered Sarah as He had said: Concerning [the promise of] conception. —
פקד את שרה כאשר אמר: בהריון:
as He had spoken: Concerning [the promise of] birth. Now where is [the expression] “saying” and where is [the expression] “speaking” ? “Saying” (אִמִירה) is mentioned (above 17:19):“And God said (וַיֹאמֶר) : Indeed, your wife Sarah, etc…”“Speaking” (דִבוּר) [is mentioned] (above 15:1):“The word of (דְבַר) the Lord came to Abram,” in the Covenant Between the Parts, where it is stated (ibid. 4):“This one [Eliezer] will not inherit you, etc.” and He brought forth the heir from Sarah.
כאשר דבר: בלידה. והיכן היא אמירה והיכן הוא דבור, אמירה (לעיל יז יט) ויאמר א-להים אבל שרה אשתך וגו', דבור (שם טו א) היה דבר ה' אל אברם, בברית בין הבתרים, ושם נאמר (שם ד) לא יירשך זה וגו', והביא היורש משרה:
and the Lord did to Sarah as He had spoken: to Abraham.
ויעש ה' לשרה כאשר דבר: לאברהם:
2And Sarah conceived and bore a son to Abraham in his old age, at the time of which God had spoken to him.
בוַתַּ֩הַר֩ וַתֵּ֨לֶד שָׂרָ֧ה לְאַבְרָהָ֛ם בֵּ֖ן לִזְקֻנָ֑יו לַמּוֹעֵ֕ד אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים:
at the time of which [He] had spoken: Rabbi Yudan and Rabbi Chama dispute. Rabbi Yudan says: This teaches us that he was born after nine months, so that it should not be said that he was [conceived] in Abimelech’s household, and Rabbi Chama says: After seven months. — [from Gen. Rabbah 53:6]
למועד אשר דבר: ר' יודן ורבי חמא. רבי יודן אומר מלמד שנולד לט' חדשים שלא יאמרו מביתו של אבימלך הוא ור' חמא אומר לשבעה חדשים:
at the time of which God had spoken: Heb. אֹתוֹ. [Onkelos and Jonathan render:] דְמַלֵיל יָתֵי, i.e., the time that He had spoken and fixed, when he [the angel] said to him (18:14):“At the appointed time, I will return to you.” He made a scratch on the wall, and said to him,“ When the sun reaches this scratch next year, she will give birth.” - [from Tan. Buber, Vayera 36]
למועד אשר דבר אתו: דמליל יתיה. את המועד אשר דבר וקבע כשאמר לו (לעיל יח יד) למועד אשוב אליך, שרט לו שריטה בכותל ואמר לו כשתגיע חמה לשריטה זו בשנה אחרת תלד:
in his old age: לִזְקֻנָיו means that his [Isaac’s] facial features were like his. — [from Gen. Rabbah 53:6]
לזקוניו: שהיה זיו אקונין שלו דומה לו:
3And Abraham named his son who had been born to him, whom Sarah had borne to him, Isaac.
גוַיִּקְרָ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶת־שֶׁם־בְּנ֧וֹ הַנּֽוֹלַד־ל֛וֹ אֲשֶׁר־יָֽלְדָה־לּ֥וֹ שָׂרָ֖ה יִצְחָֽק:
4And Abraham circumcised his son Isaac when he was eight days old, as God had commanded him.
דוַיָּ֤מָל אַבְרָהָם֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁמֹנַ֖ת יָמִ֑ים כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים:
Tehillim: Psalms Chapters 66 - 68
• Hebrew text
• English text
Chapter 66
This psalm describes the praises and awe-inspiring prayers that we will offer God upon the ingathering of the exiles.
1. For the Conductor, a song, a psalm. Raise your voices in jubilation to God, all the earth!
2. Sing the glory of His Name; make glorious His praise.
3. Say to God, "How awesome are Your deeds!" Because of Your great strength, Your enemies will [admit] their treachery to You.
4. All the earth will bow to You, and sing to You; they will sing praise to Your Name forever!
5. Go and see the works of God, awesome in His deeds toward mankind.
6. He turned the sea into dry land, and they passed through the river on foot; we rejoiced in Him there.
7. He rules the world with His might, and His eyes watch the nations; let the rebellious not exalt themselves, Selah.
8. Bless our God, O nations, and let the voice of His praise be heard.
9. He has kept us alive, and did not allow our feet to falter.
10. For You tested us, O God; You refined us as one refining silver.
11. You brought us into prison; You placed a chain upon our loins.
12. You mounted men over our head; we went through fire and water, and You brought us out to abundance.
13. I will enter Your House with burnt-offerings, I will pay to You my vows,
14. which my lips uttered and my mouth spoke in my distress.
15. I will offer up to You burnt-offerings of fat animals, with the smoke of rams; I will prepare cattle with he-goats, Selah.
16. Come listen, all you who fear God, and I will relate what He has done for my soul.
17. I called to Him with my mouth, with exaltation beneath my tongue.
18. Had I seen iniquity in my heart, my Lord would not have listened.
19. But in truth, God heard; He gave ear to the voice of my prayer.
20. Blessed is God Who has not turned away my prayer or His kindness from me.
Chapter 67
This psalm is known as an especially revered prayer. It, too, speaks of the era of the ingathering of the exiles, and the wars of Gog and Magog, a time when "the Lord will be One."
1. For the Conductor, a song with instrumental music, a psalm.
2. May God be gracious to us and bless us; may He make His countenance shine upon us forever,
3. that Your way be known on earth, Your salvation among all nations.
4. The nations will extol You, O God; all the nations will extol You.
5. The nations will rejoice and sing for joy, for You will judge the peoples justly and guide the nations on earth forever.
6. The peoples will extol You, O God; all the peoples will extol You,
7. for the earth will have yielded its produce, and God, our God, will bless us.
8. God will bless us; and all, from the farthest corners of the earth, shall fear Him.
Chapter 68
An awe-inspiring and wondrous prayer, David composed this psalm referring to a future event, when Sennacherib would surround Jerusalem on Passover, during the reign of Hezekiah. He also prophesies about the good we will enjoy during the Messianic era.
1. For the Conductor; by David, a psalm, a song.
2. Let God rise, let His enemies be scattered, and let His enemies flee before Him.
3. As smoke is driven away, drive them away; as wax melts before fire, let the wicked perish before God.
4. And the righteous will rejoice, they will exult before God and delight with joy.
5. Sing to God, chant praises to His Name; extol Him Who rides upon the heavens with His Name, Yah, and exult before Him.
6. A father of orphans and judge of widows is God, in the abode of His holiness.
7. God settles the solitary into a home, and frees those bound in shackles; but the rebellious [are left to] dwell in an arid land.
8. O God, when You went out before Your nation, when You marched through the wilderness, Selah,
9. the earth trembled, even the heavens dripped before the presence of God; this mountain of Sinai [trembled] before the presence of God, the God of Israel.
10. You poured generous rain, O God; when Your heritage was weary, You secured it.
11. Your flock settled there; in Your goodness, O God, You prepare for the poor.
12. My Lord will fulfill the word of the heralds to a great legion:
13. Kings of armies will flee, they will flee; and she who inhabits the home will divide the loot.
14. Even if you lie upon the hearth,1 [you will be like] wings of a dove covered with silver, her pinions with brilliant gold.
15. When the Almighty scatters kings in her midst, those in the shadow of darkness will be made snow-white.
16. The mountain of God is a fertile mountain, the mountain of majestic peaks is a fertile mountain.
17. Why do you prance, O mountains of peaks? This is the mountain God has desired as His dwelling; the Lord will even dwell there forever.
18. The chariots of God are twice ten thousand, [with] thousands of angels; my Lord is in their midst, at Sinai, in holiness.
19. You ascended on high and took a captive,2 you seized gifts for man; and [now] even rebels dwell with Yah, God.
20. Blessed is my Lord, Who each day loads us [with beneficence], the God Who is our deliverance forever.
21. The Lord is a God of deliverances for us; and to God, my Lord, are the many avenues of death.
22. God alone crushes the heads of His enemies, the hairy skull of him who goes about in his guilt.
23. My Lord said, "I will bring back from Bashan,3 I will bring back from the depths of the sea,
24. that your foot may wade through [the enemy's] blood; that the tongue of your dogs may have its portion from your enemies.”
25. They saw Your ways, O God, the ways of my God, my King, in holiness.
26. The singers began, then the musicians, in the midst of the maidens playing timbrels.
27. In assemblies bless God; [bless] my Lord, O you who stem from Israel.
28. There Benjamin, the youngest, rules them; the princes of Judah stone them, [as do] the princes of Zebulun, and the princes of Naphtali.
29. Your God has decreed your strength. Show Your strength, O God, Who has wrought this for our sake.
30. Because of [the glory of] Your Sanctuary upon Jerusalem, kings will bring You tribute.
31. Rebuke the wild beast of the reeds, the assembly of mighty bulls among the calves of nations, [until] each submits himself with pieces of silver. Scatter the nations that desire wars.
32. Nobles will come from Egypt; Kush will hasten [to raise] its hands to God.
33. Kingdoms of the earth, sing to God; sing praise to my Lord forever!
34. To the One Who rides upon the loftiest of ancient heavens-behold He gives forth His voice, a voice of might.
35. Ascribe power to God; His majesty is over Israel, and His might is in the skies.
36. God, You are feared from Your Sanctuary; it is the God of Israel Who grants strength and power to His people; blessed is God.
FOOTNOTES
1.And dirty yourself in exile (Metzudot).
2.Israel ascended on high and seized the Torah from the Angels (Metzudot).
3.From amongst the nations who are compared to “bulls of Bashan” (Metzudot).
Tanya: Iggeret HaKodesh, beginning of Epistle 27
• English Text (Lessons in Tanya)
• Hebrew Text
• Audio Class: Listen | Download
• Video Class
Wednesday, Cheshvan 12, 5778 · November 1, 2017
Today's Tanya Lesson
Iggeret HaKodesh, beginning of Epistle 27
AUDIO & VIDEO CLASSES
• VIDEO CLASS: Rabbi Yehoshua B. Gordon Watch • Listen
• AUDIO CLASS: Rabbi Manis Freidman Listen • Download MP3
Part (a)
The Alter Rebbe wrote this letter of condolence to his chassidim in 1788 after the passing of his colleague and mentor, the saintly R. Mendele of Vitebsk (or Horodok), who had settled in the Holy Land in 1777. It concludes by rousing them to the mitzvah of tzedakah in general, and particularly of maintaining the family of R. Mendel.
The Alter Rebbe is here addressing chassidim who in the past had benefited from their connection with the tzaddik both through his advice and blessings on material matters, and through his guidance in matters of the spirit. He comforts them, therefore, with the teaching of the Zohar that a tzaddik is to be found in this world after his passing to a greater extent than while he was physically alive. His disciples are thus able to receive his guidance in their Torah study and divine service to an even greater degree than before. Materially, too, the tzaddikprotects this world after his passing even more effectively than he did during his lifetime.
מה שכתב ליושבי ארצנו הקדושה, תבנה ותכונן במהרה בימינו, אמן
This letter was written [by the Alter Rebbe] to the [chassidic] inhabitants of the Holy Land (May it speedily be rebuilt and reestablished in our own days, Amen!),1
לנחמם בכפליים לתושיה
to console them with redoubled support2
על פטירת הרב הגאון המפורסם, איש אלקים קדוש, נר ישראל, עמוד הימין, פטיש החזק, מורנו הרב ר׳ מנחם מענדל, נשמתו עדן
over the passing of the celebrated rabbi and Gaon, holy man of G‑d,3 “lamp of Israel, pillar of the right hand, mighty hammer,”4 our mentor R. Menachem Mendel (May his soul rest in Eden!).
* * *
אהוביי אחיי ורעיי אשר כנפשי כו׳
My beloved, my brethren and friends, who are [as dear] and so forth [to me] as my soul.
Likkutei Haggahot on Tanya likens the opening three terms of address to the three Scriptural terms of endearment successively addressed by a king to his beloved daughter in the parable cited by the Midrash:5 “My beloved” recalls the paternal love expressed by the phrase “my daughter”; “my brethren” recalls the fraternal love expressed by the phrase “my sister”; and “my friends” recalls the filial love expressed by the phrase “my mother.” The further phrase “as my soul” indicates the love that one has for his own life, as in the phrase of the Zohar,6 “he called her by his own name”; while “and so forth” indicates a love even greater — a bond with the ultimate soul-level of Yechidah.
ה׳ עליהם, יחיו חיים עד העולם
May [the Name of] G‑d be upon you,7 and may you live forever,
According to the above interpretation of Likkutei Haggahot, the Alter Rebbe’s blessing that “the Name of G‑d be upon you” is intended to elicit a transcendent mode of Divine benevolence, while the blessing “may you live forever” is intended to draw down this transcendent benevolence so that it can be internalized within its finite recipients. (Or, in the terms of Chassidut, it is intended “to be mamshich the makkif into the pnimi.”)
וצאצאיהם אתם, זרע אמת
and your children with you, the seed of truth;
ברוכי ה׳ המה, מעתה ועד עולם
may you be blessed by G‑d for evermore.
אחרי דרישת שלומם, כמשפט לאוהבי שמו
Having first duly inquired after the welfare of those who love [G‑d’s] Name,
באתי לדבר על לב נדכאים, הנאנחים והנאנקים, ולנחמם בכפליים לתושיה
I have come to speak to the heart of the smitten, who are sighing and groaning over the passing of R. Mendele, and to console you with redoubled support
אשר שמעה אזני, ותבן לה
with what my ear has heard from others and with what I have understood myself,8
על מאמר רז״ל, דשבק חיים לכל חי
regarding the idiom used by our Sages9 to signify the passing of a tzaddik, “He has left life for all the living.”
If this simply means that others have remained alive after his passing, what are we to make of the expression “left life”? Did he leave them life? Surely, the life they are living is their own.
The Alter Rebbe will explain below that the idiom means quite literally that the tzaddik left something of his own life to others. For the true core of a tzaddik’s life is not fleshly; rather, it comprises the spiritual qualities of faith, awe and love of G‑d. When a tzaddik departs from this world he leaves over his faith, fear and love to all those who are bound to him, so that they will be able to receive even more than they received from him while he lived his physical life together with them. All three qualities are alluded to as “life” in the verses enumerated below:
כי צדיק באמונתו יחיה
For10 “a tzaddik lives by his faith,”
וביראת ה׳ לחיים
and by11 “the awe of G‑d [which leads] to life,”
וברשפי אש שלהבת אהבתו מחיים
and by12 the flashing and fiery sparks of his love [for G‑d, that is even greater] than life,
לכל בהן חיי רוחו [ונשמתו] כל ימי חלדו
investing in them — in his faith and awe and love — the life of his Ruach [13V.L.: and, moreover, of his Neshamah] throughout his life.
As the Alter Rebbe will soon say, disciples receive their influence from the soul-level of the tzaddik which is called Ruach. In addition, as explained in Likkutei Haggahot, those disciples who are also [as close as] children receive their influence from the higher soul-level called Neshamah.
ויהי בהעלות ה׳ רוחו
When, at the time of his passing, G‑d elevates his Ruach
ונשמתו אליו יאסוף
and gathers up his soul unto Himself14
ויעלה בעילוי אחר עילוי, עד רום המעלות
and he ascends from one elevation to the next, to the very highest of levels,
שבק חיי רוחו
he [then] leaves over the life of his Ruach,
פעולתו אשר עבד בה לפנים בישראל
the deeds in which he has formerly labored with Israel, i.e., the faith, fear and love which he drew down to them from his Ruach,
On a less literal level, the Hebrew word lefanim (here translated “formerly”) can also be understood to mean “to the inwardness”; i.e., the tzaddik infused and integrated this faith, fear and love into the innermost core of his disciples, this being׳—
פעולת צדיק לחיים
“the labor of a tzaddik for life,”15
Or, less literally, “a tzaddik’s labor for the living,” to provide them with life. At any rate, at the time of his passing, the tzaddik bequeaths the fruit of his lifelong labors —
לכל חי, היא נפש כל חי
to every living being, that is, to the soul of every living being who lives a life of Torah and mitzvot,
הקשורה בנפשו בחבלי עבותות אהבה רבה ואהבת עולם, בל תמוט לנצח
who is bound to his soul by the thick ropes of a magnanimous love, and an eternal love, that will not be moved forever.
אשר מי האיש החפץ חיים, לדבקה בה׳ חיים
For any man who eagerly desires life16 [and who seeks] to cleave to the living G‑d,
בעבודתו תדבק נפשו
through his service (i.e., through the divine service of the tzaddik) his soul will cleave
והיתה צרורה בצרור החיים את ה׳
and will be bound up in the bond of life with G‑d,17
בחיי רוח אפינו
in the life of the Ruach (literally, the life-giving “breath”) of our nostrils
אשר אמרנו: בצלו נחיה בגוים
of which we have said, “In its [protective] shadow we shall live among the nations.”18
This alludes to the Chayah of the tzaddik, the soul-level which is even loftier than the soul-level called Neshamah, and which infuses the followers of the tzaddik with a transcendent mode of life-force which enables them to withstand challenges from non-Jewish (i.e., unholy) sources.
אשר שבק לנו, בכל אחד ואחד
[This] he left unto us, in each and every individual,
כפי בחינת התקשרותו באמת, ואהבתו אהבת אמת הטהורה, מקרב איש ולב עמוק
corresponding to the degree of his genuine alliance with the tzaddik and his true and pure love of him, from the innermost core of man and from the depths of his heart.19
To the extent of each individual’s bond with the tzaddik, so does the tzaddik share with him his Ruach, and his faith, fear and love of G‑d.
כי כמים הפנים וכו׳
For20 “as in water, face [answers to face, so is the heart of man to man]”: the individual’s love for the tzaddik reflects back to him, eliciting a love of the tzaddik for him,
ורוח אייתי רוח ואמשיך רוח
and21 “spirit rouses spirit and brings forth spirit” — the spirit of love that one has for the tzaddik draws down the Ruach, the superior spirit of the tzaddik.
ורוחו עומדת בקרבינו ממש
For his Ruach remains truly in our midst, within those of us who are bound to him,
כי בראותו ילדיו, מעשה ידיו בקרבו, יקדישו שמו יתברך
when he sees his children, i.e., his disciples,22 who embody the work of his hands, sanctifying [G‑d’s] blessed Name.
אשר יתגדל ויתקדש, כאשר נלך בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו
For [His Name] is magnified and sanctified when we walk in the straight path that he has shown us of his paths,
ונלכה באורחותיו נצח סלה ועד
and we will walk in his ways forevermore.
With regard to the above sentence, the Rebbe notes that the Zohar (Part II, p. 215a; and Part III, end of Parshat Kedoshim) distinguishes between a “path” (derech) and a “way” (orach). “Path” signifies a well-trodden track which the tzaddik has cleared for common use, while “way” suggests a trail that is presently being blazed, according to the spiritual needs of the individual’s divine service. The Rebbe refers the reader to Likkutei Torah, Shir HaShirim (12b).
The reason that the Alter Rebbe characterizes the tzaddik’s life as consisting of faith, fear and love, is that (as explained in the very first Epistle in this series) faith is the underpinning, the “loins” that support the entire body of a man’s divine service, and this finds expression in his fear and love of G‑d, his “arms”.
* * *
Rambam:
• Sefer Hamitzvot:
English Text | Hebrew Text
Audio: Listen | Download | Video Class
Nusach HaTefila
Nusach HaTefila
Today we continue with Maimonides' "Order of Prayer." (The Daily Mitzvah schedule runs parallel to the daily study of three chapters of Maimonides' 14-volume code. This is what is being studied today according to the three-chapter-a-day-schedule.)
We have not translated this order into English, because the point of it is not to provide a translation of the prayers, but to lay out the way Maimonides structured his prayer book.
As such, we present you today with the second section (parts two, three, and four) of the original Hebrew "Order of Prayer."
Part 2
סדר תפלות חלק שני
א. נוסח ברכות התפלה וסידורן:
(א) ברוך אתה יי' אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגבור והנורא וכו':
(ב) אתה גבור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע (מוריד הטל) (משיב הרוח ומוריד הגשם) מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים וכו':
(ג) אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה ברוך אתה יי' האל הקדוש:
(ד) אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה וחננו מאתך דעה חכמה ובינה והשכל ברוך אתה יי' חונן הדעת:
(ה) השיבנו אבינו לתורתך ודבקנו במצותיך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלימה לפניך ברוך אתה יי' הרוצה בתשובה:
(ו) סלח לנו אבינו כי חטאנו מחול לנו מלכנו כי פשענו לך כי אל טוב וסלח אתה ברוך אתה יי' חנון המרבה לסלוח:
(ז) ראה נא בענינו וריבה ריבנו ודון דיננו ומהר לגאלנו כי אל מלך גואל חזק אתה ברוך אתה יי' גואל ישראל:
(ח) רפאנו יי' אלהינו ונרפא הושיענו ונושעה כי תהלתנו אתה והעלה רפואה שלימה לכל תחלואינו כי אל רופא ורחמן אתה ברוך אתה יי' רופא חולי עמו ישראל:
(ט) ברכנו יי' אלהינו בכל מעשה ידינו וברך את שנותינו ותן (טל ומטר ל) ברכה על כל פני האדמה ושבע את העולם מברכותיך ורוה פני תבל ברוך אתה יי' מברך השנים:
(י) תקע בשופר גדול לחירותנו ושא נס לקבץ את כל גליותינו מארבע כנפות כל הארץ לארצנו ברוך אתה יי' מקבץ נדחי עמו ישראל:
(יא) השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה ומלוך עלינו אתה לבדך בחסד וברחמים בצדק ובמשפט ברוך אתה יי' מלך אוהב צדקה ומשפט:
(יב) למלשינים אל תהי תקוה וכל האפיקורוסין כולם כרגע יאבדו ומלכות זדון תעקר ותשבר במהרה בימנו ברוך אתה יי' שובר רשעים ומכניע זדים:
(יג) על החסידים ועל הצדיקים ועל גרי הצדק ועל שארית עמך בית ישראל יהמו רחמיך יי' אלהינו ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת וכו':
(יד) תשכון בתוך ירושלים עירך כאשר דברת ובנה אותה בנין עולם במהרה בימינו ברוך אתה יי' בונה ירושלים:
(טו) את צמח דוד במהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך ברוך אתה יי' מצמיח קרן ישועה:
(טז) שמע קולנו יי' אלהינו וחוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתינו מלכנו ריקם אל תשיבנו כי אתה שומע וכו':
(יז) רצה יי' אלהינו בעמך ישראל ולתפלתם שעה והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם וכו' ברוך אתה יי' המחזיר שכינתו לציון:
(יח) מודים אנחנו לך שאתה הוא יי' אלהינו ואלהי אבותינו צור חיינו ומגן ישענו אתה לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך על חיינו וכו':
(יט) שים שלום טובה וברכה חן וחסד ורחמים עלינו ועל ישראל עמך וברכנו כולנו ממאור פניך נתת לנו יי' אלהינו תורה וחיים אהבה וכו' בימות החמה אומר בברכה שניה רב להושיע מוריד הטל מכלכל חיים בחסד וכו' ומברך ברכה תשיעית בנוסח זה ברכנו יי' אלהינו בכל מעשה ידינו וברך את שנתנו בטללי רצון ברכה ונדבה כשנים הטובות ברוך אתה יי' מברך השנים בליל מוצאי שבת ובמוצאי יום הכפורים ובמוצאי ימים טובים מברך ברכה רביעית בנוסח זה:
אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה אתה הבדלת בין קדש לחול בין אור לחשך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה כשם שהבדלת בין קדש לחול כן פדנו והצילנו מכל מיני משחית ומכל מיני פורעניות המתרגשות לבא בעולם ושמרנו מן הכל וחננו מאתך וכו':
בראשי חדשים ובחולו של מועד מוסיף בברכת י"ז בערבית ושחרית ומנחה ומברך אותה בנוסח זה:
רצה יי' אלהינו וכו' עד עבודת ישראל עמך אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא וכו' ותחזינה עינינו וכו' ובחולו של מועד אומר ביום מקרא קדש הזה ביום מועד חג המצות הזה או ביום מועד חג השבועות הזה או ביום מועד חג הסוכות הזה ביום תענית מברך היחיד ברכת י"ו בנוסח זה:
שמע קולנו יי' אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו מלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו עננו אבינו עננו ביום צום תעניתנו כי בצרה גדולה אנחנו אל תסתר פניך ממנו ואל תעלם אזנך משמוע בקשתנו והיה קרוב לשוענו טרם נקרא ואתה תענה נדבר ואתה תשמע כדבר שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע כי אתה שומע תפלת כל פה ברוך אתה יי' שומע תפלה ושליח צבור אומר נוסח זה ברכה בפני עצמה אחר ברכה שביעית אומר עננו וכו' עד כי אל עונה בעת צרה פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה ברוך אתה יי' העונה בעת צרה:
בתשעה באב מברך ברכת ארבע עשרה בנוסח זה:
רחם יי' עלינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך העיר האבלה החרבה השוממה הנתונה ביד זרים היושבת וראש לה חפוי כאשה עקרה שלא ילדה ויבלעוה לגיונות ויירשוה עובדי פסילים ויתנו נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ על כן ציון במרר תבכה וירושלים תתן קולה לבי לבי על חלליהם מעי מעי על הרוגיהם ראה יי' והביטה וראה שוממותיה ונחמנה כי באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה ככתוב ואני אהיה לה נאם יי' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה ברוך אתה יי' בונה ירושלים בפורים מברך ברכת שמנה עשרה בנוסח זה:
מודים אנחנו לך שאתה הוא יי' אלהינו על חיינו המסורים בידך על נשמותינו הפקודות לך על נסיך שבכל יום ויום ועל נפלאותיך שבכל עת כו' על הנסים ועל הגבורות ועל התשועות וכו' ועל כולם יי' אלהינו אנו מודים לך הטוב כי לא כלו וכו':
בחנוכה מברך ברכה זו בנוסח זה:
מודים אנחנו לך כו' עד ועל נפלאותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהרים על הנסים כו' עד ואחר כן באו בניך וכו':
שליח צבור מברך לעולם ברכה שלישית בנוסח זה:
נקדישך ונמליכך ונשלש לך קדושה משולשת כדבר האמור על יד נביאך וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו כבודו וגדלו מלא עולם ומשרתיו שואלים איה מקום כבודו להעריצו לעומתם משבחים ואומרים ברוך כבוד יי' ממקומו ממקומך מלכנו תופיע ותמלוך עלינו כי מחכים אנחנו לך מתי תמלוך בציון בחיינו ובימינו תשכון תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים עירך לדור ודור לנצח נצחים ועינינו תראינה במלכות עוזך כדבר האמור בדברי קדשך על ידי דוד משיח צדקך ימלוך יי' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה לדור ודור נגיד גדלך ולנצח נצחים קדושתך נקדיש ושבחך אלהינו מפינו לא ימוש כי אל מלך גדול וקדוש אתה ברוך אתה יי' האל הקדוש בעת ששליח ציבור אומר בברכה זו וקרא זה אל זה כל העם עונין קדוש קדוש קדוש וכו' וכשהוא אומר איה מקום כבודו כל העם עונין משבחים ואומרים ברוך כו' וכשהוא אומר בחיינו ובימינו כל העם עונין אמן וכשהוא אומרע"ידוד משיח צדקך כל העם אומרים ימלוך יי' לעולם וכל אלו הדברים שעונין הצבור הוא קורא עמהן ולא יגביה קולו בעת שהן עונין עמו ואחד היחיד ואחד הש"ץ בעשרה ימים שמראש השנה עד יוה"כ אומר בסוף ברכה זו כאמור ויגבה י"י צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה ברוך אתה י"י המלך הקדוש שליח ציבור אומר קדיש לעולם קודם כל תפלה ואחר כל תפלה ואחר שאומר סדר היום בכל עת שיאמר סדר היום יתחנן מעט ויאמר קדיש וכשישלים לקרות בתורה ובכל עת שיתחנן ברברי תחנונים כשיגמור תחנוניו יאמר קדיש:
נוסח הקדיש:
יתגדל ויתקדש שמיה רבא בעלמא דברא כרעותיה וימליך מלכותיה ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה ויפרוק עמיה בחייכון וביומיכון ובחייהון דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך וכו' בעת שיאמר שליח ציבור יתגדל ויתקדש שמיה רבא כל העם עונין אמן ובעת שהוא אומר תחלה ואמרו אמן כל העם עונין אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא ומצות חכמים הראשונים לענות אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו של אדם וכשהוא אומר יתברך כל העם עונין אמן וכשהוא אומר בריך הוא כל העם עונין אמן וכשהוא אומר בסוף ואמרו אמן כל העם עונין אמן וכסדר הזה עונין בכל קדיש וקדיש קדיש בתרא כל קדיש שאומר שליח ציבור אחר שגומר התפלה שאינו אומר אחריו כלום אלא כל העם שומעין אותו ונפטרין נהגו העם להוסיף בסופו נוסחא זו:
תתקבל צלותהון ותתעבד בעותהון וצלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון דבשמיא יהא שלמא רבא וסייעתא ופורקנא משמיא עליכון ועלנא ועל קהלהון דישראל ואמרו אמן עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל אמן:
קדיש דרבנן כל עשרה מישראל או יתר שעוסקין בתלמוד תורה שעל פה ואפילו במדרשות או בהגדות כשהן מסיימין אומר אחד מהן קדיש בנוסח זה:
יתגדל ויתקדש שמיה רבא דעתיד לחדתא עלמא ולאחייא מתייא ולמיפרק חייא ולמיבני קרתא דירושלם ולשכללא היכלא קדישא ולמיעקר פולחנא נוכראה מן ארעא ולאתבא פולחנא דשמיא לאתריה בזיויה ויחודיה וימליך מלכותיה וכו' עד ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן על רבנן ועל תלמידיהון ועל תמידי תלמידיהון דעסקין באורייתא די באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר יהא להון ולכון חינא וחסדא ורחמי וסייעתא ורווחא מקדם אבוהון דבשמיא ואמרו אמן יהא שלמא וכו' וזהו הנקרא קדיש דרבנן:
מנהגנו להתחנן בנפילת פנים בדברים ופסוקים אלו פעמים בכולן ופעמים במקצתן לפיכך אני כורע ומשתחוה ומתחנן לפניך אדון העולם אלהי האלהים ואדוני האדונים כי לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים יי' שמעה יי' סלחה יי' הקשיבה ועשה אל תאחר מה נאמר לפניך השם מה נדבר ומה נצטדק חטאנו עוינו והרשענו ומרדנו וסרנו ממצותיך וממשפטיך לך יי' הצדקה ולנו בשת הפנים הושחרו פנינו מפני חטאתינו ונכפפה קומתנו מפני אשמותינו אין לנו פה להשיב ולא מצח להרים ראש אלהי בושתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך כי עוונותינו רבו עד למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים אין בנו מעשים עשה עמנו צדקה למען שמך והושיענו כמו שהבטחתנו על ידי נביאך למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך לבלתי הכריתך לא למענכם אני עושה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם לא לנו יי' לא לנו כי לשמך תן כבוד על חסדך על אמתך למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם אנא יי' אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה וסלחת לעוננו כי רב הוא יי' שמעה יי' סלחה יי' הקשיבה ועשה ואל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך:
נהגו העם להתחנן אחר נפילת פנים כשמגביה פניו מן הקרקע בפסוקים אלו:
ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו זכר רחמיך יי' וחסדיך כי מעולם המה אל תזכור לנו עונות ראשונים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך יהי חסדך יי' עלינו כאשר יחלנו לך אם עונות תשמר יה יי' מי יעמוד כי עמך הסליחה למען תורא יי' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך:
וכן נהגו העם להתחנן אחר סדר היום בתחנונים אלו:
יי' אלהי אברהם יצחק וישראל אבותינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך והוא רחום יכפר עון וגו' כי אתה יי' טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיך צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע ישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו וגו' ברוך יי' יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה יי' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה יי' צבאות אשרי אדם בוטח בך ברוך אדוננו ברוך בוראנו ברוך שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמתע"ימשה רבינו וחיי עולם נטע בתוכנו הרחמן יפתח לבנו לתלמוד תורתו ויתן בלבנו אהבתו ויראתו ותורתו לעשות רצונו ולעובדו בלבב שלם ובנפש חפצה למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה כן יהי רצון ורחמים מלפניך יי' אלהינו שנחיה לשמור חקיך בעולם הזה ולימות המשיח כדי שנזכה ונירש טוב לחיי העולם הבא למען יזמרך כבוד ולא ידום יי' אלהי לעולם אודך יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי' צורי וגואלי:
נהגו מקצת העם לקרוא בכל יום אחר תחנונים אלו שיר מזמור שהיו הלוים אומרים בבית המקדש באותו היום וקורין לדוד אליך יי' נפשי אשא כל המזמור וקורין אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום וכו' אין כאלהינו אין כאדוננו אין כמלכנו אין כמושיענו מי כאלהינו מי כאדוננו מי כמלכנו מי כמושיענו נודה לאלהינו נודה לאדוננו נודה למלכנו נודה למושיענו אתה הוא אלהינו אתה הוא אדוננו אתה הוא מלכנו אתה הוא מושיענו אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך יי' כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יי אלהינו לעולם ועד כבר אמרנו בספר הזה שבימי השבתות וימים טובים מתפלל אדם בכל תפלה שבע ברכות שלש ראשונות ושלש אחרונות וברכה אחת אמצעית מעין היום ובראש השנה וביום הכפורים של יובל מתפלל באמצע שלש ברכות ובתפלת מוסף בלבד ונמצא מתפלל במוסף בשני ימים אלו תשע ברכות ובמוסף ראש חדש ובמוסף חולו של מועד מתפלל שבע שלש ראשונות ושלש אחרונות וברכה אחת באמצע:
Part 3
סדר תפלות חלק שלישי
א. וזהו נוסח כל הברכות האמצעיות:
ברכה אמצעית של לילי שבת אתה קדשת את יום השביעי לשמך תכלית מעשה שמים וארץ וברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים כאמור ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו וגו' אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו וכו' ברכה אמצעית של יוצר ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו כליל תפארת בראשו נתת בעמדו לפניך על הר סיני הוריד בידו שני לוחות אבנים וכתוב בהן שמירת שבת וכן כתוב בתורתך ושמרו בני ישראל וכו' ישמחו במלכותך שומרי שבת קוראי עונג עם מקדשי שביעי אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו כו' עד ברוך אתה יי' מקדש השבת ברכה אמצעית של מוסף שבת למשה צוית על הר סיני מצות שבת שמור וזכור ובו צויתנו יי' אלהינו להקריב לך קרבן מוסף כראוי יהי רצון מלפניך יי' אלהינו שתעלנו לארצנו וכו' ואת מוסף יום המנוח הזה נעשה ונקריב כו' עד על ידי משה עבדך ולא נתתו מלכנו לגויי הארצות ולא הנחלתנו מלכנו לעובדי אלילים גם במנוחתו לא ישכנו ערלים לבית ישראל נתתו זרע ישורון אשר בם בחרת חמדת ימים אותו קראת אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו כו' עד ברוך אתה יי' מקדש השבת ברכה אמצעית של מנחת שבת אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ עטרת תהלה ועטרת ישועה לעמך נתת אברהם יגל יצחק ירנן יעקב ובניו ינוחו בו מנוחה שלימה שאתה רוצה בה יכירו בניך וידעו כי מאתך היא מנוחתם תנחילנו אבינו ואל תהי צרה ויגון ביום מנוחתנו אלהינו ואלהי אבותינו וכו':
ברכה אמצעית של מוסף ר"ח ראשי חדשים לעמך נתת זמן כפרה לכל תולדותם להיותם מקריבים לפניך זבחי רצון ושעירי חטאת לכפר בעדם זכרון לכולם יהיו תשועת נפשם מיד שונא מזבח חדש בציון תכין ועולת ראש חדש נעלה עליו שירי דוד נשמע בעירך האמורים לפני מזבחך אהבת עולם תביא להם וברית אבות לבנים תזכור אלהינו ואלהי אבותינו מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו יהי רצון מלפניך יי' אלהינו שתעלנו לארצנו ואת מוסף יום ראש החדש הזה כו' עדע"ימשה עבדך יהי רצון מלפניך יי' אלהינו ואלהי אבותינו שתחדש עלינו את ראש החדש הזה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים ולשלום ויהי ראש החדש הזה קץ וסוף לכל חטאתינו וצרותינו תחלה וראש לפדות נפשנו כי בעמך ישראל מכל האומות בחרת וראשי חדשים להם נתת ברוך אתה יי' מקדש ישראל וראשי חדשים ברכה אמצעית ממוסף ראש חדש שחל להיות בשבת אתה יצרת עולמך מקדם כלית מלאכתך ביום השביעי בחרת בנו מכל העמים ורצית בנו מכל הלשונות וקדשתנו במצותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת ותתן לנו יי' אלהינו שבתות למנוחה ויום ראש חדש הזה לכפר בעדנו שחטאנו לפניך ומפני חטאינו וכו' עד ומוספים כהלכתן ואת מוספי יום המנוח הזה ויום ראש החדש הזה נעשה ונקריב את קרבנות חובותינו תמידין כסדרן כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך יהי רצון מלפניך יי' אלהינו ואלהי אבותינו שתחדש וכו' עד לפדות נפשנו רצה נא במנוחתנו וקדשנו במצותיך כו' עד וינוחו בם כל ישראל אוהבי שמך ברוך אתה יי' מקדש השבת וישראל וראשי חדשים:
ברכה אמצעית של יום טוב של פסח ערבית שחרית ומנחה אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו מכל הלשונות וקדשתנו במצותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת ותתן לנו יי' אלהינו מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום טוב מקרא קדש הזה את יום חג המצות הזה זמן חירותנו באהבה זכר ליציאת מצרים אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא כו' והשיאנו יי' אלהינו את ברכת מועדיך לחיים ולשלום כאשר אמרת ורצית לברכנו כן תברכנו סלה ותן חלקנו בתורתך ושמח נפשנו בישועתך וכו' ברוך אתה יי' מקדש ישראל והזמנים:
ברכה אמצעית ממוסף הפסח אתה בחרתנו מכל העמים כו' עד זכר ליציאת מצרים ומפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו ואין אנו יכולין לעלות להראות ולהשתחוות לפניך בבית בחירתך בנוה הדרך בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו מפני היד שנשתלחה במקדשך יהי רצון מלפניך יי' אלהינו שתשוב ותרחם עליו ועלינו ברחמיך הרבים ותקבץ פזורינו מבין הגוים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ והביאנו לציון עירך ברנה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן ואת מוסף יום טוב מקרא קדש הזה יום חג המצות הזה נעשה ונקריב לפניך כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתךע"ימשה עבדך מלך רחמן רחם עלינו וכו' והשיאנו וכו' ברוך אתה יי' מקדש ישראל והזמנים ובנוסח הזה הוא מתפלל בחג שבועות ובחג הסוכות בלא חסרון ובלא יתר אלא שבחג השבועות הוא אומר את יום טוב מקרא קדש הזה את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו באהבה זכר ליציאת מצרים ובמוסף הוא אומר ואת מוסף יום טוב מקרא קדש הזה יום חג השבועות הזה וכן בסוכות הוא אומר את יום טוב מקרא קדש הזה יום חג הסוכות הזה זמן שמחתנו באהבה וכו' ובשמיני עצרת אומר את יום טוב מקרא קדש הזה את יום חג שמיני עצרת הזה זמן שמחתנו כו' וכן במוסף אומר ואת מוסף יום טוב מקרא קדש הזה יום חג שמיני כו':
ואם חל יום טוב להיות בשבת אומר אתה בחרתנו כו' עד ותתן לנו יי' אלהינו שבתות למנוחה מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום המנוח הזה ואת יום טוב מקרא קדש הזה את יום פלוני כו' וכן במוסף אומר ואת מוספי יום המנוח הזה כו' ועל דרך זו הוא מזכיר השבת בראש השנה וביוה"כ אם חלו להיות בשבת בין בשאר תפלות בין במוסף וחותם בכל התפלות של שלש רגלים מקדש השבת וישראל והזמנים ובראש השנה חותם מלך על כל הארץ מקדש השבת וישראל ויום הזכרון וביום הכפורים מלך על כל הארץ מקדש השבת וישראל ויוה"כ ראש השנה נהגו רוב העם מראש השנה ועד יום הכפורים להוסיף בכל תפלה בעשרת הימים בברכה ראשונה מוסיפים זכרנו לחיים כו' ברוך אתה יי' מגן אברהם ומוסיפין בברכה שנייה מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו ברחמים ברוך אתה יי' מחיה המתים ומוסיפין בברכת י"ח זכור רחמיך וכו' ובברכה אחרונה מוסיפין ובספר חיים וכו' ובתפלת נעילה של יום הצום אומר בברכה זכרנו לחיים חתמנו וכל אלו התוספות מנהג מקומות ויש מקומות שנהגו שלא יוסיפו דבר:
מנהג פשוט שמברכין ברכה שלישית בנוסח זה בשני ימים של ראש השנה בכל תפלה ותפלה מארבע התפלות וכן נהגו מקצת לברך אותה באותו הנוסח בכל תפלה ותפלה מחמש תפלות של יוה"כ וזהו נוסחה:
אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה ובכן תן פחדך יי' אלהינו על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת וייראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם כו' ובכן תן כבוד לעמך תהלה ליריאיך ותקוה טובה לדורשיך ופתחון פה למיחלים לך שמחה לארצך ששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך במהרה בימינו ואז צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים כו' ככתוב בדברי קדשך ימלוך יי' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה וכתוב ויגבה יי' וגו' ברוך אתה יי' המלך הקדוש ברכה אמצעית של ראש השנה ערבית שחרית ומנחה אתה בחרתנו מכל העמים כו' ותתן לנו יי' אלהינו את יום טוב מקרא קדש הזה זכרון תרועה באהבה זכר ליציאת מצרים אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא כו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך על כל העולם כולו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקרך והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר רוח ונשמה באפו יי' וכו' קדשנו כו' ברוך אתה יי' מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון:
ברכה ראשונה משלש ברכות אמצעיות של מוסף ראש השנה אתה בחרתנו ומפני חטאינו כו' ואת מוספי כו' כמו שכתוב עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות וכו' אוחילה לאל אחלה פניו אשאלה ממנו מענה לשון אשר בקהל עם אשירה עוזו אביעה רננות בעד מפעליו כו' ברוך אתה יי' למדני חוקיך על כן נקוה לך יי' אלהינו לראות מהרה בתפארת עוזך וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך כו' ברוך אתה יי' מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם אם כבנים אם כעבדים אם כבנים רחמנו כרחם אב על בנים אם כעבדים עינינו לך תלויות וכו' ברכה שנייה אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם כו' כי זוכר הנשכחות אתה הוא מעולם ואין שכחה לפני כסא כבודך ועקדת יצחק לזרעו תזכור וכו' היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם אם כבנים אם כעבדים אם כבנים רחמנו כרחם אב על בנים כו' ברכה שלישית אתה נגלית בענן כבודך על עם קדשך לדבר עמם מן השמים השמעתם קולך כו' כי אתה שומע כו' ברוך אתה יי' שומע תרועה היום הרת עולם כו' ככתוב למעלה:
ברכה אמצעית של צום יום הכפורים בערבית ושחרית ומנחה ונעילה אתה בחרתנו כו' ותתן לנו יי' אלהינו את יוה"כ הזה ואת יום מקרא קדש הזה למחילה וכו' אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבוא יגיע יראה וירצה ישמע ויפקד ויזכר לפניך זכרוננו זכרון אבותינו זכרון ירושלים עירך וזכרון משיח בן דוד וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מחול לעונותינו וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך כו' קדשנו כו' ודברך אמת וקיים כו' ברוך אתה יי' מלך על כל הארץ מלך מוחל וסולח וכו' ברכה אמצעית של מוסף אתה בחרתנו ומפני חטאינו ואת מוספי יום מקרא קדש הזה נעשה ונקריב לפניך כמצות רצונך כו' אלהינו ואלהי אבותינו מחול לעונותינו ביום צום הכפורים הזה מחה והעבר פשעינו כו' עד ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך על כל העולם כולו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקרך והופע בהדר גאון עוזך וכו' עד ומלכותו בכל משלה קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך ושבענו מטובך ושמחנו בישועתך וטהר לבנו לעבדך באמת ודברך כו' עד ברוך אתה יי' מקדש ישראל ויום הכפורים נהגו העם בכל תפלות המוספין כשהוא אומר כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך מזכיר קרבנות אותו היום כמו שהם כתובים בתורה וקורא אותם הפסוקים ואם לא הזכיר כיון שאמר כמו שכתבת עלינו בתורתך שוב אינו צריך:
Part 4
סדר תפלות חלק רביעי
נוסח הוידוי:
אלהינו ואלהי אבותינו תבא לפניך תפלתנו ואל תתעלם מתחנתנו שאין אנו עזי פנים וקשי עורף שנאמר לפניך צדיקים אנחנו ולא חטאנו אבל אנחנו ואבותינו אשמנו בגדנו גזלנו דברנו דופי העוינו והרשענו זדנו חמסנו כו' עד כי אמת עשית ואנחנו הרשענו מה נאמר לפניך יי' אלהינו יושב מרום ומה נספר לפניך שוכן שחקים הלא הנסתרות והנגלות אתה יודע אתה יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי אתה חופש כל חדרי בטן ובוחן כליות ולב אין כל דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך ובכן יהי רצון מלפניך יי' אלהינו ואלהי אבותינו שתמחול לנו על כל חטאתינו ותכפר לנו על כל עונותינו ותסלח לנו על כל פשעינו:
על חטא שחטאנו לפניך באונס וע"ח ש"ל בבלי דעת ע"ח ש"ל בגלוי וע"ח ש"ל בדעת ובמרמה ע"ח ש"ל בהרהור הלב וע"ח ש"ל בוידוי פה ע"ח ש"ל בזדון וע"ח ש"ל בחוזק יד ע"ח ש"ל בטומאת שפתים וע"ח ש"ל ביצר הרע ע"ח ש"ל ביודעים וע"ח ש"ל בלא יודעים ע"ח ש"ל בכחש ובכזב וע"ח ש"ל בלשון הרע ע"ח ש"ל במראית העין וע"ח ש"ל בנשך ובמרבית ע"ח ש"ל בשיח שפתותינו וע"ח ש"ל בעינים רמות ע"ח ש"ל בפתחון פה וע"ח ש"ל בצעדי רגלים ע"ח ש"ל בקפיצת יד וע"ח שח"ל ברצון ובדעת ע"ח שח"ל בשגגה וע"ח שח"ל בתמהון לבב על חטאים שאנו חייבין עליהם חטאת ע"ח שח"ע עולה (ע"ח שח"ע קרבן) ע"ח שח"ע אשם ודאי ע"ח שח"ע אשם תלוי ע"ח שח"ע קרבן עולה ויורד ע"ח שח"ע עשה ע"ח שח"ע לא תעשה שנתקו לעשה ע"ח שח"ע מיתה בידי שמים ע"ח שח"ע כרת ע"ח שח"ע מלקות ע"ח שח"ע ארבע מיתות בית דין סקילה שריפה הרג וחנק על הגלוים לנו ועל שאינן גלוים לנו הגלוים לנו כבר אמרנום לפניך יי' אלהינו ושאינם גלוים לנו כל חטאינו אתה יודע כל הנסתרות ככתוב הנסתרות ליי' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם וכו' כי אתה סולחן לישראל מן העולם ומוחלן לשבטי ישורון ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי הרי אני לפניך יי' אלהי ככלי מלא בושה וכלימה יהי רצון מלפניך שלא אחטא עוד ומה שחטאתי מחה ברחמיך הרבים אבל לאע"ייסורין יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי' צורי וגואלי:
כסדר הזה מתודה בערבית שחרית ומוסף ומנחה בין יחיד בין שליח ציבור אלא שהיחיד אומר וידוי זה אחר תפלתו אחר שגומר שים שלום קודם שיפסיע שלש פסיעות ושליח ציבור אומרו בתוך ברכה אמצעית קודם שיאמר אלהינו ואלהי אבותינו מחול לעונותינו מתודה וידוי כסדר הזה ואח"כ אומר מחול לעונותינו ביום צום הכפורים:
בנעילה מתודה כסדר הזה:
מה. נאמר לפניך יושב מרום כו' כי עונותינו רבו מלמנות כו' מה אנו מה חיינו מה חסדנו מה צדקנו מה מעשינו מה נאמר לפניך יי' אלהינו הלא כל הגבורים כאין לפניך ואנשי השם כלא היו וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל כי כל מעשינו תהו וימי חיינו הבל לפניך ככתוב ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל אבל אתה הבדלת אנוש מראש ותכירהו לעמוד לפניך כי מי יאמר לך מה תעשה ואם יצדק מה יתן לך ותתן לנו יי' אלהינו את יוה"כ הזה קץ מחילה לכל חטאתינו למען נחדל מעושק ידינו ונשוב לעשות חוקי רצונך בלב שלם כדבר שנאמר דרשו יי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח ואתה אלוה סליחות טוב ומטיב חנון ורחום ארך אפים ורב חסד מרבה להטיב רוצה בתשובתן של רשעים ואין אתה חפץ במיתתן ככתוב חי אני נאם יי' אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל השיבנו וקבלנו ומחול לנו וסלח כגודל חסדך יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי' כו' עושה שלום וכו':
Rambam:
• 1 Chapter A Day: Talmud Torah Talmud Torah - Chapter Seven
English Text | Hebrew Text
Audio: Listen | Download | Video Class
Talmud Torah - Chapter Seven
1
Even though a sage who is distinguished for his wisdom, the nasi, or the av beit din acts shamefully, they should never be publically placed under a ban of ostracism unless their deeds resemble those of Jeroboam ben Nevat and his colleagues. However, if one [of these individuals] performs other sins, he should be lashed privately, as [implied by Hoshea 4:5]: “You shall stumble during the day and the prophet will stumble with you at night” - i.e., even though he stumbles, cover him like night. He is told: “Preserve your honor and stay at home.”
Similarly, whenever a Torah sage is obligated to be ostracized, it is forbidden for a court to act rashly and pronounce a ban hastily. Instead, they should shun the matter and try to avoid it. The pious among the Sages would be proud of the fact that they never participated in the ostracism of a Torah sage. Nevertheless, they would participate in sentencing him to be lashed. They would even participate in sentencing him to receive “stripes for rebellion.”
א
חכם זקן בחכמה וכן נשיא או אב בית דין שסרח אין מנדין אותו בפרהסיא לעולם אא"כ עשה כירבעם בן נבט וחביריו אבל כשחטא שאר חטאות מלקין אותו בצנעה שנאמר וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה אע"פ שכשל כסהו כלילה ואומרים לו הכבד ושב בביתך וכן כל תלמיד חכם שנתחייב נידוי אסור לבית דין לקפוץ ולנדותו במהרה אלא בורחין מדבר זה ונשמטין ממנו וחסידי החכמים היו משתבחים שלא נמנו מעולם לנדות תלמיד חכם אף על פי שנמנין להלקותו אם נתחייב מלקות ואפילו מכת מרדות נמנין עליו להכותו:
2
How is the ban [issued]? The [court] pronounces: “So and so shall be ostracized. If the ban is issued in his presence, [the court] pronounces: “This [person], so and so, shall be ostracized.”
A ban of excommunication [is issued as follows]: They tell him: “So and so is excommunicated.”
The expression “He is cursed” implies a curse, an oath, and a ban of ostracism.
ב
וכיצד הוא הנידוי אומר פלוני יהא בשמתא ואם נידוהו בפניו אומר לו פלוני זה בשמתא והחרם אומר לו פלוני מוחרם וארור בו אלה בו שבועה בו נידוי:
3
How is a ban of ostracism or excommunication lifted? They tell him: “You are released. You are forgiven.” If the ban is lifted outside his presence, they say: “So and so is released. So and so is forgiven.”
ג
וכיצד מתירין הנידוי או החרם אומר לו שרוי לך ומחול לך ואם התירוהו שלא בפניו אומר לו פלוני שרוי לו ומחול לו:
4
What are the practices that must be observed by the person who is ostracized and those who come into contact with him?
a) he is forbidden to cut his hair or launder his clothes, like a mourner throughout his entire period of ostracism;
b) he is not included in a zimmun, nor in a quorum of ten with regard to any matter that requires ten;
c) no one should sit within four cubits of him.
He may, however, teach others and others may teach him. He may be hired and may hire others. If he dies while under ban, the court sends [an emissary who] places a stone on his coffin, as if to say that they are stoning him because he was separated from the community. Needless to say, eulogies are not recited for him, nor is his bier accompanied.
ד
מהו המנהג שינהוג המנודה בעצמו ושנוהגין עמו מנודה אסור לספר ולכבס כאבל כל ימי נידויו ואין מזמנין עליו ולא כוללין אותו בעשרה לכל דבר שצריך עשרה ולא יושבין עמו בארבע אמות אבל שונה הוא לאחרים ושונין לו ונשכר ושוכר ואם מת בנידוי בית דין שולחין ומניחין אבן אל ארונו כלומר שהן רוגמין אותו לפי שהוא מובדל מן הציבור ואין צריך לומר שאין מספידין אותו ואין מלוין את מטתו:
5
A person who is excommunicated has even more [severe restrictions]. He may not teach others and others may not teach him. Nevertheless, he may study himself, so that he does not forget what he has learned.
He may not be hired, nor is he allowed to hire others. We should not engage in trade with him. [Indeed,] we should not have any business dealings with him except the bare minimum necessary for his livelihood.
ה
יותר עליו המוחרם שאינו שונה לאחרים ואין שונין לו אבל שונה הוא לעצמו שלא ישכח תלמודו ואינו נשכר ואין נשכרין לו ואין נושאין ונותנין עמו ואין מתעסקין עמו אלא מעט עסק כדי פרנסתו:
6
When a person was ostracized for thirty days and did not seek to be released from the ban, he is placed under a second ban. If he was ostracized for a second thirty days without seeking release, he is excommunicated.
ו
מי שישב בנידוי שלשים יום ולא בקש להתירו מנדין אותו שניה ישב שלשים יום אחרים ולא בקש להתירו מחרימין אותו:
7
How many [people] are necessary to release [a person from a] ban of ostracism or excommunication? Three. They may even be commoners. A single judge with unique expertise may release [a person from a] ban of ostracism or excommunication alone. A student may release [a person from a] ban of ostracism or excommunication even in the place of his teacher.
ז
בכמה מתירין הנידוי או החרם בשלשה אפילו הדיוטות ויחיד מומחה מתיר הנידוי או החרם לבדו ויש לתלמיד להתיר הנידוי או החרם ואפילו במקום הרב:
Editor's Note: Our text follows the practice of most printed copies of the Mishneh Torah, which skip the number 8 entirely1, and proceed from Halachah 7 to Halachah 9.
9
When three individuals issue a ban of ostracism, and then depart, if the person who was ostracized improves his behavior with regard to the matter for which he was ostracized, three others may come and release him [from that ban].
ט
שלשה שנידו והלכו להן וחזר זה מדבר שנידהו בגללו באין שלשה אחרים ומתירין לו:
10
A person who does not know who placed him under a ban of ostracism should approach the nasi who may release him from that ban.
י
מי שלא ידע מי שנידהו ילך לו אצל הנשיא ויתיר לו נידויו:
11
If a ban was issued conditionally, even if one imposed that [conditional ban] on himself, it must be nullified [before ordinary interaction with the person is permitted]. If a Torah sage issued a ban of ostracism against himself, even if he made that ban conditional on the consent of another person and even if he issued it because of a matter which requires ostracism, he may nullify the ban himself.
יא
נידוי על תנאי אפילו על פי עצמו צריך הפרה תלמיד חכם שנידה עצמו ואפילו נידה עצמו על דעת פלוני ואפילו על דבר שחייב עליו נידוי הרי זה מיפר לעצמו:
12
Whenever a person dreams that he was placed under a ban of ostracism, even if he knows who issued that ban, ten people who are proficient in Torah Law are required to release him from that ban. If he cannot find such people [in his immediate surroundings], he must journey a parsah in search of them.
If he cannot find [these people within that distance], the ban can be released even by ten people who study Mishnah. If he cannot find [such people], the ban can be released even by ten people who know how to read the Torah. If he cannot find ten people in his place, the ban can be released by three ordinary people.
יב
מי שנידוהו בחלום אפילו ידע מי נידהו צריך עשרה בני אדם ששונין הלכות להתירו מנידויו ואם לא מצא טורח אחריהם עד פרסא לא מצא מתירים לו אפילו עשרה ששונים משנה לא מצא מתירין לו עשרה שיודעים לקרות בתורה לא מצא מתירין לו אפילו עשרה שאינן יודעין לקרות לא מצא במקומו עשרה מתירין לו אפילו שלשה:
13
Whenever a ban of ostracism is imposed in a person's presence, it should only be lifted in his presence. If it was issued outside his presence, it may be lifted in his presence or outside his presence. There is no [fixed amount of time] between the issuance of a ban and its release. Instead, one may issue a ban and lift it immediately if the person placed under ban improves his behavior.
However, [if the court sees fit for this individual to remain under ban for a number of years, they may extend [the ban] according to his wickedness. Similarly, if it sees fit, the court is entitled to excommunicate a person at the outset or to excommunicate anyone who eats, drinks, or stands within four cubits of a person who has been ostracized. [This power is granted] to cause [the banned person] hardship and [thus,] create a fence around the Torah, so that it will not be violated by the sinners. Even though a Torah sage may place a person under a ban of ostracism [to preserve] his honor, it is not praiseworthy for a sage to accustom himself to this practice Instead, he should turn his ears from the words of the common people and not pay attention to them, as Solomon said in his wisdom [Ecclesiastes 7:21]: “Also, do not pay heed to all the words that are spoken.”
This was the practice of the pious of the early generations. They would hear their shame and not answer. Furthermore, they would pardon and forgive the person who insulted them. The great sages would take pride in their pleasant deeds, relating that they never issued a ban of ostracism or excommunication [to protect] their honor. This is the path of the sages which is worthy of being followed.
When does the above apply? When [the person] spurned or embarrassed [the sage] in private. However, if one spurns or embarrasses a sage in public, it is forbidden for the sage to forgo his honor. Indeed, if he does so, he is punished, because the disrespect of the Torah is involved. Instead, he should seek vengeance and carry enmity over the matter like a snake until the offender requests to be pardoned. Then, he should forgive him.
יג
מי שנידוהו בפניו אין מתירין לו אלא בפניו נידוהו שלא בפניו מתירין לו בפניו ושלא בפניו ואין בין נידוי להפרה כלום אלא מנדין ומתירין ברגע אחד כשיחזור המנודה למוטב ואם ראו בית דין להניח זה בנידוי כמה שנים מניחין כפי רשעו וכן אם ראו בית דין להחרים לזה לכתחלה ולהחרים מי שיאכל עמו ושותה עמו או מי שיעמוד עמו בארבע אמות מחרימין כדי לייסרו וכדי לעשות סייג לתורה עד שלא יפרצו החוטאים אף על פי שיש רשות לחכם לנדות לכבודו אינו שבח לתלמיד חכם להנהיג עצמו בדבר זה אלא מעלים אזניו מדברי עם הארץ ולא ישית לבו להן כענין שאמר שלמה בחכמתו גם לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך וכן היה דרך חסידים הראשונים שומעים חרפתם ואינן משיבין ולא עוד אלא שמוחלים למחרף וסולחים לו וחכמים גדולים היו משתבחים במעשיהם הנאים ואומרים שמעולם לא נידו אדם ולא החרימוהו לכבודן וזו היא דרכם של תלמידי חכמים שראוי לילך בה במה דברים אמורים כשבזהו או חרפהו בסתר אבל תלמיד חכם שבזהו או חרפו אדם בפרהסיא אסור לו למחול על כבודו ואם מחל נענש שזה בזיון תורה אלא נוקם ונוטר הדבר כנחש עד שיבקש ממנו מחילה ויסלח לו:
FOOTNOTES
1.The Rambam La'am suggests that perhaps this omission is made because the letter ח is the first letter of the word חרם, which means "excommunication." It is not proper that the chapter that deals with such a severe punishment should contain any allusion to it.
Rambam:
• 3 Chapters A Day: Order of Prayers Order of Prayers - The Text of the Blessings of Shemoneh Esreh and Their Order, Order of Prayers Order of Prayers - The Text of All the Intermediate Blessings, Order of Prayers Order of Prayers - The Text of the Confession
English Text | Hebrew Text
Audio: Listen | Download | Video Class
Order of Prayers - The Text of the Blessings of Shemoneh Esreh and Their Order
(א) ברוך אתה יי' אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגבור והנורא וכו'
(ב) אתה גבור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע (מוריד הטל) (משיב הרוח ומוריד הגשם)1 מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים וכו'
(ג) אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה ברוך אתה יי' האל הקדוש
(ד) אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה וחננו מאתך דעה חכמה ובינה והשכל ברוך אתה יי' חונן הדעת
(ה) השיבנו אבינו לתורתך ודבקנו במצותיך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלימה לפניך ברוך אתה יי' הרוצה בתשובה
(ו) סלח לנו אבינו כי חטאנו מחול לנו מלכנו כי פשענו לך כי אל טוב וסלח אתה ברוך אתה יי' חנון המרבה לסלוח
(ז) ראה נא בענינו וריבה ריבנו ודון דיננו ומהר לגאלנו כי אל מלך גואל חזק אתה ברוך אתה יי' גואל ישראל
(ח) רפאנו יי' אלהינו ונרפא הושיענו ונושעה כי תהלתנו אתה והעלה רפואה שלימה לכל תחלואינו כי אל רופא ורחמן אתה ברוך אתה יי' רופא חולי עמו ישראל
(ט) ברכנו יי' אלהינו בכל מעשה ידינו וברך את שנותינו ותן (טל ומטר ל)2 ברכה על כל פני האדמה ושבע את העולם מברכותיך ורוה פני תבל ברוך אתה יי' מברך השנים
(י) תקע בשופר גדול לחירותנו ושא נס לקבץ את כל גליותינו מארבע כנפות כל הארץ לארצנו ברוך אתה יי' מקבץ נדחי עמו ישראל
(יא) השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה ומלוך עלינו אתה לבדך בחסד וברחמים בצדק ובמשפט ברוך אתה יי' מלך אוהב צדקה ומשפט
(יב) למלשינים אל תהי תקוה וכל האפיקורוסין כולם כרגע יאבדו ומלכות זדון תעקר ותשבר במהרה בימנו ברוך אתה יי' שובר רשעים ומכניע זדים
(יג) על החסידים ועל הצדיקים ועל גרי הצדק ועל שארית עמך בית ישראל יהמו רחמיך יי' אלהינו ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת וכו'
(יד) תשכון בתוך ירושלים עירך כאשר דברת ובנה אותה בנין עולם במהרה בימינו ברוך אתה יי' בונה ירושלים
(טו) את צמח דוד במהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך ברוך אתה יי' מצמיח קרן ישועה
(טז) שמע קולנו יי' אלהינו וחוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתינו מלכנו ריקם אל תשיבנו כי אתה שומע וכו'
(יז) רצה יי' אלהינו בעמך ישראל ולתפלתם שעה והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם וכו' ברוך אתה יי' המחזיר שכינתו לציון
(יח) מודים אנחנו לך שאתה הוא יי' אלהינו ואלהי אבותינו צור חיינו ומגן ישענו אתה לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך על חיינו וכו'
(יט) שים שלום טובה וברכה חן וחסד ורחמים עלינו ועל ישראל עמך וברכנו כולנו ממאור פניך נתת לנו יי' אלהינו תורה וחיים אהבה וכו'
סדר תפלות חלק שני
א. נוסח ברכות התפלה וסידורן:
(א) ברוך אתה יי' אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגבור והנורא וכו':
(ב) אתה גבור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע (מוריד הטל) (משיב הרוח ומוריד הגשם) מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים וכו':
(ג) אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה ברוך אתה יי' האל הקדוש:
(ד) אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה וחננו מאתך דעה חכמה ובינה והשכל ברוך אתה יי' חונן הדעת:
(ה) השיבנו אבינו לתורתך ודבקנו במצותיך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלימה לפניך ברוך אתה יי' הרוצה בתשובה:
(ו) סלח לנו אבינו כי חטאנו מחול לנו מלכנו כי פשענו לך כי אל טוב וסלח אתה ברוך אתה יי' חנון המרבה לסלוח:
(ז) ראה נא בענינו וריבה ריבנו ודון דיננו ומהר לגאלנו כי אל מלך גואל חזק אתה ברוך אתה יי' גואל ישראל:
(ח) רפאנו יי' אלהינו ונרפא הושיענו ונושעה כי תהלתנו אתה והעלה רפואה שלימה לכל תחלואינו כי אל רופא ורחמן אתה ברוך אתה יי' רופא חולי עמו ישראל:
(ט) ברכנו יי' אלהינו בכל מעשה ידינו וברך את שנותינו ותן (טל ומטר ל) ברכה על כל פני האדמה ושבע את העולם מברכותיך ורוה פני תבל ברוך אתה יי' מברך השנים:
(י) תקע בשופר גדול לחירותנו ושא נס לקבץ את כל גליותינו מארבע כנפות כל הארץ לארצנו ברוך אתה יי' מקבץ נדחי עמו ישראל:
(יא) השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה ומלוך עלינו אתה לבדך בחסד וברחמים בצדק ובמשפט ברוך אתה יי' מלך אוהב צדקה ומשפט:
(יב) למלשינים אל תהי תקוה וכל האפיקורוסין כולם כרגע יאבדו ומלכות זדון תעקר ותשבר במהרה בימנו ברוך אתה יי' שובר רשעים ומכניע זדים:
(יג) על החסידים ועל הצדיקים ועל גרי הצדק ועל שארית עמך בית ישראל יהמו רחמיך יי' אלהינו ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת וכו':
(יד) תשכון בתוך ירושלים עירך כאשר דברת ובנה אותה בנין עולם במהרה בימינו ברוך אתה יי' בונה ירושלים:
(טו) את צמח דוד במהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך ברוך אתה יי' מצמיח קרן ישועה:
(טז) שמע קולנו יי' אלהינו וחוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתינו מלכנו ריקם אל תשיבנו כי אתה שומע וכו':
(יז) רצה יי' אלהינו בעמך ישראל ולתפלתם שעה והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם וכו' ברוך אתה יי' המחזיר שכינתו לציון:
(יח) מודים אנחנו לך שאתה הוא יי' אלהינו ואלהי אבותינו צור חיינו ומגן ישענו אתה לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך על חיינו וכו':
(יט) שים שלום טובה וברכה חן וחסד ורחמים עלינו ועל ישראל עמך וברכנו כולנו ממאור פניך נתת לנו יי' אלהינו תורה וחיים אהבה וכו'
בימות החמה אומר בברכה שניה –In the summer, in the second blessing, one should recite the following
רב להושיע מוריד הטל מכלכל חיים בחסד וכו'
ומברך ברכה תשיעית בנוסח זה – say And in the ninth blessing, one should
ברכנו יי' אלהינו בכל מעשה ידינו וברך את שנתנו בטללי רצון ברכה ונדבה כשנים הטובות ברוך אתה יי' מברך השנים
בליל מוצאי שבת ובמוצאי יום הכפורים ובמוצאי ימים טובים מברך ברכה רביעית בנוסח זה
On Saturday night, on the night following Yom Kippur, and on the night following festivals, one should recite the fourth blessing with this text:
אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה אתה הבדלת בין קדש לחול בין אור לחשך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה כשם שהבדלת בין קדש לחול כן פדנו והצילנו מכל מיני משחית ומכל מיני פורעניות המתרגשות לבא בעולם ושמרנו מן הכל וחננו מאתך וכו'
בראשי חדשים ובחולו של מועד מוסיף בברכת י"ז בערבית ושחרית ומנחה ומברך אותה בנוסח זה
On Rashei Chadashim and on the intermediate days of festival, during the Morning, Afternoon, and Evening Services, one should recite the seventeenth blessing with this text:
רצה יי' אלהינו וכו' עד עבודת ישראל עמך אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא וכו' ותחזינה עינינו וכו'
ובחולו של מועד אומר ביום מקרא קדש הזה ביום מועד חג המצות הזה3 או ביום מועד חג הסוכות הזה
ביום תענית מברך היחיד ברכת י"ו בנוסח זה
On a fast day, one should recite the sixteenth blessing with this text:
שמע קולנו יי' אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו מלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו עננו אבינו עננו ביום צום תעניתנו כי בצרה גדולה אנחנו אל תסתר פניך ממנו ואל תעלם אזנך משמוע בקשתנו והיה קרוב לשוענו טרם נקרא ואתה תענה נדבר ואתה תשמע כדבר שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע כי אתה שומע תפלת כל פה ברוך אתה יי' שומע תפלה
ושליח צבור אומר נוסח זה ברכה בפני עצמה אחר ברכה שביעית אומר
The chazan recites this text as an independent blessing after the seventh blessing, saying:
עננו וכו' עד כי אל עונה בעת צרה פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה ברוך אתה יי' העונה בעת צרה
בימות החמה אומר בברכה שניה רב להושיע מוריד הטל מכלכל חיים בחסד וכו' ומברך ברכה תשיעית בנוסח זה ברכנו יי' אלהינו בכל מעשה ידינו וברך את שנתנו בטללי רצון ברכה ונדבה כשנים הטובות ברוך אתה יי' מברך השנים בליל מוצאי שבת ובמוצאי יום הכפורים ובמוצאי ימים טובים מברך ברכה רביעית בנוסח זה:
אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה אתה הבדלת בין קדש לחול בין אור לחשך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה כשם שהבדלת בין קדש לחול כן פדנו והצילנו מכל מיני משחית ומכל מיני פורעניות המתרגשות לבא בעולם ושמרנו מן הכל וחננו מאתך וכו':
בראשי חדשים ובחולו של מועד מוסיף בברכת י"ז בערבית ושחרית ומנחה ומברך אותה בנוסח זה:
רצה יי' אלהינו וכו' עד עבודת ישראל עמך אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא וכו' ותחזינה עינינו וכו' ובחולו של מועד אומר ביום מקרא קדש הזה ביום מועד חג המצות הזה או ביום מועד חג השבועות הזה או ביום מועד חג הסוכות הזה ביום תענית מברך היחיד ברכת י"ו בנוסח זה:
שמע קולנו יי' אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו מלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו עננו אבינו עננו ביום צום תעניתנו כי בצרה גדולה אנחנו אל תסתר פניך ממנו ואל תעלם אזנך משמוע בקשתנו והיה קרוב לשוענו טרם נקרא ואתה תענה נדבר ואתה תשמע כדבר שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע כי אתה שומע תפלת כל פה ברוך אתה יי' שומע תפלה ושליח צבור אומר נוסח זה ברכה בפני עצמה אחר ברכה שביעית אומר עננו וכו' עד כי אל עונה בעת צרה פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה ברוך אתה יי' העונה בעת צרה:
בתשעה באב מברך ברכת ארבע עשרה בנוסח זה
On Tishah B'Av, one should recite the fourteenth blessing with this text:
רחם יי' עלינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך העיר האבלה החרבה השוממה הנתונה ביד זרים היושבת וראש לה חפוי כאשה עקרה שלא ילדה ויבלעוה לגיונות ויירשוה עובדי פסילים ויתנו נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ על כן ציון במרר במר תבכה וירושלים תתן קולה לבי לבי על חלליהם מעי מעי על הרוגיהם ראה יי' והביטה וראה שוממותיה ונחמנה כי באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה ככתוב ואני אהיה לה נאם יי' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה ברוך אתה יי' בונה ירושלים
בפורים מברך ברכת שמנה עשרה בנוסח זה
On Purim, one should recite the eighteenth blessing with this text:
מודים אנחנו לך שאתה הוא יי' אלהינו על חיינו המסורים בידך על נשמותינו הפקודות לך על נסיך שבכל יום ויום ועל נפלאותיך שבכל עת כו' על הנסים ועל הגבורות ועל התשועות וכו' ועל כולם יי' אלהינו אנו מודים לך הטוב כי לא כלו וכו'
בחנוכה מברך ברכה זו בנוסח זה
On Chanukah, one should recite this blessing with this text:
מודים אנחנו לך כו' עד ועל נפלאותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהרים על הנסים כו' עד ואחר כן באו בניך וכו'
בתשעה באב מברך ברכת ארבע עשרה בנוסח זה:
רחם יי' עלינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך העיר האבלה החרבה השוממה הנתונה ביד זרים היושבת וראש לה חפוי כאשה עקרה שלא ילדה ויבלעוה לגיונות ויירשוה עובדי פסילים ויתנו נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ על כן ציון במרר תבכה וירושלים תתן קולה לבי לבי על חלליהם מעי מעי על הרוגיהם ראה יי' והביטה וראה שוממותיה ונחמנה כי באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה ככתוב ואני אהיה לה נאם יי' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה ברוך אתה יי' בונה ירושלים בפורים מברך ברכת שמנה עשרה בנוסח זה:
מודים אנחנו לך שאתה הוא יי' אלהינו על חיינו המסורים בידך על נשמותינו הפקודות לך על נסיך שבכל יום ויום ועל נפלאותיך שבכל עת כו' על הנסים ועל הגבורות ועל התשועות וכו' ועל כולם יי' אלהינו אנו מודים לך הטוב כי לא כלו וכו':
בחנוכה מברך ברכה זו בנוסח זה:
מודים אנחנו לך כו' עד ועל נפלאותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהרים על הנסים כו' עד ואחר כן באו בניך וכו':
שליח צבור מברך לעולם ברכה שלישית בנוסח זה
The chazan always recites the third blessing with this text:4
נקדישך ונמליכך ונשלש לך קדושה משולשת כדבר האמור על יד נביאך וקרא זה אל זה ואמר
קדוש קדוש קדוש יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו5
כבודו וגדלו מלא עולם ומשרתיו שואלים איה מקום כבודו להעריצו לעומתם משבחים ואומרים
ברוך כבוד יי' ממקומו6
ממקומך מלכנו תופיע ותמלוך עלינו כי מחכים אנחנו לך מתי תמלוך בציון בחיינו ובימינו תשכון תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים עירך לדור ודור לנצח נצחים ועינינו תראינה במלכות עוזך כדבר האמור בדברי קדשך על ידי דוד משיח צדקך ימלוך יי' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה7
לדור ודור נגיד גדלך ולנצח נצחים קדושתך נקדיש ושבחך אלהינו מפינו לא ימוש כי אל מלך גדול וקדוש אתה ברוך אתה יי' האל הקדוש
בעת ששליח ציבור אומר בברכה זו וקרא זה אל זה כל העם עונין קדוש קדוש קדוש וכו'
In this blessing, when the chazan says V'kara zah el zeh, all of the people should respond Kadosh, Kadosh, Kadosh…,
וכשהוא אומר איה מקום כבודו כל העם עונין משבחים ואומרים ברוך כו'
When he says Ayei Makom K'vodo, all of the people should respond Baruch….
וכשהוא אומר בחיינו ובימינו כל העם עונין אמן
When he says B'chayeinu u'veyameinu, all of the people should respond Amen.
וכשהוא אומר על ידי דוד משיח צדקך כל העם אומרים ימלוך יי' לעולם
When he says Al yedei David Mashiach tzidkecha, all of the people should respond Yimloch Adonai Leolam….
וכל אלו הדברים שעונין הצבור הוא קורא עמהן ולא יגביה קולו בעת שהן עונין עמו
The chazan joins the congregation in all these responses. He should not raise his voice while they are responding with him.
ואחד היחיד ואחד הש"ץ בעשרה ימים שמראש השנה עד יום הכפורים אומר בסוף ברכה זו
During the ten days between Rosh HaShanah and Yom Kippur, at the conclusion of this blessing, both an individual and the chazan should recite the following at the conclusion of this blessing:
כאמור8 ויגבה יי' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה ברוך אתה יי' המלך הקדוש
שליח ציבור אומר קדיש לעולם קודם כל תפלה ואחר כל תפלה ואחר שאומר סדר היום בכל עת שיאמר סדר היום יתחנן מעט ויאמר קדיש וכשישלים לקרות בתורה ובכל עת שיתחנן בדברי תחנונים כשיגמור תחנוניו יאמר קדיש:
The chazan should always recite Kaddish before every prayer service and after every prayer service and also after he recites the repetition and translation of the Kedushah,9i.e., whenever he recites the repetition and translation of the Kedushah, he should recite some supplicatory prayers and then recite the Kaddish. Similarly, when one concludes reading the Torah and any time one recites supplicatory prayers, after concluding those prayers, he should recite Kaddish.
שליח צבור מברך לעולם ברכה שלישית בנוסח זה:
נקדישך ונמליכך ונשלש לך קדושה משולשת כדבר האמור על יד נביאך וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו כבודו וגדלו מלא עולם ומשרתיו שואלים איה מקום כבודו להעריצו לעומתם משבחים ואומרים ברוך כבוד יי' ממקומו ממקומך מלכנו תופיע ותמלוך עלינו כי מחכים אנחנו לך מתי תמלוך בציון בחיינו ובימינו תשכון תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים עירך לדור ודור לנצח נצחים ועינינו תראינה במלכות עוזך כדבר האמור בדברי קדשך על ידי דוד משיח צדקך ימלוך יי' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה לדור ודור נגיד גדלך ולנצח נצחים קדושתך נקדיש ושבחך אלהינו מפינו לא ימוש כי אל מלך גדול וקדוש אתה ברוך אתה יי' האל הקדוש בעת ששליח ציבור אומר בברכה זו וקרא זה אל זה כל העם עונין קדוש קדוש קדוש וכו' וכשהוא אומר איה מקום כבודו כל העם עונין משבחים ואומרים ברוך כו' וכשהוא אומר בחיינו ובימינו כל העם עונין אמן וכשהוא אומרע"ידוד משיח צדקך כל העם אומרים ימלוך יי' לעולם וכל אלו הדברים שעונין הצבור הוא קורא עמהן ולא יגביה קולו בעת שהן עונין עמו ואחד היחיד ואחד הש"ץ בעשרה ימים שמראש השנה עד יוה"כ אומר בסוף ברכה זו כאמור ויגבה י"י צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה ברוך אתה י"י המלך הקדוש שליח ציבור אומר קדיש לעולם קודם כל תפלה ואחר כל תפלה ואחר שאומר סדר היום בכל עת שיאמר סדר היום יתחנן מעט ויאמר קדיש וכשישלים לקרות בתורה ובכל עת שיתחנן ברברי תחנונים כשיגמור תחנוניו יאמר קדיש:
נוסח הקדיש The Text of the Kaddish –
יתגדל ויתקדש שמיה רבא בעלמא דברא כרעותיה וימליך מלכותיה ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה ויפרוק עמיה בחייכון וביומיכון ובחייהון דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך וכו'
בעת שיאמר שליח ציבור יתגדל ויתקדש שמיה רבא כל העם עונין אמן
When the chazan says: Yisgadal viyiskadash shmei rabba, the entire congregation should respond Amen.
ובעת שהוא אומר תחלה ואמרו אמן כל העם עונין
When the chazan says VeImru Amen at the outset, the entire congregation should respond:
אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא
ומצות חכמים הראשונים לענות אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו של אדם
It is a mitzvah of the early Sages10 for a person to respond Amen: Yehei shmei rabba mevorach… with all his strength.
כשהוא אומר יתברך כל העם עונין אמן וכשהוא אומר בריך הוא כל העם עונין אמן וכשהוא אומר בסוף ואמרו אמן כל העם עונין אמן וכסדר הזה עונין בכל קדיש וקדיש
When the chazan says Yisbareich, all of the people should answer Amen. When he says, b'rich hu, all the people should answer Amen. And at the end, when he says veimru Amen, all the people should answer Amen. This pattern of responses should be followed whenever Kaddish is recited.
קדיש בתרא The Concluding Kaddish –
כל קדיש שאומר שליח ציבור אחר שגומר התפלה שאינו אומר אחריו כלום אלא כל העם שומעין אותו ונפטרין נהגו העם להוסיף בסופו נוסחא זו
Whenever the chazan recites Kaddish following the recitation of a Shemoneh Esreh after which nothing else is recited, but rather, the people listen and depart, they have a custom of adding the following conclusion:
תתקבל צלותהון ותתעבד בעותהון וצלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון דבשמיא יהא שלמא רבא וסייעתא ופורקנא משמיא עליכון ועלנא ועל קהלהון דישראל ואמרו אמן
עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל אמן
נוסח הקדיש:
יתגדל ויתקדש שמיה רבא בעלמא דברא כרעותיה וימליך מלכותיה ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה ויפרוק עמיה בחייכון וביומיכון ובחייהון דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך וכו' בעת שיאמר שליח ציבור יתגדל ויתקדש שמיה רבא כל העם עונין אמן ובעת שהוא אומר תחלה ואמרו אמן כל העם עונין אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא ומצות חכמים הראשונים לענות אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו של אדם וכשהוא אומר יתברך כל העם עונין אמן וכשהוא אומר בריך הוא כל העם עונין אמן וכשהוא אומר בסוף ואמרו אמן כל העם עונין אמן וכסדר הזה עונין בכל קדיש וקדיש קדיש בתרא כל קדיש שאומר שליח ציבור אחר שגומר התפלה שאינו אומר אחריו כלום אלא כל העם שומעין אותו ונפטרין נהגו העם להוסיף בסופו נוסחא זו:
תתקבל צלותהון ותתעבד בעותהון וצלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון דבשמיא יהא שלמא רבא וסייעתא ופורקנא משמיא עליכון ועלנא ועל קהלהון דישראל ואמרו אמן עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל אמן:
קדיש דרבנן The Kaddish of the Sages–
כל עשרה מישראל או יתר שעוסקין בתלמוד תורה שעל פה ואפילו במדרשות או בהגדות כשהן מסיימין אומר אחד מהן קדיש בנוסח זה
Whenever ten or more Jews who are involved in the study of the Oral Law – even the Midrashic or Aggadic portions – conclude their study, they recite a Kaddish using the following text:11
יתגדל ויתקדש שמיה רבא דעתיד לחדתא עלמא ולאחייא מתייא ולמיפרק חייא ולמיבני קרתא דירושלם ולשכללא היכלא קדישא ולמיעקר פולחנא נוכראה מן ארעא ולאתבא פולחנא דשמיא לאתריה בזיויה ויחודיה וימליך מלכותיה וכו' עד ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן על רבנן ועל תלמידיהון ועל תמידי תלמידיהון דעסקין באורייתא די באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר יהא להון ולכון חינא וחסדא ורחמי וסייעתא ורווחא מקדם אבוהון דבשמיא ואמרו אמן יהא שלמא וכו'
וזהו הנקרא קדיש דרבנן
This is called the Kaddish of the sages.
קדיש דרבנן כל עשרה מישראל או יתר שעוסקין בתלמוד תורה שעל פה ואפילו במדרשות או בהגדות כשהן מסיימין אומר אחד מהן קדיש בנוסח זה:
יתגדל ויתקדש שמיה רבא דעתיד לחדתא עלמא ולאחייא מתייא ולמיפרק חייא ולמיבני קרתא דירושלם ולשכללא היכלא קדישא ולמיעקר פולחנא נוכראה מן ארעא ולאתבא פולחנא דשמיא לאתריה בזיויה ויחודיה וימליך מלכותיה וכו' עד ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן על רבנן ועל תלמידיהון ועל תמידי תלמידיהון דעסקין באורייתא די באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר יהא להון ולכון חינא וחסדא ורחמי וסייעתא ורווחא מקדם אבוהון דבשמיא ואמרו אמן יהא שלמא וכו' וזהו הנקרא קדיש דרבנן:
מנהגנו להתחנן בנפילת פנים בדברים ופסוקים אלו פעמים בכולן ופעמים במקצתן
It is our custom to supplicate while prostrated, reciting at times, all – and at times, selections from – these words and verses:
לפיכך אני כורע ומשתחוה ומתחנן לפניך אדון העולם אלהי האלהים ואדוני האדונים כי לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים יי' שמעה יי' סלחה יי' הקשיבה ועשה אל תאחר12 מה נאמר לפניך השם מה נדבר ומה נצטדק חטאנו עוינו והרשענו ומרדנו וסרנו ממצותיך וממשפטיך13 לך יי' הצדקה ולנו בשת הפנים14 הושחרו פנינו מפני חטאתינו ונכפפה קומתנו מפני אשמותינו אין לנו פה להשיב ולא מצח להרים ראש אלהי בושתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך כי עוונותינו רבו עד למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים15
אין בנו מעשים עשה עמנו צדקה למען שמך והושיענו כמו שהבטחתנו על ידי נביאך16 למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך לבלתי הכריתך. לא למענכם אני עושה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם לא לנו יי'17
לא לנו כי לשמך תן כבוד על חסדך על אמתך למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם18 אנא יי' אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו19 סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה20 וסלחת לעוננו כי רב הוא21 יי' שמעה יי' סלחה יי' הקשיבה ועשה ואל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך22
נהגו העם להתחנן אחר נפילת פנים כשמגביה פניו מן הקרקע בפסוקים אלו
After supplicating while prostrated, the people accepted the custom of supplicating with these verses after lifting their heads from the ground:
ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו23 זכר רחמיך יי' וחסדיך כי מעולם המה24 אל תזכור לנו עונות ראשונים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד25 קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך26 יהי חסדך יי' עלינו כאשר יחלנו לך27 אם עונות תשמר יה יי' מי יעמוד כי עמך הסליחה למען תורא28 יי' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו29 כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו30 עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך.31
וכן נהגו העם להתחנן אחר סדר היום בתחנונים אלו
Similarly, after the repetition and translation of the Kedushah, the people follow the custom of reciting these supplications.
יי' אלהי אברהם יצחק וישראל אבותינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך32 והוא רחום יכפר עון וגו'33 כי אתה יי' טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיך34 צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת35 מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע ישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו וגו'36 ברוך יי' יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה37 יי' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה38 יי' צבאות אשרי אדם בוטח בך39 ברוך אדוננו ברוך בוראנו ברוך שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת על ידי משה רבינו וחיי עולם נטע בתוכנו הרחמן יפתח לבנו לתלמוד תורתו ויתן בלבנו אהבתו ויראתו ותורתו לעשות רצונו ולעובדו בלבב שלם ובנפש חפצה למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה כן יהי רצון ורחמים מלפניך יי' אלהינו שנחיה לשמור חקיך בעולם הזה ולימות המשיח כדי שנזכה ונירש טוב לחיי העולם הבא למען יזמרך כבוד ולא ידום יי' אלהי לעולם אודך40 יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי' צורי וגואלי.41
מנהגנו להתחנן בנפילת פנים בדברים ופסוקים אלו פעמים בכולן ופעמים במקצתן לפיכך אני כורע ומשתחוה ומתחנן לפניך אדון העולם אלהי האלהים ואדוני האדונים כי לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים יי' שמעה יי' סלחה יי' הקשיבה ועשה אל תאחר מה נאמר לפניך השם מה נדבר ומה נצטדק חטאנו עוינו והרשענו ומרדנו וסרנו ממצותיך וממשפטיך לך יי' הצדקה ולנו בשת הפנים הושחרו פנינו מפני חטאתינו ונכפפה קומתנו מפני אשמותינו אין לנו פה להשיב ולא מצח להרים ראש אלהי בושתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך כי עוונותינו רבו עד למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים אין בנו מעשים עשה עמנו צדקה למען שמך והושיענו כמו שהבטחתנו על ידי נביאך למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך לבלתי הכריתך לא למענכם אני עושה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם לא לנו יי' לא לנו כי לשמך תן כבוד על חסדך על אמתך למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם אנא יי' אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה וסלחת לעוננו כי רב הוא יי' שמעה יי' סלחה יי' הקשיבה ועשה ואל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך:
נהגו העם להתחנן אחר נפילת פנים כשמגביה פניו מן הקרקע בפסוקים אלו:
ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו זכר רחמיך יי' וחסדיך כי מעולם המה אל תזכור לנו עונות ראשונים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך יהי חסדך יי' עלינו כאשר יחלנו לך אם עונות תשמר יה יי' מי יעמוד כי עמך הסליחה למען תורא יי' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך:
וכן נהגו העם להתחנן אחר סדר היום בתחנונים אלו:
יי' אלהי אברהם יצחק וישראל אבותינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך והוא רחום יכפר עון וגו' כי אתה יי' טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיך צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע ישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו וגו' ברוך יי' יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה יי' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה יי' צבאות אשרי אדם בוטח בך ברוך אדוננו ברוך בוראנו ברוך שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמתע"ימשה רבינו וחיי עולם נטע בתוכנו הרחמן יפתח לבנו לתלמוד תורתו ויתן בלבנו אהבתו ויראתו ותורתו לעשות רצונו ולעובדו בלבב שלם ובנפש חפצה למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה כן יהי רצון ורחמים מלפניך יי' אלהינו שנחיה לשמור חקיך בעולם הזה ולימות המשיח כדי שנזכה ונירש טוב לחיי העולם הבא למען יזמרך כבוד ולא ידום יי' אלהי לעולם אודך יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי' צורי וגואלי:
נהגו מקצת העם לקרוא בכל יום אחר תחנונים אלו שיר מזמור שהיו הלוים אומרים בבית המקדש באותו היום וקורין לדוד אליך יי' נפשי אשא כל המזמור וקורין
Some people follow the custom of reading the song that the Levites would recite in the Temple on that day of the week42 after these supplicatory prayers. The entire psalm43 beginning LeDavid Elechah Adonai… is recited. And then the following is recited:
אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום וכו'44
אין כאלהינו אין כאדוננו אין כמלכנו אין כמושיענו מי כאלהינו מי כאדוננו מי כמלכנו מי כמושיענו נודה לאלהינו נודה לאדוננו נודה למלכנו נודה למושיענו אתה הוא אלהינו אתה הוא אדוננו אתה הוא מלכנו אתה הוא מושיענו אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד45 אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך46 ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך יי'47 כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יי' אלהינו לעולם ועד.48
כבר אמרנו בספר הזה49 שבימי השבתות וימים טובים מתפלל אדם בכל תפלה שבע ברכות שלש ראשונות ושלש אחרונות וברכה אחת אמצעית מעין היום. ובראש השנה וביום הכפורים של יובל מתפלל באמצע שלש ברכות ובתפלת מוסף בלבד, ונמצא מתפלל במוסף בשני ימים אלו תשע ברכות. ובמוסף ראש חדש ובמוסף חולו של מועד מתפלל שבע שלש ראשונות ושלש אחרונות וברכה אחת באמצע:
We have already said in this book that on the Sabbath and on festivals, in each of the prayer services, a person should recite seven blessings: the three opening blessings, the three concluding blessings, and one intermediate blessing that reflects the theme of that day. On Rosh HaShanah and on Yom Kippur in the Jubilee year, one recites three intermediate blessings during the Musaf Service. Thus on these two days,50 nine blessings are recited in the Musaf Service. In the Musaf Service of Rosh Chodesh and Chol HaMoed, one recites seven blessings: the three opening blessings, the three concluding blessings, and one intermediate blessing.
נהגו מקצת העם לקרוא בכל יום אחר תחנונים אלו שיר מזמור שהיו הלוים אומרים בבית המקדש באותו היום וקורין לדוד אליך יי' נפשי אשא כל המזמור וקורין אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום וכו' אין כאלהינו אין כאדוננו אין כמלכנו אין כמושיענו מי כאלהינו מי כאדוננו מי כמלכנו מי כמושיענו נודה לאלהינו נודה לאדוננו נודה למלכנו נודה למושיענו אתה הוא אלהינו אתה הוא אדוננו אתה הוא מלכנו אתה הוא מושיענו אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך יי' כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יי אלהינו לעולם ועד כבר אמרנו בספר הזה שבימי השבתות וימים טובים מתפלל אדם בכל תפלה שבע ברכות שלש ראשונות ושלש אחרונות וברכה אחת אמצעית מעין היום ובראש השנה וביום הכפורים של יובל מתפלל באמצע שלש ברכות ובתפלת מוסף בלבד ונמצא מתפלל במוסף בשני ימים אלו תשע ברכות ובמוסף ראש חדש ובמוסף חולו של מועד מתפלל שבע שלש ראשונות ושלש אחרונות וברכה אחת באמצע:
FOOTNOTES
1.The first parenthetical phrase is recited in the summer, the second in the winter.
2.The parenthetical addition is made in the winter.
3.Some texts of the Mishneh Torah also mention an addition for Shavuos, but that appears to be a printing error, since there is no Chol HaMoed for that holiday.
4.This represents the Kedushah. Significantly, the Rambam appears to be saying that the version of the blessing customarily recited only in the Morning Service on Sabbaths and festivals in most communities should be recited at all times.
5.Isaiah 6:3.
6.Ezekiel 3:12.
7.Psalms 146:10.
8.Isaiah 5:16.
9.The passage beginning Uva LeTziyon. See Hilchot Tefilah 9:6.
10.See Shabbos 119b.
11.At present, it is customary to recite these additions only when the Kaddish is recited upon the burial of a corpse and when concluding the study of a Talmudic tractate. There is, however, an additional passage added when reciting Kaddish D'Rabbanan: Al Yisrael v'al rabbanan….
12.Daniel 9:18.
13.Ibid.:5.
14.Ibid.:7.
15.Ezra 9:6.
16.Isaiah 48:9.
17.Ezekiel 36:22.
18.Psalms 115:1-2.
19.Deuteronomy 9:27.
20.Numbers 14:19.
21.Cf. Psalms 25:11.
22.Daniel 9:19.
23.II Chronicles 20:12.
24.Psalms 25:6.
25.Ibid. 79:8.
26.Ibid. 44:27.
27.Ibid. 33:22.
28.Ibid. 130:3-4.
29.Ibid. 20:10.
30.Ibid. 103:14.
31.Ibid. 79:9,
32.II Chronicles 29:18.
33.Psalms 78:38.
34.Ibid. 86:5.
35.Ibid. 119:142.
36.Michah 7:18-19.
37.Psalms 68:20.
38.Ibid. 46:8.
39.Ibid. 84:13.
40.Ibid. 30:13.
41.Ibid. 19:15.
42.See Tamid 7:4 where the Psalms recited are detailed.
43.Psalm 25.
44.Berachot 64a, et al. In most communities today, it is common to recite this passage after Ein K'Eloheinu, not before.
45.Psalms 102:14.
46.Ibid. 140:14.
47.Ibid. 9:11.
48.Michah4:5.
49.Hilchot Tefilah 2:8.
50.Two days, i.e., Rosh HaShanah and Yom Kippur, are mentioned, because according to Scriptural Law, Rosh HaShanah is observed for only one day.
Order of Prayers - The Text of All the Intermediate Blessings
ברכה אמצעית של לילי שבת The Intermediate Blessing Recited Friday Night –
אתה קדשת את יום השביעי לשמך תכלית מעשה שמים וארץ וברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים כאמור1 ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו וגו' אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו וכו'
ברכה אמצעית של יוצר The Intermediate Blessing Recited Shabbat Morning –
ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו כליל תפארת בראשו נתת בעמדו לפניך על הר סיני הוריד בידו שני לוחות אבנים וכתוב בהן שמירת שבת וכן כתוב בתורתך2 ושמרו בני ישראל וכו' ישמחו במלכותך שומרי שבת קוראי עונג עם מקדשי שביעי אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו כו' עד ברוך אתה יי' מקדש השבת
ברכה אמצעית של מוסף שבת The Intermediate Blessing Recited for Musaf on Shabbat –
למשה צוית על הר סיני מצות שבת שמור וזכור ובו צויתנו יי' אלהינו להקריב לך קרבן מוסף כראוי יהי רצון מלפניך יי' אלהינו שתעלנו לארצנו וכו' ואת מוסף יום המנוח הזה נעשה ונקריב כו' עד על ידי משה עבדך ולא נתתו מלכנו לגויי הארצות ולא הנחלתנו מלכנו לעובדי אלילים גם במנוחתו לא ישכנו ערלים לבית ישראל נתתו זרע ישורון אשר בם בחרת חמדת ימים אותו קראת אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו כו' עד ברוך אתה יי' מקדש השבת
ברכה אמצעית של מנחת שבת The Intermediate Blessing Recited Shabbat Afternoon –
אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ עטרת תהלה ועטרת ישועה לעמך נתת אברהם יגל יצחק ירנן יעקב ובניו ינוחו בו מנוחה שלימה שאתה רוצה בה יכירו בניך וידעו כי מאתך היא מנוחתם תנחילנו אבינו ואל תהי צרה ויגון ביום מנוחתנו אלהינו ואלהי אבותינו וכו'
סדר תפלות חלק שלישי
א. וזהו נוסח כל הברכות האמצעיות:
ברכה אמצעית של לילי שבת אתה קדשת את יום השביעי לשמך תכלית מעשה שמים וארץ וברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים כאמור ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו וגו' אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו וכו' ברכה אמצעית של יוצר ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו כליל תפארת בראשו נתת בעמדו לפניך על הר סיני הוריד בידו שני לוחות אבנים וכתוב בהן שמירת שבת וכן כתוב בתורתך ושמרו בני ישראל וכו' ישמחו במלכותך שומרי שבת קוראי עונג עם מקדשי שביעי אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו כו' עד ברוך אתה יי' מקדש השבת ברכה אמצעית של מוסף שבת למשה צוית על הר סיני מצות שבת שמור וזכור ובו צויתנו יי' אלהינו להקריב לך קרבן מוסף כראוי יהי רצון מלפניך יי' אלהינו שתעלנו לארצנו וכו' ואת מוסף יום המנוח הזה נעשה ונקריב כו' עד על ידי משה עבדך ולא נתתו מלכנו לגויי הארצות ולא הנחלתנו מלכנו לעובדי אלילים גם במנוחתו לא ישכנו ערלים לבית ישראל נתתו זרע ישורון אשר בם בחרת חמדת ימים אותו קראת אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו כו' עד ברוך אתה יי' מקדש השבת ברכה אמצעית של מנחת שבת אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ עטרת תהלה ועטרת ישועה לעמך נתת אברהם יגל יצחק ירנן יעקב ובניו ינוחו בו מנוחה שלימה שאתה רוצה בה יכירו בניך וידעו כי מאתך היא מנוחתם תנחילנו אבינו ואל תהי צרה ויגון ביום מנוחתנו אלהינו ואלהי אבותינו וכו':
ברכה אמצעית של מוסף ר"ח The Intermediate Blessing Recited for Musaf on Rosh Chodesh –
ראשי חדשים לעמך נתת זמן כפרה לכל תולדותם להיותם מקריבים לפניך זבחי רצון ושעירי חטאת לכפר בעדם זכרון לכולם יהיו תשועת נפשם מיד שונא מזבח חדש בציון תכין ועולת ראש חדש נעלה עליו שירי דוד נשמע בעירך האמורים לפני מזבחך אהבת עולם תביא להם וברית אבות לבנים תזכור אלהינו ואלהי אבותינו מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו יהי רצון מלפניך יי' אלהינו שתעלנו לארצנו ואת מוסף יום ראש החדש הזה כו' עד על ידי משה עבדך יהי רצון מלפניך יי' אלהינו ואלהי אבותינו שתחדש עלינו את ראש החדש הזה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים ולשלום ויהי ראש החדש הזה קץ וסוף לכל חטאתינו וצרותינו תחלה וראש לפדות נפשנו כי בעמך ישראל מכל האומות בחרת וראשי חדשים להם נתת ברוך אתה יי' מקדש ישראל וראשי חדשים
ברכה אמצעית ממוסף ראש חדש שחל להיות בשבת
The Intermediate Blessing Recited for Musaf when Rosh Chodesh Falls on Shabbat
אתה יצרת עולמך מקדם כלית מלאכתך ביום השביעי בחרת בנו מכל העמים ורצית בנו מכל הלשונות וקדשתנו במצותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת ותתן לנו יי' אלהינו שבתות למנוחה ויום ראש חדש הזה לכפר בעדנו שחטאנו לפניך ומפני חטאינו וכו' עד ומוספים כהלכתן ואת מוספי יום המנוח הזה ויום ראש החדש הזה נעשה ונקריב את קרבנות חובותינו תמידין כסדרן כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך יהי רצון מלפניך יי' אלהינו ואלהי אבותינו שתחדש וכו' עד לפדות נפשנו רצה נא במנוחתנו וקדשנו במצותיך כו' עד וינוחו בם כל ישראל אוהבי שמך ברוך אתה יי' מקדש השבת וישראל וראשי חדשים
ברכה אמצעית של מוסף ר"ח ראשי חדשים לעמך נתת זמן כפרה לכל תולדותם להיותם מקריבים לפניך זבחי רצון ושעירי חטאת לכפר בעדם זכרון לכולם יהיו תשועת נפשם מיד שונא מזבח חדש בציון תכין ועולת ראש חדש נעלה עליו שירי דוד נשמע בעירך האמורים לפני מזבחך אהבת עולם תביא להם וברית אבות לבנים תזכור אלהינו ואלהי אבותינו מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו יהי רצון מלפניך יי' אלהינו שתעלנו לארצנו ואת מוסף יום ראש החדש הזה כו' עדע"ימשה עבדך יהי רצון מלפניך יי' אלהינו ואלהי אבותינו שתחדש עלינו את ראש החדש הזה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים ולשלום ויהי ראש החדש הזה קץ וסוף לכל חטאתינו וצרותינו תחלה וראש לפדות נפשנו כי בעמך ישראל מכל האומות בחרת וראשי חדשים להם נתת ברוך אתה יי' מקדש ישראל וראשי חדשים ברכה אמצעית ממוסף ראש חדש שחל להיות בשבת אתה יצרת עולמך מקדם כלית מלאכתך ביום השביעי בחרת בנו מכל העמים ורצית בנו מכל הלשונות וקדשתנו במצותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת ותתן לנו יי' אלהינו שבתות למנוחה ויום ראש חדש הזה לכפר בעדנו שחטאנו לפניך ומפני חטאינו וכו' עד ומוספים כהלכתן ואת מוספי יום המנוח הזה ויום ראש החדש הזה נעשה ונקריב את קרבנות חובותינו תמידין כסדרן כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך יהי רצון מלפניך יי' אלהינו ואלהי אבותינו שתחדש וכו' עד לפדות נפשנו רצה נא במנוחתנו וקדשנו במצותיך כו' עד וינוחו בם כל ישראל אוהבי שמך ברוך אתה יי' מקדש השבת וישראל וראשי חדשים:
ברכה אמצעית של יום טוב של פסח ערבית שחרית ומנחה
The Intermediate Blessing Recited on Pesachin the Evening, Morning, and Afternoon Service
אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו מכל הלשונות וקדשתנו במצותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת ותתן לנו יי' אלהינו מועדים לשמחה חגים וזמנים
לששון את יום טוב מקרא קדש הזה את יום חג המצות הזה זמן חירותנו באהבה זכר ליציאת מצרים אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא כו' והשיאנו יי' אלהינו את ברכת מועדיך לחיים ולשלום כאשר אמרת ורצית לברכנו כן תברכנו סלה ותן חלקנו בתורתך ושמח נפשנו בישועתך וכו' ברוך אתה יי' מקדש ישראל והזמנים
ברכה אמצעית של יום טוב של פסח ערבית שחרית ומנחה אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו מכל הלשונות וקדשתנו במצותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת ותתן לנו יי' אלהינו מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום טוב מקרא קדש הזה את יום חג המצות הזה זמן חירותנו באהבה זכר ליציאת מצרים אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא כו' והשיאנו יי' אלהינו את ברכת מועדיך לחיים ולשלום כאשר אמרת ורצית לברכנו כן תברכנו סלה ותן חלקנו בתורתך ושמח נפשנו בישועתך וכו' ברוך אתה יי' מקדש ישראל והזמנים:
ברכה אמצעית ממוסף הפסח The Intermediate Blessing Recited for Musaf on Pesach –
אתה בחרתנו מכל העמים כו' עד זכר ליציאת מצרים ומפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו ואין אנו יכולין לעלות להראות ולהשתחוות לפניך בבית בחירתך בנוה הדרך בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו מפני היד שנשתלחה במקדשך יהי רצון מלפניך יי' אלהינו שתשוב ותרחם עליו ועלינו ברחמיך הרבים ותקבץ פזורינו מבין הגוים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ והביאנו לציון עירך ברנה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן ואת מוסף יום טוב מקרא קדש הזה יום חג המצות הזה נעשה ונקריב לפניך כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך מלך רחמן רחם עלינו וכו' והשיאנו וכו' ברוך אתה יי' מקדש ישראל והזמנים
ברכה אמצעית ממוסף הפסח אתה בחרתנו מכל העמים כו' עד זכר ליציאת מצרים ומפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו ואין אנו יכולין לעלות להראות ולהשתחוות לפניך בבית בחירתך בנוה הדרך בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו מפני היד שנשתלחה במקדשך יהי רצון מלפניך יי' אלהינו שתשוב ותרחם עליו ועלינו ברחמיך הרבים ותקבץ פזורינו מבין הגוים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ והביאנו לציון עירך ברנה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן ואת מוסף יום טוב מקרא קדש הזה יום חג המצות הזה נעשה ונקריב לפניך כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתךע"ימשה עבדך מלך רחמן רחם עלינו וכו' והשיאנו וכו' ברוך אתה יי' מקדש ישראל והזמנים
ובנוסח הזה הוא מתפלל בחג שבועות ובחג הסוכות בלא חסרון ובלא יתר אלא שבחג השבועות הוא אומר
One follows this order when praying on the holidays of Shavuos and Sukkos without subtracting or adding anything, except that on Shavuos, one says:
את יום טוב מקרא קדש הזה את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו באהבה זכר ליציאת מצרים
ובמוסף הוא אומר –And in Musaf, he says:
ואת מוסף יום טוב מקרא קדש הזה יום חג השבועות הזה
וכן בסוכות הוא אומר – Similarly, on Sukkos, one says:
את יום טוב מקרא קדש הזה יום חג הסוכות הזה זמן שמחתנו באהבה וכו'
ובשמיני עצרת אומר – And on Shemini Atzeres, one says:
את יום טוב מקרא קדש הזה את יום חג שמיני עצרת הזה זמן שמחתנו כו'
וכן במוסף אומר – And in Musaf, he says:
ואת מוסף יום טוב מקרא קדש הזה יום חג שמיני כו'
ואם חל יום טוב להיות בשבת אומר – If a festival falls on the Sabbath, one says:
אתה בחרתנו כו' עד ותתן לנו יי' אלהינו שבתות למנוחה מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום המנוח הזה ואת יום טוב מקרא קדש הזה את יום פלוני כו'
וכן במוסף אומר– : Similarly, in Musaf, he says
ואת מוספי יום המנוח הזה כו'
ועל דרך זו הוא מזכיר השבת בראש השנה וביום הכפורים אם חלו להיות בשבת בין בשאר תפלות בין במוסף וחותם בכל התפלות של שלש רגלים
In a similar manner, he mentions theSabbathon Rosh HaShanah and Yom Kippur if they fall on the Sabbath, whether in the other prayer services or in Musaf. In such a situation, in all the services of the three festivals, he concludes:
מקדש השבת וישראל והזמנים
ובראש השנה חותם – On Rosh HaShanah, one concludes:
מלך על כל הארץ מקדש השבת וישראל ויום הזכרון
וביום הכפורים – On Yom Kippur, one concludes:
מלך על כל הארץ מקדש השבת וישראל ויום הכפורים
ובנוסח הזה הוא מתפלל בחג שבועות ובחג הסוכות בלא חסרון ובלא יתר אלא שבחג השבועות הוא אומר את יום טוב מקרא קדש הזה את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו באהבה זכר ליציאת מצרים ובמוסף הוא אומר ואת מוסף יום טוב מקרא קדש הזה יום חג השבועות הזה וכן בסוכות הוא אומר את יום טוב מקרא קדש הזה יום חג הסוכות הזה זמן שמחתנו באהבה וכו' ובשמיני עצרת אומר את יום טוב מקרא קדש הזה את יום חג שמיני עצרת הזה זמן שמחתנו כו' וכן במוסף אומר ואת מוסף יום טוב מקרא קדש הזה יום חג שמיני כו':
ואם חל יום טוב להיות בשבת אומר אתה בחרתנו כו' עד ותתן לנו יי' אלהינו שבתות למנוחה מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום המנוח הזה ואת יום טוב מקרא קדש הזה את יום פלוני כו' וכן במוסף אומר ואת מוספי יום המנוח הזה כו' ועל דרך זו הוא מזכיר השבת בראש השנה וביוה"כ אם חלו להיות בשבת בין בשאר תפלות בין במוסף וחותם בכל התפלות של שלש רגלים מקדש השבת וישראל והזמנים ובראש השנה חותם מלך על כל הארץ מקדש השבת וישראל ויום הזכרון וביום הכפורים מלך על כל הארץ מקדש השבת וישראל ויוה"כ.
נהגו רוב העם מראש השנה ועד יום הכפורים להוסיף בכל תפלה בעשרת הימים, בברכה ראשונה מוסיפים
Most people follow the custom of making the following additions in all the prayer services during the Ten Days between Rosh HaShanah and Yom Kippur.3 In the first blessing, this addition is made:
זכרנו לחיים כו' ברוך אתה יי' מגן אברהם
ומוסיפין בברכה שניה – In the second blessing, this addition is made:
מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו ברחמים ברוך אתה יי' מחיה המתים
ומוסיפין בברכת י"ח - In the eighteenth blessing, one adds:
זכור רחמיך וכו'
ובברכה אחרונה מוסיפין – In the last blessing, one adds:
ובספר חיים וכו'
ובתפלת נעילה של יום הצום אומר בברכה זכרנו לחיים חתמנו. וכל אלו התוספות מנהג מקומות ויש מקומות שנהגו שלא יוסיפו דבר
In the Neilah service of the fast [of Yom Kippur], in the first blessing, instead of zochreinu, one should say chasmeinu. All of these additions are dependent on local custom. In some places, no additions are made.
מנהג פשוט שמברכין ברכה שלישית בנוסח זה בשני ימים של ראש השנה בכל תפלה ותפלה מארבע התפלות וכן נהגו מקצת לברך אותה באותו הנוסח בכל תפלה ותפלה מחמש תפלות של יום הכפורים וזהו נוסחה
It is common custom to recite the third blessing following this text on the two days of Rosh HaShanah in all the four services of the day. Similarly, some follow the custom of reciting this text in each of the five services of Yom Kippur. This is the text:
אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה ובכן תן פחדך יי' אלהינו על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת וייראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם כו' ובכן תן כבוד לעמך תהלה ליריאיך ותקוה טובה לדורשיך ופתחון פה למיחלים לך שמחה לארצך ששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך במהרה בימינו ואז צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים כו' ככתוב בדברי קדשך ימלוך יי' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה וכתוב ויגבה יי' וגו' ברוך אתה יי' המלך הקדוש
ברכה אמצעית של ראש השנה ערבית שחרית ומנחה
The Intermediate Blessing Recited on Rosh HaShanahin the Evening, Morning, and Afternoon Service
אתה בחרתנו מכל העמים כו' ותתן לנו יי' אלהינו את יום טוב מקרא קדש הזה זכרון תרועה באהבה זכר ליציאת מצרים אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא כו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך על כל העולם כולו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקרך והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר רוח ונשמה באפו יי' וכו' קדשנו כו' ברוך אתה יי' מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון
ראש השנה נהגו רוב העם מראש השנה ועד יום הכפורים להוסיף בכל תפלה בעשרת הימים בברכה ראשונה מוסיפים זכרנו לחיים כו' ברוך אתה יי' מגן אברהם ומוסיפין בברכה שנייה מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו ברחמים ברוך אתה יי' מחיה המתים ומוסיפין בברכת י"ח זכור רחמיך וכו' ובברכה אחרונה מוסיפין ובספר חיים וכו' ובתפלת נעילה של יום הצום אומר בברכה זכרנו לחיים חתמנו וכל אלו התוספות מנהג מקומות ויש מקומות שנהגו שלא יוסיפו דבר:
מנהג פשוט שמברכין ברכה שלישית בנוסח זה בשני ימים של ראש השנה בכל תפלה ותפלה מארבע התפלות וכן נהגו מקצת לברך אותה באותו הנוסח בכל תפלה ותפלה מחמש תפלות של יוה"כ וזהו נוסחה:
אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה ובכן תן פחדך יי' אלהינו על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת וייראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם כו' ובכן תן כבוד לעמך תהלה ליריאיך ותקוה טובה לדורשיך ופתחון פה למיחלים לך שמחה לארצך ששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך במהרה בימינו ואז צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים כו' ככתוב בדברי קדשך ימלוך יי' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה וכתוב ויגבה יי' וגו' ברוך אתה יי' המלך הקדוש ברכה אמצעית של ראש השנה ערבית שחרית ומנחה אתה בחרתנו מכל העמים כו' ותתן לנו יי' אלהינו את יום טוב מקרא קדש הזה זכרון תרועה באהבה זכר ליציאת מצרים אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא כו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך על כל העולם כולו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקרך והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר רוח ונשמה באפו יי' וכו' קדשנו כו' ברוך אתה יי' מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון:
ברכה ראשונה משלש ברכות אמצעיות של מוסף ראש השנה
The First of the Three Intermediate Blessings Recited in Musaf on Rosh HaShanah4
אתה בחרתנו ומפני חטאינו כו' ואת מוספי כו' כמו שכתוב עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות וכו' אוחילה לאל אחלה פניו אשאלה ממנו מענה לשון אשר בקהל עם אשירה עוזו אביעה רננות בעד מפעליו כו' ברוך אתה יי' למדני חוקיך על כן נקוה לך יי' אלהינו לראות מהרה בתפארת עוזך וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך כו' ברוך אתה יי' מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם אם כבנים אם כעבדים אם כבנים רחמנו כרחם אב על בנים אם כעבדים עינינו לך תלויות וכו'
ברכה שניה The Second Blessing –
אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם כו' כי זוכר הנשכחות אתה הוא מעולם ואין שכחה לפני כסא כבודך ועקדת יצחק לזרעו תזכור וכו' היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם אם כבנים אם כעבדים אם כבנים רחמנו כרחם אב על בנים כו'
ברכה שלישית The Third Blessing –
אתה נגלית בענן כבודך על עם קדשך לדבר עמם מן השמים השמעתם קולך כו' כי אתה שומע כו' ברוך אתה יי' שומע תרועה היום הרת עולם כו' ככתוב למעלה
ברכה אמצעית של צום יום הכפורים בערבית ושחרית ומנחה ונעילה
The Intermediate Blessing Recited on the Fast of Yom Kippur in the Evening, Morning, Afternoon, and Neilah Service
אתה בחרתנו כו' ותתן לנו יי' אלהינו את יום הכפורים הזה ואת יום מקרא קדש הזה למחילה וכו' אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבוא יגיע יראה וירצה ישמע ויפקד ויזכר לפניך זכרוננו זכרון אבותינו זכרון ירושלים עירך וזכרון משיח בן דוד וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מחול לעונותינו וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך כו' קדשנו כו' ודברך אמת וקיים כו' ברוך אתה יי' מלך על כל הארץ מלך מוחל וסולח וכו'
ברכה ראשונה משלש ברכות אמצעיות של מוסף ראש השנה אתה בחרתנו ומפני חטאינו כו' ואת מוספי כו' כמו שכתוב עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות וכו' אוחילה לאל אחלה פניו אשאלה ממנו מענה לשון אשר בקהל עם אשירה עוזו אביעה רננות בעד מפעליו כו' ברוך אתה יי' למדני חוקיך על כן נקוה לך יי' אלהינו לראות מהרה בתפארת עוזך וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך כו' ברוך אתה יי' מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם אם כבנים אם כעבדים אם כבנים רחמנו כרחם אב על בנים אם כעבדים עינינו לך תלויות וכו' ברכה שנייה אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם כו' כי זוכר הנשכחות אתה הוא מעולם ואין שכחה לפני כסא כבודך ועקדת יצחק לזרעו תזכור וכו' היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם אם כבנים אם כעבדים אם כבנים רחמנו כרחם אב על בנים כו' ברכה שלישית אתה נגלית בענן כבודך על עם קדשך לדבר עמם מן השמים השמעתם קולך כו' כי אתה שומע כו' ברוך אתה יי' שומע תרועה היום הרת עולם כו' ככתוב למעלה:
ברכה אמצעית של מוסף The Intermediate Blessing Recited for Musaf [on Yom Kippur] –
אתה בחרתנו ומפני חטאינו ואת מוספי יום מקרא קדש הזה נעשה ונקריב לפניך כמצות רצונך כו' אלהינו ואלהי אבותינו מחול לעונותינו ביום צום הכפורים הזה מחה והעבר פשעינו כו' עד ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך על כל העולם כולו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקרך והופע בהדר גאון עוזך וכו' עד ומלכותו בכל משלה קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך ושבענו מטובך ושמחנו בישועתך וטהר לבנו לעבדך באמת ודברך כו' עד ברוך אתה יי' מקדש ישראל ויום הכפורים
נהגו העם בכל תפלות המוספין כשהוא אומר כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך מזכיר קרבנות אותו היום כמו שהם כתובים בתורה וקורא אותם הפסוקים ואם לא הזכיר כיון שאמר כמו שכתבת עלינו בתורתך שוב אינו צריך:
People have adopted the custom that, in all of the Musaf Prayers, when saying: "As You prescribed for us in Your Torah, through Moses Your servant," the sacrifices offered on that day are mentioned, as they are written in the Torah, reciting the said verses. If one does not recite them, as long as he says: ""As You prescribed for us in Your Torah," nothing more is required.
ברכה אמצעית של צום יום הכפורים בערבית ושחרית ומנחה ונעילה אתה בחרתנו כו' ותתן לנו יי' אלהינו את יוה"כ הזה ואת יום מקרא קדש הזה למחילה וכו' אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבוא יגיע יראה וירצה ישמע ויפקד ויזכר לפניך זכרוננו זכרון אבותינו זכרון ירושלים עירך וזכרון משיח בן דוד וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מחול לעונותינו וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך כו' קדשנו כו' ודברך אמת וקיים כו' ברוך אתה יי' מלך על כל הארץ מלך מוחל וסולח וכו' ברכה אמצעית של מוסף אתה בחרתנו ומפני חטאינו ואת מוספי יום מקרא קדש הזה נעשה ונקריב לפניך כמצות רצונך כו' אלהינו ואלהי אבותינו מחול לעונותינו ביום צום הכפורים הזה מחה והעבר פשעינו כו' עד ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך על כל העולם כולו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקרך והופע בהדר גאון עוזך וכו' עד ומלכותו בכל משלה קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך ושבענו מטובך ושמחנו בישועתך וטהר לבנו לעבדך באמת ודברך כו' עד ברוך אתה יי' מקדש ישראל ויום הכפורים נהגו העם בכל תפלות המוספין כשהוא אומר כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך מזכיר קרבנות אותו היום כמו שהם כתובים בתורה וקורא אותם הפסוקים ואם לא הזכיר כיון שאמר כמו שכתבת עלינו בתורתך שוב אינו צריך:
FOOTNOTES
1.Genesis 2:3.
2.Exodus 31:16.
3.With regarding to the following, see Hilchot Tefilah 2:19.
4.See ibid.:8.
Order of Prayers - The Text of the Confession
אלהינו ואלהי אבותינו תבא לפניך תפלתנו ואל תתעלם מתחנתנו שאין אנו עזי פנים וקשי עורף שנאמר לפניך צדיקים אנחנו ולא חטאנו אבל אנחנו ואבותינו אשמנו בגדנו גזלנו דברנו דופי העוינו והרשענו זדנו חמסנו כו' עד כי אמת עשית ואנחנו הרשענו
מה נאמר לפניך יי' אלהינו יושב מרום ומה נספר לפניך שוכן שחקים הלא הנסתרות והנגלות אתה יודע אתה יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי אתה חופש כל חדרי בטן ובוחן כליות ולב אין כל דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך ובכן יהי רצון מלפניך יי' אלהינו ואלהי אבותינו שתמחול לנו על כל חטאתינו ותכפר לנו על כל עונותינו ותסלח לנו על כל פשעינו
סדר תפלות חלק רביעי
נוסח הוידוי:
אלהינו ואלהי אבותינו תבא לפניך תפלתנו ואל תתעלם מתחנתנו שאין אנו עזי פנים וקשי עורף שנאמר לפניך צדיקים אנחנו ולא חטאנו אבל אנחנו ואבותינו אשמנו בגדנו גזלנו דברנו דופי העוינו והרשענו זדנו חמסנו כו' עד כי אמת עשית ואנחנו הרשענו מה נאמר לפניך יי' אלהינו יושב מרום ומה נספר לפניך שוכן שחקים הלא הנסתרות והנגלות אתה יודע אתה יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי אתה חופש כל חדרי בטן ובוחן כליות ולב אין כל דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך ובכן יהי רצון מלפניך יי' אלהינו ואלהי אבותינו שתמחול לנו על כל חטאתינו ותכפר לנו על כל עונותינו ותסלח לנו על כל פשעינו:
על חטא שחטאנו לפניך באונס וע"ח ש"ל בבלי דעת ע"ח ש"ל בגלוי וע"ח ש"ל בדעת ובמרמה ע"ח ש"ל בהרהור הלב וע"ח ש"ל בוידוי פה ע"ח ש"ל בזדון וע"ח ש"ל בחוזק יד ע"ח ש"ל בטומאת שפתים וע"ח ש"ל ביצר הרע ע"ח ש"ל ביודעים וע"ח ש"ל בלא יודעים ע"ח ש"ל בכחש ובכזב וע"ח ש"ל בלשון הרע ע"ח ש"ל במראית העין וע"ח ש"ל בנשך ובמרבית ע"ח ש"ל בשיח שפתותינו וע"ח ש"ל בעינים רמות ע"ח ש"ל בפתחון פה וע"ח ש"ל בצעדי רגלים ע"ח ש"ל בקפיצת יד וע"ח שח"ל ברצון ובדעת ע"ח שח"ל בשגגה וע"ח שח"ל בתמהון לבב על חטאים שאנו חייבין עליהם חטאת ע"ח שח"ע עולה (ע"ח שח"ע קרבן) ע"ח שח"ע אשם ודאי ע"ח שח"ע אשם תלוי ע"ח שח"ע קרבן עולה ויורד ע"ח שח"ע עשה ע"ח שח"ע לא תעשה שנתקו לעשה ע"ח שח"ע מיתה בידי שמים ע"ח שח"ע כרת ע"ח שח"ע מלקות ע"ח שח"ע ארבע מיתות בית דין סקילה שריפה הרג וחנק
על הגלוים לנו ועל שאינן גלוים לנו הגלוים לנו כבר אמרנום לפניך יי' אלהינו ושאינם גלוים לנו כל חטאינו אתה יודע כל הנסתרות ככתוב הנסתרות ליי' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם וכו' כי אתה סולחן לישראל מן העולם ומוחלן לשבטי ישורון ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי הרי אני לפניך יי' אלהי ככלי מלא בושה וכלימה יהי רצון מלפניך שלא אחטא עוד ומה שחטאתי מחה ברחמיך הרבים אבל לא על ידי יסורין יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי' צורי וגואלי1
כסדר הזה מתודה בערבית שחרית ומוסף ומנחה בין יחיד בין שליח ציבור אלא שהיחיד אומר וידוי זה אחר תפלתו אחר שגומר שים שלום קודם שיפסיע שלש פסיעות ושליח ציבור אומרו בתוך ברכה אמצעית קודם שיאמר אלהינו ואלהי אבותינו מחול לעונותינו מתודה וידוי כסדר הזה ואחר כך אומר מחול לעונותינו ביום צום הכפורים
This is the manner in which both an individual and the chazan should recite the confessional prayers in the Evening, Morning, Musaf, and Afternoon Services. An individual recites this confession after the Shemoneh Esreh, after completing the blessing Sim Shalom before he steps back three steps. The chazan recites it in the middle of the intermediate blessing, before he says Eloheinu … l'avonoseinu, he recites this confession. Afterwards, he says: M'chol l'avonoseinu biyom tzom hakippurim….
על חטא שחטאנו לפניך באונס וע"ח ש"ל בבלי דעת ע"ח ש"ל בגלוי וע"ח ש"ל בדעת ובמרמה ע"ח ש"ל בהרהור הלב וע"ח ש"ל בוידוי פה ע"ח ש"ל בזדון וע"ח ש"ל בחוזק יד ע"ח ש"ל בטומאת שפתים וע"ח ש"ל ביצר הרע ע"ח ש"ל ביודעים וע"ח ש"ל בלא יודעים ע"ח ש"ל בכחש ובכזב וע"ח ש"ל בלשון הרע ע"ח ש"ל במראית העין וע"ח ש"ל בנשך ובמרבית ע"ח ש"ל בשיח שפתותינו וע"ח ש"ל בעינים רמות ע"ח ש"ל בפתחון פה וע"ח ש"ל בצעדי רגלים ע"ח ש"ל בקפיצת יד וע"ח שח"ל ברצון ובדעת ע"ח שח"ל בשגגה וע"ח שח"ל בתמהון לבב על חטאים שאנו חייבין עליהם חטאת ע"ח שח"ע עולה (ע"ח שח"ע קרבן) ע"ח שח"ע אשם ודאי ע"ח שח"ע אשם תלוי ע"ח שח"ע קרבן עולה ויורד ע"ח שח"ע עשה ע"ח שח"ע לא תעשה שנתקו לעשה ע"ח שח"ע מיתה בידי שמים ע"ח שח"ע כרת ע"ח שח"ע מלקות ע"ח שח"ע ארבע מיתות בית דין סקילה שריפה הרג וחנק על הגלוים לנו ועל שאינן גלוים לנו הגלוים לנו כבר אמרנום לפניך יי' אלהינו ושאינם גלוים לנו כל חטאינו אתה יודע כל הנסתרות ככתוב הנסתרות ליי' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם וכו' כי אתה סולחן לישראל מן העולם ומוחלן לשבטי ישורון ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי הרי אני לפניך יי' אלהי ככלי מלא בושה וכלימה יהי רצון מלפניך שלא אחטא עוד ומה שחטאתי מחה ברחמיך הרבים אבל לאע"ייסורין יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי' צורי וגואלי:
כסדר הזה מתודה בערבית שחרית ומוסף ומנחה בין יחיד בין שליח ציבור אלא שהיחיד אומר וידוי זה אחר תפלתו אחר שגומר שים שלום קודם שיפסיע שלש פסיעות ושליח ציבור אומרו בתוך ברכה אמצעית קודם שיאמר אלהינו ואלהי אבותינו מחול לעונותינו מתודה וידוי כסדר הזה ואח"כ אומר מחול לעונותינו ביום צום הכפורים:
בנעילה מתודה כסדר הזה
During Neilah, one should recite the confessional prayers as follows:
מה נאמר לפניך יושב מרום כו' כי עונותינו רבו מלמנות כו' מה אנו מה חיינו מה חסדנו מה צדקנו מה מעשינו מה נאמר לפניך יי' אלהינו הלא כל הגבורים כאין לפניך ואנשי השם כלא היו וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל כי כל מעשינו תהו וימי חיינו הבל לפניך ככתוב2 ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל
אבל אתה הבדלת אנוש מראש ותכירהו לעמוד לפניך כי מי יאמר לך מה תעשה ואם יצדק מה יתן לך ותתן לנו יי' אלהינו את יום הכפורים הזה קץ מחילה לכל חטאתינו למען נחדל מעושק ידינו ונשוב לעשות חוקי רצונך בלב שלם כדבר שנאמר3 דרשו יי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח ואתה אלוה סליחות טוב ומטיב חנון ורחום ארך אפים ורב חסד מרבה להטיב רוצה בתשובתן של רשעים ואין אתה חפץ במיתתן ככתוב חי אני נאם יי' אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל השיבנו וקבלנו ומחול לנו וסלח כגודל חסדך יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי' כו' עושה שלום וכו'.
בנעילה מתודה כסדר הזה:
מה. נאמר לפניך יושב מרום כו' כי עונותינו רבו מלמנות כו' מה אנו מה חיינו מה חסדנו מה צדקנו מה מעשינו מה נאמר לפניך יי' אלהינו הלא כל הגבורים כאין לפניך ואנשי השם כלא היו וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל כי כל מעשינו תהו וימי חיינו הבל לפניך ככתוב ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל אבל אתה הבדלת אנוש מראש ותכירהו לעמוד לפניך כי מי יאמר לך מה תעשה ואם יצדק מה יתן לך ותתן לנו יי' אלהינו את יוה"כ הזה קץ מחילה לכל חטאתינו למען נחדל מעושק ידינו ונשוב לעשות חוקי רצונך בלב שלם כדבר שנאמר דרשו יי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח ואתה אלוה סליחות טוב ומטיב חנון ורחום ארך אפים ורב חסד מרבה להטיב רוצה בתשובתן של רשעים ואין אתה חפץ במיתתן ככתוב חי אני נאם יי' אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל השיבנו וקבלנו ומחול לנו וסלח כגודל חסדך יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי' כו' עושה שלום וכו':
FOOTNOTES
1.Psalms 19:15.
2.Ecclesiastes 3:19.
3.Isaiah 55:6.
Hayom Yom:
• English Text | Video Class
Wednesday, Cheshvan 12, 5778 · 01 November 2017
"Today's Day"
Wednesday, Cheshvan 12, 5704
Torah lessons: Chumash: Vayeira, Revi'i with Rashi.
Tehillim: 66-68.
Tanya: And this is (p. 565) ...to the blessing. (p. 567).
One of the Alter Rebbe's early teachings, then called verter1 (lit. "words," short sayings):
Sh'ma Yisrael2 - a Jew3 senses4 that
Havayeh5 Elokeinu - our strength and life6 is beyond nature,7 and
Havayeh Echad - Havayeh is One.
FOOTNOTES
1.See Sivan 15.
2.Lit. "Hear, O Israel."
3.From the word Yisrael, one of Israel.
4.From sh'ma, "hear," "listen," or "comprehend"; hence, "senses."
5.See Tishrei 3 and footnotes.
6.Or "vitality," "life-force."
7.Havayeh, G-d transcendent, above nature, is Elokeinu, "our G-d" - our strength and life. Viz. Tishrei 3.
Daily Thought:
Precious Time
The first creation was Time. It began and it will end, and then it will be no more.
Each breath, each tick, each beat of the heart comes only once. None will never repeat itself precisely. Every instant of life is a raw but precious jewel, beckoning, pleading, “Unlock my secret, do with me something to reveal my purpose of being! For I am here only this one time, and then never again.”
And so that is our primary mission: To elevate time and make it holy.
-------
