| |||||
|
Daily Quote:
In material matters one should always look at he whose situation is lower than one's own, and thank the good G-d for His kindness to him. In spiritual matters one should always look at he who is higher than oneself, and plead with G-d to grant him the intelligence to learn from the other, and the ability and strength to rise higher.
[Hayom Yom, Cheshvan 24]
Daily Study:
Chumash Parshat Shlach, 3rd Portion (Numbers 14:8-14:25)
Numbers Chapter 14
| 8If the Lord desires us, He will bring us to this land and give it to us, a land flowing with milk and honey. | חאִם־חָפֵ֥ץ בָּ֨נוּ֙ יְהֹוָ֔ה וְהֵבִ֤יא אֹתָ֨נוּ֙ אֶל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּנְתָנָ֖הּ לָ֑נוּ אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־הִ֛וא זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ: | |
| 9But you shall not rebel against the Lord, and you will not fear the people of that land for they are [as] our bread. Their protection is removed from them, and the Lord is with us; do not fear them." | טאַ֣ךְ בַּֽיהֹוָה֘ אַל־תִּמְרֹ֒דוּ֒ וְאַתֶּ֗ם אַל־תִּֽירְאוּ֙ אֶת־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ כִּ֥י לַחְמֵ֖נוּ הֵ֑ם סָ֣ר צִלָּ֧ם מֵֽעֲלֵיהֶ֛ם וַֽיהֹוָ֥ה אִתָּ֖נוּ אַל־תִּֽירָאֻֽם: | |
| you shall not rebel: And consequently,“You will not fear….” | אל תמרדו: ושוב ואתם אל תיראו: | |
| for they are [as] our bread: We will consume them like bread. | כי לחמנו הם: נאכלם כלחם: | |
| Their protection is removed from them: Their shield and strength, their virtuous ones have died- [namely,] Job, who protected them [See Rashi on Sotah 35a, B.B. 15a]. (Another interpretation: The shade [protection] of the Omnipresent has departed from them.) | סר צלם: מגינם וחזקם. כשרים שבהם מתו, איוב שהיה מגין עליהם. דבר אחר צלו של המקום סר מעליהם: | |
| 10The entire congregation threatened to pelt them with stones, but the glory of the Lord appeared in the Tent of Meeting to all the children of Israel. | יוַיֹּֽאמְרוּ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה לִרְגּ֥וֹם אֹתָ֖ם בָּֽאֲבָנִ֑ים וּכְב֣וֹד יְהֹוָ֗ה נִרְאָה֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֶל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל: | |
| to pelt them: [I.e.,] Joshua and Caleb. | לרגום אותם: את יהושע וכלב: | |
| the glory of the Lord: The cloud descended there. — [Mid. Tanchuma Shelach 12] | וכבוד ה': הענן ירד שם: | |
| 11The Lord said to Moses, "How long will this people provoke Me? How much longer will they not believe in Me after all the signs I have performed in their midst? | יאוַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־משֶׁ֔ה עַד־אָ֥נָה יְנַֽאֲצֻ֖נִי הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְעַד־אָ֨נָה֙ לֹא־יַֽאֲמִ֣ינוּ בִ֔י בְּכֹל֙ הָֽאֹת֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּֽוֹ: | |
| How long: Until when. — [Onkelos] | עד אנה: עד היכן: | |
| provoke Me: Heb. יְנַאֲצֻנִי, anger me. - [Onkelos] | ינאצני: ירגיזוני: | |
| after all the signs: After all the miracles I performed for them, they should have believed that I am capable of fulfilling My promises. | בכל האתות: בשביל כל הנסים שעשיתי להם היה להם להאמין שהיכולת בידי לקיים הבטחתי: | |
| 12I will strike them with a plague and annihilate them; then I will make you into a nation, greater and stronger than they." | יבאַכֶּ֥נּוּ בַדֶּ֖בֶר וְאֽוֹרִשֶׁ֑נּוּ וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֹֽתְךָ֔ לְגֽוֹי־גָּד֥וֹל וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ: | |
| and annihilate them: Heb. וְאוֹרִשֶׁנּוּ. As the Targum [Onkelos] renders, a term denoting destruction [rather than inheritance]. You might ask, What will become of the oath I made to the patriarchs?[Mid. Tanchuma Shelach 13] | ואורשנו: לשון תרוכין. ואם תאמר מה אעשה לשבועת אבות: | |
| I will make you into a great nation,: for you are descended from them. | ואעשה אתך לגוי גדול: שאתה מזרעם: | |
| 13Moses said to the Lord, "But the Egyptians will hear that You have brought this nation out from its midst with great power. | יגוַיֹּ֥אמֶר משֶׁ֖ה אֶל־יְהֹוָ֑ה וְשָֽׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם כִּי־הֶֽעֱלִ֧יתָ בְכֹֽחֲךָ֛ אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה מִקִּרְבּֽוֹ: | |
| But the Egyptians will hear: They will hear that You killed them. | ושמעו מצרים: ושמעו את אשר תהרגם: | |
| that You have brought up: Heb. כִּי. This כִּי is used in the sense of אִשֵׁר,“that.” And they saw that You brought them up from among them with Your great might, and when they hear that You killed them, they will not assume that they sinned against You, but they will say that against them You were able to fight, but against the inhabitants of the Land You were unable to fight; this is [the meaning of the following verse]: | כי העלית: כי משמש בלשון אשר, והם ראו אשר העלית בכחך הגדול אותם מקרבם וכשישמעו שאתה הורגם לא יאמרו שחטאו לך, אלא יאמרו שכנגדם יכולת להלחם אבל כנגד יושבי הארץ לא יכולת להלחם. וזה הוא: | |
| 14They will say about the inhabitants of this land, who have heard that You, O Lord, are in the midst of this people; that You, the Lord, appear to them eye to eye and that Your cloud rests over them. And You go before them with a pillar of cloud by day and with a pillar of fire by night, | ידוְאָֽמְר֗וּ אֶל־יוֹשֵׁב֘ הָאָ֣רֶץ הַזֹּאת֒ שָֽׁמְעוּ֙ כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהֹוָ֔ה בְּקֶ֖רֶב הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁר־עַ֨יִן בְּעַ֜יִן נִרְאָ֣ה | אַתָּ֣ה יְהֹוָ֗ה וַֽעֲנָֽנְךָ֙ עֹמֵ֣ד עֲלֵהֶ֔ם וּבְעַמֻּ֣ד עָנָ֗ן אַתָּ֨ה הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיהֶם֙ יוֹמָ֔ם וּבְעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לָֽיְלָה: | |
| They will say about the inhabitants of this Land: Heb. אֶל, like עַל, concerning the inhabitants of this Land. What will they say about them? What is stated at the end of the passage (verse 16), “Since the Lord lacked the ability….” Because they heard that You, O Lord, dwell among them, and You reveal Yourself to them eye to eye in an affectionate manner, and until now they had not realized that Your love for them had been withdrawn, | ואמרו אל יושב הארץ הזאת: כמו על יושב הארץ הזאת. ומה יאמרו עליהם, מה שאמור בסוף הענין, מבלתי יכולת ה', בשביל ששמעו כי אתה ה' שוכן בקרבם, ועין בעין אתה ה' נראה להם, והכל בדרך חבה, ולא הכירו בך שנתקה אהבתך מהם עד הנה : | |
| 15and if You kill this nation like one man, the nations who have heard of Your reputation will say as follows: | טווְהֵֽמַתָּ֛ה אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וְאָֽמְרוּ֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־שָֽׁמְע֥וּ אֶת־שִׁמְעֲךָ֖ לֵאמֹֽר: | |
| and if You kill this nation like one man: suddenly, consequently, the nations who have heard…. | והמתה את העם הזה כאיש אחד: פתאום, ומתוך כך יאמרו הגוים אשר שמעו את שמעך וגו': | |
| 16'Since the Lord lacked the ability to bring this nation to the Land which He swore to them, He slaughtered them in the desert.' | טזמִבִּלְתִּ֞י יְכֹ֣לֶת יְהֹוָ֗ה לְהָבִיא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣ע לָהֶ֑ם וַיִּשְׁחָטֵ֖ם בַּמִּדְבָּֽר: | |
| Since the Lord lacked the ability: Because the inhabitants of the Land are strong and powerful. Pharaoh cannot be compared to thirty-one kings. They will say this about the inhabitants of this land,“Since [the Lord] is incapable”-Because He did not have the ability to bring them, He slaughtered them. | מבלתי יכלת וגו': לפי שיושבי הארץ חזקים וגבורים, ואינו דומה פרעה לשלשים ואחד מלכים, זאת יאמרו על יושב הארץ הזאת: | |
| ability: Heb. יְכֹלֶת. This is a noun form. | מבלתי יכלת: מתוך שלא היה יכולת בידו להביאם שחטם: | |
| 17Now, please, let the strength of the Lord be increased, as You spoke, saying. | יזוְעַתָּ֕ה יִגְדַּל־נָ֖א כֹּ֣חַ אֲדֹנָ֑י כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לֵאמֹֽר: | |
| Now, please, let the strength of the Lord be increased: By implementing Your word. | יגדל נא כח ה': לעשות דבורך: | |
| as You spoke, saying: What was the statement? | כאשר דברת לאמר: ומהו הדבור: | |
| 18'The Lord is slow to anger and abundantly kind, forgiving iniquity and transgression, Who cleanses [some] and does not cleanse [others], Who visits the iniquities of parents on children, even to the third and fourth generations.' | יחיְהֹוָ֗ה אֶ֤רֶךְ אַפַּ֨יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד נֹשֵׂ֥א עָוֹ֖ן וָפָ֑שַׁע וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֞ד עֲוֹ֤ן אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל־רִבֵּעִֽים: | |
| The Lord is slow to anger: [both] towards the righteous and towards the wicked. When Moses ascended on high, he found the Holy One, blessed is He, sitting and writing, “The Lord is slow to anger.” He said to Him, “Towards the righteous?” The Holy One, blessed is He, answered him, “Even toward the wicked” He [Moses] said to Him, “Let the wicked perish!” He said to him, “By your life, you will have need for this [patience for the wicked]. When Israel sinned at [the incident of] the [golden] calf and at the [time of the] spies, Moses prayed before Him [making mention of] ”slow to anger.“ The Holy One, blessed is He, replied to Him, Did you not tell me ”Toward the righteous“? He [Moses] responded, But did You not reply to me, ”Even toward the wicked"? - [Sanh. 111a] | ה' ארך אפים: לצדיקים ולרשעים. כשעלה משה למרום מצאו משה להקב"ה שהיה יושב וכותב ה' ארך אפים. אמר לו לצדיקים. אמר לו הקב"ה אף לרשעים. אמר לו רשעים יאבדו. אמר לו הקב"ה חייך שתצטרך לדבר. כשחטאו ישראל בעגל ובמרגלים התפלל משה לפניו בארך אפים, אמר לו הקב"ה והלא אמרת לי לצדיקים. אמר לו והלא אמרת לי אף לרשעים: | |
| cleanses: those who repent. - [Yoma 86a] | ונקה: לשבים: | |
| does not cleanse: those who do not repent. - [Yoma 86a] | לא ינקה: לשאינן שבים: | |
| 19Please forgive the iniquity of this nation in accordance with your abounding kindness, as You have borne this people from Egypt until now." | יטסְלַח־נָ֗א לַֽעֲוֹ֛ן הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּגֹ֣דֶל חַסְדֶּ֑ךָ וְכַֽאֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֨אתָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה מִמִּצְרַ֖יִם וְעַד־הֵֽנָּה: | |
| 20And the Lord said, "I have forgiven them in accordance with your word. | כוַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה סָלַ֖חְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ: | |
| in accordance with your word: Because of what you said, namely,“They might say that God lacks the ability…” | כדברך: בשביל מה שאמרת פן יאמרו מבלתי יכולת ה': | |
| 21However, as surely as I live, and as the glory of the Lord fills the earth... | כאוְאוּלָ֖ם חַי־אָ֑נִי וְיִמָּלֵ֥א כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ: | |
| However: Heb. אוּלָם like אִבָל, but this will I to do them. | ואולם: כמו אבל זאת אעשה להם: | |
| as surely as I live: A term expressing an oath. Just as I live and My glory fills the entire earth, so will I fulfill regarding them, “that all the people who perceived…If they will see the Land.” This verse is transposed. [It should be understood as follows:] As surely as I live, that all these men, if they see the Land…[i.e., they will not see the land] yet My glory shall fill the entire earth, so that My Name shall not be desecrated through this plague by [people] saying “Since God lacked the ability to bring them.” For I shall not kill them suddenly, as one man, but gradually, over a period of forty years. | חי אני: לשון שבועה. כשם שאני חי וכבודי ימלא את כל הארץ, כך אקיים להם, כי כל האנשים הרואים וגו' אם יראו את הארץ. הרי זה מקרא מסורס, חי אני כי כל האנשים אם יראו את הארץ וכבודי ימלא את כל הארץ, שלא יתחלל שמי במגפה הזאת לאמר מבלתי יכולת ה' להביאם, שלא אמיתם פתאום כאיש אחד אלא באיחור ארבעים שנה מעט מעט: | |
| 22that all the people who perceived My glory, and the signs that I performed in Egypt and in the desert, yet they have tested me these ten times and not listened to My voice, | כבכִּ֣י כָל־הָֽאֲנָשִׁ֗ים הָֽרֹאִ֤ים אֶת־כְּבֹדִי֙ וְאֶת־אֹ֣תֹתַ֔י אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי בְמִצְרַ֖יִם וּבַמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּ֣וּ אֹתִ֗י זֶ֚ה עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים וְלֹ֥א שָֽׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי: | |
| have tested Me: This is to be understood literally. | וינסו: כמשמעו: | |
| these ten times: Twice at the [Red] sea, twice with the manna, twice with the quails…, as is stated in Tractate Arachin (15a). | זה עשר פעמים: שנים בים שנים במן ושנים בשליו וכו', כדאיתא במס' ערכין (טו א): | |
| 23if they will see the Land that I swore to their fathers, and all who provoked Me will not see it. | כגאִם־יִרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַֽאֲבֹתָ֑ם וְכָל־מְנַֽאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ: | |
| if they will see: They will not see it. | אם יראו: לא יראו: | |
| will not see it: They will not see the Land. | לא יראוה: לא יראו את הארץ: | |
| 24But as for My servant Caleb, since he was possessed by another spirit, and he followed Me, I will bring him to the land to which he came, and his descendants will drive it[s inhabitants] out. | כדוְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֨רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַֽחֲרָ֑י וַֽהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל־הָאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א שָׁ֔מָּה וְזַרְע֖וֹ יֽוֹרִשֶֽׁנָּה: | |
| another spirit: Two spirits, one [which he spoke] with the mouth, and one [he concealed] in his heart. He told the spies, “I am with you in your plot,” but in his heart he intended to say the truth. Because of this, he was able to silence them, as it says, “Caleb silenced…” (13:30), for they thought that he would concur with them. This is what is stated in the Book of Joshua (14:7),“I [Caleb] brought back word to him [Moses] as it was in my heart”-but not according to what I had said. - [Mid. Tanchuma Shelach 10] | רוח אחרת: שתי רוחות אחת בפה ואחת בלב, למרגלים אמר, אני עמכם בעצה, ובלבו היה לומר האמת ועל ידי כן היה בו כח להשתיקם, כמו שנאמר (לעיל יג ל) ויהס כלב, שהיו סבורים שיאמר כמותם, זהו שנאמר בספר (יהושע יד ז) ואשיב אותו דבר כאשר עם לבבי, ולא כאשר עם פי: | |
| and followed Me: Heb. וַיְמַּלֵא אַחֲרָי, lit., he filled after Me. He followed Me wholeheartedly [lit., he filled his heart after Me]; this is an elliptical verse [since the word לִבּוֹ,“his heart,” is missing but implied]. | וימלא אחרי: וימלא את לבו אחרי וזה מקרא קצר: | |
| to which he came: Hebron shall be given to him. | אשר בא שמה: חברון תנתן לו: | |
| will drive it[s inhabitants] out: Heb. יוֹרִשֶׁנָּה, as the Targum [Onkelos] renders,“They will drive out.” They will expel the giants and the people who dwell in it. But it [the word יוֹרִשֶׁנָּה] is not be rendered as“will inherit it” unless the text has יִירָשֶׁנָּה. | יורשנה: כתרגומו יתרכינה, יורישו את הענקים ואת העם אשר בה, ואין לתרגמו יירתינה, אלא במקום יירשנה: | |
| 25The Amalekites and the Canaanites dwell in the valley. Tomorrow, turn back and journey into the desert toward the Red Sea." | כהוְהָֽעֲמָֽלֵקִ֥י וְהַכְּנַֽעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב בָּעֵ֑מֶק מָחָ֗ר פְּנ֨וּ וּסְע֥וּ לָכֶ֛ם הַמִּדְבָּ֖ר דֶּ֥רֶךְ יַם־סֽוּף: | |
| The Amalekites: If you go there [to the valley] they will kill you, since I am not with you. | והעמלקי וגו': אם תלכו שם יהרגו אתכם, מאחר שאיני עמכם: | |
| Tomorrow, turn back: Turn around and travel [back to the desert]. | מחר פנו: לאחוריכם וסעו לכם וגו': |
Chapter 90
David found this prayer in its present form-receiving a tradition attributing it to MosesThe Midrash attributes the next eleven psalms to Moses (Rashi).-and incorporated it into the Tehillim. It speaks of the brevity of human life, and inspires man to repent and avoid pride in this world.
1. A prayer by Moses, the man of God. My Lord, You have been a shelter for us in every generation.
2. Before the mountains came into being, before You created the earth and the world-for ever and ever You are Almighty God.
3. You diminish man until he is crushed, and You say, "Return, you children of man.”
4. Indeed, a thousand years are in Your eyes like yesterday that has passed, like a watch of the night.
5. The stream of their life is as but a slumber; in the morning they are like grass that sprouts anew.
6. In the morning it thrives and sprouts anew; in the evening it withers and dries.
7. For we are consumed by Your anger, and destroyed by Your wrath.
8. You have set our wrongdoings before You, our hidden sins before the light of Your countenance.
9. For all our days have vanished in Your wrath; we cause our years to pass like a fleeting sound.
10. The days of our lives number seventy years, and if in great vigor, eighty years; most of them are but travail and futility, passing quickly and flying away.
11. Who can know the intensity of Your anger? Your wrath is commensurate with one's fear of You.
12. Teach us, then, to reckon our days, that we may acquire a wise heart.
13. Relent, O Lord; how long [will Your anger last]? Have compassion upon Your servants.
14. Satiate us in the morning with Your kindness, then we shall sing and rejoice throughout our days.
15. Give us joy corresponding to the days You afflicted us, the years we have seen adversity.
16. Let Your work be revealed to Your servants, and Your splendor be upon their children.
17. May the pleasantness of the Lord our God be upon us; establish for us the work of our hands; establish the work of our hands.
Chapter 91
This psalm inspires the hearts of the people to seek shelter under the wings of the Divine Presence. It also speaks of the four seasons of the year, and their respective ministering powers, instructing those who safeguard their souls to avoid them.
1. You who dwells in the shelter of the Most High, who abides in the shadow of the Omnipotent:
2. I say of the Lord who is my refuge and my stronghold, my God in whom I trust,
3. that He will save you from the ensnaring trap, from the destructive pestilence.
4. He will cover you with His pinions and you will find refuge under His wings; His truth is a shield and an armor.
5. You will not fear the terror of the night, nor the arrow that flies by day;
6. the pestilence that prowls in the darkness, nor the destruction that ravages at noon.
7. A thousand may fall at your [left] side, and ten thousand at your right, but it shall not reach you.
8. You need only look with your eyes, and you will see the retribution of the wicked.
9. Because you [have said,] "The Lord is my shelter," and you have made the Most High your haven,
10. no evil will befall you, no plague will come near your tent.
11. For He will instruct His angels in your behalf, to guard you in all your ways.
12. They will carry you in their hands, lest you injure your foot upon a rock.
13. You will tread upon the lion and the viper; you will trample upon the young lion and the serpent.
14. Because he desires Me, I will deliver him; I will fortify him, for he knows My Name.
15. When he calls on Me, I will answer him; I am with him in distress. I will deliver him and honor him.
16. I will satiate him with long life, and show him My deliverance.
Chapter 92
Sung every Shabbat by the Levites in the Holy Temple, this psalm speaks of the World to Come, and comforts the hearts of those crushed by suffering.
1. A psalm, a song for the Shabbat day.
2. It is good to praise the Lord, and to sing to Your Name, O Most High;
3. to proclaim Your kindness in the morning, and Your faithfulness in the nights,
4. with a ten-stringed instrument and lyre, to the melody of a harp.
5. For You, Lord, have gladdened me with Your deeds; I sing for joy at the works of Your hand.
6. How great are Your works, O Lord; how very profound Your thoughts!
7. A brutish man cannot know, a fool cannot comprehend this:
8. When the wicked thrive like grass, and all evildoers flourish-it is in order that they may be destroyed forever.
9. But You, Lord, are exalted forever.
10. Indeed, Your enemies, O Lord, indeed Your enemies shall perish; all evildoers shall be scattered.
11. But You have increased my might like that of a wild ox; I am anointed with fresh oil.
12. My eyes have seen [the downfall of] my watchful enemies; my ears have heard [the doom of] the wicked who rise against me.
13. The righteous will flourish like a palm tree, grow tall like a cedar in Lebanon.
14. Planted in the House of the Lord, they shall blossom in the courtyards of our God.
15. They shall be fruitful even in old age; they shall be full of sap and freshness-
16. to declare that the Lord is just; He is my Strength, and there is no injustice in Him.
Chapter 93
This psalm speaks of the Messianic era, when God will don grandeur-allowing no room for man to boast before Him as did Nebuchadnezzar, Pharaoh, and Sennacherib.
1. The Lord is King; He has garbed Himself with grandeur; the Lord has robed Himself, He has girded Himself with strength; He has also established the world firmly that it shall not falter.
2. Your throne stands firm from of old; You have existed forever.
3. The rivers have raised, O Lord, the rivers have raised their voice; the rivers raise their raging waves.
4. More than the sound of many waters, than the mighty breakers of the sea, is the Lord mighty on High.
5. Your testimonies are most trustworthy; Your House will be resplendent in holiness, O Lord, forever.
Chapter 94
An awe-inspiring and wondrous prayer with which every individual can pray for the redemption. It is also an important moral teaching.
1. The Lord is a God of retribution; O God of retribution, reveal Yourself!
2. Judge of the earth, arise; render to the arrogant their recompense.
3. How long shall the wicked, O Lord, how long shall the wicked exult?
4. They continuously speak insolently; all the evildoers act arrogantly.
5. They crush Your people, O Lord, and oppress Your heritage.
6. They kill the widow and the stranger, and murder the orphans.
7. And they say, "The Lord does not see, the God of Jacob does not perceive.”
8. Understand, you senseless among the people; you fools, when will you become wise?
9. Shall He who implants the ear not hear? Shall He who forms the eye not see?
10. Shall He who chastises nations not punish? Shall He who imparts knowledge to man [not know]?
11. The Lord knows the thoughts of man, that they are naught.
12. Fortunate is the man whom You chastise, O Lord, and instruct him in Your Torah,
13. bestowing upon him tranquillity in times of adversity, until the pit is dug for the wicked.
14. For the Lord will not abandon His people, nor forsake His heritage.
15. For judgment shall again be consonant with justice, and all the upright in heart will pursue it.
16. Who would rise up for me against the wicked ones; who would stand up for me against the evildoers?
17. Had the Lord not been a help to me, my soul would have soon dwelt in the silence [of the grave].
18. When I thought that my foot was slipping, Your kindness, O Lord, supported me.
19. When my [worrisome] thoughts multiply within me, Your consolation delights my soul.
20. Can one in the seat of evil, one who makes iniquity into law, consort with You?
21. They band together against the life of the righteous, and condemn innocent blood.
22. The Lord has been my stronghold; my God, the strength of my refuge.
23. He will turn their violence against them and destroy them through their own wickedness; the Lord, our God, will destroy them.
Chapter 95
This psalm speaks of the future, when man will say to his fellow, "Come, let us sing and offer praise to God for the miracles He has performed for us!"
1. Come, let us sing to the Lord; let us raise our voices in jubilation to the Rock of our deliverance.
2. Let us approach Him with thanksgiving; let us raise our voices to Him in song.
3. For the Lord is a great God, and a great King over all supernal beings;
4. in His hands are the depths of the earth, and the heights of the mountains are His.
5. Indeed, the sea is His, for He made it; His hands formed the dry land.
6. Come, let us prostrate ourselves and bow down; let us bend the knee before the Lord, our Maker.
7. For He is our God, and we are the people that He tends, the flock under His [guiding] hand-even this very day, if you would but hearken to His voice!
8. Do not harden your heart as at Merivah, as on the day at Massah in the wilderness,
9. where your fathers tested Me; they tried Me, though they had seen My deeds.
10. For forty years I quarreled with that generation; and I said, "They are a people of erring hearts, they do not know My ways.”
11. So I vowed in My anger that they would not enter My resting place.
Chapter 96
The time will yet come when man will say to his fellow: "Come, let us sing to God!"
1. Sing to the Lord a new song; sing to the Lord, all the earth.
2. Sing to the Lord, bless His Name; proclaim His deliverance from day to day.
3. Recount His glory among the nations, His wonders among all the peoples.
4. For the Lord is great and highly praised; He is awesome above all gods.
5. For all the gods of the nations are naught, but the Lord made the heavens.
6. Majesty and splendor are before Him, might and beauty in His Sanctuary.
7. Render to the Lord, O families of nations, render to the Lord honor and might.
8. Render to the Lord honor due to His Name; bring an offering and come to His courtyards.
9. Bow down to the Lord in resplendent holiness; tremble before Him, all the earth.
10. Proclaim among the nations, "The Lord reigns"; indeed, the world is firmly established that it shall not falter; He will judge the peoples with righteousness.
11. The heavens will rejoice, the earth will exult; the sea and its fullness will roar.
12. The fields and everything therein will jubilate; then all the trees of the forest will sing.
13. Before the Lord [they shall rejoice], for He has come, for He has come to judge the earth; He will judge the world with justice, and the nations with His truth.
Tuesday, Sivan 19, 5777 · June 13, 2017
Today's Tanya Lesson
Shaar Hayichud Vehaemunah, beginning of Chapter 7
AUDIO & VIDEO CLASSES
| |||
| |||
The Alter Rebbe explained in the previous chapters that the Scriptural statement that “in the heavens above and upon the earth below there is none other,” is not intended to negate the existence of another god. Rather, it tells us that Divine Unity is such that there is no true existence other than G‑d, for all created beings are completely nullified in relation to Him and are united with Him. This is not perceived by them nor manifest in them, only because of the tzimtzum which conceals the Divine life-force that continuously brings about their existence ex nihilo. Being unable to perceive this life-force, they consider themselves to be independently existing entities.
This concealment, of course, applies only to created beings but not to their Creator. From the Divine perspective there is no concealment whatever, inasmuch as Havayah and Elokim are truly one: the concealment effected by Elokim thus does not act as a concealment for Havayah.
The Alter Rebbe will now explain how the above enables us to understand the teaching of the Zohar that Shema Yisrael is “higher-level Unity” and Baruch shem is “lower-level Unity.”
Were Divine Unity merely to signify the existence of one G‑d, it would be impossible to speak of higher and lower levels of Unity. According to the above explanation, however, that Divine Unity means the nullity of created beings and their unity with G‑d, it is indeed possible to speak of two diverse levels of Unity.
In this sense, “higher-level Unity” refers to the Divine faculty of creative speech (otherwise known as Malchut), considered at the stage in which it is still found within its source. By way of analogy, the seminal letters of a person’s speech are first encapsulated within his thought and emotions, which will ultimately be responsible for his subsequent speech. (The Rebbe notes that “this was explained in Part I, chs. 20-21.”)
The same is true Above: When Supernal creative speech is at the stage in which it is still included within the Supernal attributes — which, being infinite, are too lofty to serve as a source of creation, for it is inherently limited to space and time — creation as it exists in its source is united with G‑d at the higher level of Unity. Its manner of nullification is then similar to the nullification of the sun’s rays as they are found within the sun-globe.
When, however, the Divine creative power of speech (or Malchut), after undergoing a process of tzimtzumim, descends to a level at which it is able to serve as a source for creation, then the term “lower-level Unity” applies. Created beings at this level cannot be said to be completely and utterly nullified. For inasmuch as this level becomes the actual source of created beings, they must perforce have some measure of identity in relation to it. Although this level, too, is pervaded by the Ein Sof-light which unites with the Divine faculty of creative speech, this unification is nevertheless one of “lower-level Unity,” wherein created beings are seen to have some measure of existence — albeit a nullified form of existence, but existence nonetheless.
ובזה יובן מה שכתוב בזהר הקדוש דפסוק שמע ישראל הוא יחודא עילאה, וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד הוא יחודא תתאה
With the above in mind, we may now understand the statement in the holy Zohar, that the verse Shema Yisrael is yichuda ila‘ah (“higher-level Unity”), and that the verse Baruch shem kvod malchuto leolam vaed is yichuda tata’ah (“lower- level Unity”).
The connection between the last-mentioned verse and Divine Unity is now explained:
כי ועד הוא אחד בחילופי אתוון
The alef of echad interchanges with the vav of vaed, since both letters belong to the same group of letters, viz., alef, hei, vav, yud (which, the Rebbe notes, are known as otiyot hahemshech, the “connective letters”). The chet of echad interchanges with the ayin of vaed, since they share the same source (motza) in the organs of speech, and thus both belong to the category of “guttural letters,” viz., alef, hei, chet, ayin. Finally, the large daled of echad transposes into the small daled of vaed.
כי הנה סיבת וטעם הצמצום וההסתר הזה שהסתיר והעלים הקב״ה את החיות של העולם, כדי שיהיה העולם נראה דבר נפרד בפני עצמו
The cause and reason for this tzimtzum and concealment with which the Holy One, blessed be He, obscured and hid the life- force of the world, making it appear as an independently existing entity, [is as follows]:
I.e., the Alter Rebbe is asking why it is indeed necessary for the world to appear as an independently existing entity. What would be lacking if the world would be perceived in its true state — as an entity wholly nullified in relation to its source? The reason for this is as follows:
הנה הוא ידוע לכל, כי תכלית בריאת העולם הוא בשביל התגלות מלכותו יתברך
It is known to all that the purpose of the creation of the world is the revelation of [G‑d’s] sovereignty,
דאין מלך בלא עם
פירוש עם: מלשון עוממות
The word עם (“nation”) is related etymologically to the word עוממות (“dimmed, extinguished”), as in the expression גחלים עוממות (Rashi on Shoftim 5:14), describing coals in which the fire is not to be seen. In terms of the relationship of a king and his subjects, the word עם thus signifies those whose relationship with the king is not readily apparent,
שהם דברים נפרדים וזרים ורחוקים ממעלת המלך
for they — the subjects who comprise a nation — are separate entities, distinct and distant from the level of the king; only upon them does the king reign, as a result of their nullifying themselves to him.
כי אילו אפילו היו לו בנים רבים מאד, לא שייך שם מלוכה עליהם
For even if he had very many children, the term “kingship” would not apply to them, inasmuch as the king’s children are part of the king himself,
וכן אפילו על שרים לבדם
nor is it possible for a king to reign even over nobles alone.
Although they — unlike a king’s children — are not part of him, nevertheless, since their position puts them in constant and close contact with him, thereby lending them some of the aspects of kingship, the king cannot reign over nobles alone.
רק ברוב עם דווקא הדרת מלך
Only upon strangers can sovereignty apply. The same is true Above: The ultimate intent of the revelation of Divine Kingship finds expression in His reigning over lowly created beings, who perceive themselves as existing independently of Him — so that they, too, should humble and nullify themselves before Him.
ושם המורה על מדת מלכותו יתברך הוא שם אדנות, כי הוא אדון כל הארץ
The Name that indicates the attribute of G‑d’s Malchut (“Kingship”) is the Name of Adnut (“Lordship”), for His Kingship lies in the fact that He is L‑rd of the whole universe.
ונמצא כי מדה זו ושם זה הן המהוין ומקיימין העולם להיות עולם כמות שהוא עכשיו
Thus, it is this attribute (viz., Malchut) and this Name (viz., the Name of Adnut, signifying lordship) which bring the world into existence and sustain it so that it should be as it is now —
יש גמור, ודבר נפרד בפני עצמו, ואינו בטל במציאות ממש
a completely independent and separate entity, and not absolutely nullified,
כי בהסתלקות מדה זו ושם זה, חס ושלום, היה העולם חוזר למקורו בדבר ה׳ ורוח פיו יתברך, ובטל שם במציאות ממש, ולא היה שם עולם עליו כלל
for with the withdrawal of this attribute and this Name from the world, G‑d forbid, the world would revert to its source in the “word of G‑d” and the “breath of His mouth,” where it would be completely nullified, and the name “world” could not be applied to it at all.
Inherent in the name “world” is being and limitation. However, in the state in which the world finds itself within its source it would have no “being” and would not be limited.
| FOOTNOTES | |
| 1. | “A letter of mine dealing with this substitution appears in Kovetz Lubavitch.” ( — Note of the Rebbe). This letter has since been reprinted in Teshuvot U‘Biurim (Kehot, N.Y., 1974; Heb.), Section 13, p. 62. |
| 2. | “As stated in Zohar II, 135a.” ( — Note of the Rebbe). |
| 3. | Emek HaMelech, Shaar HaMitzvot, beginning of ch. 1; Rabbeinu Bachaye, Parshat Vayeishev, 38:2. Cf. Pirkei deRabbi Eliezer, ch. 3. |
| 4. | Mishlei 14:28. |
Sivan 19, 5777 · June 13, 2017
Today's Mitzvah
A daily digest of Maimonides’ classic work "Sefer Hamitzvot"
AUDIO & VIDEO CLASSES
| |||
| |||
Positive Commandment 100
Postpartum Ritual Impurity
Postpartum Ritual Impurity
We are commanded regarding the ritual impurity that follows childbirth. [I.e., when contracted, one must follow all the laws associated with this impurity.]
a Day - To`en veNit`an - Chapter 3
To`en veNit`an - Chapter 3
1 A person who admits a portion of a claim is not liable to take a Scriptural oath until he admits an obligation of a p'rutah or more and denies owing two silver me'in or more.
How much is a p'rutah worth? The weight of half a barleycorn of pure silver. How much is two me'in worth? The weight of 32 barleycorns of pure silver.אאין מודה במקצת חייב שבועה מן התורה עד שיודה בפרוטה או יתר ויכפור בשתי מעין כסף או יתר, וכמה היא פרוטה משקל חצי שעורה של כסף נקי, וכמה הם שתי מעין משקל שתים ושלשים שעורות כסף מזוקק.
How much is a p'rutah worth? The weight of half a barleycorn of pure silver. How much is two me'in worth? The weight of 32 barleycorns of pure silver.אאין מודה במקצת חייב שבועה מן התורה עד שיודה בפרוטה או יתר ויכפור בשתי מעין כסף או יתר, וכמה היא פרוטה משקל חצי שעורה של כסף נקי, וכמה הם שתי מעין משקל שתים ושלשים שעורות כסף מזוקק.
2 Whenever the Torah speaks of kessef it refers to a holy shekel which is worth 20 me'in. Whenever the term kessef is used with regard to Rabbinic law, the intent is a coin used in Jerusalem referred to as a sela. This coin was one eighth silver and the remainder copper as we explained. A meah, by contrast, even in Jerusalem was pure silver; it was the smallest silver coin used in Jerusalem in that era.
Since the requirement that the claim denied be two measures of silver is Rabbinic in origin, the Sages established it as two silver coins of Jerusalem, i.e., two me'in, rather than two "holy" shekalim. This is the interpretation that appears correct with regard to the amount of money from the claim that must be denied for an oath to be required.
My teachers ruled that the amount of money from the claim that must be denied for an oath to be required is 19 and ½ barleycorns of silver. I have several proofs to refute the path of reasoning they adopted which led to their arriving at this figure. I think that it is an error.בכל כסף האמור בתורה היא שקל הקדש והוא עשרים מעה וכל כסף של דבריהן ממטבע ירושלים שהיה הסלע שלהן אחד משמנה בו כסף והשאר נחושת כמו שבארנו, אבל המעה היא היתה כסף נקי אפילו בירושלים והיא כסף של ירושלים, ולפי שזה שהצריכו להיות כפירת הטענה שתי כסף היא מדבריהם עשו אותה שתי כסף של ירושלים שהן שתי מעין ולא עשו אותה שני שקלים בשקל הקדש, זהו הדבר הנראה בשעור כפירת הטענה, ורבותי הורו שכפירת הטענה הוא משקל תשע עשרה שעורות וחצי שעורה מן הכסף, ויש לי כמה ראיות לסתור אותה הדרך שתפסו עד שיצא להם זה החשבון, ויראה לי שהוא טעות.
Since the requirement that the claim denied be two measures of silver is Rabbinic in origin, the Sages established it as two silver coins of Jerusalem, i.e., two me'in, rather than two "holy" shekalim. This is the interpretation that appears correct with regard to the amount of money from the claim that must be denied for an oath to be required.
My teachers ruled that the amount of money from the claim that must be denied for an oath to be required is 19 and ½ barleycorns of silver. I have several proofs to refute the path of reasoning they adopted which led to their arriving at this figure. I think that it is an error.בכל כסף האמור בתורה היא שקל הקדש והוא עשרים מעה וכל כסף של דבריהן ממטבע ירושלים שהיה הסלע שלהן אחד משמנה בו כסף והשאר נחושת כמו שבארנו, אבל המעה היא היתה כסף נקי אפילו בירושלים והיא כסף של ירושלים, ולפי שזה שהצריכו להיות כפירת הטענה שתי כסף היא מדבריהם עשו אותה שתי כסף של ירושלים שהן שתי מעין ולא עשו אותה שני שקלים בשקל הקדש, זהו הדבר הנראה בשעור כפירת הטענה, ורבותי הורו שכפירת הטענה הוא משקל תשע עשרה שעורות וחצי שעורה מן הכסף, ויש לי כמה ראיות לסתור אותה הדרך שתפסו עד שיצא להם זה החשבון, ויראה לי שהוא טעות.
3 When the plaintiff claims: "You owe me two me'in and a p'rutah," and the defendant responds: "I owe you only two p'rutot," he is not obligated to take this oath. The rationale is that he denied owing less than two me'in.
When the plaintiff claims: "You owe me a maneh," and the defendant responds: "I owe you only half a p'rutot," he is not obligated to take this oath. The rationale is that whenever a person acknowledges a debt of less than a p'rutah, it is as if he did not acknowledge any debt at all.גשתי מעין ופרוטה יש לי בידך אין לך בידי אלא פרוטה חייב, אין לך בידי אלא שתי פרוטות פטור מפני שכפר בפחות משתי מעין, מנה לי בידך אין לך בידי אלא חצי פרוטה פטור שכל המודה בפחות מפרוטה כאילו לא הודה בכלום.
When the plaintiff claims: "You owe me a maneh," and the defendant responds: "I owe you only half a p'rutot," he is not obligated to take this oath. The rationale is that whenever a person acknowledges a debt of less than a p'rutah, it is as if he did not acknowledge any debt at all.גשתי מעין ופרוטה יש לי בידך אין לך בידי אלא פרוטה חייב, אין לך בידי אלא שתי פרוטות פטור מפני שכפר בפחות משתי מעין, מנה לי בידך אין לך בידי אלא חצי פרוטה פטור שכל המודה בפחות מפרוטה כאילו לא הודה בכלום.
4 When the plaintiff claims: "You owe me 100 dates," and the defendant responds: "I owe you only ninety," we make calculations. If the ten dates that he denies are worth two me'in, he must take an oath. If they are not, he is not liable.
When the plaintiff claims: "You owe me five or six nuts," and the defendant responds: "I owe you only one," we make calculations. If the nut that he admits owing is equivalent to p'rutah, he must take an oath. If it is not, he is not liable. Similar principles apply in all analogous situations.דמאה תמרים יש לי בידך אין לך בידי אלא תשעים, רואים אם היו שוין שם העשר שכפר בהן שתי מעין נשבע ואם לאו פטור, חמשה או ששה אגוזים יש לי בידך אין לך [בידי] אלא אגוז אחד רואין אם שוה האחד פרוטה נשבע ואם לאו פטור וכן כל כיוצא בזה.
When the plaintiff claims: "You owe me five or six nuts," and the defendant responds: "I owe you only one," we make calculations. If the nut that he admits owing is equivalent to p'rutah, he must take an oath. If it is not, he is not liable. Similar principles apply in all analogous situations.דמאה תמרים יש לי בידך אין לך בידי אלא תשעים, רואים אם היו שוין שם העשר שכפר בהן שתי מעין נשבע ואם לאו פטור, חמשה או ששה אגוזים יש לי בידך אין לך [בידי] אלא אגוז אחד רואין אם שוה האחד פרוטה נשבע ואם לאו פטור וכן כל כיוצא בזה.
5 When does the above apply? With regard to money, merchandise, produce, or the like. With regard to utensils, by contrast, we do not evaluate their worth. Even when ten needles are being sold for a p'rutah, if a plaintiff claims two needles and the defendant admits owing one and denies owing the other, he is liable to take an oath.
This is derived from Exodus 22:6 which speaks of "money or utensils...." Implied is that all utensils are like money.
The following rules apply when the plaintiff claims that he is owed both money and utensils and the defendant admits owing the utensils, but denies owing the money. If the money he denies is equivalent to two me'in, he is obligated to take this oath. If not, he is under no obligation. Conversely, if he admits owing the money, but denies owing the utensils, he is liable if he admits owing a p'rutah. Similar principles apply in all analogous situations.הבמה דברים אמורים בכסף או במיני סחורות ופירות וכיוצא בהן, אבל הכלים אין משערין את דמיהן ואפילו הן עשר מחטין בפרוטה וטענו שתי מחטין הודה באחת וכפר באחת חייב, שנאמר כסף או כלים כל הכלים ככסף, טענו כסף וכלים והודה בכלים וכפר בכסף אם יש בכפירה שתי מעין חייב ואם לאו פטור, הודה בכסף וכפר בכלים אם הודה בפרוטה חייב וכן כל כיוצא בזה.
This is derived from Exodus 22:6 which speaks of "money or utensils...." Implied is that all utensils are like money.
The following rules apply when the plaintiff claims that he is owed both money and utensils and the defendant admits owing the utensils, but denies owing the money. If the money he denies is equivalent to two me'in, he is obligated to take this oath. If not, he is under no obligation. Conversely, if he admits owing the money, but denies owing the utensils, he is liable if he admits owing a p'rutah. Similar principles apply in all analogous situations.הבמה דברים אמורים בכסף או במיני סחורות ופירות וכיוצא בהן, אבל הכלים אין משערין את דמיהן ואפילו הן עשר מחטין בפרוטה וטענו שתי מחטין הודה באחת וכפר באחת חייב, שנאמר כסף או כלים כל הכלים ככסף, טענו כסף וכלים והודה בכלים וכפר בכסף אם יש בכפירה שתי מעין חייב ואם לאו פטור, הודה בכסף וכפר בכלים אם הודה בפרוטה חייב וכן כל כיוצא בזה.
6 When one witness testifies against a colleague, stating that he owes money, he is required to take an oath even when he denied owing only a p'rutah. The rationale is that whenever the testimony of two witnesses would require a person to make a payment, the testimony of one witness obligates him to take an oath.
What is implied? The plaintiff claims: "You owe a p'rutah," or "...merchandise worth a p'rutah," the defendant responds: "I don't owe you anything," and a witness testifies that he does owe the plaintiff, he is required to take an oath.
Similar concepts apply with regard to an oath taken by a watchman. Even if a person entrusted a p'rutah or the worth of a p'rutah to a colleague and that person claimed that it was lost, he is required to take an oath. Anything less than a p'rutah is not financially significant and the court does not concern itself with it. Similarly, all those who take oaths and collect their claim, they take their oaths and collect any claim equivalent to a p'rutah or more.והעיד עליו עד אחד אפילו לא כפר אלא פרוטה הרי זה נשבע שכל מי ששנים מחייבים אותו ממון אחד מחייבו שבועה, כיצד פרוטה או שוה פרוטה יש לי בידך אין לך בידי כלום ועד אחד מעיד שיש לו הרי זה נשבע, וכן בשבועת השומרים אפילו הפקיד אצלו פרוטה או שוה פרוטה וטען שאבדה נשבע, וכל פחות מפרוטה אינו ממון ואין בית דין נזקקין לו, וכן כל הנשבעין ונוטלין נשבעין ונוטלין מפרוטה ומעלה.
What is implied? The plaintiff claims: "You owe a p'rutah," or "...merchandise worth a p'rutah," the defendant responds: "I don't owe you anything," and a witness testifies that he does owe the plaintiff, he is required to take an oath.
Similar concepts apply with regard to an oath taken by a watchman. Even if a person entrusted a p'rutah or the worth of a p'rutah to a colleague and that person claimed that it was lost, he is required to take an oath. Anything less than a p'rutah is not financially significant and the court does not concern itself with it. Similarly, all those who take oaths and collect their claim, they take their oaths and collect any claim equivalent to a p'rutah or more.והעיד עליו עד אחד אפילו לא כפר אלא פרוטה הרי זה נשבע שכל מי ששנים מחייבים אותו ממון אחד מחייבו שבועה, כיצד פרוטה או שוה פרוטה יש לי בידך אין לך בידי כלום ועד אחד מעיד שיש לו הרי זה נשבע, וכן בשבועת השומרים אפילו הפקיד אצלו פרוטה או שוה פרוטה וטען שאבדה נשבע, וכל פחות מפרוטה אינו ממון ואין בית דין נזקקין לו, וכן כל הנשבעין ונוטלין נשבעין ונוטלין מפרוטה ומעלה.
7 My teachers' ruled that a person who takes an oath and collects his claim does not have to issue a claim equivalent to two silver me'in. I differ and maintain that the defendant must deny a claim equivalent to two silver me'in for the plaintiff to be required to take an oath as ordained by the Sages to collect his claim. The rationale is that those who must take an oath because of a claim concerning which doubt exists are not required to take that oath unless there is a sum equivalent to two silver me'in which is denied.זהורו רבותי שהנשבעין ונוטלין אינן צריכין טענת שתי כסף, ואני אומר שצריך הנתבע שיכפור בשתי מעין ואחר כך ישבע התובע בתקנת חכמים ויטול, שהרי הנשבעין בטענת ספק צריך שיהיה ביניהם כפירת שתי מעין ואחר כך ישבע מספק. 1
8 A person who admits a portion of a claim is not obligated to take an oath unless the admission is of the same nature as the claim.
What is implied? The plaintiff claims: "You owe me a kor of wheat." If the defendant responds: "I only owe you a letach of wheat," he is liable to take the oath. If, however, the defendant responds: "I only owe you a kor of barley," he is not liable. The rationale is that the defendant did not admit owing the species which the plaintiff claimed, and the plaintiff did not claim the species which the defendant admitted owing.
If the plaintiff claims: "I gave you golden dinarim for safekeeping," and the defendant responds: "You entrusted me only with silver dinarim," or the plaintiff claims: "I gave you a silver meah for safekeeping," and the defendant responds: "You entrusted me only with a p'rutah, the defendant is not liable, because the plaintiff claimed one species and the defendant admitted owing another.
Similarly, if the plaintiff claims: "I gave you 10 Egyptian dinarim for safekeeping," and the defendant responds: "You entrusted me only with Tyrian dinarim," he is not obligated to take an oath. Similar laws apply in all analogous situations.חאין מודה במקצת חייב שבועה עד שתהיה הודיה ממין הטענה, כיצד כור חטים יש לי בידך אין לך בידי אלא לתך חטים חייב, אבל אם אמר לו אין לך בידי אלא כור של שעורים פטור שהמין שטענו לא הודה לו בו והמין שהודה לו בו לא טענו, דינר זהב יש לי בידך פקדון לא הפקדת אצלי אלא דינר כסף, מעה כסף הפקדתי אצלך לא הפקדת אצלי אלא פרוטה פטור שטענו מין אחד והודה לו במין אחר, וכן אם אמר לו עשרה דינרים מצריות הפקדתי אצלך לא הפקדת אצלי אלא עשרה צוריות פטור וכן כל כיוצא בזה.
What is implied? The plaintiff claims: "You owe me a kor of wheat." If the defendant responds: "I only owe you a letach of wheat," he is liable to take the oath. If, however, the defendant responds: "I only owe you a kor of barley," he is not liable. The rationale is that the defendant did not admit owing the species which the plaintiff claimed, and the plaintiff did not claim the species which the defendant admitted owing.
If the plaintiff claims: "I gave you golden dinarim for safekeeping," and the defendant responds: "You entrusted me only with silver dinarim," or the plaintiff claims: "I gave you a silver meah for safekeeping," and the defendant responds: "You entrusted me only with a p'rutah, the defendant is not liable, because the plaintiff claimed one species and the defendant admitted owing another.
Similarly, if the plaintiff claims: "I gave you 10 Egyptian dinarim for safekeeping," and the defendant responds: "You entrusted me only with Tyrian dinarim," he is not obligated to take an oath. Similar laws apply in all analogous situations.חאין מודה במקצת חייב שבועה עד שתהיה הודיה ממין הטענה, כיצד כור חטים יש לי בידך אין לך בידי אלא לתך חטים חייב, אבל אם אמר לו אין לך בידי אלא כור של שעורים פטור שהמין שטענו לא הודה לו בו והמין שהודה לו בו לא טענו, דינר זהב יש לי בידך פקדון לא הפקדת אצלי אלא דינר כסף, מעה כסף הפקדתי אצלך לא הפקדת אצלי אלא פרוטה פטור שטענו מין אחד והודה לו במין אחר, וכן אם אמר לו עשרה דינרים מצריות הפקדתי אצלך לא הפקדת אצלי אלא עשרה צוריות פטור וכן כל כיוצא בזה.
9 If the plaintiff claims: "You have a large lamp of mine," and the defendant responds: "I have only a small lamp of yours," he is not liable. If, however, the plaintiff claimed a lamp weighing ten liter, and the defendant admitted owing a lamp weighing five liter, he is considered as one who has admitted a portion of a claim. The rationale is that one can cut away the larger lamp and cause it to weigh only five.
Similarly, if the plaintiff claimed being owed a large belt, and the defendant replied: "I have only a small belt," he is not liable. If he claimed a curtain that was 20 cubits long and he admitted owing a curtain ten cubits long, he is required to take an oath, because it can be cut and limited to ten. Similar principles apply in all analogous situations.טמנורה גדולה יש לי בידך אין לך בידי אלא מנורה קטנה הרי זה פטור, אבל אם טענו מנורה בת עשר ליטרין והודה לו במנורה בת חמש ליטרין הרי זה מודה במקצת מפני שיכול לגררה ולהעמידה על חמש, וכן אם טענו אזור גדול ואמר לו אין לך בידי אלא אזור קטן פטור, אבל אם טענו יריעה בת עשרים אמה והודה לו ביריעה בת עשר אמות הרי זה נשבע מפני שיכול לחתכה ולהעמידה על עשר וכן כל כיוצא בזה.
Similarly, if the plaintiff claimed being owed a large belt, and the defendant replied: "I have only a small belt," he is not liable. If he claimed a curtain that was 20 cubits long and he admitted owing a curtain ten cubits long, he is required to take an oath, because it can be cut and limited to ten. Similar principles apply in all analogous situations.טמנורה גדולה יש לי בידך אין לך בידי אלא מנורה קטנה הרי זה פטור, אבל אם טענו מנורה בת עשר ליטרין והודה לו במנורה בת חמש ליטרין הרי זה מודה במקצת מפני שיכול לגררה ולהעמידה על חמש, וכן אם טענו אזור גדול ואמר לו אין לך בידי אלא אזור קטן פטור, אבל אם טענו יריעה בת עשרים אמה והודה לו ביריעה בת עשר אמות הרי זה נשבע מפני שיכול לחתכה ולהעמידה על עשר וכן כל כיוצא בזה.
10 If the plaintiff claims: "You have a kor of wheat of mine in your possession," and the defendant answers: "I have only a kor of barley," he is not liable, not even for the barley. The rationale is that the plaintiff states: "You do not owe me barley." Thus the situation resembles one in which a person tells a colleague in court: "I have a maneh of yours," and that colleague replies: "You do not owe me anything." In such a situation, the court does not require the person making the admission to pay his colleague anything.
If the plaintiff who claims the wheat seizes possession of the barley, we do not expropriate it from him.יכור חטים יש לי בידך אין לך בידי אלא כור שעורים פטור אף מדמי שעורים, שהרי אומר לו אין לי בידך שעורים ונמצא זה דומה למי שאמר לחבירו בבית דין מנה לך בידי ואומר לו האחר אין לי בידך שאין בית דין מחייבין אותו ליתן לו כלום, ואם תפס התובע דמי השעורים אין מוציאין מידו.
If the plaintiff who claims the wheat seizes possession of the barley, we do not expropriate it from him.יכור חטים יש לי בידך אין לך בידי אלא כור שעורים פטור אף מדמי שעורים, שהרי אומר לו אין לי בידך שעורים ונמצא זה דומה למי שאמר לחבירו בבית דין מנה לך בידי ואומר לו האחר אין לי בידך שאין בית דין מחייבין אותו ליתן לו כלום, ואם תפס התובע דמי השעורים אין מוציאין מידו.
11 When a person claims that a colleague owes him two types of produce and the colleague admits owing only one, his admission is considered as the same type of the claim and he is required to take an oath. What is implied? The plaintiff claims: "You have a kor of wheat and a kor of barley of mine in your possession," and the defendant answers: "I have only a kor of wheat," he is liable.
The following rules apply when the plaintiff begins saying: "You have a kor of wheat in your possession," and before the plaintiff can complete his statements and add: "And you have a kor of barley of mine in your possession," the defendant answers: "I have only a kor of barley." If it appears to the judges that the defendant is seeking to deceive, he is required to take the oath. If it appears, that he acted in good faith, he is not liable.יאהטוען את חבירו שני מינין והודה באחד מהן הרי ההודיה ממון /ממין/ הטענה ונשבע, כיצד כגון כור חטין וכור שעורין יש לי בידך אין לך בידי אלא כור חטין חייב, התחיל הטוען ואמר כור חטין יש לי בידך וקודם שישלים דבריו ואמר כור שעורים יש לי בידך אמר לו הנטען אין לך בידי אלא כור שעורים, אם נראה לדיינין שהנטען הערים חייב שבועה, ואם לפי תומו פטור.
The following rules apply when the plaintiff begins saying: "You have a kor of wheat in your possession," and before the plaintiff can complete his statements and add: "And you have a kor of barley of mine in your possession," the defendant answers: "I have only a kor of barley." If it appears to the judges that the defendant is seeking to deceive, he is required to take the oath. If it appears, that he acted in good faith, he is not liable.יאהטוען את חבירו שני מינין והודה באחד מהן הרי ההודיה ממון /ממין/ הטענה ונשבע, כיצד כגון כור חטין וכור שעורין יש לי בידך אין לך בידי אלא כור חטין חייב, התחיל הטוען ואמר כור חטין יש לי בידך וקודם שישלים דבריו ואמר כור שעורים יש לי בידך אמר לו הנטען אין לך בידי אלא כור שעורים, אם נראה לדיינין שהנטען הערים חייב שבועה, ואם לפי תומו פטור.
12 Different rules apply if the plaintiff does not issue both claims at once. For example, he claims: "You have a kor of wheat of mine in your possession," and the defendant answers: "Yes." And then he says: "and a kor of barley," to which the defendant replies: "I have no wheat of yours." He is not considered as admitting a portion of the claim unless the defendant makes these statements at one time. For an oath to be required, the plaintiff must claim: "You have a kor of wheat and a kor of barley of mine in your possession," and the defendant must answer: "I have only a kor of barley." Similar laws apply in all analogous situations.יבכור חטין יש לי בידך אמר לו הן וכור שעורים אמר לו אין לך בידי שעורין, הרי זה פטור ואין זה מודה במקצת עד שיאמר לו בבת אחת כור חטים וכור שעורין יש לי בידך ואמר לו הנטען אין לך בידי אלא כור שעורים וכן כל כיוצא בזה.
13 Similarly, the defendant is not held liable for an oath when the plaintiff claims: "You have a quantity of oil large enough to fill ten jugs of mine in your possession," and the defendant answers: "I owe you only ten empty jugs." The rationale is that the plaintiff claimed oil and the defendant admitted owing only earthenware.
Different rules apply if the plaintiff claimed: "You have ten jugs of oil of mine in your possession," and the defendant answers: "I owe you only ten empty jugs." The defendant is liable to take an oath. The rationale is that the plaintiff claimed both jugs and oil and the defendant admitted owing the jugs. Similar laws apply in all analogous situations.יגמלא עשרה כדין שמן יש לי בידך אין לך בידי אלא עשרה כדין בלא שמן פטור, שהרי טענו שמן והודה לו בחרסים, עשרה כדין שמן יש לי בידך אין לך בידי אלא עשרה כדין ריקנין חייב שבועה שהרי טענו הכדין והשמן והודה לו בכדין וכן כל כיוצא בזה.
Different rules apply if the plaintiff claimed: "You have ten jugs of oil of mine in your possession," and the defendant answers: "I owe you only ten empty jugs." The defendant is liable to take an oath. The rationale is that the plaintiff claimed both jugs and oil and the defendant admitted owing the jugs. Similar laws apply in all analogous situations.יגמלא עשרה כדין שמן יש לי בידך אין לך בידי אלא עשרה כדין בלא שמן פטור, שהרי טענו שמן והודה לו בחרסים, עשרה כדין שמן יש לי בידך אין לך בידי אלא עשרה כדין ריקנין חייב שבועה שהרי טענו הכדין והשמן והודה לו בכדין וכן כל כיוצא בזה.
14 My teachers ruled that the defendant is considered as admitting a portion of a claim and is required to take an oath when the plaintiff claims: "You owe me a maneh which was given to you as a loan," and the defendant answers: "That never happened. I never borrowed from you. I do, however, owe you 50 dinarim which you entrusted to me for safekeeping," "...because of damages," or the like. The rationale is that the plaintiff claimed that the defendant owed him 100 and the defendant admitting owing 50. What difference does it make to me if he became liable because of a loan, as a trustee of an entrusted article, or because of damages? I also favor this approach.ידמנה לי אצלך הלואה לא היו דברים מעולם ולא לויתי ממך אבל חמשים דינרין יש לך בידי פקדון או משום נזק וכיוצא בו הורו רבותי שזה מודה במקצת וישבע, שהרי טענו שהוא חייב לו מאה והודה לו שהוא חייב חמשים ומה לי נתחייב לו משום הלואה או משום פקדון או משום נזק, ולזה דעתי נוטה. 2
15 When a plaintiff claims: "You owe me a maneh and a utensil" and the defendant responds: "I owe you only the utensil. Here it is," the defendant is not required to take a Scriptural oath. He must, however, take a sh'vuat heset that this is all he owes him.
If the owner of the utensil claims that the utensil the defendant seeks to give him is not his own, the defendant must include in his oath that the utensil belongs to the plaintiff. If the defendant admits that this utensil is not the plaintiff's, but was exchanged for it, he is obligated to take an oath.
Whenever we have mentioned above that the defendant is not obligated, the intent is that he is not obligated to take a Scriptural oath. He is, however, obligated to take a sh'vuat heset as we explained on several occasions.טומנה וכלי יש לי בידך אין לך בידי אלא הכלי והא לך, הרי זה פטור ונשבע היסת שאין לו אצלו אלא זה, אמר בעל הכלי אין זה הכלי כולל בשבועתו שזה כליו, הודה הנטען שאין זה כליו ונתחלף לו באחר הרי זה חייב שבועה, כל מקום שנאמר בענין זה פטור הרי זה פטור משבועת התורה וחייב שבועת היסת כמו שבארנו כמה פעמים.
If the owner of the utensil claims that the utensil the defendant seeks to give him is not his own, the defendant must include in his oath that the utensil belongs to the plaintiff. If the defendant admits that this utensil is not the plaintiff's, but was exchanged for it, he is obligated to take an oath.
Whenever we have mentioned above that the defendant is not obligated, the intent is that he is not obligated to take a Scriptural oath. He is, however, obligated to take a sh'vuat heset as we explained on several occasions.טומנה וכלי יש לי בידך אין לך בידי אלא הכלי והא לך, הרי זה פטור ונשבע היסת שאין לו אצלו אלא זה, אמר בעל הכלי אין זה הכלי כולל בשבועתו שזה כליו, הודה הנטען שאין זה כליו ונתחלף לו באחר הרי זה חייב שבועה, כל מקום שנאמר בענין זה פטור הרי זה פטור משבועת התורה וחייב שבועת היסת כמו שבארנו כמה פעמים.
Kelim - Chapter 15
1 An earthenware container does not become susceptible to ritual impurity until the tasks necessary to finish it are completed.
When are the tasks necessary to finish it completed? When they are fired in a kiln. An oven: When it is heated to bake donuts. A range with two openings: When it is heated so that a stirred egg can be baked over it in a frying pan. A range with one opening: If it was made for baking, the measure is the same as that of an oven. If it was made for cooking, the measure is the same as that of a range.אאין כלי חרס מקבל טומאה עד שתגמר מלאכתו ומאימתי הוא גמר מלאכתו משיצרפו בכבשן התנור משיסיקנו לאפות סופגנין הכירה משיסיקנה כדי לבשל עליה ביצת התרנגולין טרופה ונתונה באלפס הכופח אם עשאהו לאפייה שיעורו כתנור עשאהו לבישול שיעורו ככירה:
When are the tasks necessary to finish it completed? When they are fired in a kiln. An oven: When it is heated to bake donuts. A range with two openings: When it is heated so that a stirred egg can be baked over it in a frying pan. A range with one opening: If it was made for baking, the measure is the same as that of an oven. If it was made for cooking, the measure is the same as that of a range.אאין כלי חרס מקבל טומאה עד שתגמר מלאכתו ומאימתי הוא גמר מלאכתו משיצרפו בכבשן התנור משיסיקנו לאפות סופגנין הכירה משיסיקנה כדי לבשל עליה ביצת התרנגולין טרופה ונתונה באלפס הכופח אם עשאהו לאפייה שיעורו כתנור עשאהו לבישול שיעורו ככירה:
2 When one has begun building an oven, if it is large, once one has begun building it for four handbreadths and heats it, it is susceptible to impurity. If it is small, once one has begun building it a for a handbreadth and heats it, it becomes susceptible to impurity. A range with two openings, becomes susceptible to impurity, once one has begun building it for three fingerbreadths and heats it. With regard to a range with one opening: If it was made for baking, the measure is the same as that of an oven. If it was made for cooking, the measure is the same as that of a range.בתנור שהתחיל לבנותו אם היה גדול משיתחיל בו ארבעה טפחים ויסיקנו מקבל טומאה ואם היה קטן משיתחיל בו טפח ויסיקנו הכירה משיתחיל בה שלש אצבעות ויסיקנה הכופח אם עשאהו לאפייה הרי הוא כתנור ואם לבשל הרי הוא ככירה:
3 When an oven was heated from behind, heated in the shop of the craftsman, or heated unintentionally, since it was nevertheless heated, it is susceptible to impurity. An incident occurred when a fire broke out in an oven in a village. The incident was brought before the court for a ruling and it determined that it is susceptible to impurity.גתנור שהוסק מאחוריו או שהוסק מבית האומן או שהוסק שלא לדעת הואיל והוסק מכ"מ ה"ז מקבל טומאה מעשה שנפלה דליקה בתנור בכפר מן הכפרים ובא מעשה לפני בית דין ואמרו מקבל טומאה:
4 When an oven was heated to roast food in it, it is susceptible to impurity. When it was heated to whiten bundles of flax, it is pure, because he is not doing wok that affects the substance of the oven.דתנור שהסיקו להיות צולה בו ה"ז מקבל טומאה ללבן בו אונין של פשתן טהור שאין זה עושה מלאכה בגוף התנור:
5 When an oven was divided into half and one of its portions was heated and then contracted impurity from liquids, that portion is impure, but the other portion remains pure. If it contracted impurity from the carcass of a crawling animal or other similar impurities of Scriptural origin, everything is impure. The thickness of the partition separating them is impure.
If they were both heated and only one portion contracted impurity from liquids in its inner space, we divide the thickness of the partition. That which is used by the impure portion is impure; that which is used by the pure portion is pure.
When does the above apply? When it was divided and then heated. If, however, it was heated and then divided, if only one of them became impure, even only due to liquids, everything contracts impurity.התנור שחצצו לשנים והסיק אחד מחלקיו ונטמא במשקין הוא טמא וחבירו טהור נטמא בשרץ וכיוצא בו מטומאות של תורה הכל טמא ועובי שביניהן טמא הוסקו שניהן ונטמא אחד מהן במשקין באויר חולקין את עוביו המשמש לטמא טמא לטהור טהור בד"א בזמן שחצצו ואחר כך הסיקו אבל הסיקו ואחר כך חצצו ונטמא אחד מהן אפילו במשקין נטמא הכל:
If they were both heated and only one portion contracted impurity from liquids in its inner space, we divide the thickness of the partition. That which is used by the impure portion is impure; that which is used by the pure portion is pure.
When does the above apply? When it was divided and then heated. If, however, it was heated and then divided, if only one of them became impure, even only due to liquids, everything contracts impurity.התנור שחצצו לשנים והסיק אחד מחלקיו ונטמא במשקין הוא טמא וחבירו טהור נטמא בשרץ וכיוצא בו מטומאות של תורה הכל טמא ועובי שביניהן טמא הוסקו שניהן ונטמא אחד מהן במשקין באויר חולקין את עוביו המשמש לטמא טמא לטהור טהור בד"א בזמן שחצצו ואחר כך הסיקו אבל הסיקו ואחר כך חצצו ונטמא אחד מהן אפילו במשקין נטמא הכל:
6 An oven or a range made from stone is always pure. A metal one is pure with regard to the laws of an oven or a range. This is derived from Leviticus 11:35 which states that an impure oven "must be smashed," i.e., these laws apply to an entity that can be smashed. A metal oven or range, is, however, susceptible to the impurity of a metal k'li.
What is implied? Such ovens and ranges do not contract impurity due to the presence of a source of impurity within their inner space, nor do they contract impurity when attached to the ground as an earthenware oven or a range does. And if a source of impurity touches them even from the outside, they contract impurity like all metal keilim. If they contract impurity from a human corpse, they become a primary source of impurity and they can regain purity after contracting other types of impurity through immersion in a mikveh.ותנור או כירה של אבן טהורין לעולם ושל מתכת טהורין משום תנור וכיריים שנאמר יותץ את שיש לו נתיצה ומטמאין משום כלי מתכות כיצד אין מתטמאין מאוירן ולא במחובר לקרקע כתנור וכיריים ואם נגעה בהן טומאה אפילו מאחוריהן מתטמאין כשאר כלי מתכות ואם נטמאו במת נעשין אב טומאה כשאר כלי מתכות ויש להן טהרה במקוה:
What is implied? Such ovens and ranges do not contract impurity due to the presence of a source of impurity within their inner space, nor do they contract impurity when attached to the ground as an earthenware oven or a range does. And if a source of impurity touches them even from the outside, they contract impurity like all metal keilim. If they contract impurity from a human corpse, they become a primary source of impurity and they can regain purity after contracting other types of impurity through immersion in a mikveh.ותנור או כירה של אבן טהורין לעולם ושל מתכת טהורין משום תנור וכיריים שנאמר יותץ את שיש לו נתיצה ומטמאין משום כלי מתכות כיצד אין מתטמאין מאוירן ולא במחובר לקרקע כתנור וכיריים ואם נגעה בהן טומאה אפילו מאחוריהן מתטמאין כשאר כלי מתכות ואם נטמאו במת נעשין אב טומאה כשאר כלי מתכות ויש להן טהרה במקוה:
7 When a metal oven was perforated, blemished, or cracked and one patched it with clay or one made it a coating or an upper surface of clay, it contracts impurity as an earthenware oven does.
How large must the hole be for the above law to apply? Large enough for fire to emerge through it.
Similar concepts apply with regard to a metal range. If pot-rests of clay are made for it, it contracts impurity as an earthenware range does. If one smears clay on a metal range, whether inside or outside, it is still not susceptible to impurity.זתנור של מתכת שניקב או נפגם או נסדק וסתמו בטיט או שעשה לו טפילה של טיט או מוסף של טיט הרי זה מתטמא משום תנור וכמה יהיה בנקב כדי שיצא בו האור וכן בכירה ואם עשה לכירה פטפוטים של טיט מתטמאה משום כירה מירחה בטיט בין מבפנים בין מבחוץ עדיין אינה מקבלת טומאה:
How large must the hole be for the above law to apply? Large enough for fire to emerge through it.
Similar concepts apply with regard to a metal range. If pot-rests of clay are made for it, it contracts impurity as an earthenware range does. If one smears clay on a metal range, whether inside or outside, it is still not susceptible to impurity.זתנור של מתכת שניקב או נפגם או נסדק וסתמו בטיט או שעשה לו טפילה של טיט או מוסף של טיט הרי זה מתטמא משום תנור וכמה יהיה בנקב כדי שיצא בו האור וכן בכירה ואם עשה לכירה פטפוטים של טיט מתטמאה משום כירה מירחה בטיט בין מבפנים בין מבחוץ עדיין אינה מקבלת טומאה:
8 Although an earthenware oven is not fixed to the ground - even if it is hanging from the neck of a camel - it is susceptible to ritual impurity as an earthenware oven is, as implied by ibid.: "They are impure," i.e., in any place they are located.חתנור שאינו מחובר בארץ אפילו תלוי בצואר הגמל הרי זה טמא משום תנור שנאמר טמאים הם בכל מקום:
9 A furnace used by smelters of metal that has a place where a pot can be placed contracts impurity as a range does. Similarly, if a range used by glassmakers has a place where a pot can be placed, it contracts impurity as a range does.טכור של צורפי מתכות שיש בו בית שפיתה מתטמא ככירה וכן כירת של עושי זכוכית אם יש בו בית שפיתה מקבלת טומאה:
10 A furnace used to produce lime, glass, or pottery, is pure. An oven with an opening at its side - if it has a border at its side, it is susceptible to impurity.יכבשן של סיידין ושל זוגגין ושל יוצרין טהורין הפורנה אם יש לה דופן מתטמאה:
11 The following laws apply when stones were joined to each other and formed into an oven. If one made a coating for it on the inside and on the outside, it is considered as an oven in all contexts and contracts impurity from the presence of a source of impurity within its inner space. If it was coated from the outside alone, it contracts impurity from contact with a source of impurity, but not from the presence of a source of impurity within its inner space.
If stones were connected to an oven, but were not connected to each other, they contract impurity together with the oven. If they were connected with each other, but were not connected to the oven, they are like a tira. If one dug in the earth and fashioned a tira of earth, it is pure. A tira of a range is pure.יאאבנים שחיברן זו לזו ועשאן תנור אם עשה לו טפילה מבפנים ומבחוץ הרי זה כתנור לכל דבר ומתטמא מאוירו ואם טפלו מבחוץ בלבד מתטמא במגע ולא באויר חיבר אבנים לתנור ולא חיברן זו לזו מתטמאות עם התנור חיברן זו לזו ולא חיברן לתנור הרי הן כטירה חפר בארץ ועשה טירה טהור וטירת הכירה טהור:
If stones were connected to an oven, but were not connected to each other, they contract impurity together with the oven. If they were connected with each other, but were not connected to the oven, they are like a tira. If one dug in the earth and fashioned a tira of earth, it is pure. A tira of a range is pure.יאאבנים שחיברן זו לזו ועשאן תנור אם עשה לו טפילה מבפנים ומבחוץ הרי זה כתנור לכל דבר ומתטמא מאוירו ואם טפלו מבחוץ בלבד מתטמא במגע ולא באויר חיבר אבנים לתנור ולא חיברן זו לזו מתטמאות עם התנור חיברן זו לזו ולא חיברן לתנור הרי הן כטירה חפר בארץ ועשה טירה טהור וטירת הכירה טהור:
12 When two barrels and two frying pans are combined to make a range, they contract impurity from the presence of a source of impurity within its inner space and from contact with a source of impurity. The inner space of the barrels is pure. The thickness of the walls of the barrels is divided: That which serves the range is susceptible to impurity; that which serves the inside of the barrels is pure.יבשתי חביות ושני אלפסין שעשאן כירה מתטמאין באויר ובמגע ותוכן של חביות טהור ועובי החביות חולקין אותו המשמש את הכירה טמא והמשמש את תוך החבית טהור:
13 When a person affixes the three earthenware stands of a trivet in the earth and connects them with clay so that he can place a pot on them, they are susceptible to impurity like a range. If he affixed three pegs in the earth so that he can place a pot on them, even though he used clay to make a place on which the pot would sit, they are pure, like a metal range. Similarly, stones that were not coated with clay on which one places a pot are not susceptible to impurity. It is like they are a stone range.יגהעושה שלשה פטפוטין בארץ וחיברן בטיט להיות שופת עליהן את הקדירה הרי זו טמאה משום כירה קבע שלשה מסמרין בארץ להיות שופת עליהן את הקדירה אע"פ שעשה בראשה מקום בטיט שתשב הקדירה הרי זו טהורה ככירה של מתכת וכן אבנים שלא מירחם בטיט שהוא שופת עליהן אינן מקבלות טומאה כאילו היא כירה של אבן:
14 When a person makes two stones into a range and connects them with clay, they are susceptible to impurity. If he connected one with clay but he did not connect the other with clay, it does not contract impurity.ידהעושה שתי אבנים כירה וחיברן בטיט מתטמאה חיבר את האחת בטיט והשנייה לא חיברה אינה מקבלת טומאה:
15 When a person rests a pot on a stone and on an oven, on it and on a range with an opening for one pot, or it and on a range with an opening for two pots, it is susceptible to impurity. ...On it and on a wall or on it and on a rock, it is not susceptible to impurity.טוהאבן שהוא שופת עליה ועל התנור עליה ועל הכירה עליה ועל הכופח טמאה עליה ועל הכותל עליה ועל הסלע אינה מקבלת טומאה:
16 With regard to a range made by a cook - in which instance, one stone is placed at the side of another stone, and then another is placed at its side in a continuous chain and they are all connected with clay: If one of them contacts impurity, they all do not contract impurity.טזכירת הטבחים שהוא נותן אבן בצד אבן וכולן מחוברות בטיט נטמאת אחת מהן לא נטמאו כולן:
17 The following rules apply when there are three stones that were connected with clay and were made into two ranges, whether they were connected to each other and not connected to the ground or connected to the ground and not connected to each other. If one of the two ranges contracts impurity, the portion of the middle stone which serves the impure range contracts impurity. The portion which serves the pure range, by contrast, remains] pure. If one removed the outer stone of the pure range, the middle stone has been definitively classified and is impure in its entirety. If the outer stone of the impure range is removed, the middle stone is purified in its entirety.
The following rules apply if both ranges contracted impurity. If the middle stone is large, one allocates a portion large enough for a pot to be placed down on it on one side for one range and a portion large enough for a pot to be placed down on it on the other side for the other range, but the remainder of the stone is pure. If it was small, everything contracts impurity.
If the middle stone was removed, different laws apply: If a large pot can be placed down on the two outer ones, the range is impure. If they are further apart, the range is pure. If one returned the middle stone, everything is pure as it was. If one coated it with clay, it is susceptible to ritual impurity in the future, provided one heats each of them sufficiently to cook an egg.יזשלש אבנים שחיברן בטיט ועשאן שתי כירות בין שחיברן זו לזו ולא חיברן לקרקע בין שחיברן בקרקע ולא חיברן זו לזו אם נטמאת אחת משתי הכירות האבן האמצעית המשמש ממנה לכירה הטמאה טמא והמשמש ממנה לכירה הטהורה טהור ניטלה האבן החיצונה של כירה הטהורה הוחלטה האמצעית כולה לטומאה ניטלה החיצונה של כירה הטמאה טהרה האבן האמצעית כולה נטמאו שתי החיצונות אם היתה האבן האמצעית גדולה נותן ממנה לכירה זו כדי שפיתה מצידה ולכירה השנייה כדי שפיתה מכאן והשאר טהור ואם היתה קטנה הכל טמא ניטלה האמצעית אם יכול לשפות על שתים חיצונות יורה גדולה הרי היא טמאה היו מרוחקין יתר מזה טהורה החזיר את האמצעית הרי הכל טהור כשהיה מירחה בטיט מקבל טומאה מכאן ולהבא והוא שיסיקנה לכל אחת מהן כדי לבשל עליה הביצה:
The following rules apply if both ranges contracted impurity. If the middle stone is large, one allocates a portion large enough for a pot to be placed down on it on one side for one range and a portion large enough for a pot to be placed down on it on the other side for the other range, but the remainder of the stone is pure. If it was small, everything contracts impurity.
If the middle stone was removed, different laws apply: If a large pot can be placed down on the two outer ones, the range is impure. If they are further apart, the range is pure. If one returned the middle stone, everything is pure as it was. If one coated it with clay, it is susceptible to ritual impurity in the future, provided one heats each of them sufficiently to cook an egg.יזשלש אבנים שחיברן בטיט ועשאן שתי כירות בין שחיברן זו לזו ולא חיברן לקרקע בין שחיברן בקרקע ולא חיברן זו לזו אם נטמאת אחת משתי הכירות האבן האמצעית המשמש ממנה לכירה הטמאה טמא והמשמש ממנה לכירה הטהורה טהור ניטלה האבן החיצונה של כירה הטהורה הוחלטה האמצעית כולה לטומאה ניטלה החיצונה של כירה הטמאה טהרה האבן האמצעית כולה נטמאו שתי החיצונות אם היתה האבן האמצעית גדולה נותן ממנה לכירה זו כדי שפיתה מצידה ולכירה השנייה כדי שפיתה מכאן והשאר טהור ואם היתה קטנה הכל טמא ניטלה האמצעית אם יכול לשפות על שתים חיצונות יורה גדולה הרי היא טמאה היו מרוחקין יתר מזה טהורה החזיר את האמצעית הרי הכל טהור כשהיה מירחה בטיט מקבל טומאה מכאן ולהבא והוא שיסיקנה לכל אחת מהן כדי לבשל עליה הביצה:
18 When two stones were made into a range and contracted impurity, but afterwards one added one stone to the stone on one side and another stone to the stone on the other side, half of each of the two stones from the first range is impure and half is pure. If the two pure stones that were added were later removed, the two stones of the first range return to their initial impurity.יחשתי אבנים שעשאן כירה ונטמאת וסמך לאבן זו ממנה אבן אחת מכאן ולזו אבן אחת מכאן הרי חצי כל אבן משתי אבני הכירה הראשונה טמא וחצי האבן טהור ניטלו השתים הטהורות שסמך חזרו השתים של כירה לטומאתן:
19 An earthenware heating counter that has receptacles in which a mixture of ash and coals were placed and which were used for pots is pure with regard to the laws pertaining to a range, but it is susceptible to impurity as an k'li with a receptacle. Therefore, if it was attached to the ground, it is pure as are other keilim. And if it has a hole, it is not susceptible to impurity like other keilim. These laws do not apply to a range.
An entity that touches the sides of the counter does not contract impurity like one which touches a range. Its wide portion where one can sit while the food is cooking contracts impurity if the counter contracts impurity.
Similarly, if one turned over a basket and built a range on top of it, it contracts impurity according to the laws pertaining to a wooden k'li and not according to those applying to a range. Therefore, it does not contract impurity from the presence of a source of impurity in its inner space as a range does.יטדוכן של חרס שיש לו בית קיבול הקדירות והרמץ נתון בתוכו טהור משום כירה וטמא משום כלי קיבול לפיכך אם היה מחובר בארץ טהור כשאר הכלים ואם ניקב אינו מקבל טומאה ככלי קיבול מה שאין כן בכירה הצדדין שלו הנוגע בהן אינו טמא משום כירה הרחב שלו שיושבין עליו בשעת בישול מתטמא אם נטמא הדוכן וכן הכופה את הסל ובנה כירה על גבה הרי זו טמאה משום כלי עץ לא משום כירה לפיכך אינה מקבלת טומאה מאוירה ככירה:
An entity that touches the sides of the counter does not contract impurity like one which touches a range. Its wide portion where one can sit while the food is cooking contracts impurity if the counter contracts impurity.
Similarly, if one turned over a basket and built a range on top of it, it contracts impurity according to the laws pertaining to a wooden k'li and not according to those applying to a range. Therefore, it does not contract impurity from the presence of a source of impurity in its inner space as a range does.יטדוכן של חרס שיש לו בית קיבול הקדירות והרמץ נתון בתוכו טהור משום כירה וטמא משום כלי קיבול לפיכך אם היה מחובר בארץ טהור כשאר הכלים ואם ניקב אינו מקבל טומאה ככלי קיבול מה שאין כן בכירה הצדדין שלו הנוגע בהן אינו טמא משום כירה הרחב שלו שיושבין עליו בשעת בישול מתטמא אם נטמא הדוכן וכן הכופה את הסל ובנה כירה על גבה הרי זו טמאה משום כלי עץ לא משום כירה לפיכך אינה מקבלת טומאה מאוירה ככירה:
Kelim - Chapter 16
1 The remnants of a larger oven are four handbreadths. The remnants of a small oven are its larger portion.
What is implied? If a large oven is broken, as long as four handbreadths remain, it is susceptible to impurity. And if a small oven is broken, as long as its larger portion remains, it is susceptible to impurity. Similarly, if a large oven contracted impurity and it was smashed to the extent that less than four handbreaths remain, it is pure. A small oven becomes pure when less than its larger portion remains. If more than four handbreadths of a large oven remain or the larger portion of a small oven, it remains impure.
The remnants of a range with two openings are three handbreadths. For a range with one opening: If it was made for baking, the measure is the same as that of an oven. If it was made for cooking, the measure is the same as that of a range.אתנור גדול שיריו ארבעה טפחים והקטן שיריו רובו כיצד אם נשבר בגדול ארבעה ובקטן רובו מקבל טומאה פחות מכאן אינו מקבל טומאה וכן אם נטמא ונתצו עד ששייר בו פחות מארבעה בגדול או בפחות מרוב בקטן טהור נשאר בו ארבעה או רוב בקטן עדיין הוא בטומאתו והכירה שיריה שלש אצבעות הכופח שעשאהו לאפייה שיעורו כתנור לבישול שיעורו ככירה:
What is implied? If a large oven is broken, as long as four handbreadths remain, it is susceptible to impurity. And if a small oven is broken, as long as its larger portion remains, it is susceptible to impurity. Similarly, if a large oven contracted impurity and it was smashed to the extent that less than four handbreaths remain, it is pure. A small oven becomes pure when less than its larger portion remains. If more than four handbreadths of a large oven remain or the larger portion of a small oven, it remains impure.
The remnants of a range with two openings are three handbreadths. For a range with one opening: If it was made for baking, the measure is the same as that of an oven. If it was made for cooking, the measure is the same as that of a range.אתנור גדול שיריו ארבעה טפחים והקטן שיריו רובו כיצד אם נשבר בגדול ארבעה ובקטן רובו מקבל טומאה פחות מכאן אינו מקבל טומאה וכן אם נטמא ונתצו עד ששייר בו פחות מארבעה בגדול או בפחות מרוב בקטן טהור נשאר בו ארבעה או רוב בקטן עדיין הוא בטומאתו והכירה שיריה שלש אצבעות הכופח שעשאהו לאפייה שיעורו כתנור לבישול שיעורו ככירה:
2 How can the owner restore the purity of an oven that contracted impurity that he does not want to destroy? It should be divided into three portions and the coating removed from the shards so that each shard is standing on the earth without a coating of clay.
If he divided it in two, leaving one large portion and one smaller portion, the larger portion is impure and the smaller portion is pure. If they are both of equal size, they are both impure, because it is impossible to make an exact determination which is larger. When, by contrast, an earthenware tabletop with a wall was divided in two equal portions, they are both pure. If one was larger and one smaller, the larger one is impure.בתנור שנטמא ולא רצה לכתתו כיצד מטהרין אותו חולקו לשלשה חלקים וגורר את הטפילה שעל החרסים עד שנמצא כל חרס מהן עומד על הארץ בלא טיט על גביו חילקו לשנים אחד גדול ואחד קטן הגדול טמא והקטן טהור חילקו לשנים בשוה כל אחד מהן טמא לפי שאי אפשר לכוין אבל טבלא של חרס שיש לה דופן שנחלקה לשנים טהורה ואם היה אחד גדול ואחד קטן הגדול טמא:
If he divided it in two, leaving one large portion and one smaller portion, the larger portion is impure and the smaller portion is pure. If they are both of equal size, they are both impure, because it is impossible to make an exact determination which is larger. When, by contrast, an earthenware tabletop with a wall was divided in two equal portions, they are both pure. If one was larger and one smaller, the larger one is impure.בתנור שנטמא ולא רצה לכתתו כיצד מטהרין אותו חולקו לשלשה חלקים וגורר את הטפילה שעל החרסים עד שנמצא כל חרס מהן עומד על הארץ בלא טיט על גביו חילקו לשנים אחד גדול ואחד קטן הגדול טמא והקטן טהור חילקו לשנים בשוה כל אחד מהן טמא לפי שאי אפשר לכוין אבל טבלא של חרס שיש לה דופן שנחלקה לשנים טהורה ואם היה אחד גדול ואחד קטן הגדול טמא:
3 When an impure oven is divided into three portions and one is as large as the other two, the large portion is impure.
The following laws apply if such an oven was cut into circular portions, widthwise. If the height of every ring was less than four handbreadths, it is pure. If, afterwards, one arranges the rings one on top of the other and coats them with clay, making them into an oven as they were before, it is as if he made a different oven. It is susceptible to impurity only from the time it was reconstructed, provided it was heated to the extent that doughnuts could be baked in it after it was coated with clay.
If one separated the clay coating from the substance of the oven itself and placed sand or pebbles between the rings and the coating, it never becomes susceptible to impurity. Concerning this type of oven, it was said: A woman who is a nidah and one who is pure may both bake inside of it and everything is pure.
If it has one ring that is four handbreadths high and that ring contracts impurity through physical contact with a source of impurity and not from the presence of impurity within its inner space, the remainder of the rings are pure.גתנור שחילקו לשלשה ואחר גדול כשנים הגדול טמא והשנים הקטנים טהורין חתכו חוליות לרחבו אם היה גובה כל חוליא וחוליא פחות מארבעה טפחים טהור חזר וסידר החוליות זו על גבי זו והמריח עליהם בטיט והחזירו תנור כשהיה הרי זו כמו שעשה תנור אחר ואינו מקבל טומאה אלא מכאן ולהבא והוא שיסיקנו כדי לאפות בו סופגנין אחר שמירחו הרחיק ממנו את הטפילה ונתן חול או צרורות בין החוליות ובין הטפילה אינו מקבל טומאה לעולם וזהו שאמרו הנדה והטהורה אופות בו והוא טהור היתה בו חוליא אחת שיש בה ארבעה טפחים היא מתטמאה במגע ולא מתטמאת באויר ושאר החוליות טהורות:
The following laws apply if such an oven was cut into circular portions, widthwise. If the height of every ring was less than four handbreadths, it is pure. If, afterwards, one arranges the rings one on top of the other and coats them with clay, making them into an oven as they were before, it is as if he made a different oven. It is susceptible to impurity only from the time it was reconstructed, provided it was heated to the extent that doughnuts could be baked in it after it was coated with clay.
If one separated the clay coating from the substance of the oven itself and placed sand or pebbles between the rings and the coating, it never becomes susceptible to impurity. Concerning this type of oven, it was said: A woman who is a nidah and one who is pure may both bake inside of it and everything is pure.
If it has one ring that is four handbreadths high and that ring contracts impurity through physical contact with a source of impurity and not from the presence of impurity within its inner space, the remainder of the rings are pure.גתנור שחילקו לשלשה ואחר גדול כשנים הגדול טמא והשנים הקטנים טהורין חתכו חוליות לרחבו אם היה גובה כל חוליא וחוליא פחות מארבעה טפחים טהור חזר וסידר החוליות זו על גבי זו והמריח עליהם בטיט והחזירו תנור כשהיה הרי זו כמו שעשה תנור אחר ואינו מקבל טומאה אלא מכאן ולהבא והוא שיסיקנו כדי לאפות בו סופגנין אחר שמירחו הרחיק ממנו את הטפילה ונתן חול או צרורות בין החוליות ובין הטפילה אינו מקבל טומאה לעולם וזהו שאמרו הנדה והטהורה אופות בו והוא טהור היתה בו חוליא אחת שיש בה ארבעה טפחים היא מתטמאה במגע ולא מתטמאת באויר ושאר החוליות טהורות:
4 The following rules apply when an oven comes cut in pieces from the craftsman's shop and one makes supports for it so that they will be joined together as a single entity. If one placed them there while it was pure and it contracted impurity, when one removes the supports, it regains purity. Even after he returns them, it remains pure. If one coated the portions of the oven with clay, they become susceptible to impurity from that time onward. It is not necessary to heat the oven, because it was already heated the first time it was assembled.דתנור שבא מחותך מבית האומן ועשה לו סמוכין שמקבצין אותו להיות כאחד ונתנם עליו והוא טהור ונטמא כשיסיר את הסומכין אותו יטהר ואפילו החזירן הרי הוא טהור מירחו בטיט מקבל טומאה להבא ואינו צריך להסיקו שכבר הוסק:
5 When an oven was cut into rings, sand placed between each ring, and the entire structure coated with clay from the outside, it is susceptible to ritual impurity.התנור שחתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא וטח בטיט על הכל מבחוץ ה"ז מקבל טומאה:
6 A pit used by Arabs - i.e., one digs in the earth, coats the pit with clay, and bakes in it - is governed by the following rules: If the clay could stand independently, it is susceptible to ritual impurity. If not, it is pure.ויורת הערביים שהוא חופר בארץ וטח בטיט אם יוכל הטיט לעמוד בפני עצמו מקבלת טומאה ואם לאו טהור:
7 When one brings earthenware shards and sticks them together and forms an oven from them, making a coating for them from the inside and from the outside, after he heats it, it becomes susceptible to impurity, even though none of the shards is of the size required.זהמביא שבר חרס ודבקן זה בזה ועשאן תנור ועשה לו טפילה מבית ומבחוץ והסיקו הרי זה מקבל טומאה אף על פי שאין בכל אחד מהן כשיעור:
8 When one removed the base of a large barrel and made it into an oven, coating its exterior with clay, it is pure even though its walls are capable of containing the required amount. The rationale is that once an earthenware container is classified as not being susceptible to impurity, it never becomes susceptible again unless one makes it into an oven and coats it on the inside and on the outside.חפיטס שקרזלו ועשאוהו תנור ועשה לו טפילה מחוץ אע"פ שמקבל על דפנותיו כשיעור הרי זו טהור שכלי חרס שטהר אין לו טומאה לעולם אא"כ עשאהו תנור ועשה לו טפילה מבית ומבחוץ:
9 When there is an oven with cracks for which a coating was made for each of the pieces, but the place of the cracks was left open, it is not susceptible to impurity. If clay, lime, or gypsum were placed on the cracks, it is susceptible to impurity. If one patched it with a paste made from ground earthenware and water, tar, sulfur, beeswax, yeast, dough, or animal turds, it is pure. This is the general principle: An entity from which an oven is not usually made is not considered as being sufficient to patch the cracks.טתנור של סדקין שעשה טפילה לכל אחד ואחד ומקום הסדקין מגולה אינו מקבל טומאה נתן טיט או סיד או גפסיס על גבי הסדקין הרי זה מתטמא נתן עליהן חרסית או זפת וגפרית שעוה ושמרים בצק או גללים טהור זה הכלל דבר שאין עושין ממנו תנור אינו מחבר את הסדקין:
10 When the crack in an oven is positioned in a corner, even though one smeared clay at the sides, it is pure.יסדק תנור שנתנו כלפי זוית ומירח בטיט מן הצדדין טהור:
11 When the a shelf outside an oven was placed in a corner in order to bake with it, it is pure. If it comprises the majority of the oven, it is susceptible to impurity.יאדף של תנור שנתנו בזוית להיות אופה בו טהור ואם יש בו רוב תנור מקבלת טומאה:
12 The following rules apply when a person filled half of an oven with earth. If the oven contracted impurity from its inner space alone, only the portion above the earth contracts impurity. If it contracted impurity from contact with a source of impurity and the impurity touched its inside, the entire oven contracts impurity, even the portion below the earth.יבתנור שנתן בו עפר עד חציו אם נטמא מאוירו בלבד אינו מתטמא אלא מעפר ולמעלה ואם נטמא במגע ונגעה טומאה בו מתוכו נטמא כולו אף מעפר ולמטה:
13 The term kirah refers to a range with a place for two pots to rest; the term kopach refers to a range with a place for one pot to rest. Therefore if a kirah is divided lengthwise, it is pure. If it is split across its width, it is still susceptible to impurity. When, by contrast, a kopach is split, it is pure whether it is split lengthwise or widthwise.יגהכירה מקום שפיתת שתי קדרות והכופח מקום שפיתת קדירה אחת לפיכך כירה שנחלקה לאורכה טהורה לרוחבה עדיין מקבלת טומאה הכופח שנחלק בין לארכו בין לרחבו טהור:
14 The following rules apply when there is an opening in the upper surface of the base used by homeowners placed below a range. If the opening is less than three handbreadths deep, the range is susceptible to impurity, because if the kindling fuel is less than three handbreadths from the bottom of the range, a pot placed above will cook. If the opening is three handbreadths or more deep, it is not susceptible to impurity, because the fire will be too far from the pot and it will not cook.
If one places a stone or a rock over the opening, the range is still pure. If one coated the stone with clay, it becomes the base of the range and the range is susceptible to impurity in the future.ידהקלתות של בעלי בתים שנפחתה קרקעיתה אם היה עומק הפחת פחות משלשה טפחים הרי זו מקבלת טומאה שאם יסיק בפחת מלמטה תתבשל הקדירה מלמעלה היה הפחת עמוק שלשה או יתר אינה מקבלת טומאה שהרי האש רחוקה מן הקדירה ואינה בשלה נתן אבן או צרור על פי הפחת עדיין היא בטהרתה מירחו בטיט נעשת האבן קרקע הכירה ומקבלת טומאה מכאן ולהבא:
If one places a stone or a rock over the opening, the range is still pure. If one coated the stone with clay, it becomes the base of the range and the range is susceptible to impurity in the future.ידהקלתות של בעלי בתים שנפחתה קרקעיתה אם היה עומק הפחת פחות משלשה טפחים הרי זו מקבלת טומאה שאם יסיק בפחת מלמטה תתבשל הקדירה מלמעלה היה הפחת עמוק שלשה או יתר אינה מקבלת טומאה שהרי האש רחוקה מן הקדירה ואינה בשלה נתן אבן או צרור על פי הפחת עדיין היא בטהרתה מירחו בטיט נעשת האבן קרקע הכירה ומקבלת טומאה מכאן ולהבא:
Kelim - Chapter 17
1 All accessories of keilim are considered as the k'li itself. If the k'li contracts impurity, an accessory that is required to enable it to be used also contracts impurity. If the accessory is not required to enable it to be used, it is pure, as will be explained. Therefore when a stone protrudes a handbreadth from an oven or three fingerbreadths from a range with a place for two pots, it is considered as connected. Hence, if the oven or the range contract impurity, these stones also do. If foods or liquids touch these stones, they contract impurity. If they touch a place that is beyond a handbreadth from an oven or beyond three fingerbreadths from a range, they are pure.אכל ידות הכלים הרי הן ככלים ואם נטמא הכלי נטמאה ידו הצריך לה בתשמישו ושאין צריך לה טהור כמו שיתבאר לפיכך האבן היוצאת מן התנור טפח ומן הכירה שלש אצבעות חיבור ואם נטמא התנור והכירה נטמאו אבנים אלו ואוכלין ומשקין הנוגעין באבנים אלו נטמאו ואם נגעו בחוץ לטפח של תנור או בחוץ לשלש אצבעות של כירה טהורין:
2 When a range with a place for one pot was made for baking, the measure is the same as that of an oven. If it was made for cooking, the measure is the same as that of a range.בהכופח עשאהו לאפייה שיעורו כתנור עשאהו לבישול שיעורו ככירה:
3 With regard to the extra layer of earth placed on top of an oven: that of homeowners is pure; that of bakers is susceptible to impurity like the oven is, because it is used as support for a spit. A similar law: an addition built around a pot used by those who cook olives is impure. One used by dyers is pure.גמוסף התנור של בעלי בתים טהור ושל נחתומין טמא בטומאת התנור מפני שסומך עליו את השפוד כיוצא בו מוסף יורה של שולקי זיתים טמא ושל צבעים טהור:
4 The "crown" of a range is pure. The following laws apply to the tira of an oven, i.e., a place built at the side of an oven where a loaf is placed when it is removed from the oven. If it is four handbreadths high, it contracts impurity together with the oven. If it is less than four handbreadths high, it is pure, because it is not connected to the oven. If it was connected to the oven, even on three stones, it can contract impurity.דעטרת הכירה טהורה וטירת התנור והוא המקום הבנוי בצידו שמניחין בו את הפת בעת רדייתה בזמן שהיא גבוהה ארבעה טפחים טמאה בטומאת התנור פחות מארבעה טפחים טהור לפי שאינה חיבור לו ואם חיברה לתנור אפילו על שלש אבנים טמאה:
5 The following laws apply to a place at the side of a range for a cruse of oil to be stored, for spices to be stored, or for a lamp to be placed. If the range contracted impurity by contact with a source of impurity, all of the above also contract impurity. If the range contracts impurity due to the presence of a source of impurity in its inner space, they do not contract impurity, because they are considered as joined to the range only by Rabbinic decree. Therefore our Sages made a distinction in this regard, so that terumah and sacrificial food that come in contact with it should not be burnt.
Similarly, any object concerning which it is stated that it contracts impurity through contact with a source of impurity, but it does not contract impurity due to the presence of a source of impurity in its inner space is considered as connected to an object that is fully susceptible to ritual impurity only according to Rabbinic Law. A distinction was made in its regard so that consecrated foods should not be burnt because of it, but instead, they should be held in abeyance.הבית הפך ובית התבלין ובית הנר שבכירה אם נטמאת הכירה במגע נטמאו כולן ואם נטמאת באויר לא נטמאו לפי שאינן חיבור לה אלא מדברי סופרים ולפיכך עשו לה היכר כדי שלא ישרפו על מגען תרומה וקדשים וכן כל שאנו אומרין בעניין זה שהוא מתטמא במגע ואינו מתטמא באויר אינו חיבור אלא מדבריהם ועשו לו היכר זה כדי שלא ישרפו עליו קדשים אלא תולין:
Similarly, any object concerning which it is stated that it contracts impurity through contact with a source of impurity, but it does not contract impurity due to the presence of a source of impurity in its inner space is considered as connected to an object that is fully susceptible to ritual impurity only according to Rabbinic Law. A distinction was made in its regard so that consecrated foods should not be burnt because of it, but instead, they should be held in abeyance.הבית הפך ובית התבלין ובית הנר שבכירה אם נטמאת הכירה במגע נטמאו כולן ואם נטמאת באויר לא נטמאו לפי שאינן חיבור לה אלא מדברי סופרים ולפיכך עשו לה היכר כדי שלא ישרפו על מגען תרומה וקדשים וכן כל שאנו אומרין בעניין זה שהוא מתטמא במגע ואינו מתטמא באויר אינו חיבור אלא מדבריהם ועשו לו היכר זה כדי שלא ישרפו עליו קדשים אלא תולין:
6 The open space in front of a range is considered as joined to the range when it is elevated three fingerbreadths above the ground. If either the range or its open space contracts impurity either due to the presence of a source of impurity in its inner space or through contact with a source of impurity, the other entity also contracts impurity.
If the open space was lower than that and one contracted impurity through contact with a source of impurity, the other entity also contracts impurity. If, however, one contracts impurity only due to the presence of a source of impurity in its inner space, the other entity is not impure. The rationale is that it is only considered as connected according to Rabbinic decree.
When the open space in front of a range was separate from it, when it is three fingerbreadths high, it is considered as joined to the range, both with regard to impurity stemming from contact with a source of impurity or the impurity that arises due to the presence of impurity in its inner space. If it was lower than this or the open space was flat and did not have a border, it is not considered as joined to the range. If the range contracts impurity - whether due to the presence of a source of impurity in its inner space or through contact with a source of impurity - the open space is pure. Conversely, if the open space contracts impurity, the range is pure.וחצר הכירה בזמן שהיא גבוהה שלש אצבעות ה"ז חיבור ואם נטמאת הכירה או חצרה בין באויר בין במגע נטמא השנייה היתה החצר פחותה מכאן ונטמאת אחת מהן במגע נטמאת השנייה אבל אם נטמאת אחת מהן מאוירה בלבד אין חבירתה טמאה לפי שאינה חיבור לה אלא מדבריהם היתה חצר הכירה מופרשת ממנה בזמן שהיא גבוהה שלש אצבעות הרי זו חיבור לה בין לטומאת מגע בין לטומאת אויר היתה פחות מכאן או שהיתה החצר חלקה ואין לה שפה אין חיבור לה ואם נטמאת הכירה בין מאוירה בין במגע החצר טהורה וכן אם נטמאת החצר הכירה טהורה:
If the open space was lower than that and one contracted impurity through contact with a source of impurity, the other entity also contracts impurity. If, however, one contracts impurity only due to the presence of a source of impurity in its inner space, the other entity is not impure. The rationale is that it is only considered as connected according to Rabbinic decree.
When the open space in front of a range was separate from it, when it is three fingerbreadths high, it is considered as joined to the range, both with regard to impurity stemming from contact with a source of impurity or the impurity that arises due to the presence of impurity in its inner space. If it was lower than this or the open space was flat and did not have a border, it is not considered as joined to the range. If the range contracts impurity - whether due to the presence of a source of impurity in its inner space or through contact with a source of impurity - the open space is pure. Conversely, if the open space contracts impurity, the range is pure.וחצר הכירה בזמן שהיא גבוהה שלש אצבעות ה"ז חיבור ואם נטמאת הכירה או חצרה בין באויר בין במגע נטמא השנייה היתה החצר פחותה מכאן ונטמאת אחת מהן במגע נטמאת השנייה אבל אם נטמאת אחת מהן מאוירה בלבד אין חבירתה טמאה לפי שאינה חיבור לה אלא מדבריהם היתה חצר הכירה מופרשת ממנה בזמן שהיא גבוהה שלש אצבעות הרי זו חיבור לה בין לטומאת מגע בין לטומאת אויר היתה פחות מכאן או שהיתה החצר חלקה ואין לה שפה אין חיבור לה ואם נטמאת הכירה בין מאוירה בין במגע החצר טהורה וכן אם נטמאת החצר הכירה טהורה:
7 The following laws apply with regard to trivets on which a pot is placed on a range. If each of them was three fingerbreadths high or less, if the range contracts impurity - whether through contact with a source of impurity or due to the presence of a source of impurity in its inner space - all three contract impurity. Similar laws apply if there are four protrusions on which a pot is placed.
If one of the protrusions of the trivet is removed, a slight leniency is granted. If the range contracts impurity from contact with a source of impurity, the two remaining protrusions also contract impurity. But if the range contracts impurity due to the presence of impurity in its inner space, the protrusions do not contract impurity.
If at the outset only two protrusions - one opposite the other - were made to support a pot on a range, similar laws apply. If the range contracts impurity from contact with a source of impurity, the protrusions also contract impurity. But if the range contracts impurity due to the presence of impurity in its inner space, the protrusions do not contract impurity.
When the trivet was more than three fingerbreadths high, the portions that are three fingerbreadths high and lower contract impurity together with the range whether through contact with a source of impurity or due to the presence of a source of impurity in its inner space. The portions higher than three fingerbreadths contract impurity together with the range if it contracts impurity through contact with a source of impurity. If, however, it contracts impurity due to the presence of a source of impurity in its inner space, it does not contract impurity with it.
If the protrusions are removed from the rim of the range, when they are located within three fingerbreadths of the rim, they contract impurity together with the range whether through contact with a source of impurity or due to the presence of a source of impurity in its inner space. When they are located beyond three fingerbreadths from the rim, they contract impurity together with the range if it contracts impurity through contact with a source of impurity. If, however, it contracts impurity due to the presence of a source of impurity in its inner space, the protrusions do not contract impurity with it.
We are not extremely meticulous with regard to these measurments, for they are all of Rabbinic origin.זפטפוטי כירה שלשה היה גובה כל אחד מהן שלש אצבעות או פחות אם נטמאת הכירה בין במגע בין באויר נטמאו שלשתן וכן אם היו ארבעה ניטל אחד מהן אם נטמאת הכירה במגע נטמאו שני הפטפוטים שנשארו ואם נטמאת באויר לא נטמאו עמה עשה לה שני הפטפוטים זה כנגד זה אם נטמאת הכירה במגע נטמאו ואם נטמאת באויר לא נטמאו היו הפטפוטים גבוהין משלש אצבעות ולמטה מתטמאין עמה בין שנטמאת במגע בין שנטמאת באויר ומשלש ולמעלה מתטמאין עמה אם נטמאת במגע אבל אם נטמאת מאוירה בלבד אין מתטמאין עמה היו משוכין מן השפה בתוך שלש אצבעות מתטמאין עמה בין שנטמאת במגע בין שנטמאת באויר היו חוץ לשלש אצבעות מתטמאין עמה אם נטמאת במגע ואם נטמאת באויר בלבד אין מתטמאין עמה ואין מדקדקין בכל השיעורין האלו שכולן הן מדברי סופרים:
If one of the protrusions of the trivet is removed, a slight leniency is granted. If the range contracts impurity from contact with a source of impurity, the two remaining protrusions also contract impurity. But if the range contracts impurity due to the presence of impurity in its inner space, the protrusions do not contract impurity.
If at the outset only two protrusions - one opposite the other - were made to support a pot on a range, similar laws apply. If the range contracts impurity from contact with a source of impurity, the protrusions also contract impurity. But if the range contracts impurity due to the presence of impurity in its inner space, the protrusions do not contract impurity.
When the trivet was more than three fingerbreadths high, the portions that are three fingerbreadths high and lower contract impurity together with the range whether through contact with a source of impurity or due to the presence of a source of impurity in its inner space. The portions higher than three fingerbreadths contract impurity together with the range if it contracts impurity through contact with a source of impurity. If, however, it contracts impurity due to the presence of a source of impurity in its inner space, it does not contract impurity with it.
If the protrusions are removed from the rim of the range, when they are located within three fingerbreadths of the rim, they contract impurity together with the range whether through contact with a source of impurity or due to the presence of a source of impurity in its inner space. When they are located beyond three fingerbreadths from the rim, they contract impurity together with the range if it contracts impurity through contact with a source of impurity. If, however, it contracts impurity due to the presence of a source of impurity in its inner space, the protrusions do not contract impurity with it.
We are not extremely meticulous with regard to these measurments, for they are all of Rabbinic origin.זפטפוטי כירה שלשה היה גובה כל אחד מהן שלש אצבעות או פחות אם נטמאת הכירה בין במגע בין באויר נטמאו שלשתן וכן אם היו ארבעה ניטל אחד מהן אם נטמאת הכירה במגע נטמאו שני הפטפוטים שנשארו ואם נטמאת באויר לא נטמאו עמה עשה לה שני הפטפוטים זה כנגד זה אם נטמאת הכירה במגע נטמאו ואם נטמאת באויר לא נטמאו היו הפטפוטים גבוהין משלש אצבעות ולמטה מתטמאין עמה בין שנטמאת במגע בין שנטמאת באויר ומשלש ולמעלה מתטמאין עמה אם נטמאת במגע אבל אם נטמאת מאוירה בלבד אין מתטמאין עמה היו משוכין מן השפה בתוך שלש אצבעות מתטמאין עמה בין שנטמאת במגע בין שנטמאת באויר היו חוץ לשלש אצבעות מתטמאין עמה אם נטמאת במגע ואם נטמאת באויר בלבד אין מתטמאין עמה ואין מדקדקין בכל השיעורין האלו שכולן הן מדברי סופרים:
Tuesday, Sivan 19 5703 - 13 June 2017
Torah lessons: Chumash: Sh'lach, Shlishi with Rashi.
Tehillim: 90-96.
Tanya: Therefore, it was (p. 305)...Hava'ye is Elokim. (p. 307).
In the month of Marcheshvan 5613 (1852) the Tzemach Tzedek started an additional program of study with my grandfather,1 besides the Tzemach Tzedek's regular studies. This was for two and a half hours daily, starting at 10:00 p.m. winters, and at 4:00 a.m. summers. For two years they studied Kabala with chassidic interpretation. Thereafter, until Elul 5616 (1856), when this special program ceased, they studied the following philosophical works: Those of R. Saadya Gaon, and Moreh Nevuchim, Ikarim, Kuzari, etc. - according to Chassidic teachings.
FOOTNOTES1. R. Shmuel, the Tzemach Tzedek's son; later, the Rebbe Maharash.
Daily Thought:
G-d, G-dliness, Creation
What is G‑d and what is G‑dliness?
We are the creation, a thought He thinks about.
G‑dliness is His mode of thought.
G‑d is beyond all thought.
------
No comments:
Post a Comment